מרצ מציגה: הורוביץ אצל הדודה מאמריקה

מרצ והעומד בראשה ניצן הורוביץ נמצאים בטבורו של ברוך רציני. חודש לפני פתיחת קלפיות, ואחוז החסימה מאיים לבלוע את המפלגה. סימפטום לתחרות החדשה מכיוון העבודה המתחדשת, וגם להפלגה האיטית אך הבוטחת למחוזות הפוסט־ציונות. אך אל דאגה. להורוביץ יש פתרון: לרוץ לאמריקה ולכבס בה איזה שק הגון של כביסה מלוכלכת. שם, באמריקה, הם מבינים והם מוארים והם מתקדמים.

וכך מצא עצמו מוקדם יותר השבוע הורוביץ, ראש מפלגת שמאל קטנה יחסית בלבנט, מתראיין ברשת הטלוויזיה סי.אן.אן ומסביר לצופים האמריקנים כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, חובר להומופובים ולגזענים. הדברים הנחרצים הופצו וצויצו לאחר מכן בארץ ובעברית, והורוביץ התגאה בכך שבזכות פעלתנותו מעבר לים "נתניהו כבר לא יוכל להשתמש בקהילה הגאה כדי להתהדר בעולם עד כמה ישראל ליברלית ומתקדמת".

היה ניתן להשלים עם הריצה הבר־קמצאית הזו לדוד מאמריקה לו היה מדובר רק במהלך תעמולתי או בדחף לסחור ברטוריקה אנטי־ישראלית בחו"ל. מה שלא ניתן להשלים איתו הוא הדו־פרצופיות. הורוביץ מודאג מהומופוביה, אך לא מספיק כדי להתנער באותה נחרצות תקיפה מהרשימה המשותפת, מפלגה הומופובית למהדרין, שכמעט התפרקה על רקע דבר אלמנטרי כמו תמיכה בחוק האוסר טיפולי המרה ללהט"ב. מפלגה שמרצ, אם הספקתם לשכוח, חיזרה אחריה ארוכות ואף ביקשה לחתום עימה על הסכם עודפים - אך סורבה.

גם החיבה של הורוביץ וחברים אחרים במפלגתו לצ'ה גווארה, רוצח המונים ומי ששלח הומוסקסואלים למחנות, לא מעידה על דאגה מיוחדת ללהט"בים. בעבר כתב הורוביץ שגווארה "הביא לעולם הרבה יותר טוב מרע", ובמרצ השתמשו בדמותו של גווארה בקמפיינים קודמים.

בעולם התעמולה הכל, גם הערכים, אינסטרומנטלי. אפשר לדאוג ללהט"בים ואפשר להפוך לגיבור את מי שהתעלל בהם. אפשר למלמל על גזענות ואפשר לחבור למפלגה שמכילה מהללי רוצחי יהודים. אפשר לנהל בארץ קמפיין אנטי־חרדי בוטה, ואז להתראיין לתחנת טלוויזיה בחו"ל על הגזענות המחלחלת מהשלטון. הערכים נזילים, העקרונות גמישים, והמילים זולות - והכי חשוב, מדובר בשפה בינלאומית. אם לא יקשיבו לנו פה בארץ - נלך לבכות על הכתף של הדודה הליברלית מאמריקה.