למי התקשורת באמת מפרגנת?

להתמקד בנתונים ולהרפות מעיסוק רכילותי. בנט ונתניהו // צילום: אורן בן חקון


מרגישים שהתקשורת מסקרת את הממשלה החדשה באופן מוטה? שמהדורות החדשות, שלא נתנו מנוחה לממשלות הקודמות, מפרגנות כעת לגיבושון של בנט?
אתם כנראה לא לבד, כי בכנס העיתונות שנערך השבוע באילת הוקדש דיון מיוחד לנושא. השתתפו בו ערד ניר, אביב בושינסקי, מנכ"ל חדשות 12 אבי וייס, ראש עיריית דימונה שברגע האחרון החליף את שרון גל שהבריז (יש ליכודניקים בקהל?) וגם אני.
בסקר מקדים ובלתי מקצועי להפליא שערכתי בקרב חברי הפייסבוק שלי, 66% סברו שיש סיקור אוהד לממשלה החדשה. לא נתתי אופציה של "לא יודע" ולכן רק 34% סברו שהכל תקין. כל מי ששאלתי בדרך לאילת אם הסיקור מוטה, ענה לי "ברור".
השלב שבו אנחנו מפרקים את התחושה ומחפשים נתונים - ובכן, ברור פחות. ב"יפעת מחקרי מדיה" ניסו לעשות סדר ולהבין מה התשובה הנכונה בעזרת ספירת ההופעות התקשורתיות של האישים מהמפלגות השונות: לצורך העניין, גם מסיבת עיתונאים עם פוטין וגם שואו במספרה בתלפיות.
בראש הטבלה רה"מ בנט עם 2,548 הופעות, אחריו ברשימה ובפער עצום - נתניהו עם 754 הופעות. אחריהם ניצן הורוביץ - בכל זאת שר הבריאות בימי משבר - ובהמשך לפי הסדר לפיד, שקד, בן גביר, ליברמן, גנץ ועוד. ככלל, זוכה הקואליציה לנפח תקשורתי של שני שלישים, שזה הרבה אך נמוך מהנפח שלו זכתה הממשלה הקודמת שמילאה כ־80% מזמן האוויר. אבל מהכמות לא ניתן להסיק על האיכות; האם כשמיקי לוי (20 בטבלת הסיקור) מקבל במה תקשורתית, מישהו שואל מדוע הוא מוציא ח"כים מן המליאה בלי קריאות לסדר, שלא ע"פ התקנון? מישהו אומד את טון הדיבור השולט כלפי גיבושונים קודמים (מלון בצפת, הופעה של קובי אריאלי) מול גיבושון ערב התקציב (שישי צהריים, אדיר מילר)?


בערוצים המסחריים מכחישים כל הטיה תקשורתית, ולמעשה כעת, לאחר שאיום נתניהו הולך ומתפוגג, הביקורת כלפי הממשלה מתחזקת וגם החשיפות על הבקיעים בקואליציה. ועדיין, דמיינו את דוד ביטן ממנה את גיסתו לדירקטוריון קק"ל כפי שעשה יאיר לפיד; או את מירי רגב מאריכה שהות כדי לאמץ ילד בחו"ל, כשנתב"ג נתון למתקפת וריאנטים. כשטענתי שבימי נתניהו הטיפול בקורונה זכה לכותרות בנוסח "מחדל" ו"שערוריה", ובעידן החדש אף אחד לא ממהר למרקר את מספר המתים - ענתה דנה וייס שזה אחרת בגלל שעכשיו אנחנו בגל הרביעי.
אם רוצים להסיק משהו על אופן הסיקור, אפשר להציב קלפי מדגמית בכל אולפן טלוויזיה. העורכים, הפרשנים והמגישים יצביעו, והציבור יידע מה תמהיל העמדות שהוא מקבל. האם 80% קואליציה? האם 50%?


ואולי העיסוק הפרסונלי משכיח את העניין האמיתי. ביבי מזמן הפך לנינט של התקשורת - גם אם הוא לא מוציא דיסק הוא מביא טראפיק ברשתות החברתיות. זה לא ימין ושמאל, העורכים מזמן הבינו שאייטם על השמלה של גילת בנט יעניין את הציבור פחות מדיווח על סיבוב של שרה נתניהו בכיכר המדינה. אך עיתונות חדשותית אמורה להתמקד בנתונים ולהרפות מעיסוק רכילותי.
הצרה היתה ונותרה מכבסת המילים; פעם זה היה "התנתקות" ו"פעימה", השבוע החלו לשווק לציבור את מיזם הבנייה ליחידות דיור פלשתיניות מול בנייה ביישובים יהודיים. יוצקים לתודעתנו שיחידות דיור בהתנחלויות צריכות אח תאום בדמות בנייה מוסדרת לפלשתינים. זה נותן לגיטימציה למרצ להראות את מידת הקרבתם כדי לשבת בממשלה, אך באף כלי תקשורת לא יבדקו בשטח כמה הפרות בנייה כבר קיימות באותם שטחים בדיוק. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר