מרימים להנחתה

שורת האבנים ההפוכות במשרדו של רס"ן ע' היא עדות אילמת למדינות שאליהן הגיעה יחידת ההנחתה הקדמית שבפיקודו • בראיון מיוחד, הוא ולוחמיו מספרים על הביקורים במדינות אויב: "האתגר הוא לחזור בשלום" • על ההכשרה: "מתכוננים לסיטואציות קיצון" • ועל היכולות הייחודיות: "אנחנו אלו שמאפשרים לצה"ל להגיע לכל מקום; מה עושים עם זה? תפעילו את הדמיון"

צילום: דודו גרינשפן

המטוס הכבד נע בחשכה מוחלטת, והחיילים שישבו בחלקו האחורי נערכו לקראת הפעילות שבה ייקחו חלק בעוד דקות ספורות, רחוק מגבולות ישראל. אחרי דקות ארוכות כלי הטיס החל להנמיך במהירות לעבר הקרקע באפלה מוחלטת. גם הלוחמים המנוסים יותר, שכבר חוו נחיתות באימונים ובפעילות מבצעית, חשו לרגע פרפור - ואז מטוס ההרקולס הענק נחת ברכות על הקרקע. הם במדינת אויב. כעת המשימה יוצאת לדרך.

רס"ן ע' על יחידת ההנחתה הקדמית // כתב: חנן גרינווד, צילום: יניב זוהר

במשך דקות ארוכות עמל רס"ן ע', מפקד יחידת ההנחתה הקדמית (יה"ק), על הפיכת האבנים הרבות שמוצבות בספרייה שבמשרדו. ביחידה, שמתמחה בהנחתת מטוסי הרקולס (שמכונים בצה"ל שמשון וקרנף; ח"ג) בשטח כמעט אקראי במדבר, בהרים או בכל מקום אחר, באפלה, לעיתים במקומות מאוימים מאוד - שומרים אבן מכל מנחת מחוץ לגבולות המדינה. הפעילות במקומות אלו, כפי שתואר למעלה, תישאר חסויה למשך שנים רבות, ואולי לא תיחשף אף פעם.

מאחורי שורת האבנים הארוכה ניצב גלובוס וכמה תעודות הוקרה מרמטכ"לים ומבכירים נוספים, ומלפנים צדף גדול שרומז מעט על מיקום מסווג שבו נחתו לוחמי היחידה. "בהוקרה על ביצוע מושלם של מבצע ********", נכתב באחת מהתעודות. מעל הספרייה ניצב בגאון מכוש. אתם אולי מסתכלים עליו ככלי עבודה אפור שמקומו במחסן, אך מבחינת הלוחמים והקצינים של יה"ק מדובר בכלי שבאמצעותו הם מאפשרים את המבצעים הנועזים ביותר שמבצעת ישראל.

"הייעוד שלנו הוא לאשר ולהפעיל שדות תעופה קדמיים לטובת צה"ל ומערכת הביטחון", מספר ע'. "אנחנו כלי ליד הארוכה של צה"ל. אם אתה רוצה להגיע למקום לא סטנדרטי, לייצר מסלול בשום מקום, אנחנו הכתובת. אנחנו אלו שמאפשרים לצה"ל להגיע לכל מקום. מה עושים עם זה? אתם יכולים להפעיל את הדמיון".
לא מדובר בעניין של מה בכך. בשנים האחרונות דווח בתקשורת הזרה על מבצעים שבהם השתתפו לוחמי היחידות המיוחדות של צה"ל נגד דאעש בסוריה ובמדינות שונות. גם הפעולה ההרואית של סוכני המוסד להברחת ארכיון הגרעין האיראני מלב טהרן, אפשר רק להניח, נזקקה ללוחמים שישנעו את הסודות הדרמטיים לישראל.

במשך חודשים ארוכים ביקש צוות "ישראל היום" להצטרף לאימון של יחידת ההנחתה הקדמית ולתעד את נחיתת המטוס באמצע הלילה בלב המדבר, אך קושי ייחודי התעורר. היחידה המסווגת מתאמנת בכל יום, לעיתים בבסיס נבטים שבו היא שוכנת, במנחת מיוחד שנסלל עבורה, ולעיתים קרובות במיקומים נוספים. אלא שצורת הנחיתה, המתקנים של המטוס והמנחת עצמו - כולם מסווגים ביותר. אלו ישמשו אותם במבצע שיבצעו בעתיד, ואם יחשפו את דרך פעילותם הם יסכנו את חייהם של הטייסים והלוחמים. לבסוף אושרה ההצטרפות, והאימון יצא לדרך.

"המטוס ינחת מכיוון דרום", הצביע ע'. הלוחמים עמדו בצד לתדריך אחרון, רגע לפני הגעת מטוס השמשון (הרקולס) הענק. סרן ל', קצין מילואים ביחידה וסטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה, הסביר ללוחמים שהפעם מדובר בתרגול סטנדרטי יחסית ולא במבצע מיוחד כלשהו. בניגוד לכל יחידה מיוחדת אחרת, שיעור גדול מהחיילים הם מילואימניקים שמבצעים עשרות ימי מילואים בשנה, חלקם מחוץ לגבולות ישראל. רוב הקצינים של יה"ק לא גדלו ביחידה, מכיוון שרק בשנתיים האחרונות היא מוגדרת רשמית כיחידה לוחמת, ולכן ל', למשל, הגיע לנבטים לאחר מסלול ביחידת שלדג, שותפתה של יה"ק לכנף 7, כנף המבצעים המיוחדים של חיל האוויר, ושירות כקצין בחטיבת הצנחנים.
בימים אלו מתחיל ל' את תפקידו כמפקד פלגה ביחידה, אך לחבריו במכללה הוא אינו יכול לספר כמעט מאומה. "אתה אומר שאתה מנחית מטוסים ועושים לך תנועות כמו פקח שמכווין מטוס מהקרקע. בהתחלה היה בזה תסכול, לא אשקר, אבל אתה יודע מה אתה עושה וזה הכי חשוב. בכל פעם שאני חוזר ממשימה אני מרגיש את הזרוע הארוכה של חיל האוויר וצה"ל, וזה נותן תחושת סיפוק עצומה".
בעודנו מדברים, לפתע הופיע המטוס. נקודה קטנה בשמיים שגדלה וגדלה עד שהפכה לכלי הטיס הענק - 34 מטרים אורכו, כ־12 מטרים גובהו, עם מוטת כנפיים של 40 מטרים. מהירותו המרבית - 670 קמ"ש, במשקל מרבי של לא פחות מ־79 טונה. טווח הטיסה הוא 5,250 ק"מ. די והותר כדי לטוס לאיראן, לנחות, לאפשר ליחידות המיוחדות לבצע פעולה כזו או אחרת ולחזור - ועוד יישאר קצת דלק סילוני לבזבוזים. המטוס נחת בעדינות על המנחת - משטח חול מאובק בלב המדבר.

"האתגר בהנחתה באמצע הלילה הוא גדול. אנחנו מנחיתים בעפר ולא במסלול עם אספלט, והקרקע היא דינמית ומשתנה. צריך להבין שגם אם היינו במנחת לפני שבוע - כשנחזור הוא לא יהיה אותו הדבר, בטח בחורף כשיורד גשם, או במקומות שבהם אנשים עוברים. לכן האתגר הוא להגיע בכל פעם מחדש, לבנות את המנחת בצורה הבטוחה ביותר, ולצאת בשלום".

לוחמי היחידה \ צילום: דודו גרינשפן,

"לא עוד יחידת קומנדו"

יחידת ההנחתה הקדמית הוקמה באופן רשמי ב־1972. בשנים קודם לכן, מאז קום המדינה, פעלו גופים שונים ומשונים בכל בסיס וכנף בחיל האוויר, ובתחילת שנות ה־70 הוחלט לאחד אותם יחד. "השורשים של היחידה הם כבר בקום המדינה. בעבר היו בבסיסי חיל האוויר שלוחות מסלול, שהמטרה שלהן היתה לאפשר נחיתה מחוץ לבסיס במקרה של תקיפה, ואז הוחלט להקים יחידה שזו תהיה מטרתה. בתחילה היתה יה"ק יחידת מילואים", מסביר ע'.

"ייעוד היחידה הוא לאתר, לבחון, לאתר ולהפעיל שדות תעופה קדמיים לצורכי צה"ל ומערכת הביטחון, לצורך הנחתת כלי טיס", הוא אומר. אף שמבצעים מיוחדים הם אלו שמסעירים את הדמיון וממחישים במידת מה את ידו הארוכה של צה"ל במדינות האויב השונות, ייעודה של יה"ק גדול בהרבה ממבצע כזה או אחר.

במלחמת לבנון הראשונה, לאחר כיבוש ביירות, הפעילו אנשי היחידה שדה תעופה קדמי שבאמצעותו הועברו לוחמים וציוד היישר ללב ליבה של לבנון. במלחמה עתידית תאפשר היחידה להעביר ציוד ללוחמים בעומק שטח האויב.
"היכולת שלנו, שהיא יחידה מסוגה בצה"ל, היא לפתוח שדה תעופה בכל מקום שישראל צריכה, לאפשר לצה"ל להגיע לכל מקום. מה אתה עושה עם זה? אתה יכול לדמיין. עקרונית אנחנו יודעים ליצור מנחת בכל תא שטח שמעניין אותנו. לא מצאנו מקום שבו לא הצלחנו לנחות, ואתה יכול להשלים לבד באילו מתארים מדובר".

את הטירונות ביחידה עוברים הלוחמים בבסיס האימונים של חטיבת הנח"ל, לצד לוחמי שלדג ו־669, ולאחר מכן הם מגיעים ליחידה ועוברים טירונות נוספת ומורכבת יותר מבחינה פיזית ומנטלית. כחלק מהקמת כנף 7 - כנף המבצעים המיוחדים של חיל האוויר - יוקם בעתיד הקרוב בית ספר ייעודי להכשרת הלוחמים מא' עד ת', ללא צורך בהכשרה הראשונית בנח"ל.

עם תום טירונות בת 10 חודשים הם מצטרפים ליחידה ומתחילים בהכשרות לקבלת הסמכת "מנחית סער קדמי", ולאחר מכן הם מחולקים לתפקידים השונים והייחודיים שלהם נזקקים ביחידה - בוחני עפר שמוסמכים לאיתור מנחתים מורכבים, פקחי טיסה, חובשים קרביים, כבאים, מחלצים ונהגים, שעוברים הסמכה על רכבי השטח של היחידה ועל כלי רכב נוספים. נוסף על כך, עוברים הלוחמים גם קורס צניחה.

"הלוחמים צריכים ללמוד לבחון שטח, לפקד על מנחת, לפרוס מגדל ארעי בשטח ולנהל את התעבורה האווירית. מדובר במקצועות ייחודיים שאין דומה להם בצה"ל - ולמעשה לא ברוב הצבאות שקיימים בעולם", מדגיש ע'.
העובדה שלוחמים הם אלו שמבצעים את התהליכים הללו היא חדשה יחסית. עד לפני כשנתיים חיילי היחידה כלל לא היו מוגדרים כלוחמים, זאת אף שהם פעלו רחוק מעבר לגבולות ישראל, בסיכון שאפשר להניח שרוב לוחמי גולני או צנחנים לא יגיעו אליו במהלך שירותם הצבאי.
"היחידה עברה עם השנים גלגולים רבים - מיחידת מילואים ליחידה סדירה, ומיחידה סדירה ליחידה לוחמת. בחיל האוויר הבינו שראוי שאנשים שמבצעים פתיחת שדה תעופה ארעי בשטח, בסיכון גבוה, יהיו לוחמים. אתה מפתח אנשים שיידעו לפעול במבצעים המיוחדים".

כרגע דרישות התפקיד דומות לכאלו של לוחמי החי"ר, כלומר פרופיל 82. "אנחנו לא צריכים להיות עוד יחידת קומנדו. אנחנו טובים במה שאנחנו עושים וצריכים להתמקצע בזה. חשוב לזכור שהיחידה לא עובדת רק במצבי קיצון, אלא גם פותחת מנחתים ושדות תעופה כחלק ממערכה קרקעית רחבה.
"לכן, יש צוותים ביחידה שיודעים לעשות את העבודה עם שלדג, ואחרים שלא. אני לא צריך את כולם ברמה הגבוהה ביותר. מי שמוצא את עצמו במצב קיצון מקבל את ההכשרה המתאימה, לוחמים שייעודם לחבור לשלדג, לדוגמה, יקבלו הכשרה יותר טובה לתרחישים שיפגשו אותם בסיטואציות קיצון".

אף שהלוחמים מוכשרים ומוכנים לכל תרחיש, יש רמות שונות של הכשרה, ולעיתים לוקח שנים לצבור את הניסיון המתאים למבצע כזה או אחר. "אמנם, יש היום לוחמים בסדיר, אבל לוקח שנים ארוכות עד שאתה לומד לבחון עפר ולאשר מנחת בשטח אויב. כדי להיות מוכשר כבוחן עפר בדרג בכיר לוקח שנים של ניסיון. בדרך כלל מדובר בקצינים או במילואימניקים".

מאנטבה ועד איראן

בכמה מבנים סתמיים למראה בבסיס נבטים שוכנים המשרדים של יחידת ההנחתה הקדמית. רק סמל היחידה, ינשוף שפועל באורות הלילה, מלמד במעט על ייעוד היחידה. פסוק מספר נחמיה מגדיר היטב את תפקידה: "ובעמוד ענן הנחתם יומם ובעמוד אש לילה, להאיר להם את הדרך אשר ילכו בה".
בימים שבהם מתפרסם כי איראן נמצאת רק שבועות בודדים מהגעה ליכולת לייצר פצצה גרעינית, וכשהאיום מצד מדינות שונות מתעצם, תפקידם של לוחמי יחידת ההנחתה הקדמית הופך למשמעותי הרבה יותר. אם לוחמי יחידות מיוחדות יצטרכו להגיע לאיראן ולבצע משימה שתעצור טיל שמיועד לישראל, לוחמי היה"ק הם אלו שיאפשרו להם זאת, בעזרת יכולותיהם המיוחדות.

"עם כל הכבוד למבצעים דוגמת מבצע אנטבה, ומובן שיש הרבה כבוד, האתגר שלנו מבחינת נחיתה הוא גדול יותר. ההתמחות של היחידה היא להנחית מטוס בעפר. אנחנו יודעים להגיע למקום שאיתרנו, לבדוק את השטח ולומר אם מטוס קרנף יכול להניח את הגלגלים שלו ולא להתחפר. וכל זה כמובן באמצע הלילה", מדגיש ע', ומוזג לנו קפה מתוך פינג'אן.

גם במשרד הממוזג ע' לא מוותר על המשקה שמסמל יותר מכל את עבודת השטח הצבאית. "אנחנו מסוגלים להנחית מטוס בכל מקום, בכל שטח, בכל אזור. יש מספר מועט של מדינות שיש להן את היכולת הזו. אפשר לומר בצניעות שיש גם מעצמות שיש להן מה ללמוד מאיתנו בעניין הזה". שאלות באשר לייעוד של היחידה באיראן או במדינות אחרות נענות בחיוך ובשתיקה רועמת. מדובר ברמות הסיווג הגבוהות ביותר במדינת ישראל.

"יכולות בוטיק"

בתפקידו כמפקד היחידה, מקפיד רס"ן ע' להנחיל ללוחמים את שני צידי הפעילות - העבודה על הקרקע ועבודת הטייסים. ע' לא הגיע מעולם המבצעים המיוחדים אלא דווקא מהאוויר. הוא משמש כבר שנים ארוכות טייס של מטוס הרקולס, וככזה ביצע עם לוחמי יה"ק פעילות מבצעית.
בתפקידו הקודם היה מפקד טייסת. סגנו הוא בוגר יחידת שלדג, שמאפשר את העברת הידע והניסיון מהצד הקרקעי־מבצעי. "אם מישהו צריך להגיע למקום כלשהו, אנחנו יודעים להגיע יחד עם גורמי המודיעין וחיל האוויר, לבחון את השטח ולספק פתרון. לא היה לנו מקום שבו רצו שנייצר מנחת ולא הצלחנו".

בניגוד ליחידות אחרות, שבהן יש אפשרות לבצע טעויות, כל הנחתה של מטוס באימון חייבת להיות מושלמת, כי טעות היא בעלת משמעות אדירה וכוללת סכנת חיי אדם לצד נזק כספי עצום. "יש לא מעט תכנון לקראת מבצע, מכיוון שטעות היא הרת גורל. בהיסטוריה של חיל האוויר היו תקלות של מטוסים שהתחפרו ונתקעו בשטח.

"לשמחתי, לא היו אירועים פחות מוצלחים בשנים האחרונות, אבל אנחנו מביאים את זה בחשבון. אנחנו מתאמנים הרבה, ולא משנה לנו אם זו פעילות שגרתית או מבצע. גם באימון הכי סטנדרטי שלנו מטוס הרקולס מגיע באמצע הלילה לשום מקום ונוחת בעפר. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו טעות בגלל פוטנציאל הנזק העצום.

"צריך להבין שאין שנייה ליחידת ההנחתה הקדמית. אנחנו היחידים שעושים את העבודה הזו במדינת ישראל. נכון, זו יכולת בוטיק ולא אמצעי הלחימה ששוברים שוויון, אבל אנחנו אלו שנאפשר את הפעולה הכירורגית בכל מקום שרק תוכל לדמיין". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר