הווריאנט הכלכלי של הקורונה

ברוכים הבאים לעידן החדש - התקופה שאחרי הקורונה. לא, הקורונה כנראה רחוקה מלהסתיים, אבל כבר ברור שהיא תסתמן כנקודת מפנה בכלכלה העולמית ולכן גם בכלכלה שלנו. הדפסת הכסף בארה"ב לא הביאה לתגובה אינפלציונית מיידית, ההאטה חסרת התקדים בכלכלת העולם לא הביאה לתגובה בשוקי ההון, האבטלה ההמונית לא הביאה לירידה בצריכה והפסקת תשלום החל"ת בארץ והקצבאות במדינות העולם לא החזירו את העובדים למקומות עבודתם.

רק לפני פחות משנה ניסינו להבין מדוע האינפלציה בארה"ב לא מזנקת למרות הדפסות הכסף המאסיביות, ועכשיו זה כבר ברור לגמרי - היא בהחלט מזנקת. היה מפתיע שזה לא קרה מייד, אבל אט־אט היא מרימה ראש וכבר הגיעה לקצב גבוה מ־5% בשנה. הריבית נותרה נמוכה מאוד וממשיכה לשרת את החובות האדירים של המעצמה הגדולה, כמו גם את עידוד הצמיחה, אבל עכשיו זו כבר שאלה של זמן - מתי גם היא תתחיל לטפס לשיעורים הנורמליים ולקבוע מחיר אמיתי לכסף.
ובינתיים אנחנו מנסים לפענח, בארץ ובעולם, את התופעה המסתמנת בשוק העבודה - לא רק בארץ - שלפיה שיעור מבקשי הקצבאות, המובטלים והמובטלים למחצה, גבוה, אבל גם שיעור העסקים שמחפשים עובדים גבוה מאוד.

בארץ מדובר בכמעט רבע מיליון משרות פנויות, ומקומות העבודה המשוועים לעובדים. גם בארה"ב ובאירופה דרושים עובדים רבים, בעיקר לענפי התעשייה והשירותים, אבל נראה שהחתך הוא לא ענפי כמו כספי - כל בעלי המשכורות הממוצעות ומטה.

לאחרונה נראה שגם התופעה הזו הולכת ומתבהרת - המגיפה הזו וההגבלות שהושתו בעקבותיה הרחיקו את בעלי המשכורות הללו ולא באופן זמני. המחסור הזה בעובדים מתווסף לכך שהשוק מתחיל להרגיש את חסרונם של העובדים הזרים. אחד הכלכלנים בארה"ב הפנה אותי לחפש את העובדים הצעירים שנפלטו מהשוק הריאלי בשוק ההון. "חפש אותם ברובין הוד", הוא אמר. הרי גם זו תופעה מדהימה - בשנת הקורונה, 2020, שוק המניות רתח בארה"ב ומדד הנאסד"ק סיים בזינוק של 43%.
צעירים רבים, וגם מבוגרים, הצטרפו לרשת החברתית של סוחרי המניות הקטנים ומצאו להם עיסוק חדש ורווחי מאוד. ידוע שעבודה בעולם המודרני לא נועדה רק לצורכי פרנסה, אבל העיסוק הזה בשוק ההון באמצעות הרשתות החברתיות עונה להם גם על הצורך החברתי וגם על המעמד החברתי. הם מכירים חברים ל"מקצוע" והם מציגים עצמם כ"אנשי שוק הון", גם אם מדובר במסחר ב־5,000 דולר, עם פיג'מה ולעיתים בלי הבנה מספקת. בכל מקרה מובן שמדובר בעיוות של השוק. לאורך זמן אין מקום לשוק של סוחרים.

לחשוף את הקלפים

הבנק העולמי מעריך שבישראל 200 שקלים מתוך כל 1,000 שמורווחים - אינם מדווחים. בעולם, כמו ברשויות בארץ, מעריכים שהיקף ההון השחור זינק מאז פרוץ הקורונה. למעשה המדינה היא זו שיצרה חממה להון השחור. ברור שהקשר בין קצבאות לעבודה מדווחת הוא קשר הפוך - ככל שמוצעות יותר קצבאות המוטיבציה לעבודה רשמית יורדת. אבל רבים למדו "להשלים הכנסה" מבלי לדווח, כדי שחלילה הזכאות שלהם לקצבה לא תיפגע.
אחת ההצעות של האוצר בעניין המלחמה בהון השחור היא ליצור מאגר נתונים של הוצאות האזרחים בכרטיסי אשראי ובבנקים בכלל. לכאורה מדובר באמצעי הגיוני כדי לדוג את אלה שמדווחים על הכנסה שמהווה חלק קטן מסך ההוצאות שלהם בפועל. אבל למעשה מדובר בהצעה שערורייתית במידת הפגיעה שלה בפרטיות. ברור שתשובה ראויה יותר להיקף ההעלמות היא החלת חובת דיווח כללית, כנהוג בארה"ב ובמדינות נוספות בעולם. למעשה גם בארץ קיימת חובה כזו, אלא שהנוהג שהתקבע הוא ששרי האוצר חותמים על פטור מהחובה הזו מדי שנה. כך שלמעשה כל שנדרש הוא ששר האוצר לא יסכים להאריך את הפטור מחובת הדיווח, ושגם חברי הכנסת והשרים יסתכנו בכך שילדיהם ובני משפחותיהם ייאלצו להצהיר על הכנסותיהם ועל הונם בכלל.

להחזיר למדינה?

השבוע פרסם המוסד לביטוח לאומי כי נרשם זינוק חד של 80% במבקשי קצבת הכנסה, רובם - 67.3% מהם - בגילי 40-26; כמעט 19% מהם בגילי 55-41. מדובר במובטלים שהזכאות שלהם לקבלת דמי אבטלה הסתיימה והם עברו לשלב הבא - תביעה של הבטחת הכנסה. יותר מ־9,000 בקשות הוגשו בחודש יולי האחרון, לעומת 5,000 בחודש קודם, ביוני. 42,000 היו זכאים לדמי אבטלה ו־80,000 נוספים קיבלו מקדמה של 90% מדמי האבטלה שדרשו כמקדמה, לפני שזכאותם התבררה עד תום.

במקביל, רשות המסים החלה לשלוח לעצמאים שקיבלו על סמך הצהרתם מענקים בגין אובדן הכנסות בקורונה את מצב חשבונם. במילים אחרות - הרשות שלחה איתות ראשון למי שקיבל מענק ונמצא לאחר בדיקה שהוא לא לגמרי מגיע לו, או לחלוטין לא. העצמאים הקימו קול צעקה, שהגיעה גם לוועדת הכלכלה בכנסת. לכאורה מדובר בדמעות תנין - העצמאים דרשו בצדק שהמענקים יינתנו להם גם בלי בדיקה, על סמך הצהרתם, כי הם צריכים את הכסף מיידית לצורכי קיום. אבל הדרישה הזו לגיטימית רק אם מקובל על הדורש שהוא ישיב את הכספים שיימצא שלא הגיעו לו מלכתחילה. אבל בדיוני הוועדה עלו טיעונים של ממש מקרב עצמאים: לא נוצר מנגנון בדיקה שמאפשר להם לטעון, להסביר ולערער.

כך למשל, עצמאי שגבה מקדמות על עבודות שיבצע בהמשך, או מכון כושר, או חוגים לילדים ולמבוגרים, שנגבו מראש לשנה, נספרו כהכנסה חודשית. דוגמה נוספת היא לעסק שהכנסותיו ירדו רק ב־38% ולא ב־40% (סף זכאות המענק) - לא באמת ראוי לדרוש ממנו להשיב את המקדמות שקיבל. יצוין שרשות המסים נהגה בהגינות כשלא דרשה החזר מיידי של המענקים, רק הציגה את הנתונים ומי שמצא לנכון להחזיר כספים שלא מגיעים לו קיבל גם אפשרות להשיבם בפריסה לשנה וחצי קדימה, בתשלום הצמדה בלבד, ללא ריבית.

עם זאת, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים מעודדים על זינוק חד בצמיחה ברבעון השני של השנה - זינוק של 15.4%. נזכיר שברבעון הראשון של השנה הצמיחה היתה שלילית - ירדה ב־1.4%. גם במקרה הזה לא מדובר רק בתופעה מקומית. ספרד, למשל, ממוקמת במקום הראשון בשיעור הצמיחה עם זינוק של 19.8% ברבעון השני של השנה. אחריה צרפת עם זינוק של 18.7% ואיטליה שהגדילה את התוצר המקומי הגולמי שלה ב־17.3%. ישראל נמצאת במקום החמישי המכובד.
בתוך הצריכה, צריכת המכוניות זינקה והעשירה את קופת המדינה ביותר מ־50% מהפדיון בתחום, והדגימה בנתון נוסף שהמדינה מרוויחה יפה מאוד מיבוא - לא מ"כחול לבן". אבל כאמור, הצריכה הפרטית בכלל זינקה, בשיעור של 22.5%. התוצר העסקי זינק בכמעט 20%.