"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המו"מ לדחיית הבחירות - טוב לנתניהו, רע למחנה הימין

שני עניינים עומדים בראש סדר היום של הימין, הנושא המשפטי והרוטציה, ועל פי הדיווחים היוצאים מחדרי המו"מ - רה"מ עשוי לוותר לפחות על אחד מהם, אם לא על שניהם • במקביל, המגעים חושפים שגנץ נלחם בשיניים על הכיסא, והמתיחות בין בכירי כחול לבן ניכרת • פרשנות

,עודכן
רה"מ נתניהו והשרים ניסנקורן וגנץ // צילום: גדעון מרקוביץ'/עדינה ולמן, דוברות הכנסת // רה"מ נתניהו והשרים ניסנקורן וגנץ

בעוד שבכחול לבן בכירי המפלגה מאפשרים כמעט אפס תמרון לבני גנץ, המנהלמו"מ עם הליכוד לדחיית הבחירות, לראש הממשלה בנימין נתניהו יש יד חופשית לגמרי. זה לא מרגיע את שרי הליכוד, אלא בדיוק להיפך. חששם הולך וגובר ככל שהמו"מ הולך ומתקדם. הם יודעים שבניהול המו"מ נתניהו מסתכל בעיקר על מה שטוב לו, ופוחדים שעל הדרך יזנח את מה שטוב לליכוד ולמחנה הימין כולו, שברובו כבר שש אלי בחירות.

שני עניינים עומדים בראש סדר היום של הימין, ועל פי הדיווחים היוצאים מחדריהמו"מ- ראש הממשלה עשוי לוותר לפחות על אחד מהם, אם לא על שניהם: הראשון הוא הנושא המשפטי. נתניהו אמנם העלה כמה דרישות לשינוי המצב הקיים ביחסים בין הממשלה לבין שר המשפטים, אולם קשה לומר שמינוי יועמ"ש ופרקליט מדינה בהסכמה, עניינים שאמורים להיות מובנים מאליהם בממשלת אחדות, יהיו הישגים שהליכוד יוכל לנפנף בהם. גם השינוי בשיטת מינוי השופטים, אם יתקבל, לא מחייב שיביא איתו שינוי אמיתי בשטח. כבר כמה פעמים בעבר שונתה השיטה ובכל זאת האפשרות של הימין למנות שופטים נותרה מוגבלת.

הנושא השני הוא מסירת השלטון לבני גנץ. נכון שעל פי ההסכם הקואליציוני גנץ אמור להיכנס ללשכת ראש הממשלה בעוד קצת פחות משנה, ונכון שהסכמים חייבים לכבד. אולם ברגע שהצדדים כבר הפרו אותו, בעיקר כחול לבן, ניתנה כעת ההזדמנות לחשוב שוב על העניין. והסיטואציה כעת היא ממש לא כפי שהייתה ערב הקמת הממשלה. מבלי להיכנס לשאלה אם גנץ ראוי או לא לתפקיד, מבחינה פוליטית יו"ר כחול לבן הגיע למו"מ הקואליציוני כשחצי עם מאחוריו. היום הוא בקושי עם שישה מנדטים בסקרים. חצי העם שרצה את נתניהו עוד איתו. החצי השני, שהיה עם גנץ, נטש אותו.

אבל נתניהו רואה דברים אחרים כשהוא שולח את שליחיו להתרוצץ ולחתור להסכם. הוא רואה את תזמון הבחירות, את הסקרים הבעייתיים ואת החיסונים שלא יספיקו להשפיע עד מועד פתיחת הקלפיות. הוא רואה את משפטו שעומד להתחיל, וממשלות חלופיות שמוקמות להם אחרי הבחירות, בלעדיו.

ההודעה אתמול מטעם לשכות גנץ, אשכנזי וניסנקורןעל כך שאין כל מתיחות בצמרת המפלגה, מזכירה הודעות קודמות של כחול לבן המאוחדת, זו שכללה את לפיד ויעלון, בכל פעם שדווח על מחלוקות קשים בקוקפיט. הסוף המר חשף את האמת על אותן הודעות מנותקות והזויות. הודעות ההכחשה של כחול לבן, נוסח מפלגת הפועלים של קוריאה הצפונית, אינן מוסיפות כבוד למפלגה שגם כך לא סובלת מעודף דמוקרטיה בשורותיה.

לפעמים עדיף להתייצב ולומר את האמת. כמו, למשל, במקרה הנוכחי של גנץ. המו"מ כעת חושף כי בראש מעייניו של יו"ר כחול לבן לא נמצא התקציב, לא "שמירה על הדמוקרטיה" ואף לא מניעת בחירות יקרות ומיותרות. אלא: הרוטציה, הכיסא, ראשות הממשלה. על זה הוא נלחם בשיניים, ורק על זה. האמת? מבחינתו בצדק. אם יצליח, יוכל לצחוק על כל אלה שכתשו אותו, כל הדרך לבלפור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר