הפלג הצפוני: מחוץ לחוק, אבל בתוך ישראל

הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל ושני ארגוני הבת שלו, המוראביטון והמוראביטאת, הוצאו אל מחוץ לחוק בשנת 2015. 17 עמותות ומוסדות ברחבי הארץ שהיו קשורים לפלג - בין היתר באום אל־פחם, ביפו וברהט - נסגרו, וחשבונות הבנק שלהם הוקפאו. גורמי הביטחון הציגו בפני הדרג המדיני ראיות לכאורה לכך שהפלג וזרועותיו הפכו לשלוחה חמאסית מסיתה ומסוכנת, ובשוליים - גם מפגעת.

אלא שעכשיו הפלג הצפוני חוזר בדלת האחורית. מי שמסייעים לו בכך הם למרבה האבסורד יריביו - אנשי "הפלג הדרומי", שמיוצגים עתה בממשלה על ידי רע"מ. לאורך השנים "הדרומיים" שמרו על ערוצי תקשורת עם עמיתיהם שהוצאו אל מחוץ לחוק. עכשיו, אחרי המהומות בערים המעורבות, והחקירות והמעצרים נגד רבים מאנשי הפלג הצפוני ומנהיגיו - הם מעניקים להם גב פומבי.

לטווח הרחוק, שני הפלגים, יוצאי חלציה של תנועת האחים המוסלמים, חלקו יעד אידיאולוגי משותף: הקמת חברה מוסלמית שמנוהלת על פי חוקי השריעה ושלטון אסלאמי בהנהגת חליף. אלא שהדרך אל המטרה היתה שונה. הפלג הצפוני ראה במדינת ישראל ישות לא לגיטימית, חתר תחתיה והחרים את מוסדותיה; הדרומי ביקש להשתלב במדינה ובמוסדותיה וכעת גם בממשלה ובקואליציה, ולקדם את האינטרסים המקומיים של ערביי ישראל.

עכשיו נרשמת התקרבות בין הפלגים. מי שמעודד אותה הן טורקיה, קטאר ותנועת חמאס, שמנהיג רע"מ, מנסור עבאס, העיד עליה השבוע בראיון ליומון "אל־קודס אל־ערבי" כי אינה מתערבת בענייני תנועתו.

כדי להבין את פשר ההתחממות ביחסים ואת שביעות הרצון של חמאס מהתהליך, צריך לשוב שבע שנים לאחור. הפלג הצפוני ומנהיגיו הסיתו אז לאלימות ולטרור. הם גם קיימו זיקות לחמאס. המוראביטון - הגברים המגינים על המקומות הקדושים, והמוראביטאת - הנשים המגינות, הפכו לזרוע של הפלג בהר הבית. התפקיד שלהם היה מוגדר: לבלום, להכשיל ולשבש את ביקורי היהודים בהר, לעיתים בצעקות ולעיתים באלימות.

מעת לעת, בהשראת פעילות זאת, תוכננו פיגועים במבקרים היהודים. הוקם גם מערך הסעות מפואר שנועד להביא לאל־אקצא חצי מיליון מערביי ישראל. בשלב מסוים תכננו המוראביטון והמוראביטאת לשכור בתי מלון במזרח ירושלים, כדי לשכן בהם את אנשיהם מהגליל ומהמשולש, ולייצר עתודה קבועה שתתחזק את המהומות בהר באופן רציף. "טרור הבודדים" בין השנים 2017-2014 שאב השראה מהפלג הצפוני ומשתי שלוחותיו, שמומנו בכסף טורקי עם ניחוח חמאסי.

חמש ישיבות קבינט נדרשו באותם ימים עד שהתקבלה ההחלטה להכריז על הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית כהתאחדות בלתי מותרת. השב"כ והמשטרה הציגו עמדות מנוגדות: ראש השב"כ יורם כהן ציין שאין היגיון להוציא מחוץ לחוק תנועה שיש לה גרעין קשיח של כ־10,000 פעילים. הוא הציע לפעול נקודתית מול מי שיש נגדו ראיות לביצוע עבירות ולהעמידו לדין. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון אמרו לעמיתיהם השרים כי יש להרחיק את אנשי הפלג מירושלים, מהעיר העתיקה ומהר הבית, וכי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות הוצאתו אל מחוץ לחוק. רה"מ דאז, נתניהו, השתכנע. רוב השרים הצביעו איתו.

חלוקת עבודה ברורה

שש שנים אחרי, קשה להבדיל בין הפעילות של הפלג הצפוני־חמאס, לבין הפעילות של הפלג הדרומי בירושלים. המטרייה האידיאולוגית ולעיתים גם הפיננסית, אז כהיום, היא טורקית־קטארית. חלוקת העבודה הלא רשמית בין חמאס לפלגי התנועה האסלאמית ברורה: שני הפלגים נוקטים את דרך ה"דעוה" של הפצת האידיאולוגיה וחינוך הלבבות. זה קורה באמצעות כסף רב. הוא זורם לקייטנות, למוסדות חינוך, להלוואות ולצרכים אזרחיים שונים וגם לטובת שיפוץ מסגדים.

הפלג הצבאי, חמאס, מנסה מעת לעת לייצר טרור ופיגועים. בחמשת החודשים הראשונים של השנה סוכלו יותר מ־50 כאלה. חמאס לא ויתר גם על המשוואה החדשה שהוא מנסה לייצר בירושלים: שקט בדרום תמורת הישגים ב"אל־קודס".

במו"מ שמתנהל בימים אלה הוא עדיין דורש מישראל להקפיא את ההתיישבות היהודית בשכונת שמעון הצדיק (שייח' ג'ראח), שם מותקפים היהודים מדי לילה, ולהפסיק את ביקורי היהודים בהר הבית.

סרטון של הפלג הדרומי מדמה גירוש של מתפללים יהודים על ידי המון ערבי ששואג "ברוח ובדם נפדה את פלשתין", תוך החלפת שלט בעברית "ירושלים" בשלט בערבית "אל־קודס". מדלין עיסא, אחת מפעילות המוראביטאת הידועות בפלג הדרומי, שהורחקה מהר הבית כמה פעמים לאחר שהטרידה מבקרים יהודים, הפכה מקור גאווה לראשי הפלג.

מנהיג המפלגה מנסור עבאס אף העניק לה אות הוקרה. את מערך ההסעות להר הבית שהניע הפלג הצפוני מניע עתה הפלג הדרומי, וליתר דיוק קרן "אל־אקצא" שלו, שבראשה עומד סגן יו"ר הפלג הדרומי, שייח' ספואת פריג' מכפר קאסם.

על ההסעות להר עולים כולם, צפוניים ודרומיים. בימי ההפגנות מול שער שכם, שקדמו למבצע שומר החומות, רבים מהפעילים שהגיעו לעיר היו אנשי הפלג הצפוני. בימים אחרים, בלטו יותר אנשי הפלג הדרומי. שייח' חמאד אבו דעאבס, ראש הפלג הדרומי, עמד רק השבוע בראש משלחת שביקרה את שייח' כמאל ח'טיב, סגן ראש הפלג הצפוני, שנגדו הוגש כתב אישום בטענה שהסית לטרור ואף שיבח את רוצחי היהודים בתרפ"ט. אבו דעאבס, ראש מועצת השורא, הגוף שאישר למנסור עבאס ולרע"מ להצטרף לממשלת בנט־לפיד, בירך את חטיב על שחרורו ממעצר וקרא לאחדות ולסולידריות בקרב חברי התנועה האסלאמית בארץ.

שני הפלגים שיתפו ביניהם פעולה גם באירוע הזיכרון למוחמד מורסי, הנשיא המצרי המנוח, איש האחים המוסלמים, שסייע לחמאס־עזה. האירוע, עדכן השבוע מיכאל מילשטיין (ראש הפורום ללימודים פלשתיניים במרכז דיין) בטוויטר, התקיים בכפר ערערה תחת הכותרת "מפלשתין הפצועה למצרים החטופה".

"הישות שעתידה לקרוס"

שני אנשי הדת הבכירים שהסיתו בימי הפרעות נגד היהודים בלוד ובעכו, ומזוהים עם הפלג הצפוני, הלא חוקי, הם אימאם המסגד הגדול בלוד שייח' יוסוף אלבאז, ואימאם מסגד אלרמל בעכו, שייח' מחמד מאדי. אלבאז, המפורסם יותר, כבר הגדיר את מדינת ישראל כמדינת אויב, אמר שלוחמי חמאס הם סמל עבורו, בירך והוקיר מחבלים, תמך במרי אזרחי נגד המדינה ש"אינה המדינה של ערביי ישראל", ולאחרונה אף שיתף בפייסבוק סצנה אלימה מסרט שבה נראה אדם שעוכב, רוצח באכזריות שני שוטרי תנועה. לצד הסרטון כתב אלבאז: "הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חוסר צדק".

אלבאז גם אירח בלוד את המופתי לשעבר של ירושלים, שייח' עכרמה סברי, האיש של ארדואן, חמאס והפלג הצפוני במזרח ירושלים. סברי הגיע לעיר כדי להזדהות ולחזק את תושבי לוד הערבים, והתריע ש"יש להיאבק בייהוד שכונות ובשוד הציביליזציה של המוסלמים".

עמיתו מעכו, הפחות ידוע, שייח' מאדי, כינה את העצורים בעקבות ההתפרעויות בעכו "בני הנוער שלנו שנלחמים באויב", וברוח הדירקטיבה החמאסית, הרבה לדבר על הצורך להשתתף במאבק באל־אקצא ובשייח' ג'ראח. גם מאדי, כמו אלבאז, סבור שיש להחרים את הבחירות, אינו מכיר ב"ישות הציונית", אך תומך בדו־קיום בעכו. הוא סבור כי סבבי הבחירות החוזרים בישראל מלמדים על פילוג בישות הציונית שנמצאת בבלבול ועתידה לקרוס.

גורמי הביטחון סבורים ששני השייח'ים, כל אחד בדרכו, תרמו את חלקם לגל המהומות האחרון שבו פרעו ערבים ביהודי לוד ועכו, אך מציינים במקביל שגם אנשי הפלג הדרומי, שאולי חשים בתחרות עם הפלג הצפוני, אינם טומנים את ידם בצלחת: רק לאחרונה ביקר מנסור עבאס באוהל המחאה שהוקם בעקבות מעצרו של כמאל חטיב, סגן ראש הפלג הצפוני, לאחר שזה נעצר בחשד להסתה לטרור.
הפלג הדרומי, באמצעות עמותת אל־אקצא, יצא לפני ימים אחדים בקריאה לציבור לתרום מאות אלפי שקלים עבור קנס שהוטל על עברייני בנייה בבית צפפא שבירושלים, ובכך למנוע את הרס הבתים. בעבר שילם הפלג הדרומי קנס שהוטל על השייח' עבד אלעט'ים סלהב, ראש מועצת התרומות של הוואקף בהר הבית, בגין עבירה על חוקי הקורונה. הפלג מארגן לא רק הסעות להר הבית, אלא גם הסעות של ערבים מרחבי הארץ לעכו, כדי שיאוששו את בעלי העסקים הערבים, שהיהודים חדלו לפקוד את חנויותיהם אחרי הפרעות שם.

הפלג הדרומי אף הקים קרן שמסייעת לעצורים ערבים מימי המהומות בייצוג משפטי. מוחמד מחאמיד, יו"ר הנהלת הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית ביפו, השתתף בהפגנה שנערכה בעיר בימי הפרעות, שבה קראו המפגינים: "ברוח ובדם נפדה את יפו". שייח' מוחמד סלאמה חסן מהכפר ריינה, מבכירי המנהיגים ההלכתיים של הפלג הדרומי, כתב לאחרונה כי "אנשי פלשתין מאוחדים מהנהר לים עד שהכיבוש יעלם לחלוטין", וכן, כי "עד שהמאבק יצליח... כדי להשיג את המטרות הרצויות, יש לפעול בחוכמה ובהיגיון, בהתחשב בנסיבות, בזמן ובמרחב, וכל אחד יהיה פעיל בדרכו שלו על פי נסיבותיו, האנרגיות שלו ויכולותיו... והחכם לא צריך הרבה פירושים".

סא"ל (מיל') ד"ר שאול ברטל מאוניברסיטת בר־אילן, מומחה לעניינים פלשתיניים ואסלאם פונדמנטליסטי, העלה לפני ימים אחדים את השאלה - באיזו מידה מסוגלת רע"מ, ששורשיה נעוצים בתנועת האחים המוסלמים ושתולדותיה שזורים במאבק בציונות ובמדינת ישראל, לוותר על יעדיה הדתיים והלאומיים ולהסתפק בהישגים מוניציפליים; במיוחד לאור ההתנגשויות הבלתי נמנעות בין ישראל לבין חמאס, "תנועת אחות של רע"מ", כדבריו.

כסף ל"ערביי הפנים"

במאמר שפרסם, ברטל מביא מדבריו של ח"כ לשעבר אבראהים צרצור, המנהיג הקודם של רע"מ וכיום איש מועצת השורא. צרצור מבהיר כי השתתפותה של רע"מ בבחירות לכנסת אינה מבטלת את האידיאולוגיה שלה, שלפיה השלטון על האדמה "חייב להיות שלטון אסלאמי בהנהגת חליף". ברטל אף מציין שעיתון התנועה "א־ציראט", מפרסם עד עצם הימים הללו התייחסויות וסיקורים חיוביים על חמאס, במקביל להתבטאויות אנטי־ישראליות ואנטישמיות.

שחקן חשוב נוסף שמעצב כיום את מערכת היחסים בין ישראל, חמאס ופלגי התנועה האסלאמית - הוא קטאר. הקטארים, שהתקרבו בחודשים האחרונים למצרים, הפכו כידוע בשנים האחרונות לא רק למתווך בין ישראל לחמאס, אלא גם לספונסר שקונה עבור ישראל שקט אצל שלטון הטרור של חמאס, תמורת 30 מיליון דולר מדי חודש.
העיון מחדש גם בסוגיה הקטארית מתרחש בין היתר על רקע כינוס שטנה נגד ישראל שקטאר אירחה בבירתה דוחא, בעיצומם של ימי הלחימה מול חמאס, בעודה מתווכת לצד ארה"ב ומצרים להפסקת אש. בכינוס, שאת תכניו פרסם בימים אלה מכון ממר"י, השתתפו אלפים ונשמעו בו קריאות בשבח הקרבת הנפש, הגי'האד והמאבק המזוין בישראל.

רבים נשאו דברים בעצרת, ובהם ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הנייה ומזכ"ל איחוד חכמי הדת, שייח דאר'י. באירוע הונפו פוסטרים של יחיא עיאש, מיוזמי פיגועי ההתאבדות בישראל. הנייה הקדיש דברים ל"אנשינו שבתוך שטחי 1948, אלה שמגינים על אל־אקצא ומתקוממים בפני הכיבוש והמתנחלים", דיבר על "התמוטטות תיאוריית הדו־קיום בלוד, ברמלה, ברהט ובעוד מקומות" ושיבח את תרומתה של קטאר לעניין הפלשתיני.

קטאר מזרימה לאורך השנים כספים גם לאלה שמכונים בדוחא "ערביי הפנים" (משמע: ערביי ישראל), בעיקר למטרות חברה וקהילה, ברוח ה"דעוה", שעליה אמונים האחים המוסלמים במקומות רבים בעולם. תחילה עשתה זאת קטאר באמצעות הפלג הצפוני, ובשנים האחרונות זורם הכסף גם לפרויקטים שונים שמקדמים רע"מ והפלג הדרומי.

מספר 2 ברע"מ, ח"כ מאזן גנאים, לשעבר ראש עיריית סכנין, השיג בעבר תרומה קטארית עבור קבוצת הכדורגל של סכנין, וכאשר שהה בקטאר נפגש עם ח"כ לשעבר עזמי בשארה שנמלט מישראל לאחר שנחשד בריגול ובסיוע לחיזבאללה.

"יש לעקוב בשבע עיניים אחרי ציר טורקיה־קטאר-חמאס ושני פלגי התנועה האסלאמית בארץ", אומר ל"ישראל השבוע" גורם ביטחוני. לאחרונה, מודה אותו גורם, אין אכיפה מלאה של החוק מול התנהלות הפלג הצפוני, שהוכרז כבלתי חוקי. עם זאת סגן ראש הפלג כמאל חטיב, מקורבו זיאד טאהה ואחרים, עומדים עתה לדין על "תרומתם" למהומות בערים המעורבות. הפלג הדרומי, אומר אותו גורם, אף שהצטרף למשחק הפוליטי והשתלב לראשונה בממשלה, עדיין גולש למשחק כפול ויהיה צורך לעקוב גם אחריו, אם כי ברגישות רבה יותר מאשר בעבר. רע"מ, מצטט הגורם את מנסור עבאס מראיון שפורסם עימו רק השבוע, "לא ויתרה בכלל על העקרונות הדתיים, הלאומיים והחברתיים שלה".

על המעורבות של טורקיה וקטאר מול שני הפלגים אומר הגורם כי זהו "עניין להכרעת הדרג המדיני", בעוד שאל הזיקות בין חמאס לפלגי התנועה האסלאמית בארץ הוא מתייחס בעיקר כאל זיקות אידיאולוגיות וזהותיות, ופחות כאל זיקות מעשיות, כפי שהיו למשל בעבר בין חמאס לבין הפלג הצפוני.