ישראל אלמסי
מנכ"ל ארגון ידידים - סיוע בדרכים
זוכה אות הנשיא להתנדבות לשנת 2021, נבחר להשיא משואה בטקס יום העצמאות ה־72
ישראל אלמסי, אנחנו ערב תשעה באב. לפי המסורת היהודית, נחרב בית המקדש השני בגלל שנאת חינם. בתקופה שבה פושה הפילוג במדינה, איך בכל זאת מצליחים, כפי שכתב הרב קוק, לשוב ולהיבנות על ידי אהבת חינם?
"נתינה מבלי ציפייה לקבל דבר מה בתמורה - מולידה אהבה. לכולנו יש רגעי נתינה טהורה, ובעיניי זה הדנ"א של 'ידידים', ארגון מתנדבים ארצי שמספק עזרה ראשונה לא רפואית ללא כל עלות. מעולם לא שאלנו מי מבקש הסיוע או מי מעוניין להתנדב. הערבות ההדדית חוצת הגבולות היא זו שמצליחה להפיל את כל המחיצות, את הפילוג, ולבטל את שנאת החינם. אצלנו לא צריך להגיע לימי בין המצרים; אהבת החינם והערבות ההדדית עבורנו הן על בסיס יומיומי".
בעולם המערבי מושג ה"אני" ניצב במרכז. זה ניכר ברשתות החברתיות, בתוכניות הריאליטי, בחיפוש אחר התעשרות מהירה. איך גורמים לאנשים לצאת מעצמם, ולפתע להקדיש את חייהם למען האחר?
"החינוך שלנו הוא בדיוק לכיוון השני. אם תרצה, אנחנו תנועת הנגד לתרבות הלייק והסלפי. יש לנו אפליקציה מתקדמת ובסוף כל חודש יש תחרות מי לקח יותר אירועים. אלה הלייקים האמיתיים. אנחנו בונים קהילות התנדבות על המפה: מעודדים אנשים להיות רגישים לאחר, לתת סיוע, לחייך; להסתכל על האחר ופחות על עצמנו. זו התשובה האבסולוטית לתרבות הדיגיטלית".
אתה מגדיר את עצמך כמכור לנתינה. מהי ההתמכרות הזאת בדיוק, ואיך היא משנה אותך כאדם?
"ההתמכרות מתבטאת בכך שאנו מסוגלים לעזוב את העבודה והמשפחה ולקפוץ לאירוע. בסופו של דבר, המתנדבים שלנו עובדים במקומות אחרים כדי להתפרנס, וזה לא מונע מהם להתייצב היכן שצריך. ההתמכרות משנה אותך ביומיום - כך שמתנדבים הופכים רגישים יותר לחברה כאמור, לאו דווקא בדרכים. הם מגלים יותר סובלנות לאחר ולשונה, ומוכנים לוותר על טובתם האישית.
"לפני כשלוש שנים, במהלך יולי־אוגוסט, מתנדב שלנו קיבל קריאה מזוג ניצולי שואה ברמת גן על כך שהמזגן שלהם לא עובד. הוא איש מזגנים, וכשהבין שהמזגן הנוכחי ישן מאוד, החליט להביא לאותו זוג מזגן חדש, על חשבונו. הוא אפילו לא טרח לדווח לנו על כך. חודש אחרי, קיבלנו מכתב תודה מאותו אדם מבוגר שהזעיק אותנו, וכך התוודעתי לדבר. כששאלתי אותו מדוע הוא לא סיפר לי, הוא ענה: 'אם זה היה סבא שלי, הייתי חושב פעמיים? איך אפשר להשאיר אדם בחום אימים?'".
מיהו שיאן האירועים? האם יש למתנדבים הבולטים מכנה משותף?
"יש מתנדב שמתקרב אוטוטו ל־4,000 אירועים בשנה הנוכחית. מי שבדרך כלל עוזר הכי הרבה, הם אלה שמגיעים דווקא ממצב סוציו־אקונומי נמוך, אנשים שעברו מצוקות, מרגישים את האחר ולא מסוגלים להשאירו במצב של סבל. הם לא רוצים שמישהו אחר יעבור את מה שהם עברו. מדי חודש אנחנו קולטים כ־1,500 מתנדבים שחוו את השירות שלנו ורוצים להחזיר לחברה. גיוס מתנדבים הוא לרוב עקב אכילס אצל עמותות וארגונים למיניהם, ואני שמח שאצלנו אין אתגר שכזה".
שעות בצד הדרך
בהגיעכם לאירועים השונים, אתם מוצאים את עצמכם צד ביריבות ובמתחים השונים הקיימים בין ארגוני ההצלה?
"המלחמות בין ארגוני ההצלה אינן סוד. אני יכול לומר שהמתנדבים אצלנו פעילים גם בעוד מקומות, ואנחנו מתרחקים מאינטריגות למיניהן. אני נפגש עם ראשי עיריות, ובמקומות רבים חוששים שאנחנו באים לבקש כסף. אז ממש לא. המטרה הראשונה היא שכל תושב באותה עיר יידע שהוא יכול לקבל סיוע בכל שעות היממה. לי כלל לא משנה מי חילץ את הילד שנעול ברכב, כל עוד הוא מחולץ. כשאתה לא מגיע עם אגו, זה ממכר".
אתה יכול להבין למה ראשי עיריות או אנשים אחרים עלולים לפקפק באלטרואיסטיות היתר שלך? אני מניח שגם אנשים שמזעיקים אתכם מציעים לכם תשלום. זה טבעי למדי.
"אנחנו נמצאים בעולם של 'מה ייצא לי מזה'. אבל העיניים של מחולץ אחרי סיוע אינן בנות השוואה לשום דבר אחר. לפעמים אנשים מתקשים להאמין, אבל אני לא באמת יכול לישון כשיש מישהו אחר שצריך עזרה. לגבי התשלום, המתנדבים שלנו יודעים שאסור להם לקחת כסף. המוטו הוא 'השירות כרוך בחיוך'.
"רק לפני שנה וחצי ירדתי מפגישת ערב מאוחרת בירושלים, וקיבלתי קריאה במחלף ענבה על אדם מבוגר שצריך עזרה עם פנצ'ר. סידרתי לו את הפנצ'ר, והוא סיפר לי שהמתין שעתיים וחצי עד שהמליצו לו להתקשר ל'ידידים'. הוא כמובן הודה לי ורצה לשלם, ובתגובה אמרתי לו שאי אפשר לכמת בכסף את העובדה שהוא מגיע לבית בטוח וחמים. רק ביקשתי ממנו שאת הטוב שלו הוא זכה, את החיוך, שיעביר הלאה".
יש אנשים שבוודאי נתקלים בקושי להתקשר ולבקש עזרה מאנשים זרים, ועוד ללא תשלום.
"חשוב לומר שאין אצלנו מקבלי שכר. הכל בהתנדבות מלאה מהמסד ועד הטפחות. כדי להתמודד עם הבעיה שאתה מתאר, השקנו בעבר תוכנה אוטומטית, 'בוט' בשם 'ידידיה', שמסייע לקהילת החירשים וכבדי השמיעה ליצור קשר, ובהמשך השקנו אפליקציה שעוזרת להתמודד עם המחסום הראשוני של יצירת קשר ובקשת עזרה. מאחורי המסך קל יותר ליצור קשר. פעם אפילו היתה לנו אישה בדרך לחדר לידה שאמרה שלא נעים לה להתקשר 'אבל הרכב לא מניע'.
"אנחנו נעים על הגבול הדק שבין חסד לניצול. אם אתה יודע להחליף גלגל, אין סיבה בעולם שמתנדב יגיע ויעזור לך. אבל במקרה שלא, המתנדב יגיע וגם ילמד אותך להחליף. זה יוצר פחות קריאות, וגם הופך את אותו מבקש סיוע למתנדב פוטנציאלי".
אתה עובד במשרה מלאה בתחום האשראי. כמה פעמים בשבוע אתה מוצא את עצמך בשטח, מוקפץ?
"זה משתנה. האפליקציה שלנו מבוססת מיקום, וההתרעה קופצת למי שגר בקרבת מקום. אם מתאפשר לי - אני לוקח את הקריאה, ואם לא - לא קרה כלום. אני חושב שההבנה הזאת היא פיצוח שיטת ההתנדבות של 2021. כיום, זמן הטיפול הממוצע שלנו באירוע עומד על 28 דקות ו־40 שניות. היעד שלי הוא להגיע לטיפול באירוע, מרגע פתיחתו ועד לסגירתו, בתוך 13 דקות".
מה אשתך אומרת על כל הדבר הזה?
"בהתחלה היה לה מאוד קשה. הייתי עושה הכל, עד שלאט־לאט יצרנו היררכיה ארגונית, שמתנהלת כמו צבא: מנהלי מחוזות, מרחבים וסניפים, אגפים מסודרים. התחלתי להאציל סמכויות והיום אני נמצא יותר בבית. אשתי וארבעת ילדיי הם שותפים אמיתיים לכל העשייה הזאת".
יש חברויות או קשרים שנוצרים בעקבות אירועי הסיוע?
"עד היום נרשמו כבר שמונה חתונות בתוך הארגון - ממתנדבים שהגיעו לאזרחיות. לשמחתי יש לנו גם צוותים מגוונים שכוללים חילונים וחרדים שמנהלים קשרים מצוינים. אלה חברויות קטנות שנוצרות מתוך הארגון ויוצרות עוד ועוד אהבת חינם".
הפנצ'ר של נתניהו וריבלין
מאיפה הרצון העז לנתינה מגיע בהיסטוריה האישית שלך?
"יש סיפור שמלווה אותי מאז שאני ילד. הייתי בן 8, והלכתי עם אבי לרופא שיניים בירושלים. החזקתי לו את היד ברחוב, ופתאום הוא אמר לי: 'בוא נעבור את הכביש מהר'. אני שואל אותו מה קרה, והוא עונה לי 'עוד מעט', תוך כדי ריצה. אחרי שתי דקות שאלתי אותו שוב לפשר הדבר, והוא ענה לי כך: 'ראיתי מולי אדם שחייב לי הרבה מאוד כסף, ואני יודע שאין לו. לא רציתי שיראה אותי ויתבייש, אז העדפתי לעבור לצד השני'. מבחינתי זה הסיפור הכי משמעותי שיכול להיות".
כשרק הצטרפת לארגון ולמעשה הקמת אותו מחדש, אנשים הבינו בכלל מה אתה רוצה מהם? לא לכולם היה סיפור אישי שהאיר להם את הדרך.
"לפני כעשר שנים נאלצתי לעמוד בגשם שוטף בשעה חמש בבוקר, בלב בני ברק. המתנתי שעה ורבע עם כבלים כי הרכב שלי לא התניע. איש לא עצר ואמרתי לעצמי 'זה לא יכול להיות'. בתוכי ידעתי שיש גם אנשים טובים שהיו רוצים לעזור. החלטתי להקים קבוצת ווטסאפ בשם 'כבלים', ובהמשך דרך חבר משותף שמעתי על 'ידידים', שבזמנו ניהל מאיר וינר. התקשרתי אליו, שיתפתי אותו ברעיונות שיש לי, והוא ביקש שאקח את הארגון. התחלתי לפתוח עוד ועוד קבוצות ווטסאפ, ואיתרתי אנשים טובים שרצו לסייע. כך, לאט־לאט, המשכנו וגדלנו".
איך משמרים את המתנדבים לאורך זמן?
"יש לנו הדרכות, ערבי גיבוש. אלה דברים שיוצרים שותפות גדולה בין המתנדב לארגון. אנחנו שואפים להגיע לחצי מיליון מתנדבים, מתנדב בכל בניין. הייתי רוצה שמתנדבים לא יתאמצו כדי לצאת לאירוע, ושייקחו רק אירועים שקרובים אליהם. למתנדבים שאומרים שאין להם זמן, אני אומר - תצאו רק לאירועים שמתחת לבית שלכם, ורק אם אתם יכולים".
אפשר לפלח את המתנדבים אצלכם?
"לצערי רק 10 אחוז מהם הן נשים, ואנחנו פועלים להגדלת המספר. זה נתפס שרק גברים מחלצים ולנשים אין זיקה לעולם החילוץ, ובעיניי זה לא נכון. יש לנו מתנדבת מחריש, בחודש תשיעי, שחילצה בשבוע שעבר שני ילדים מרכב. אנחנו פועלים כדי להעצים נשים. נוסף על כך, הארגון קם אמנם מתוך המגזר החרדי, אבל היום 40 אחוז מתוכו אינם שומרי תורה ומצוות".
הגעתם לחילוצים של כמה שיירות מעניינות.
"חילצנו את השיירה של הנשיא, של נתניהו כשהיה ראש ממשלה. בסבב הבחירות האחרון נתניהו הגיע לביתה של עדן בן זקן בראשון לציון. לאחד מהרכבים היה פנצ'ר, הנהג לא הסתדר עם החלפת הגלגל, והוא התקשר למוקד. הם לא אמרו באיזו שיירה מדובר, אבל כשהגענו מייד הבנו. גם במשכן בבלפור פתחנו רכבים שננעלו. כשסמוטריץ' היה שר התחבורה הוא שלח לי תמונה של מאבטחיו, שניסו לפתוח את מכונית האאודי שננעלה. בתוך שלוש דקות הגיעו כמה כוננים, ופרצו לו את הרכב. בסוף, אין מה לעשות, כולם נתקעים בשלב כזה או אחר".
בממ"ד עם חג'אב
אתם מגיעים גם לאירועים מורטי עצבים. רק בשבוע שעבר חילצתם יותר מ־50 ילדים שננעלו בשוגג ברכב. אלה זירות לא פשוטות.
"הגעתי כמעט לכל אירוע שבו נשכחו ילדים ברכב, וראיתי גורם אחד משותף לכולם: כולם אנשים נורמטיביים, מנהלים שגרת חיים מלאה, שסטו מהשגרה היומיומית. זה קרה אפילו לחבר ילדות שלי. בשבעה אמרתי לו: 'אני יודע שזה אכזרי, אבל איך? אני מכיר אותך, אתה אבא מסור, אחראי'. הוא ענה שכל ההבדל באותו יום היה בכך שהוא הוריד מוקדם יותר את הילדה שהוא רגיל לשים אחרונה. בראש שלו, באותו רגע הוא סיים את המסלול, למרות שנותר עוד ילד באוטו. אנחנו לא יכולים לדון איש, לכולם זה יכול לקרות.
"אנחנו גם פועלים כדי להעלות את המודעות לנושא. ברוב גדול של המקרים, לא מדובר בילדים שנשכחו, אלא בילדים שננעלו לעיני הוריהם. אנשים לא מודעים לנעילה האוטומטית שיש ברכבים החדשים, שנדרכת כל עוד לא פותחים את דלת הנהג. מניחים את התינוק במושב הבטיחות, מסתכלים רגע בווטסאפ, ועד שמגיעים לדלת שלנו הנעילה כבר נדרכה. המפתח תמיד צריך להישאר עלינו, או שפותחים קודם כל את דלת הנהג. במקביל, אנחנו מחלקים כמה שיותר ערכות פריצה למתנדבים, כדי לייצר זמן תגובה מהיר. היום, חילוצי ילדים מרכבים מתבצעים בממוצע בתוך 5-3 דקות".
בהתייחס לקורונה, היתה לכם במהלך המגיפה פחות עבודה בכבישים, אבל עברתם לאפיקים אחרים.
"סגרנו את 2020 עם יותר מ־400 אלף אירועים סביב הקורונה: חילקנו עשרות אלפי מנות מזון, סייענו בקניית מצרכים למשפחות מבודדות ובשינוע של תרופות למבוגרים ולמבודדים. המטרה היתה לתת לאזרחי ישראל שגרה בתוך החירום, ועל זה קיבלנו בדיוק לפני כשבועיים את אות הנשיא להתנדבות לשנת 2021.
"בשומר החומות התמקדנו בשחרור ובסגירת דלתות וחלונות ממ"ד. היו לנו יותר מ־6,000 אירועים כאלה. נוסף על כך, סייענו בפתיחת דלתות בתים שנטרקו אחרי מנוסה למרחב מוגן. אחרי כל אזעקה היה לנו פיק של שיחות למוקד, 200 שיחות בשעה שתיים בלילה. אבל מבחינתי, התמונה שניצחה את כל המערכה הזאת - זו אותה מתנדבת ערבייה עם חג'אב שעומדת וסוגרת חלונות ממ"דים כדי להציל משפחות מפני טילים.
"גם במירון הקמנו חפ"קים בחניונים, ועם תרומה של 25 אלף בקבוקי מים קלטנו את המתפללים אחרי האסון. נתנו להם מים, סידרנו טרמפים למי שצריך, אפילו מקום לישון. זה היה עם ישראל היפה".
אחרי האירועים המגוונים שבהם טיפלתם בתקופה האחרונה, אתם חושבים על התרחבות נוספת?
"מטרת ההנהלה, והמטרה האישית שלי כמנכ"ל, היא לבצע חיבורים עם המגזר העסקי לעמותה שלנו. היעד מבחינתי הוא, כאמור, חצי מיליון מתנדבים, עם תיק ציוד לכל מתנדב, יחידה אווירית ויחידה ימית. השמיים הם הגבול".
להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו