המספרים
מתחילת השנה נרשמה עלייה דרסטית בתאונות הדרכים, ושיאים רבים נשברו בכבישי ישראל עם 300 הרוגים בתאונות דרכים, מספר שלא היה כמותו מאז שנת 2017 הקשה. מספר ההרוגים בתאונות אופנוע שבר את השיא השלילי של כל הזמנים, ומתחילת השנה נהרגו לא פחות מ־68 רוכבי אופנועים. הנתון הזה מצטרף לנתון המדאיג לא פחות משנת 2020, אז נשבר השיא הקודם עם 66 הרוגים בתאונות אופנוע. הנתון מדאיג מכיוון ששנת 2020 היתה שנת הקורונה, עם תנועה דלילה בכבישי ישראל. מתחילת השנה נהרגו 78 אנשים בתאונות במעורבות רכב כבד, לעומת 59 בשנה שעברה.
תרבות הצריכה
בעקבות הקורונה, האופן שבו אנחנו צורכים השתנה לתמיד, ומתבסס על רכישה מבלי לצאת באמת מהבית, מה שמגביר את כמות כלי הרכב בכבישים. "אני חושב שאנשים לא מבינים את העוצמה של המהפכה הזו", אומר עמרי שינפלד, מנהל התקשורת של "וולט" ישראל: "חושבים שאנחנו נמצאים בצד שמול הרשויות ולא מבינים שאנחנו פועלים מאותו המקום בדיוק. אם שליחים עוברים על החוק ודאי שצריך להעניש אותם. אבל מצד שני אנחנו אומרים, בואו תשתמשו בי: לנו יש אלפי שליחים מדי יום בכבישי ישראל, אנחנו מודעים למצוקות ומזמינים כל טכנולוגיה שרוצה להשתמש בשירותים שלנו, כל רשות שמאמינה שאנחנו יכולים לחולל יחד איתה שינוי, לפנות אלינו".
כבישים בין־עירוניים
בדו"ח מבקר העירייה שפורסם בחודש שעבר, הוקדש פרק מכובד לכל נושא הטיפול בכבישים בין־עירוניים: ביקורת המעקב העלתה כי תקציב תחזוקת הכבישים המעודכן בפועל של נת"י בשנים 2017 ו־2018 עמד בסיכום התקציבי משנת 2016, ואף היה גבוה יותר; ואילו התקציב בשנים 2021-2019 הוא נמוך במידה ניכרת לעומת התקציב המתוכנן בהתאם לסיכום משנת 2016 - מכ־1.375 מיליון ש' בממוצע, לכ־1.106 מיליון ש'. המבקר התריע על כמות הצמתים החשוכים בכבישים הישראליים, על גשרים עם תחזוקה בעייתית ועל קטעי כביש רבים שטרם עברו תהליך ריבוד.
אגרת גודש
במסגרת תקציב המדינה החדש, הוחלט שהחל משנת 2025 תוטל אגרת גודש ברחבי גוש דן. הדעות לגבי היכולת של מהלך מסוג זה לשנות את העומס בערים המרכזיות - חלוקות. כעשרה מומחי תחבורה העבירו מכתב למשרדי התחבורה והאוצר, שבו יצאו נגד המנגנונים המוצעים ליישום אגרת גודש בכניסה למטרופולין גוש דן: "תוכנית אגרות הגודש המוצעת נראית על פניה פתרון נחות, בהיותה מבוססת על מחיר יחיד לטבעת ועל ניטור באמצעות מצלמות". הם לא לבד בנושא הזה, אבל נדמה שבמובן הזה כנסת ישראל רואה באגרת הגודש את אחד המהלכים מעוררי הגאווה שהועברו בתקציב האחרון.
חניה חינם בערים הגדולות
האם זהו הצעד שיעביר את התושבים לשימוש במכונית אחת בלבד בערים הגדולות? החניה בחינם לתושבי הערים שבהן מתגוררים יותר מ־40 אלף תושבים תבוטל בעוד כשלוש שנים, כך החליטה בשבוע שעבר ועדת הכלכלה של הכנסת. בערים יהיו רק חניות ללא תשלום אזוריות, והזכאים יהיו רק תושבים המתגוררים באותו אזור מגורים. עירייה שלא תסדיר את אזורי החניה, לא תוכל לפטור את תושביה מתשלום, או לחלופין לא תוכל לגבות תשלום על חניה. עוד הוחלט כי המחיר המרבי על חניה, שעומד כיום על 6.3 שקלים לשעה, יבוטל החל מתחילת השנה הבאה ועיריות יוכלו לקבוע את המחיר על פי מדיניותן.
קורקינטים ואופניים חשמליים
רק בתל אביב פזורים היום 5,000 כלים ברחבי העיר. עם הגעה ממוצעת בשנת 2020 של תשעה נפגעי תאונות קורקינט מדי יום לבית החולים איכילוב, עולה השאלה כיצד ניתן להתמודד. שרת התחבורה, מרב מיכאלי, החזירה אל השולחן הצעה שנחסמה בעבר על ידי לוביסטים: לוחיות רישוי גם באופניים וקורקינטים, מה שיקשה על השגתם וימנע תאונות פגע וברח. מדובר בשינוי מבורך שיעודד גם לימודי תחבורה בגיל צעיר.
עיר חכמה
"השינוי לא יכול לבוא רק מגוף אחד שיחליט לקחת אחריות על הנושא. נדרש פתרון הוליסטי, אחרת נמשיך לראות את חוסר הביטחון בכבישי ישראל", מסבירה ד"ר סמדר איצקוביץ', מנכ"לית Israel Smart Mobility Living Lab, שמפתחת פלטפורמה שתאגד שיתוף Open data באופן אנונימי בין חברות היי־טק המתמחות בתחום ובין רשויות ציבוריות - במטרה לפתח מודלים חדשים למניעת תאונות, הורדת עומסים בכבישים, שיפור תשתיות הדרכים והפחתת זיהום. "דווקא בתחום התחבורתי נראה שכרגע המדיניות היא יותר של גופים: אנחנו עובדים עם רשויות מקומיות לדוגמה, וזו החלטה שהם לוקחים. בסוף השינוי חייב להגיע מלמעלה, כדי שלא נמשיך לראות תאונות שניתן היה למנוע".
כישלון התחבורה הציבורית
בתקציב המדינה החדש שהועבר בשבוע שעבר, הוקדש סעיף מיוחד לקידום התחבורה הציבורית. המטרה שהושגה היתה להגדיל את תקציבי הפיתוח. עם זאת, הבעיות המוכרות עדיין כאן: רכבת ישראל והאוטובוסים שמאחרים להגיע, חידושים כמו שירות "באבל", "תיק תק" ו"קוויקי" ברחבי הערים מתקשים להתרומם ועדיין זוכים ליחס חשדני מהלקוחות.
איך נראה העתיד
"מערכות התחבורה בישראל, ובפרט תחבורה ציבורית, תשתיות אופניים והליכה ברגל, סובלות מהזנחה בתכנון ובהשקעה", טוען פרופסור אראל אבינרי, בוגר הטכניון וראש התוכנית לתואר שני בהנדסת אנרגיה והספק חשמלי במכללת אפקה. "אנחנו עוברים שינוי דמוגרפי משמעותי, שבעקבותיו הצפיפות התחבורתית לא תאפשר יותר הסתמכות על שימוש ברכב פרטי בערים. אנחנו לא מוכנים לעשור הקרוב מבחינת תכנון חלופות לרכב הפרטי, מה שצפוי להוביל להורדת רמת החיים ולפגיעה כלכלית במשק. במקביל, מערכות התשתית נמצאות 'על הקצה'".
כמות המכוניות
רגע אחרי שהסתיים לו גל הקורונה ראשון, היה ברור שמשהו השתנה בכבישי ישראל. והתחושות שלנו גובו במספרים: בישראל נשבר שיא ברכישת רכבים פרטיים – 183 אלף רכבים חדשים עלו על הכביש בחצי הראשון של 2021. גיל לייזר, מנכ"ל GoTo Global המפעילה בישראל את שירות הרכב השיתופי CAR2GO ושירות הרכב השיתופי "אוטותל" עבור עיריית תל אביב, מסביר: "ממחקר שערכנו לפני הכנסת השירותים שלנו במדריד, מצאנו כי 70 אחוז מתושבי העיר משתמשים במודל תחבורה שיתופית. המגמה העולמית די ברורה, העתיד התחבורתי הוא שיתופי".