ציפורים מתות בסתר

נכון לכתיבת שורות אלו, לא פחות מ־5,000 עגורים מצאו את מותם באגמון החולה בשבוע החולף, לאחר שחלו בשפעת העופות באסון טבע היסטורי בקנה מידה ארץ־ישראלי. אליהם צריך להוסיף 90 אלף תרנגולות הודו, ועוד 580 אלף תרנגולות בלולים שונים בצפון המדינה, ובעיקר - תחושה מתעתעת שהושגה שליטה על המתרחש, אולם הסיפור טרם הסתיים.

הטרגדיה הנוראית המתחוללת בימים אלו בצפון הארץ, מזכירה כמובן מגיפה אחרת שעימה מתמודדת האנושות בשנתיים האחרונות. הטרמינולוגיה דומה, דרכי ההתמודדות מזכירות אף הן את אותה התמודדות, וגם כאן - הפחד הגדול הוא מווריאנטים שונים שיכולים להשפיע אפילו על בני האדם, הגם שלקראת סוף השבוע האחרון נדמה היה שהגל הגדול מאחורינו.

אחד הזנים של שפעת העופות מוגדר כזן אלים (H5N1), ובמקרים חריגים אף עלול להדביק בני אדם. עבור האדם מדובר במחלה קשה שעלולה לגרום לתמותה בהסתברות של כ־50 אחוזים. לכן, השירותים הווטרינריים פועלים בימים האחרונים במתכונת חירום, שלושה מוקדים נוספים בודדו והניטור באזור כולו פועל במטרה לעצור את התפרצות המחלה.
לקראת סוף השבוע הודיעה רשות הטבע והגנים כי שמורת הטבע חי בר כרמל תיסגר לכניסת מבקרים, במטרה לשמור על גרעין הרבייה של העופות הדורסים בשמורה ועל הנשרים שנמצאים בסכנת הכחדה חמורה. נוסף על עגורים, גם שקנאים ולבניות גדולות מצאו את מותם באירועי החולה והנתונים ממשיכים להשתנות.

זהירות, לשלשת

השבוע תפסנו לשיחה מרתקת את יוסי לשם, אורניתולוג ישראלי, פרופסור בדימוס במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מייסד ומנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון. לשם, כבר בן 74, אחד מהאבות המייסדים של התחום בישראל, טוען שמה שהתרחש בשבוע האחרון באגמון החולה ובקרב לולי התרנגולות, הוא מחזה חריג שכמותו הוא לא זוכר בתולדות המדינה.
"ראינו את התמונות שהגיעו מהאגמון, וראינו את הכמויות העצובות של גופות העגורים. היו מקרים בעבר של מקרים בודדים, אבל מעולם לא היתה שפעת כזאת שגבתה מחיר שכזה".

מדוע שפעת העופות מאפיינת את האגמון והתפרצה שם?
"אנשים לא מבינים שאגמון החולה הוא אחד המקומות הנדירים והחשובים בכל הקשור לנדידת ציפורים. לקח לנו, וגם למדינה, שנים להבין את חשיבות המקום הזה ואת הייחודיות שלו. ועם ההבנה הזאת התחוללו שינויים רבים באזור וגם באגמון עצמו.

"השטח השתנה, התיירות סביב המקום התפתחה, ולפני הקורונה היו מגיעים חצי מיליון מבקרים בשנה בשל העובדה שמדובר באזור מתויר. כאשר מגיעים לארץ יותר מ־40 אלף עגורים מחוץ לארץ לשטח הצפוף הזה - מספיק שלאחד מהם תהיה שפעת וההדבקה תהיה מהירה וקטלנית".

בניגוד לבני אדם, כאן אי אפשר לסגור את השמיים והגבולות.
"השפעת הזאת הגיעה מציפור שנדדה מאירופה, זה לא משהו מקומי. מתברר שיש כ־200 מוקדי התפרצות באירופה שאם היינו מודעים אליהם בזמן אמת, ייתכן שהיינו יכולים לטפל באגמון מבעוד מועד, ולהכין אותו לקראת הגעת הציפורים החולות. כי ברגע שזה מגיע - מדובר באש בשדה קוצים. עד שאתה מבין מה קורה, הכל התפרץ".

איך מתמודדים עם שפעת עופות מראש, יש אפשרות כזאת?
"היינו יכולים, לדוגמה, לרסס את האגמון וכך למעשה לנסות למנוע את התפשטות השפעת. ישנן מערכות ניטור, כמובן שהן גם אופציה ועכשיו הן פועלות בשטח. כאשר יש לך כזאת כמות של בעלי כנף, ההידבקות היא בלתי נמנעת נוכח הצפיפות - ממש כמו אצל בני אדם.
"הבעיה הנוספת היא שגילינו שהנגיף עובר דרך הלשלשת של הציפורים, מה שמקשה עוד יותר. הלולנים שנפגעו היו צריכים לשרוף כמויות גדולות של תרנגולות כי אין שום דרך אחרת לטפל בתרנגולת או ביצים שנדבקו בשפעת העופות".

לקראת השגת שליטה?

פרופ' לשם מוסיף כי גם בעבר נראו מקרים דומים. "ידוע בישראל על נגיפי שפעת העופות עוד משנות ה־70, ועד היום לא חלו בני אדם בגללם. לפני שנים רבות היה מקרה בכיסופים. כיסופים הוא היישוב הכי קרוב לרצועת עזה, וכשאצל הפלשתינים התגלתה שפעת העופות, הם שמו אותם במזבלה מבלי לשרוף אותם כפי שצריך.

"בהמשך הגיעו ציפורים למזבלה הזאת, וכשעפו מעל כיסופים הלשלשת שלהם הדביקה את הלולים, כי אנשים דרכו על הלשלשת והעבירו אותה ללולים. אבל זה היה מקרה בודד, לפני זמן מה, שמזכיר במידה מסוימת את מה שאנחנו חווים כאן היום".

מה בעצם מתרחש עכשיו, כשברור שמדובר בשפעת עופות? איך מתמודדים?
"קודם כל סגרו את האגמון ואת הפעילות מסביב. זה עצוב כי זו פגיעה בתיירות ובאזור כולו אבל אין ברירה אחרת, חייבים לבודד. דבר שני, אנחנו רואים שהפינוי של העופות נעשה ממש כמו בקורונה - מגיעים עם חליפות הגנה וכל הציוד המתבקש. כי על אף שאנחנו יודעים כרגע שהשפעת היא של עופות, אנחנו עדיין לא יודעים אילו וריאנטים הגיעו לארץ, אם בכלל, ואם יש ביניהם כאלה שיכולים לפגוע גם בבני אדם. משום שאין חיסון, זה יכול להיות קטלני. ממש כמו בקורונה, עכשיו גם כאן אנחנו מפחדים מווריאנטים, כי אנחנו עוד לא יודעים את ההשפעות של מה שהתרחש".

במילים אחרות, מצד אחד נראה שהכל נעצר והושגה שליטה, מאידך אין לדעת מה צפוי לנו.
"אנחנו יודעים שכרגע מדובר בווירוס שעובר בין ציפורים אך לא בין בני אדם. את מוקד המגיפה הצלחנו לבודד עד כמה שאפשר משאר האזורים. מדובר בציפורים שמגיעות הנה רק בחורף, ואנחנו חווים את מה שמתרחש עכשיו בעוצמה שלא יכולנו לשער. פינו את העגורים, שרפו את התרנגולות ויש לקוות שבזה הצלחנו להשיג שליטה על האירוע, אבל אין ספק שהוא מצריך חשיבה רחבה מצד כל הגורמים, שכבר מעורבים באירוע".