שלושה גורמים ביטחוניים בכירים שאינם ישראלים מאשרים ל"היום" כי לפי התפיסה המודיעינית של הגופים העוקבים מקרוב אחר איראן, ולפי הערכות החוקרים, לפחות חלק מבכירי משמרות המהפכה יפעלו גם ללא אישור המנהיג העליון להשגת נשק גרעיני, ברגע שיראו כי המשטר בסכנה מוחשית ומיידית.
הערכות אלה מבוססות, בראש ובראשונה, על כך שחיסולו של המנהיג העליון עלי חמינאי בתחילת המלחמה הסיר, לפי גורמי הביטחון, את המחסום המרכזי בפני הגורמים הקיצוניים במשמרות המהפכה המבקשים להשיג נשק גרעיני. חמינאי התנגד להגעה לפצצה, אף שאפשר לאורך השנים לקדם את תוכנית הגרעין האיראנית, בין היתר באמצעות העשרת אורניום לרמות גבוהות.
מותו, לצד הכישלון של המערך הצבאי הקונבנציונלי האיראני במהלך המלחמה, עשוי לשנות את מאזן השיקולים בתוך המשטר. אם עד כה ניתן היה לראות בנשק גרעיני יעד שאיראן מבקשת לשמור כאפשרות עתידית, הרי שכעת, לפי ההערכות, גורמים במשמרות המהפכה עלולים לראות בו אמצעי הכרחי להישרדות המשטר. לכן, האפשרות שאיראן תנסה לפרוץ לעבר השגת נשק גרעיני הופכת לריאלית יותר.
בכירי משמרות המהפכה ראו כיצד טבעת האש סביב ישראל קרסה, חמאס איבד את רוב כוחו, חיזבאללה הוכה ויכול רק להטריד את ישראל - וגם מערך הטילים והכטב"מים המפואר של איראן עשה נזק מינורי יחסית לישראל - הרבה פחות מההערכות המוקדמות.
גם סגירת מצר הורמוז התבררה בטהרן כגול עצמי, כאשר האמריקנים הטילו מצור ימי משלהם וצינור החמצן הכלכלי העיקרי של המשטר - יצוא הנפט, נחסם לחלוטין. גם במקרה זה, הנזק למערב מינורי והפתרונות העוקפים מסייעים להתגבר עליו.
התובנה העיקרית העולה מהשיחות והדוחות היא שהמשטר לא יוכל להתמודד עם המשבר האזרחי באיראן, גם אם המלחמה תסתיים מחר. הנזק הכלכלי הוא של מאות מיליארדי דולרים, והתשתיות הרוסות גם מלפני המלחמה - מים, אנרגיה, תחבורה ועוד.
בנוסף, אופי השלטון החצוי באיראן, ממשלה אזרחית חסרת כוח והשפעה - אך בעלת כל האחריות, ומשטר משמרות המהפכה שהינו בעל הממון והכוח הצבאי והשלטוני, לא יכול להביא לשיקום. לפיכך הפיצוץ הוא בלתי נמנע. מההידרדרות הזו עד להחלטה להגיע לפצצה גרעינית - המרחק לא רב.
נשאלת השאלה - כיצד משטר האייתוללות יעמוד ביעד שהציב לעצמו באופן אופרטיבי? התשובה לכך היא - המשטר מחזיק ב-480 ק"ג של אורניום מועשר ל-60% ואולי אלפי קילוגרמים של אורניום מועשר ל-20%. רוב עבודת ההעשרה היא בקפיצה לרמה הזו, כך שגם אם ה־480 יושמדו או יוצאו מהמדינה, נדרשות יכולות העשרה מינימליות של עשרות ואולי מאות צנטריפוגות גז שאפשר להסתיר בקלות, כדי להעשיר עוד אורניום לבניית פצצות גרעין.
טילים - יש, ובסוגיית מערכת ההנשקה, המנגנון, טרם ברור עד כמה באמת הצליחו ישראל וארה"ב לפגוע ולהסיג את האיראנים לאחור. לפי ההערכות האופטימיות מדובר בשנים אחורה, אבל לפי ההערכות הפסימיות מדובר על הרבה פחות. וישנה עוד אפשרות, שפקיסטן, המעצמה הגרעינית האוהדת, ואולי קוריאה הצפונית יספקו מערכת כזו לאיראן כמוצר מדף.
התפיסה המושכלת בארגוני הביון היא שניתן יהיה לאתר ולמנוע העברה כזו, אבל אין לכך ודאות מוחלטת. "ברירת שמשון, הגרסה האיראנית", כך הגדיר זאת אחד מהגורמים הביטחוניים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו