"אישה כבת 60 קראה לי לחצר והציעה לי 1,000 שקל בתמורה לכך שאצביע לרע"מ", כך מתאר צ', בן 20, יו"ר אחת הקלפיות במועצה המקומית זמר, בראיון בלעדי ל"ישראל השבוע". עוד נחזור לצ', אבל תחילה ננסה לעשות סדר בצבר ההתרחשויות שמעיב על ניקיון הליך הבחירות. שלושה קצות חוט שונים, שלא בהכרח מחוברים לאותה פקעת, מכתימים את טוהר הבחירות. כל אחד מהם הוא אירוע בפני עצמו, אך שלושתם יחד הופכים למטרד מחשיד. מי שהדמוקרטיה חשובה לו, אינו רשאי להתעלם, להקטין ולגמד.
האחד - חשד למעורבות של ישות זרה בהטיית הבחירות. הפרשה הזו גורפת כותרות רועשות על מאבקי כוח בין היועצת המשפטית לממשלה לבין ראש שב"כ, אבל עוד אין בה די בשר. מדוע? מפני שבחסות מסך העשן של כיפופי הידיים בין זיני לבהרב־מיארה, נזנח העיסוק בפשרה עצמה שטרם נחקרה.
איך נולדה הפרשה? הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (יחידה במשרד המשפטים שעובדת בשיתוף עם המטה ללוחמה בטרור במשרד הביטחון, י"א), המנטרת העברות כספים חריגות, זיהתה העברה בנקאית חשודה של מאות אלפי שקלים לחבר כנסת מהרשימה המשותפת. המידע הועבר לראש שב"כ. חבר הכנסת החשוד, כפי שחשף אבישי גרינצייג בערוץ i24NEWS, הוא איימן עודה, והכסף הועבר מהרשות הפלסטינית.
כבר ב־30 במאי הוציא ח"כ עמית הלוי (הליכוד) מכתב רשמי לראש שב"כ תחת הכותרת: "דרישה להגברת הפיקוח והסיכול של התערבות זרה במערכת הבחירות". הלוי, חבר ועדת הבחירות המרכזית וועדת החוץ והביטחון, כתב: "אני פונה אליך עקב אינדיקציות שהגיעו אלי". במכתב ביקש להגביר את ה"מעקב אחרי זרימת כספים, שנועדו לפעולות מפלגתיות ולקמפיינים פוליטיים, שמועברים במסווה של פעילות אזרחית".
"לא קיבלתי מענה משב"כ, אבל כפי שפורסם, בדיונים בוועדת החוץ והביטחון טענו נציגי אמ"ן שקטאר, טורקיה ואיראן אינן מנסות להשפיע על תוצאות הבחירות, אלא רק להגביר את הפילוג בחברה הישראלית", אומר הלוי השבוע. "גופי הביטחון, שתפקידם לסכל דברים כאלו, נרדמו בשמירה, בדיוק כמו לפני 7 באוקטובר. אם הרשות לאיסור הלבנת הון לא היתה מעבירה את המידע לזיני, מעל הראש של דרגי המקצוע, צה"ל ושב"כ היו ממשיכים בעיוורון כלפי כל מה שעטוף במעטפת אזרחית, למרות שהאויבים שלנו משתמשים בעמותות ובפעולות אזרחיות למימוש מטרותיהם".
ביום רביעי יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, פרסם ברשומות את תוצאת הבחירות, בהתאם לחובתה החוקית של הוועדה, ובמקביל הבהיר שהחקירה תימשך. ערעורים על תוצאות הבחירות, ככל שיהיו כאלה, אמורים על פי חוק להידון בבית המשפט לעניינים מנהליים במחוזי בירושלים. באותו היום נראה ששב"כ החל להתעורר ופרסם הודעת עדכון לחברי ועדת הבחירות, שבה הצביע, לכאורה, על תופעות נרחבות של הזרמת כספים בסכומי עתק דרך כ־1,000 איש לישראל ממדינות זרות, שמקורם בבעלי אינטרסים סמויים ועוינים, שנועדו לקדם השפעה זרה ומחייבים העמקה מודיעינית וחקירתית.
הודעת שב"כ אינה מעידה בהכרח על זיהום הליך הבחירות בישראל, אך היא צריכה להדאיג כל אזרח שלא רוצה שכיסא בכנסת ישראל יירכש בעזרת גורמים עוינים.
"הציעו לי שוחד"
קצה החוט השני בפקעת הוא מקבץ עדויות מטריד של חברי ועדות קלפי ביישובים רבים הכוללות הצעות שוחד, חלוקת כספים וכרטיסי תדלוק, ניטור מצביעים המוני בזמן אמת מתוך הקלפיות בניגוד לפסיקת בג"ץ והחלטת ועדת הבחירות, ועוד. כ־1,500 תלונות ועדויות רוכזו ונבדקו על ידי מחלקת המחקר של "עד כאן" ועל ידי רכז טוהר הבחירות מטעם הליכוד, שגיא קייזלר. בהמשך הן נופו והוגשו כ־700 תלונות על אי־סדרים על ידי עו"ד אילן בומבך, המייצג את הליכוד.
חומרי הגלם של התלונות הגיעו אלינו. פנינו אל שבעה חברי ועדות קלפי, שבחרנו בעצמנו, מתוך רשימות של מאות, ושוחחנו איתם אישית. אחרי שזיהינו את פרטי האנשים, אנחנו מכבדים את מי מהם שביקשו להישאר בעילום שם.
נתחיל באזור המרכז, ביישוב זמר, שבו הצביעו 4,530 איש. שיעור ההצבעה במועצה המקומית הערבית קפץ מ־%56 בבחירות הקודמות ל־%81 בבחירות הנוכחיות. נתמקד באחת הקלפיות. צ', בחור כבן 20, היה יו"ר ועדת הקלפי מטעם הליכוד. הוא מדבר כאן לראשונה.
"הגעתי בבוקר. אנשים הגיעו בקצב מטורף, בצורה לא נורמלית. בהתחלה אמרתי: 'בסדר, אלה בחירות גורליות, אז כולם רוצים להצביע'. לא היתה מנוחה לרגע. עם הזמן שמתי לב למה שקורה בתוך ומחוץ לקלפי. היה שלב שבגלל שלא היה סדרן אנשים נכנסו, פשטו על השולחן ושיחקו במעטפות. רצינו לחתום על מעטפות חדשות כפי שמוגדר בחוק, אז התחילו לצעוק, לקלל ולאיים עלינו".
תיעדת?
"הזהירו אותנו לא לצלם, כי אז יוציאו אותנו בכוח מהקלפי. מי שתיעד זה המפקחת, אבל היא לא תמיד צילמה מה שביקשנו. דיווחתי על האירוע בשעה 12:42. בהמשך התחלתי לראות פתקים של רע"מ שמסתובבים מחוץ לקלפי ומעטפות עם כיתוב ירוק בערבית. בבדיקה מול חברים בקלפיות אחרות הבנתי שמדובר במעטפות שהיה בהן כסף או כרטיסי תדלוק. לא ראיתי בעצמי כסף", הוא מודה, "אך ראיתי שעוברות מעטפות ביחד עם פתקי הצבעה של רע"מ, וראיתי מעטפות כאלה קרועות בפח בקלפי.
"אב הבית של המקום נכנס לקלפי בלי שום הסמכה, ובשלב מסוים הפך לסדרן הלא רשמי. הוא השתמש באפליקציה. זיהיתי אותה מתמונות ששלחו חברים מקלפיות אחרות. הוא עמד עם הטלפון בכניסה, ולכל בן אדם שנכנס אמר את המספר הסידורי שלו. הוא דאג, על סמך האפליקציה, להביא את מי שלא הצביע, או מישהו שדומה למי שלא הצביע. לא היתה לנו דרך לוודא אם זה אכן האדם.
"בערב יצאה אישה כבת 60 מהקלפי. היא דיברה עם כמה גברים, ואז קראה לי לחצר הגן. זה כבר היה אחרי 7 והיה פחות עומס בקלפי, אז יכולנו לנשום קצת אוויר. יצאתי אליה", מתאר צ', "לא הבנתי את כל המלל שלה. אני מבין מעט ערבית והיא גם דיברה קצת עברית. היא הציעה לי 1,000 שקל כדי להצביע רע"מ. סירבתי מייד. לא רציתי להסתבך עם אירוע פלילי. הלכתי הצידה, היו שם שוטרים, אמרתי להם: 'הציעו לי שוחד. אני משאיר את זה לכם, אני צריך לחזור לעבודה בקלפי'. הם פנו אל האישה, ואחרי כמה זמן חזרו ואמרו שהיא אמרה שלא תעשה את זה שוב. התעקשתי לרשום את האירוע בפרוטוקול ודיווחתי עליו בשעה 19:34". צ' העביר לנו שלוש הודעות שבהן דיווח על אי־סדרים.
בטירה שבמשולש הצביעו 17,007 איש. עלייה בשיעורי ההצבעה מ־%62 ל־%81. כך מתאר יאיר שגיב, בן 19, חבר בוועדת קלפי מספר 28 בטירה: "היתה משקיפה מטעם אחת המפלגות הערביות שדיווחה באפליקציה בזמן אמת מתוך הקלפי את המספרים הסידוריים של האנשים שהצביעו. לא ראיתי את האפליקציה עצמה. היא ניסתה להסתיר את הטלפון מתחת לשולחן, הצמידה לבטן כדי שלא נראה מה היא מקלידה. אבל לא היה ספק שהיא מקלידה מספרים סידוריים של מצביעים. אחרי כמה זמן עצרנו את ההצבעה. קראנו לאחראי מטעם טוהר הבחירות שהסתובב שם ומילאנו טופס עם דיווח על האירוע. בהתחלה היא סירבה לצאת. צעקו עליה, ואז היא יצאה אך המשיכה לדווח מי הצביע מחוץ לקלפי. במקומה נכנסה משקיפה אחרת שהיתה בסדר. דיווחנו על האירוע".
צעקות ואיומים
נדרים למועצה המקומית חורה, מצפון־מזרח לבאר שבע. 9,216 איש הצביעו שם. שיעור ההצבעה בחורה האמיר מ־%49 ל־%80. "עבדתי בקלפי בביה"ס אל־עטאונה. הייתי סגן יו"ר הקלפי מטעם הציונות הדתית", מתאר אלנתן גרוס, בן 22. "היה לנו חבר ועדה מטעם המשותפת משבט אל־עטאונה, וגם משקיף מטעם רע"מ. הנציג של המשותפת, שכמובן מכיר את כל החמולה, ביקש מכל מי שיצא מאחורי הפרגוד להוציא את הפתק מתוך המעטפה, הוא צילם ושלח לאנשיו בחוץ. רק אחרי הצילום המצביע הכניס את הפתק בחזרה למעטפה ושלשל לקלפי. ניסיתי למנוע את זה, צעקתי שזה אסור, רובם לא שמו עלי. ביקשתי מהמפקח על טוהר הבחירות שיישאר בקלפי כל הזמן, אבל סידרו לו פינת קפה חבל על הזמן מחוץ לקלפי, אז הוא ישב שם רוב היום.
"אישה כבת 60 קראה לי החוצה והציעה לי 1,000 שקל כדי להצביע רע"מ. סירבתי, הלכתי לשוטרים ואמרתי להם 'הציעו לי שוחד'. הם פנו אליה, ואחרי כמה זמן חזרו ואמרו שהיא אמרה שלא תעשה את זה שוב"
"כשהגיעו מצביעים פחות משכילים, בעיקר זקנים ונשים, חבר הוועדה מטעם המשותפת צעק להם את האותיות של הפתקים שהם צריכים לבחור. היו גברים שניסו להיכנס עם נשים מאחורי הפרגוד. רבתי על זה ממש והצלחתי למנוע את רוב המקרים. חבר הוועדה מטעם המשותפת ניסה כל הזמן להגיע לרשימות כדי לדעת מה שיעורי ההצבעה בקלפי. התעקשתי שזה לא חוקי. הוא איים: 'אם אתם לא נותנים לי להסתכל, אחזיק אתכם פה עד 3 בלילה בספירת קולות'. עניתי: 'נשמה, אשאר איתך בכיף'. הוא התעצבן והביא שני שייח'ים מבוגרים שצעקו עלי. התעקשתי. החזקתי את הסכר".
אלנתן, ששמע על כרטיסי תדלוק שחולקו למצביעים, החל לשוחח על כך עם נציג המשותפת והמשקיף של רע"מ. "אמרתי להם: 'מה, בגלל כרטיסי דלק תצליחו לשכנע מישהו להצביע?'. אז המשקיף מטעם רע"מ צחק ואמר: 'אני עובד בדלק מנטה בבאר שבע ליד סורוקה, ואני יודע שהדפיסו מלא כרטיסים של 100 שקל לחלק למצביעים'. הייתי בהלם, אבל לא הראיתי את זה. אמרתי להם: 'נראה לכם שזה עובד? שזה מצליח?', אז הנציג של המשותפת אמר לי: 'יש אנשים שיש להם אידיאולוגיה, ויש כאלה שלא אכפת להם והם לא באים להצביע. אנחנו נותנים להם כרטיס של 100 שקל לתדלוק, וככה כולם באים. וכדי להוכיח שהם אכן באו אנחנו מצלמים מה הצביעו'.
"הם לא התביישו לספר את זה. הם צילמו עשרות רבות של אנשים. דיווחתי דרך הציונות הדתית, שלחו חוקר משטרה סמוי, שלקח ממני עדות, אבל לא עשו עם זה כלום. זה הוגש כתלונה רשמית לוועדת הבחירות".
"אני הייתי מתכלל בחורה", מספר יעקב עציון, בן 49. "זה אומר שהייתי אחראי על שבע קלפיות בשני בתי ספר. בחצר ביה"ס אל־עטאונה ראיתי שני אנשים מעבירים מאחד לשני ערימה של כרטיסי תדלוק. אמרתי למפקחי טוהר הבחירות שישימו לב ויצלמו, אם הם רואים כרטיסים כאלה. אחד המזכירים סיפר לי שהוא ראה סדרן שמחלק כרטיסי תדלוק, אחרי שהוא צילם מישהו עם פתק של הרשימה המשותפת. זה היה סביב 15:30. המזכיר דיווח על כך בפרוטוקול של הבחירות. המידע הזה עבר לוועדת הבחירות. אותו מזכיר קלפי חושש להתראיין", אומר עציון. "חוץ מזה, עשו שימוש בנתונים מתוך הקלפיות. היו כל הזמן ניסיונות להוציא מידע על האנשים שהצביעו. המזכירים היו צריכים למנוע את צילום הדפים. נכנסתי לקלפי וראיתי משקיף בדואי רושם את המספרים הסידוריים של המצביעים. היו לו כבר שני דפים מלאים. הבהרתי שזה אסור. הוא התווכח, אבל זה הופסק.
"היה שולחן בתוך בית הספר, סמוך לאחת הכיתות שלא היה בה קלפי, והיה שם כל הזמן רחש־בחש. ראש המועצה הסתובב שם כל היום, ואנשים ניהלו המרצה של בוחרים. ישבו שם אנשים עם מחשבים. הם השתמשו באפליקציה בערבית עם מסך ירוק. כל אחד שהגיע אמר להם את מספר תעודת הזהות שלו, והם אמרו לו מה המספר הסידורי שלו בקלפי. זה ייעל את העבודה. כנראה האפליקציה שימשה אותם כדי לדעת מי עוד לא הצביע. אני לא יודע לומר את זה בוודאות".
הקלטה מפלילה
"היו המון הפרות", מתאר ד', בן 20, שהיה יו"ר ועדה בקלפי אחרת בחורה. "אנשים שנכנסים לקלפי למרות שהם לא רשאים, סדרן שמדריך אנשים מאחורי הפרגוד מה להצביע, משקיף ערבי שמוציא פתקי הצבעה של רע"מ החוצה כדי שאנשים יידעו מה להצביע. אנשים צילמו את ההצבעות שלהם בצורה חופשית. את זה לא הצלחתי למנוע. אחרי ששמעתי שמחלקים כרטיסי תדלוק, החלטתי לשוחח על העניין עם הסדרן. שוחחתי איתו כמו חבר, אבל הקלטתי את השיחה. הוא התוודה בפניי על אירוע של שוחד".
חלק מההקלטה פורסם על ידי "עד כאן", ובה נשמעת השיחה, חלקה לא ברור. מובאים כאן קטעים ממה שהצלחנו לפענח:
הסדרן: "זה הכל עניין של תקציב. אין בעיה אתה רוצה לנסוע להצביע? כמה עולה דלק? אלף שקל? הוא נותן לו אלף שקל להצביע לבן אדם".
[...]
ד': "איך כל אלה באו? כל מי שהיה פה קיבלו שוברים".
הסדרן: "לא, זה לא עובד ככה. בכללי בכל העולם יש בן אדם עקרוני ויש בן אדם שאתה יכול לקנות אותו".
[...]
ד': "יש חבר'ה שקל לקנות אותם?"
סדרן: "בדיוק. ואין בעיה עם זה".
"אבל רע"מ חילקו שוברים של הדלק?" מתערב חבר ועדה אחר בשיחה.
הסדרן: "המשותפת. כן. אני חילקתי. אתמול אני חילקתי לאנשים".
"עד כאן" מצאו ברשתות החברתיות עשרות סטטוסים שהעלו בדואים בנגב עם כרטיסי תדלוק המיועדים למצביעים. כרטיסי תדלוק זרוקים תועדו בתחנת דלק בקריית גת, ונהג תועד נוהג עם פתקי רע"מ וכרטיסי תדלוק. בדואי אחר הגדיל לעשות ותיעד את עצמו באינסטגרם עם 100 שקלים בקלפי, והודה לח"כ מטעם רע"מ ואליד אל־הואשלה.
אפליקציה מתחת לשולחן
מה הן האפליקציות שחוזרות בתיאורים? צילום מסך של אחת מהן, כפי שתועדה ביום הבחירות באחת הקלפיות, הגיעה אלינו. מדובר באפליקציה בשם "אל־מווחדה". "עד כאן" חשפו כי היא דורגה במקום הראשון בהורדות בקטגוריית "חדשות" סמוך לבחירות. אבל אנחנו מפרסמים כאן לראשונה שהיתה עוד אפליקציה, בשם "אסוואטקום", ששימשה רק פעילים מרכזיים ברע"מ לניהול הצבעות ולדיווח על מצביעים בזמן אמת. בחנות גוגל נרשמו יותר מ־500 הורדות שלה. האפליקציה נוצרה ב־15 בספטמבר, כחודש וחצי לפני הבחירות, והיא עודכנה עד יומיים לפניהן. מחלקת המחקר של פורום "בוחרים בחיים" מצאה כי רע"מ עושה שימוש בשתי אפליקציות. "אל־מווחדה" שפתוחה לציבור הרחב, ובתוכה ככל הנראה ניתן למצוא את המספר הסידורי של המצביעים, בהזנת תעודת זהות, ואפליקציית "אסוואטקום" (המשמעות: "הקולות שלך") המשמשת את הפעילים, שמותאמת לניטור של מיליוני מצביעים ופותחה גם בעזרת חברת blue שיש לה סניף ברמאללה. כך היא מתוארת: "אפליקציה זו היא כלי פנימי המסייע לרכזים ולאחראים במטה הבחירות לעקוב אחר מהלך הבחירות ולעדכן את נתוני ההצבעה של כל בוחר, וזאת בהסתמך על נתוני פנקס הבוחרים הנמסרים רשמית למפלגות המשתתפות בבחירות על פי החוק הישראלי. הבהרה משפטית: אפליקציה זו אינה מייצגת גורם ממשלתי [...] מדובר באפליקציה פנימית ופרטית של מטה הבחירות רע"מ, המשמשת אך ורק את צוות העבודה המורשה".
"יש אנשים עם אידיאולוגיה, ויש כאלה שלא אכפת להם. אנחנו נותנים להם כרטיס תדלוק, והם באים. וכדי להוכיח שהם אכן באו אנחנו מצלמים מה הצביעו"
השימוש באפליקציה אינו אסור כשלעצמו, כל זמן שהוא מסתמך על ניטור מידע מחוץ לקלפיות. מה שנאסר על ידי ועדת הבחירות ואושרר בפסיקת בג"ץ הוא הסתמכות על נתונים שהוצאו על ידי עובדי הקלפיות. עד כמה נעשה שימוש אסור באפליקציות האלה מתוך הקלפיות? התיאורים על ניסיונות להוצאה בפועל של נתונים מתוך הקלפיות שזורים בתלונות כחוט השני, אך אין דרך לאמת את היקף התופעה. מי שלכאורה יכולה היתה לבדוק זאת זו הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, שהודיעה כי תבצע ביקורת של שרתי אפליקציות מעקב ביום הבחירות, לצורך אכיפת איסור השימוש בהן בתוך הקלפיות.
קצה החוט השלישי בפקעת הסבוכה הוא מציאת מעטפות עם עשרות אלפי שקלים, חלקן עם כיתוב של התנועה האסלאמית, מעטפות ופתקי הצבעה של רע"מ, ברשותם של פעילי המפלגה. שבעה חשודים נעצרו בפרשה, כולם שוחררו, חלקם בהגבלות וחלקם למעצר בית. לחשוד המרכזי הוארך המעצר לשמונה ימים, והוא שוחרר ביום רביעי בצהריים. מדובר באיברהים אלגריבי, החשוד העיקרי בפרשה, אחד מהשניים שנמצאו ברשותם שטרות כסף, מעטפות ופתקי הצבעה של רע"מ.
אלגריבי כבר מוכר לקוראינו המסורים. הוא כיכב בכתבה ב"ישראל השבוע" שפורסמה ביום שישי, ארבעה ימים לפני הבחירות. מי שראיין אותו היה איתי אילנאי, שנשלח לסקר את המעוז הבדואי בנגב. "רוב השלטים כאן הם בצבע ירוק־לבן - הצבע של הרשימה הערבית המאוחדת, רע"מ", מתאר אילנאי. "מי שתלה את השלטים הללו הוא אברהים אלגריבי, בן 42, אב לארבעה והבעלים של חברת האוטובוסים א.ק.ס המטייל'. אנחנו פוגשים אותו במשרדו המרשים באזור התעשייה המתפקע של שגב שלום, והוא מוזג לנו קפה כמיטב המסורת. הוא נולד וחי בכפר הבלתי מוכר א־סר [...] את העסק שלו הקים בשגב שלום".
אילנאי מתאר כי אלגריבי לא ישן בחודשים שלפני הבחירות כי הוא עובד בשתי עבודות, כמנהל של חברת האוטובוסים וכרכז הבחירות של רע"מ בשגב שלום והסביבה. אלגריבי אמר בחיוך לאילנאי: "אנחנו מתכוונים להקל על אנשים בכפרים הלא מוכרים להגיע לקלפיות. פה ינהרו אל הקלפיות". ימים לפני הבחירות היה אלגריבי משוכנע ששיעורי ההצבעה במגזר הבדואי בנגב ירקיעו שחקים, בשאיפה ל־%90. לטענתו, מה שמניע את האנשים הוא הרס מבנים לא חוקיים ללא הסדרה, לצד אי־הטיפול בפשיעה במגזר הערבי. אלגריבי תיאר את הסיוע שלו לקמפיין של מנסור עבאס, שמגיע לאזור כמעט בכל שבוע. "הוא ישב בכיסא שאתה יושב בו עכשיו", אמר בגאווה לאילנאי.
טרור בחסות צדקה
אנשי התקשורת רביב דרוקר וג'וש בריינר ניסו לגמד את מעמדם של החשודים בפרשה וכתבו שמדובר בפעילים זוטרים. רע"מ עצמה, בהודעה שיצאה ביום הבחירות, דיווחה על מעצר של שלושה מפעיליה הבולטים בנגב. אלגריבי, מי שמנסור עבאס ישב במשרדו, אינו פעיל זוטר. כך גם ד"ר סאיף אבו ריאש. מי שניסה לצייר את הדוקטור כאזרח נורמטיבי ותמים עשה לעצמו חיים קלים. אבו ריאש הוא סגן ראש התנועה האסלאמית ברהט ואסלאמיסט נלהב. מחלקת המחקר של "בוחרים בחיים" מצאה תמונות וסרטונים בפייסבוק ובאינסטגרם שלו לצד מנסור עבאס, יואב סגלוביץ' וח"כ ואליד אל־הואשלה, נציג הבדואים ברע"מ. הדוקטור אינו זוטר. יתרה מכך, אבו ריאש היה מגייס כספים מרכזי לעמותת "סיוע 48", עמותה־בת של רע"מ שפורקה ב־2025 על ידי רשם העמותות בעקבות תמיכה בארגוני טרור ואי־סדרים חמורים. על העמותה הזו, שפעילותה השנתית הגיעה לעשרות מיליוני שקלים, פרסמנו בעבר תחקירים שהראו כיצד שיתפה פעולה עם ארגונים שהוגדרו כארגוני טרור, תחת כסות של פעילות הומניטרית.
בפייסבוק של אבו ריאש אפשר למצוא פוסטים של תמיכה בחמאס, כמו תמונה של איסמעיל הנייה, ושלל צילומים של שטרות כסף והעברות כספיות לטובת פעילות הומניטרית בסוריה ובעזה. הכל תחת סמלי אותה עמותה ששיתפה פעולה עם ארגונים שהוגדרו כתומכי טרור - "סיוע 48".
ואם בעמותות של רע"מ עסקינן, נציין כאן בסוגריים פרט חשוב נוסף. עמותה־בת נוספת של רע"מ, שנסגרה ופורקה באישור בית המשפט העליון, היא "המעשים ההומניטריים". גם היא כיכבה בתחקירים שפרסמנו. מדובר בעמותה שקשרה קשרים לחמאס ופעלה במדינות אויב. השייח' עבד אל־כרים מסרי, מקום 8 ברשימת רע"מ ומי שאוטוטו יושבע לכנסת ישראל, היה יו"ר הוועד המנהל של העמותה.
אלחנן גרונר מ"הקול היהודי" פרסם השבוע כי בפברואר 2023 חתם מסרי על הסכם שיתוף פעולה עם מנכ"ל העמותה הטורקית "חיאת יולו". השניים גם מצולמים יחד. מדובר בעמותה המזוהה עם ארגון הטרור הטורקי IHH, עמותה שבמארס 2026 הוטלו עליה סנקציות כלכליות על ידי משרד האוצר האמריקני, שקבע כי היא חלק מרשת המימון הבינלאומי של חמאס. גם מסמך פנימי של חמאס הראה כי "חיאת יולו" העבירה משאבים ישירות לחמאס. הכל, כמו שמקובל בתנועה האסלאמית, בכסות של פעילות צדקה.
שלוש עמותות־הבת של רע"מ ושל התנועה האסלאמית נסגרו בזכות תחקירים שלנו, של כלי תקשורת נוספים ושל פעילות מחלקות המחקר של "בוחרים בחיים" ו"עד כאן". לדאבון הלב, הפרשה לא טופלה כראוי במישור הפלילי, אלא רק תחת רשם העמותות במשרד המשפטים. בקיץ 2025 פורסם ששב"כ והמשטרה פתחו בחקירה פלילית בפרשה, אלא שמאז לא פורסם דבר ואיש לא נעצר.
ערב הבחירות עסקה התקשורת בישראל באובססיביות בביטויי תמיכה של סאמי אבו שחאדה, יו"ר בל"ד, בטבח 7 באוקטובר. היה זה מסך עשן נהדר לאלה מרע"מ שמדברים יפה, אבל מאחורי הקלעים תמכו בפעילותם בחמאס. כעת, בהיעדר חקירה ואכיפה, אותם גורמים שעמדו בראש עמותות שחשודות בתמיכה בטרור מחייכים כל הדרך אל הכנסת בירושלים. סגור סוגריים וחזרה אל פרשת מעטפות הכסף.
עדיין יהודית ודמוקרטית?
חשוב לציין כי לא נמצאו ברשותו של ד"ר אבו ריאש מעטפות כסף בעת מעצרו. הוא שוחרר, תוך הגבלה שלא לדבר עם חשודים אחרים בפרשה. עורכי הדין של העצורים טענו בבית המשפט כי מדובר במעצר פוליטי, וכי הכספים שנמצאו נועדו לצדקה.
גם ברע"מ טוענים שהפרשה היא ניסיון רדיפה פוליטית של ראש הממשלה. מה שמחזק את טענתם זה האופן העקום שבו החלה הפרשה. כפי שפרסם גיא פלג, המידע על הימצאות כספים בידי פעילי רע"מ הועבר מלשכת ראש הממשלה היישר ללשכת מפכ"ל המשטרה. המעצר המהיר, חיפוש שנעשה ללא צו, לצד הדהוד המעצר ביום הבחירות עצמו על ידי ראש הממשלה, זיהמו את אמון הציבור בחקירה. נכון לעכשיו, החקירה לא מוצתה. הטלפונים והמחשבים של החשודים נלקחו ונבדקים על ידי המשטרה. המשך החקירה, ככל שזו תתבצע במקצועיות בלי ניסיונות ניפוח או קבורה, תוכל לשפוך אור על השאלה אם הכספים שנמצאו יועדו לשוחד בחירות.
"האמת מתחילה לצאת וכבר ברור שמדובר באחת הפרשות החמורות בתולדות ישראל", אומר הרצל חג'אג', מראשי פורום "בוחרים בחיים" של המשפחות השכולות ונפגעי הטרור: "אנחנו דורשים חקירה מקיפה של כל הפרשה הזאת. כשגורמים עוינים מבית ומחוץ פועלים להשחית את הבחירות, נוצר איום על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אני מקווה שראש שב"כ יפעל לבירור האמת, למרות כל הלחצים המופעלים עליו"."מאז יום הבחירות אספנו כ־400 עדויות של אנשים שעבדו בקלפיות, וכולם מספרים אותו הסיפור", אומר אביחי שורשן, מנכ"ל "עד כאן". "השולחנות בחוץ, המעטפות, כרטיסי התדלוק והשימוש באפליקציה. כשרואים את כל אלו ביחד, מבינים שהיו פה שיטה מסודרת, תכנון מדויק והמון־המון כסף".
מרע"מ ומהרשימה המשותפת לא נמסרה תגובה לטענות.
