מערכת הבחירות השנה תהיה מורכבת מהרגיל, בגלל שאזרחים רבים יצביעו בקלפיות של מבודדים ושל חולי קורונה או חשודים במחלה. כלומר, עולה השאלה כיצד יצליחו עורכי המדגמים את התוצאות, כאשר ציבור גדול מאוד המוערך בכשש מאות אלף איש לא ישתתף במדגמים שלהם? את השאלה הזו הפננו לסוקרים ומומחי סקרים כדי להבין מה הם יעשו השנה.
"המעטפות הכפולות הן לא הבעיה הפעם"
סוקר חדשות 12, בעלים ומנכ"ל מכון המחקר "מדגם" ויו"ר איגוד מכוני המחקר בישראל, מנו גבע, מסביר כי הבעיה אינה המעטפות הכפולות אלא דווקא נגיף הקורונה עצמו, שיבריח אנשים מקלפיות המדגמים של הסוקרים.
"מראש אני בונה נוסחה כזו, בלי להיכנס אליה, שיש לי קלפיות שמייצגות את הבחירות גם ללא המעטפות הכפולות, הנושא הזה נלקח מראש ולכן לא זו תהיה הבעיה", אמר.
לדבריו, "יש למעשה שתי בעיות - על אחת התגברנו, והשנייה היא חידה. הבעיה הראשונה היא התופעה שבה אנשים מצביעים במדגם בצורה שונה מהקלפי, ואת הנושא הזה הראנו במערכות הבחירות האחרונות שהצלחנו לפתור ולדייק".
"אם הציבור יגיע יצביע ויברח, ולא יתעכב עוד דקה לקלפיות המדגם, עלול להיווצר מצב שבו אחוז ההצבעה בקלפיות המדגם יהיה נמוך, והמצב הזה יכול בהחלט להשפיע על האפשרות של הסוקרים בשעה עשר בלילה לתת תוצאת מדגם שהם עומדים מאחוריה", הוסיף.
"אני לוקח את זה בחשבון, ואני אכן אדווח על מצב כזה אם באמת נראה שינוי לרעה באחוז ההצבעה בקלפיות האמת לעומת אחוז ההצבעה בקלפיות אצלנו. זו למעשה הבעיה המרכזית השנה אצלנו", הוא מסביר".
"המדגמים השנה יהיו ניחוש בלבד"
שלמה פילבר, הבעלים של חברת האסטרטגיה והמחקרים "דיירקט פולס" המבצעת גם סקרים עבור רשויות מקומיות, מכוני מחקר, חברות מסחריות, גופים פוליטיים ועוד, סבור שהשנה המדגמים יהיו חסרי משמעות לחלוטין בגלל הכמות הגבוהה של המעטפות כפולות.
"ראשית יש השנה עוד 300 אלף אזרחים שלא מצביעים בקלפיות הרגילות שלהם, ולכן אתה מראש לא יודע איך להשוות את התוצאות שלהם להצבעות עבר. מדובר באנשים שלא יצביעו באופן רגיל, ובמצב הפוליטי בישראל המציאות הזו תמנע לחלוטין מהסקרים והמדגמים של השעה עשר בלילה לקלוע בכלל לתוצאות האמת. הסיבה היא שיש מפלגות שבינן לבין הכניסה לכנסת עומדים שברי אחוזים, וכניסה או אי כניסה של מפלגה כזו משפיעה על כל מערך המנדטים".
"כמו כן, בישראל, בגלל התיקו הפוליטי, הפער בין ימין ושמאל עומד על 2 מנדטים לצד זה או אחר. כלומר, מלכתחילה השוליים שאתה צריך לנבא קשים מאוד לחיזוי. מבחינתי כל התוצאות הן הימור מהבחינה הזו ולא משהו תקף".
"תמיד יהיו הפתעות"
פרופסור יצחק כץ ממכון הסקרים מאגר מוחות, מציין כי השנה לא כל הערוצים יפעילו מדגמים באותה שיטה: "על פי מה שאני שומע, שני ערוצים יעשו מדגמים וערוץ אחד יעדכן כל הזמן לפי סקרים ולפי תוצאות האמת כדי לשקלל את חכמת ההמונים".
"אנשים צריכים לדעת שפער בסקר של 4 אחוזים הוא הצלחה גדולה מאוד לסוקר מבחינה מקצועית. אלא שבישראל, עם המפלגות על סף אחוז החסימה ועם חוק בדר-עופר (חוק חלוקת הקולות העודפים) וכל הכללים הפוליטיים יכול להיות פער גדול בין המדגם לבין התוצאה הסופית. זה הסיכון המקצועי של תחום הסקרים, ואנשים צריכים לשמוע ביקורת ולדעת שיש סיכוי שהם לא יפגעו נכון.
"בשורה התחתונה אני בעד לעסוק מדגם וסקרים ולדעתי אפשר לקלוע, אבל אנשים חייבים להבין שסטיית תקן של 4 אחוז היא משמעותית מאוד ולכן יש הבדל בין סקר לתוצאות האמת", הוא מסביר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו