לא חשוב מי בראש: הצעד הדחוף שגוש אנטי-נתניהו צריך לעשות כעת

מועמד הגוש הליברלי לראשות הממשלה הבאה יוכל להיקבע גם לאחר הבחירות. את עקרונות הגוש מומלץ מאוד לפרסם מראש, ואם הוא לא ירוץ לכנסת כסיעה אחת – תוכל כל סיעה להוסיף למכנה המשותף סעיפים משלה. אלה העקרונות שעליהם אני ממליץ:

• הממשלה הבאה תמנה רק 18 שרים ו-6 סגני שרים, כפי שקבע חוק-יסוד: הממשלה אשר נחקק ב-1992. כהונת ראש הממשלה תוגבל ל-8 שנים (מצטברות).
  
  
• הממשלה תאמץ חוקה אשר תכלול עקרונות ולא תרד לפרטים ("חוקה רזה") בתוך שנתיים מהקמתה, לאחר תהליך שיתקיים בכנסת.
  
  
  
• הממשלה תקים ועדת חקירה לבחינת אירועי 7 באוקטובר 2023, הרקע לפריצתם, וההחלטות שהתקבלו בסמוך להם.
  
  
  
• הממשלה תבטיח שוויון מלא בגיוס, הכולל חרדים וערבים, באמצעות שינוי חוק שירות ביטחון, סעיף 39 (ג) בהוראת שעה, והענקת הפטור הניתן כיום רק לנשים, גם לגברים (למי שמוכיח כי מטעמי דת או מצפון הוא זכאי לפטור זה). אם יסתבר לצה"ל כי השינוי בחוק מנוצל לרעה ומספר המתגייסים פוחת, תבוטל הוראת השעה.
  
  
• הממשלה תאמץ את 20 הנקודות של הנשיא טראמפ מן ה-29 בספטמבר 2025, ותפעל להרחבת הסכמי אברהם גם עם לבנון, סוריה וסעודיה.
  
  
• תוקם ועדה לרפורמה משפטית רחבה, ובכלל זה אפשרות של הקמת ערכאה משפטית נוספת. הוועדה תדון, בין השאר, בשינויים ל"חוק הלאום" ותגיש את המלצותיה לממשלה בתוך 18 חודשים.
  
  
• הממשלה תתמוך בהנהגת נישואים אזרחיים בישראל, ולפחות – ב"חוק הזוגיות".

מותו של מנהיג

השבוע נפרדנו מאייב פוקסמן, המנהיג היהודי-אמריקני החשוב ביותר בדורנו. הוא היה מנכ"ל הליגה נגד השמצה (שנולדה בארגון הגג "בני ברית" ועסקה במלחמה באנטישמיות), גדל בין כתלי הארגון, וכאשר מונה למנהלו, הפך אותו לארגון היהודי המשמעותי ביותר באמריקה. האמירה כי לכל אדם יש תחליף מתגלית כדבר הבל, כאשר נחשפת חולשת הארגון מאז פרש ממנו, וכאשר צופים כיום באי קיומה של מנהיגות של יהודי אמריקה.

היה לו סיפור חיים מדהים. הוא נולד במזרח אירופה והוטבל כדי שיוכל להסתתר, בתקופת השואה, במשפחה נוצרית. לאחר המלחמה פגש את שני הוריו ששבו מן התופת, ומשפחתו היגרה לאמריקה. הוא היה כישרוני מאין כמותו, למד משפטים, מדע המדינה וכלכלה, הוסמך לרבנות והפך, בגיל צעיר יחסית, לדוברה המובהק ביותר של יהדות אמריקה.

היה לו ביטחון עצמי צנוע. כן, יש שילוב כזה. הוא לא נפעם כאשר נפגש עם מנהיגי ישראל ועם מנהיגי העולם. היו לו מסרים ברורים, שאותם הצליח להעביר לבני שיחו השונים, והוא ידע שיאזינו לו גם אם לא יסכימו איתו. התווכחנו לא מעט. הוא התנגד, למשל, להכרת הקונגרס בשואה הארמנית, ואני העליתי את הנושא בכנסת וניסיתי לקדמו. הוא חשב שזה מקטין את ממדי שואת יהודי אירופה. אני חשבתי שעם אשר עבר שואה בעצמו, אינו יכול להתעלם משואה מובהקת אחרת. אבל תמיד היה מרתק להתווכח איתו.

"כאשר אתם מקבלים החלטות, בעיקר בנסיבות כמו בימים אלה, אתם שוכחים את התפוצות", אמר לי אייב פוקסמן, שהלך לעולמו השבוע, והוסיף: "העם היהודי מתגאה בהישגיכם, כפי שהוא משלם בעבור התנהגות קשה שלכם"

שיחותינו התקיימו בעברית, ושפתו קלחה כאילו חי בארץ שנים ארוכות. נפגשנו כמעט בכל ביקור שלי בניו יורק וביקור שלו בתל-אביב.

באחת משיחותינו האחרונות, שהתקיימה על רקע גל האנטישמיות שפרץ בכל כיעורו בעקבות תגובת צה"ל לטבח 7 באוקטובר, אמר לי - וזה ציטוט מדוייק: "ישראל היא נס שלא ייאמן, וברור שהיא מדינה עצמאית וריבונית שחייבת לפעול בהתאם לאינטרסים שלה. אבל אחד האינטרסים שלה הוא שמירת ההמשכיות היהודית וקיומו של העם היהודי בעולם. כאשר אתם מקבלים החלטות, בעיקר בנסיבות כמו בימים אלה, אתם שוכחים את התפוצות. העם היהודי מתגאה בהישגיכם, כפי שהוא משלם בעבור התנהגות קשה שלכם. אינכם חייבים לפעול רק בגלל מה שעלול לקרות לעולם היהודי כתוצאה מהחלטותיכם, אבל לא תוכלו לסלוח לעצמכם לעולם אם תשכחו את המחיר שאנחנו עלולים לשלם".