הנידונה למוות פשוט מסרבת למות. אולי גם ישראל צריכה ללמוד מזה
ההוצאה להורג של כריסטה פייק השתבשה, המדינה נאלצה לעצור את ההוצאות להורג - והוויכוח על עונש המוות התעורר מחדש • כך נראה האבסורד של מערכת שמנסה לקבוע מי יחיה ומי ימות • גם לנו כדאי לעקוב אחרי הסיפור מקרוב

כריסטה פייק נולדה באמצע שנות ה-70 למשפחה קשת יום בווירג'יניה המערבית, ועברה בהמשך לטנסי שבדרום העמוק והשמרני של ארה"ב. היא סבלה מהטרדות מיניות ומקשיים אחרים, ומצאה את אושרה עם חבר בשם טדאריל שיפ. ב-1995, בהיותה בת 18, חשדה כי קולין סלמר, חברתה לספסל הלימודים, מבקשת לגזול את אהובה ממנה, והיא החליטה להיפטר ממנה. בעזרת כמה חברות הצליחה למשוך את קולין למקום מבודד, הפליאה בה את מכותיה ורצחה אותה.
כאשר נתפסה כחשודה ברצח, הודתה באחריותה. המושבעים לא היססו, וב-1996 הטילו עליה עונש מוות. הילדות הקשה וטיעוני עורכי דינה באשר לבעיותיה הנפשיות לא עזרו, ולאחר כמעט 30 שנות המתנה בבית הסוהר, הובאה, לפני שבוע, בפני קהל נבחר שצפה מעבר לזכוכית בחדר שבו המתינה לה זריקת המוות. לכאורה, אמורה היתה הזריקה למנוע ממנה סבל מיותר, אבל עד מהרה נתקל הצוות בבעיה קשה: ורידיה של הרוצחת היו דקים מדי.
לפחות שבע מחטים הוחדרו לזרועה בניסיון להשיג גישה לווריד, ופייק, שכבר נמאסו עליה עשרות שנות ההמתנה והכישלונות להמיתה, ניסתה לסייע לצוות למצוא את הווריד הנכון. לאחר שהושגה גישה לווריד, הוזרקו לגופה שתי מנות של פנטוברביטל. אלא שההליך השתבש, התרופה לא הביאה למותה, ובשלב מסוים איבדה פייק את הכרתה. היא הראתה לצוות את הכוויות הקשות שנוצרו בזרועה, ונלקחה לבית החולים.
טנסי, שחיים בה שבעה מיליוני תושבים, איננה סתם עוד מדינה בארה"ב. שיעור הרצח בה גבוה יחסית למדינות אחרות בארצו של הדוד סם. התושבים סבורים, ככל הנראה, כי אלמלא קיומו של עונש מוות, היתה הפשיעה חמורה הרבה יותר. גם במקרה של פייק מבקשת המדינה לממש את עונש המוות לאחר התאוששותה, אבל באמריקה מתפתח ויכוח אם יש להניח למי שלא הצליחו להמיתו, בוודאי לאחר ניסיון כושל שכזה.
במקרה של פייק מבקשת המדינה לממש את עונש המוות לאחר התאוששותה, אבל באמריקה מתפתח ויכוח אם יש להניח למי שלא הצליחו להמיתו, בוודאי לאחר ניסיון כושל שכזה
יש בעיה עם ביטול עונש המוות. כיוון שקשה לבטל אותו בחקיקה, מוצאים אנשי מערכת הבריאות השוללים המתתו של אדם כעונש, דרכים משלהם כדי להשפיע על הביטול. רבים מהם מסרבים להשתתף בהמתת הנידונים. חלק מיצרני נוזלי הרעל מסרבים לייצר אותם, והתוצאה היא שהחומר הממית הוא לעיתים קרובות רעל שנועד להמתת בעלי חיים, ומזריקי החומר הם במקרים רבים אנשי סגל בתי הסוהר, שהם חסרי כל הכשרה רפואית.
בטנסי הוקפאו ההוצאות להורג ב־2022 בעקבות בעיות בפרוטוקול ההמתה. לאחר בדיקה ממושכת גובש במדינה פרוטוקול חדש, המבוסס על פנטוברביטל, וההוצאות להורג חודשו ב־2025. הפנטוברביטל, המשמש גם להמתת בעלי חיים, הפך לחומר המרכזי בפרוטוקול החדש – חומר שלכאורה אמור להרדים את הנידון בדרכו לעולם שכולו טוב.
מה יקרה עכשיו? הקורבן היחיד של הפרשה (חוץ מפייק עצמה) הוא נציב שירות בתי הסוהר של טנסי, פרנק סטראדה, שהתפטר מתפקידו, והודיע שיסיים אותו בסוף החודש.
פייק כבר שבה להכרה, מדברת ומתקשרת, אך עדיין מאושפזת במצב קריטי. בתוכנית העבודה המקורית של מערכת בתי הסוהר של טנסי היתה אמורה להופיע אסירה נוספת, הממתינה לעונשה כבר זמן רב. כעת, בעקבות הכישלון בהוצאתה להורג של פייק, הוקפאו ההוצאות להורג במדינה להמשך השנה. אם וכאשר יחודשו, היא עשויה לזכות בתואר "האישה הראשונה שהוצאה להורג בטנסי זה יותר מ־200 שנה". החומר יהיה, כנראה, אותו פנטוברביטל, שהפך חביבם של התליינים, כאשר נדמה היה שהוא ממית ברכות.
כיוון שנציב שירות בתי הסוהר לא יוכל ללוות את המועמדת הבאה להרעלה, וכיוון שהוא נשאר בתפקיד עד סוף אוקטובר, נדמה כי נכון יהיה להציע למושל, ביל לי, להזמין מישראל את מי שעשוי לאבד את משרתו במועד זה, ואשר אפשר יהיה לשמחו בגאולת הבאה בתור מייסוריה. מי שקיבל ליום הולדתו עוגה עם גרדום, ודאי לא יסרב להצעה כזו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
