"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לפני שהתוצאות מגיעות לנשיא: נחשף כמה קלפיות נספרו מחדש וכמה תלונות הועברו למשטרה

ועדת הבחירות בדקה בפעם הרביעית את התוצאות • במבצע השתתפו עובדיה וכ-200 משפטנים מהשירות הציבורי שדגמו כ-2,700 קלפיות • ריבלין יקבל לידיו את התוצאות הרשמיות ב-10:30 בבוקר • מתי יגיעו הסיעות השונות? • הלו"ז המלא

,עודכן
ספירת הקולות במהלך יום הבחירות (אילוסטרציה), צילום: אורן בן חקון

ועדת הבחירות המרכזית הודיעה היום (שלישי) כי בתום מבצע פיקוח ובקרה על תוצאות הבחירות לכנסת ה-24 - נספרו מחדש 375 קלפיותכדי לוודא את תוצאותיהן.

ועדת הבחירות ערכה בפעם הרביעית מבצע בקרה על תוצאות הבחירות, שבו השתתפו עובדיה וכ-200 משפטנים מהשירות הציבורי. המבצע החל במוצאי יום הבחירות ונמשך עד היום, למעט הפסקה במוצאי החג.

בסיכומו של המבצע, לא נמצאו חריגות משמעותיות או ממצאים שהצביעו על פגיעה בטוהר הבחירות או ניסיונות זיוף. במהלך המבצע נבדקו 2,696 קלפיות שנבחרו (מתוך כ-12,127 קלפיות), בהתאם לפניות מהציבור, לפניות מרשימות המועמדים השונות, לתלונות ביום הבחירות, לרישומים במוקד טוהר הבחירות, לבדיקות סטטיסטיות, לאנומליות בתוצאותולאמות מידה אחרות.

מועדת הבחירות נמסר כי במהלך הבדיקות של המעטפות הכפולות נמצאו 300 מקרים שבהם אנשים הצביעו פעמיים גם בקלפיות בהם שמם מופיע וגם במקומות אחרים. על פי החוק פרטיהם של אותם מצביעים הועברו למשטרה על מנת שתפתח בחקירה.

בשבוע הבא: סבב פגישות עם הנשיא

בתוך כך, נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין יקבל לידיו מחר את תוצאות הבחירות הרשמיות בשעה 10:30. את התוצאות יגישו יו"ר הוועדה, השופט עוזי פוגלמן, מנכ"לית הוועדה, אורלי עדס, וחברי נשיאות הוועדה.

ביום שני (5 אפריל), במקביל לחידוש שלב ההוכחות במשפט נתניהו, יקיים הנשיאסבב התייעצויותעם הסיעות שנבחרו לכנסת ה-24 ולאחריו יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מהח"כים שיסכים לכך. בתום הסבב יזמין אליו ריבלין את המועמדים הרלוונטיים. מלאכת ההרכבה תוטל עד יום רביעי, 7 באפריל. המפגשים יועברו בשידור חי בכל אמצעי המדיה.

הנשיא ריבלין באחד מסבבי ההתייעצויות // צילום ארכיון: דודי ועקנין
הנשיא ריבלין באחד מסבבי ההתייעצויות // צילום ארכיון: דודי ועקנין

מפלגת הציונות הדתית, ש"ס, סיעת אגודת ישראל של ליצמןביהדות התורהוהליכוד ימליצו לנשיא על ראש הממשלה בנימין נתניהו כמועמד להרכבת הממשלה. במרכז שמאל, מרצ, יש עתיד, ישראל ביתנו והעבודה ימליצו על יו"ר יש עתיד יאיר לפיד. גם מפלגת העבודה צפויה לתמוך במועמדות יו"ר האופוזיציה. מי שעדיין יושבות על הגדר הן ימינה, תקווה חדשה, כחול לבן, רע"מ, הרשימה המשותפת וסיעת דגל התורה של ח"כ משה גפני. עם זאת, ההערכה היא שיהדות התורה כולה תמליץ על נתניהו.

החוק מחייב את הנשיא לסיים את ההתייעצויות בתוך שבעה ימים (עד 7 באפריל) ולהודיע על מי החליט להטיל את הרכבת הממשלה. הוא נדרש לזמן אותו למשכן הנשיא כדי להודיע לו על כך רשמית ולתת לו את כתב המינוי. יצוין כי החוק איננו מחייב את הנשיא לזמן את כולם. החוק קובע כי "נשיא המדינה יתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת", אבל במהלך השנים נוצרה מסורת שהנשיא מזמין את נציגי כל הסיעות שנבחרו לכנסת החדשה.

חוק יסוד: הממשלה מעניק לנשיא סמכות רחבה בנושא הטלת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת. הוא קובע כי "משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה. את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך". כלומר החוק איננו מחייב את הנשיא להטיל את התפקיד על מי שעומד בראש המפלגה הגדולה ביותר וגם לא על מי שעומד בראש הגוש הגדול ביותר, אלא על המועמד שהוא בעיניו בעל הסיכויים הרבים ביותר לכונן ממשלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר