"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנידונה למוות פשוט מסרבת למות. אולי גם ישראל צריכה ללמוד מזה

ההוצאה להורג של כריסטה פייק השתבשה, המדינה נאלצה לעצור את ההוצאות להורג - והוויכוח על עונש המוות התעורר מחדש • כך נראה האבסורד של מערכת שמנסה לקבוע מי יחיה ומי ימות • גם לנו כדאי לעקוב אחרי הסיפור מקרוב

0השמעה
מי בכלל רוצה עונש מוות? בטוח לא האנשים שאמורים לבצע אותו בפועל , רויטרס
מי בכלל רוצה עונש מוות? בטוח לא האנשים שאמורים לבצע אותו בפועל | צילום: רויטרס

כריסטה פייק נולדה באמצע שנות ה-70 למשפחה קשת יום בווירג'יניה המערבית, ועברה בהמשך לטנסי שבדרום העמוק והשמרני של ארה"ב. היא סבלה מהטרדות מיניות ומקשיים אחרים, ומצאה את אושרה עם חבר בשם טדאריל שיפ. ב-1995, בהיותה בת 18, חשדה כי קולין סלמר, חברתה לספסל הלימודים, מבקשת לגזול את אהובה ממנה, והיא החליטה להיפטר ממנה. בעזרת כמה חברות הצליחה למשוך את קולין למקום מבודד, הפליאה בה את מכותיה ורצחה אותה.

כאשר נתפסה כחשודה ברצח, הודתה באחריותה. המושבעים לא היססו, וב-1996 הטילו עליה עונש מוות. הילדות הקשה וטיעוני עורכי דינה באשר לבעיותיה הנפשיות לא עזרו, ולאחר כמעט 30 שנות המתנה בבית הסוהר, הובאה, לפני שבוע, בפני קהל נבחר שצפה מעבר לזכוכית בחדר שבו המתינה לה זריקת המוות. לכאורה, אמורה היתה הזריקה למנוע ממנה סבל מיותר, אבל עד מהרה נתקל הצוות בבעיה קשה: ורידיה של הרוצחת היו דקים מדי.

"זה לא אמור לקרות פעמיים": העדות מההוצאה להורג שהשתבשה

לפחות שבע מחטים הוחדרו לזרועה בניסיון להשיג גישה לווריד, ופייק, שכבר נמאסו עליה עשרות שנות ההמתנה והכישלונות להמיתה, ניסתה לסייע לצוות למצוא את הווריד הנכון. לאחר שהושגה גישה לווריד, הוזרקו לגופה שתי מנות של פנטוברביטל. אלא שההליך השתבש, התרופה לא הביאה למותה, ובשלב מסוים איבדה פייק את הכרתה. היא הראתה לצוות את הכוויות הקשות שנוצרו בזרועה, ונלקחה לבית החולים.

טנסי, שחיים בה שבעה מיליוני תושבים, איננה סתם עוד מדינה בארה"ב. שיעור הרצח בה גבוה יחסית למדינות אחרות בארצו של הדוד סם. התושבים סבורים, ככל הנראה, כי אלמלא קיומו של עונש מוות, היתה הפשיעה חמורה הרבה יותר. גם במקרה של פייק מבקשת המדינה לממש את עונש המוות לאחר התאוששותה, אבל באמריקה מתפתח ויכוח אם יש להניח למי שלא הצליחו להמיתו, בוודאי לאחר ניסיון כושל שכזה.

במקרה של פייק מבקשת המדינה לממש את עונש המוות לאחר התאוששותה, אבל באמריקה מתפתח ויכוח אם יש להניח למי שלא הצליחו להמיתו, בוודאי לאחר ניסיון כושל שכזה

יש בעיה עם ביטול עונש המוות. כיוון שקשה לבטל אותו בחקיקה, מוצאים אנשי מערכת הבריאות השוללים המתתו של אדם כעונש, דרכים משלהם כדי להשפיע על הביטול. רבים מהם מסרבים להשתתף בהמתת הנידונים. חלק מיצרני נוזלי הרעל מסרבים לייצר אותם, והתוצאה היא שהחומר הממית הוא לעיתים קרובות רעל שנועד להמתת בעלי חיים, ומזריקי החומר הם במקרים רבים אנשי סגל בתי הסוהר, שהם חסרי כל הכשרה רפואית.

בטנסי הוקפאו ההוצאות להורג ב־2022 בעקבות בעיות בפרוטוקול ההמתה. לאחר בדיקה ממושכת גובש במדינה פרוטוקול חדש, המבוסס על פנטוברביטל, וההוצאות להורג חודשו ב־2025. הפנטוברביטל, המשמש גם להמתת בעלי חיים, הפך לחומר המרכזי בפרוטוקול החדש – חומר שלכאורה אמור להרדים את הנידון בדרכו לעולם שכולו טוב.

הוא בוודאי לא יסרב. עוגת יום ההולדת של בן גביר | צילום: X

מה יקרה עכשיו? הקורבן היחיד של הפרשה (חוץ מפייק עצמה) הוא נציב שירות בתי הסוהר של טנסי, פרנק סטראדה, שהתפטר מתפקידו, והודיע שיסיים אותו בסוף החודש.

פייק כבר שבה להכרה, מדברת ומתקשרת, אך עדיין מאושפזת במצב קריטי. בתוכנית העבודה המקורית של מערכת בתי הסוהר של טנסי היתה אמורה להופיע אסירה נוספת, הממתינה לעונשה כבר זמן רב. כעת, בעקבות הכישלון בהוצאתה להורג של פייק, הוקפאו ההוצאות להורג במדינה להמשך השנה. אם וכאשר יחודשו, היא עשויה לזכות בתואר "האישה הראשונה שהוצאה להורג בטנסי זה יותר מ־200 שנה". החומר יהיה, כנראה, אותו פנטוברביטל, שהפך חביבם של התליינים, כאשר נדמה היה שהוא ממית ברכות.

כיוון שנציב שירות בתי הסוהר לא יוכל ללוות את המועמדת הבאה להרעלה, וכיוון שהוא נשאר בתפקיד עד סוף אוקטובר, נדמה כי נכון יהיה להציע למושל, ביל לי, להזמין מישראל את מי שעשוי לאבד את משרתו במועד זה, ואשר אפשר יהיה לשמחו בגאולת הבאה בתור מייסוריה. מי שקיבל ליום הולדתו עוגה עם גרדום, ודאי לא יסרב להצעה כזו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר