מוח אנושי על שבב ותרופה לסרטן: הפיתוח שישנה לעד את עולם המחלות ותעשיית התרופות

צחון בנטואיץ'
יזם, רופא ומורה למדיטציה
מייסד ומנכ"ל חברת "קיוריס", הפועלת בתחום הבינה המלאכותית לפיתוח תרופות מותאמות אישית. מייסדן של חברות הזנק בתחום הבינה המלאכותית
ומדעי החיים

ד"ר צחון בנטואיץ', אתה סטארטאפיסט, יזם ביו־טק שעומד מאחורי מהפכה של ממש בעולם פיתוח התרופות, וגם רופא ומורה למדיטציה. אתה מזהה את הנתיב המחבר בין הזהויות הרבות בחייך?

"כשסיימתי את לימודי הרפואה נסחפתי לאחת משלוש חברות הביו־טק שהקמתי בחלוף השנים. לא רציתי להיסחף לעולם הזה, ואמרתי לעצמי שאקדיש לתחביב הזה שנה, ולא יום אחד יותר. בסופו של דבר העיסוק בחברה הראשונה נמשך שבע שנים, ונושא היזמות הפך לקרוב מאוד לליבי. עוד לפני כן, התלבטתי אם אמשיך להיות רופא, אם אלך לעולם המחשוב או שמא אתרחק לתחום הקרמיקה. בסוף סיימתי בביו־טק".

איפה פגשת לראשונה את המדיטציה?

"מדיטציה ויוגה מלווים אותי מגיל צעיר. אמי המנוחה תרגלה יוגה הרבה לפני שזו הפכה לפופולרית, וכך מצאתי את עצמי בגיל חמש בחוג ליוגה. בהמשך, כפועל יוצא, התווספה גם המדיטציה לחיי. כל אחת מהחברות שהקמתי לאורך השנים, לרבות הרעיונות הכי טובים שלי - כולם הגיעו אחרי ומתוך ריטריט של שתיקה ומדיטציה. זה נותן לי פרספקטיבה, ומשמעותי מאוד בהפיכתם של רעיונות להמצאות, למציאות".

אפשר לומר שחווית סוג של הארה?

"היצירתיות שקיימת אצל כל אחד מאיתנו טובעת בדרך כלל בתוך רעש עצום של מחשבות היומיום. אבל כשאנחנו משקיטים את הרעש ומתנתקים מהריצה התזזיתית - היצירתיות ויכולת ההתבוננות שלנו על המחשבות הופכות לבהירות יותר. אני עובד המון שעות ביום, לפעמים 16 שעות ביום, והמדיטציה והיוגה הן חבל הצלה עבורי".

האינטנסיביות שאתה מדבר עליה הובילה גם לחברת הסטארט־אפ האחרונה שמאחוריה אתה עומד - "קיוריס" (Quris), שפותרת בעיה יקרה במיוחד עבור חברות הפארמה. ב־2020 הפסידו חברות הפארמה יותר מ־36 מיליארד דולר על תרופות שכשלו בניסויים קליניים, וההוצאה הזו צפויה לגדול לכחצי טריליון דולר במצטבר בעשור הקרוב. כיצד ישתנה המצב בזכות הטכנולוגיה שלכם?

"בבסיסו, תהליך פיתוח התרופות בעולם מאוד לא יעיל. חברות משקיעות מיליוני דולרים על ניסויים במעבדה, 'אין ויטרו', ובהנחה שהם נוחלים הצלחה - עוברים לניסויים בבעלי חיים, 'אין ויוו', עכברים למשל. ואחרי השקעה של מיליונים וגם של כמה שנים טובות, 89 אחוז מהתרופות שעוברות בהצלחה ניסויים בבעלי חיים - נכשלות בניסויים קליניים, שם נשפכים מאות מיליוני דולרים נוספים. היתרון הגדול שלנו הוא באפשרות לנבא טוב יותר אם התרופה תעבוד באופן יעיל בגוף האדם, ולמעשה לייצר סימולציה של גוף האדם ולבדוק עליה את התרופה.

"היום משך זמן פיתוח תרופה לוקח בין 12 ל־20 שנה, ועולה 2.5 מיליארד דולר. אבל פיתוח תרופה שמצליחה - עולה רק 200 מיליון. כך שלמעשה, חברות מפתחות תרופה פעמים רבות בצורה שלא עובדת, ורק פעם אחת בצורה שכן מצליחה - והמחיר מגולם בהתאם.

"תאר לעצמך עולם שבו הנדל"ן היה דומה לפארמה: קבלן היה מגיע למהנדס ולארכיטקט כדי לבנות גורד שחקים, ואלה היו אומרים לו: הגעת למקום הנכון, ניצור עבורך 10 תוכניות לבניינים, אתה תבנה אותם, ואנחנו מתחייבים שתשעה יתפוררו, אין לנו מושג איזה. לכן, תעלה את שכר הדירה בבניין שנותר עומד. ככה עובדת כיום תעשיית הפארמה. בריאות הפכה ליקרה כל כך, בצורה כזו שהמדינה והכלכלה לא מסוגלות לעמוד בה, אבל כל זה עומד להשתנות לעד כשתרופות יפותחו בכלים מתקדמים ולא בכאלה שנוצרו לפני 100 שנים".

העתיד על שליש מילימטר

מה אתם מציעים? איך בעצם עובד הפתרון שלכם?

"לפתרון שלנו יש שלושה רכיבים: לוקחים צ'יפ קטן מפלסטיק, ומגדלים בתוכו איבר אנושי ממוזער - כבד, לב, מוח. בצ׳יפ שלנו יש מוח אנושי ממוזער, לא כזה שחושב מחשבות או ממציא סימפוניות, אבל כזה עם תאי מוח, שמגיב לתרופות בצורה שמדמה את המוח הרבה יותר מאשר רקמה רגילה, ויותר מאשר עכבר".

מה הגודל שלו?

"שליש מילימטר, 300 מיקרון. זה כמו קצה של מחט. בצ'יפ שלנו יש מן בארית קטנה כזאת, ג'קוזי קטן בגודל מילימטר, שהמוח הממוזער שוחה בתוכו".

נשמע כמו מדע בדיוני.

"ממש. ויותר מזה - אנחנו מחברים יחד על אותו שבב קטן כמה איברים, כדי לדמות תפקוד של גוף שלם".

וואו.

"חכה, עוד לא שמעת הכל. הרכיב השני שלנו דוגל בכך שתהיה שונות גנטית על אותו שבב מסוים. כלומר השבב הזה ידמה כמה חולים שונים, שהם חלק ממדגם מייצג שבחרנו מהאוכלוסייה. כשאנחנו בודקים יעילות של תרופה, נוכל לבדוק אותה לגבי אדם מסוים, אדם ספציפי ממש, וכך לדעת מה יעיל באופן ממוקד עבורו ואם צפויות לו תופעות לוואי. הרכיב השלישי שלנו הוא כמובן הבינה המלאכותית שמזהה אם התרופות בטוחות לחולה מסוים. זה כמו להראות למכונה 100 פעמים תמונות של חתול ועכבר, ובהינתן תמונה, או במקרה שלנו תרופה חדשה, הבינה המלאכותית יודעת לומר מהי התרופה הבטוחה, ועבור מי היא בטוחה. המערכת שלנו בנויה כך שבהמשך אפשר יהיה לבצע גם מיליוני ניסיונות כאלה.

״כל זה, אגב, הוא תוצאה של עבודת צוות. חבר׳ה צעירים, מאוד מוכשרים ומסורים, שבאים מתחומים שונים - בינה מלאכותית, רובוטיקה, ביולוגיה, כימיה - שעובדים ביחד. מצטרפים אלינו מתכנתים שיכולים לעבוד בכל חברה שירצו, כי אנחנו אומרים להם: ׳מה עדיף? לעבוד על עוד מוצר שיעשה למשקיעים המון כסף, או לעבוד על משהו מרתק, שממש משנה את העולם?".

מה למעשה היתרון שלכם על פני חברות אחרות?

"אנחנו היחידים שנותנים מענה לחיזוי קליני. כל אחת מהחברות בתחום - שהן חברות יוניקורן והן מצוינות - צריכות, לאחר מציאת התרופות הכביכול מתאימות, לחזור לניסויים במעבדה ולחזור לניסויים בעכברים - שנכשלים ב־90 אחוז. אנחנו יודעים לבצע את הבדיקות באמצעות 'מטופלים על שבב' ולקצר ולייעל את התהליך. חתמנו לאחרונה גם הסכם עם מכון המחקר בתאי גזע של ניו יורק (NYSCF), המוביל בתחום זה בעולם, שיאפשר לנו לערוך את ניסויי התרופות גם על מאות ואלפי מטופלים שונים על שבב, לפני שבודקים אותן על בני אדם".

אני מניח שהדברים שלך יובילו לירידה דרמטית במחירי התרופות.

"זה נכון".

ובינתיים, עלויות התרופות הן פועל יוצא של הביורוקרטיה הקיימת בתעשיית התרופות. האם היא הכרחית? הקורונה לימדה אותנו שאולי לא ממש, אולם הפאניקה שנוצרה בקרב הציבור מלמדת אותנו דבר או שניים על חשיבותה של רגולציה והדרגתיות, גם אם למראית עין בלבד.

"ייתכן שהחשש מהחיסונים היה דועך לו תהליך אישור החיסון היה מתבצע מסורתית. אבל אנחנו חיים בתקופה נפלאה - ומהקורונה, ומהביולוגיה הדיגיטלית שהיא הביאה איתה - אפשר ללמוד שטכניקות חדשות, שאינן מבוססות על ניסוי וטעייה, צפויות להיות דומיננטיות יותר ויותר. מעבר לכך, אם הטכנולוגיה שלנו היתה ישימה באופן מלא כבר היום, היינו רואים חיסון לקורונה בתוך חודשים ספורים. זה עד כדי כך דרמטי.

"עוד בנושא זה, רק לפני כשלושה חודשים הפרלמנט האירופי הכריז על מדיניות של הפסקת ניסויים בבעלי חיים, וחייב את חברות האיחוד להכריז על לוח זמנים להפסקת ניסויים אלה - כאשר החלופות המרכזיות לניסויים אלה יהיו תאי גזע, איברים על שבב ובינה מלאכותית - שלושת עמודי התווך של קיוריס. הצעה דומה נמצאת גם על סדר היום של הסנאט. ואם נביט עשור קדימה, הרי בסופו של דבר זה גם יצמצם ניסויים בבני אדם, ויהפוך אותם ליותר בטוחים".

האדם מחשב מסלול מחדש

ציינת את המוחות שיש לכם על שבב. כלומר, תטפלו גם במחלות שקשורות למוח האנושי. יומרני.

"זה אמנם יומרני, אבל קורה הלכה למעשה. הכלים שלנו יביאו להאצה משמעותית בפיתוח תרופות לכל המחלות שקשורות למוח האנושי - סכיזופרניה, פרקינסון, אלצהיימר ועוד. התרופה הראשונה, שכבר היום אנחנו לוקחים חלק בפיתוחה, נועדה ל'תסמונת האיקס השביר', מחלה תורשתית שגורמת בשליש מהמקרים לאוטיזם ולפגיעה קוגניטיבית. בחרנו דווקא במחלה הזו כי לא ניתן להשתמש בה במודל של עכבר, ואנחנו משתמשים במוח ממוזער שמשקף את המחלה. פיתוח התרופה מבוסס על מחקריו של פרופ' ניסים בנבנישתי מהאוניברסיטה העברית, שאיתו אנחנו משתפים פעולה. זה פיתוח מרגש כחול לבן, שקורה כאן בארץ".

הטכנולוגיה שלכם רלוונטית גם למחלות שלא מפסיקות להעסיק את האנושות - סרטן לדוגמה?

"סרטן הוא דוגמה מצוינת, לדאבוננו. לטכנולוגיה שלנו תהיה בתוך כמה שנים יכולת להשפיע בתחום הזה. כיום הכימותרפיה אמנם הורגת את המחלה, אך בחלק גדול מהמקרים פוגעת בגוף. אז כיום קיימות גישות פרימיטיביות יחסית שמציעות לקחת בזמן ניתוח חתיכה מהגידול, ולטפטף עליו תרופה כדי להבין את יעילותה. אלא שאנחנו נוכל לבדוק את הטיפול לא רק על הגידול עצמו - אלא על רפליקציה של החולה כולו. כלומר, איך התרופה מפורקת על ידי הכבד שלו, מופרשת על ידי הכליה שלו וכן הלאה. זה הופך את הטיפולים ליעילים הרבה יותר, ועם פחות תופעות לוואי".

על אותו עיקרון של איברים על שבב, תוכלו גם לשכפל איברים שנפגעו?

"זו שאלה מצוינת. העתיד הרחוק יותר לא קשור ישירות אלינו אבל קשור לתחום תאי גזע - כי כשם שאנחנו משתמשים בטכנולוגיה הזאת כדי לייצר למשל כבד זעיר בתוך מבחנה זעירה, התקווה היא שניתן יהיה בהמשך להשתמש בתאי גזע לייצור כבד שלם שניתן יהיה להשתיל. כבר היום אפשר לראות עדות לכך ב'ביונד מיט', שמייצרת שריר של פרה כסטייק שאפשר לאכול".

מתי הטכנולוגיה שלכם תיושם בשוק התרופות?

"זה כבר קורה. אנחנו מקווים שהתרופה לאיקס שביר תיכנס בשנה הקרובה לניסויים קליניים, ובשאיפה בתוך 4-3 שנים תהיה בשוק. זה מדהים, בדרך כלל זה לוקח שנים".

המשל של זום

דיווחתם החודש על גיוס סיד (גיוס ראשוני) של 19 מיליון דולר, שמצטרף לגיוס של 9 מיליון דולר שעליו הכרזתם ב־2021. זה בעצם מוגדר כגיוס הסיד הגדול בישראל. מה המשמעות מבחינתכם?

"החברה שלנו מגובה על ידי אנשים שמובילים אותנו מדעית - פרופ' אהרן צ'חנובר זוכה פרס הנובל, ד"ר רוברט לנגר, שותף מייסד בחברת התרופות מודרנה; וגם על ידי משקיעים מובילים: ליאון רקנאטי, 'וולטק ונצ'ורס', 'איי אנג'לס', קובי ריכטר, מאבות המד־טק בארץ, ומשה ינאי, מאבות הביג דאטה בישראל. אנחנו מאמינים שהפלטפורמה הזאת תהיה בפוטנציאל שווי של מיליארדי דולרים רבים בתוך כמה שנים".

אז הכיוון שלכם הוא אף להיות דקה־קורן, חברה ששווייה יותר מ־10 מיליארד דולר?

"בהחלט. תחשוב מה זום עשתה לעולם התעופה. היום זום שווה יותר מחברות התעופה הגדולות, משום שהיא מאפשרת לעשות פעולה זהה שבעבר היתה נדרשת עבורה עלות יקרה. לטכנולוגיה שלנו יש את הפוטנציאל לעשות לעולם התרופות את מה שזום עשתה לעולם התעופה. אנחנו משנים לחלוטין את כללי המשחק".

השינוי הדרמטי הזה מדאיג מדענים ופילוסופים, אשר חלוקים לגבי עתידה של הבינה המלאכותית, ומודאגים מהשלכות השימוש בה. אתה מודאג?

"הפיתוח של הטכנולוגיה לא מדאיג אותי, אלא משמח - כי הוא מאפשר להביא קדמה ובריאות. אגב, לא ניתן לעצור את התהליך הזה גם אם היינו רוצים - כי הוא מביא לכך שהכבישים יהיו בטוחים יותר, שמחלות יהיו פחות קטלניות, ועוד ועוד. אני כן מתחבר לדברים שלך מכיוון פחות צפוי: לצד התפתחות הטכנולוגיה, אנחנו לא רואים התפתחות מוסרית גבוהה יותר. ולצד המטריאליזם וחיזוק הטכנולוגיה שמשפרת את חיינו, יש חשיבות לפתח גם את העולם הפנימי שלנו. קצב התפתחות הטכנולוגיה בשנים האחרונות אינו פרופורציונלי לקצב התפתחות המוסר, ההתחשבות בזולת, הקרבה שלנו לאושר והשליטה על התודעה שלנו".

הטכנולוגיה והבינה המלאכותית לא עושות אותנו מאושרים יותר.

"יש אמנם כלים ממוקדי מיינדפולנס או מדיטציה כדי להעלות את רמות האושר שלנו, אבל הדגש הוא לזכור את המשוואה הבסיסית - דברים שבחוץ פותרים בחוץ, ודברים שבפנים פותרים בפנים. מורה שאני מעריך אמר - אם החתול שלך הלך לאיבוד, אל תשב ותעשה מדיטציה כי הוא לא נמצא בפנים. אבל אם אתה מחפש להיות מאושר ושלו יותר - את זה מכונית גדולה יותר או עבודה מכניסה יותר לא יפתרו".

להצעות ותגובות Ranp@israelhayom.co.il