"דמוקרטיה לא מתה במהלומה אחת, אלא במאה מכות קטנות", אמר נשיא העליון יצחק עמית באחד הדיונים. באותה מידה, סיפוח לא חייב לבוא בהצהרה אחת אלא במאה צעדים קטנים. השבוע צעדה הממשלה צעד לא מאוד קטן: היא פתחה את האפשרות לרכישת קרקעות ביהודה ושומרון על ידי חברות ישראליות ואת האפשרות לרשום אותן, לראשונה מאז 1967.
למעט יאיר גולן שזרק על כך משהו בריאיון רדיו, איש מראשי האופוזיציה לא אמר מילה. לא לפיד, לא איזנקוט, לא גנץ, בטח לא ליברמן ובנט. כשמדברים על הליכה ימינה של החברה בישראל, לא מתכוונים שכולם יצביעו לבן גביר או לנתניהו; מתכוונים בדיוק לזה: צעדים שפעם היו בלב המחלוקת הישראלית הם היום קונצנזוס.
עוד דוגמה? אם אחרי הבחירות יתחולל הנס ונתניהו יקים ממשלה יחד עם ליברמן ובנט, סמוטריץ' והחרדים, זו תוגדר כממשלת אחדות לאומית רחבה. לפני עשור, כשליברמן הצטרף לאותה ממשלה, הארץ הזדעזעה מממשלת הימין הקיצונית, ורוני דניאל ז"ל דיבר על האפשרות שילדיו לא יישארו בארץ.
זה הרקע לאזהרתו החריגה של לפיד השבוע: "אני כבר לא בטוח שננצח". גוש השינוי ניצב בפני אתגר דמוגרפי: מאז הבחירות האחרונות נוספו 600 אלף מצביעים חדשים, שיא מאז קום המדינה. רובם המכריע חרדים, חרד"לים, תושבי פריפריה וערבים. באותה תקופה הלכו לעולמם או עזבו את הארץ 200 אלף איש, גם זה מספר שיא. מדובר בשניים-שלושה מנדטים נטו.
גוש השינוי נהנה מארגון מוקדם ויעיל שמונע שריפת קולות, בעוד במפלגות שאינן שוללות את נתניהו נשרפים תשעה מנדטים תחת אחוז החסימה (סמוטריץ׳, הנדל, גנץ). אבל ההנחה היא שהקולות לא יבוזבזו בסוף. וסדר היום היה כמעט כולו ההשתמטות החרדית, אבל לאט לאט גם עודה, עבאס וטיבי – שכמעט נעלמו שנים – חוזרים לתודעה ולשיקולי ההצבעה.
מה שאמר לפיד הוא שהניצחון אינו מונח בכיס, והוא צודק. לדעתו יש עתיד צריכה להוביל את הגוש, ועל זה כמובן אפשר להתווכח. אבל ברור שאין שום דרך להכריע את המערכה בלי הקולות של ימניים מאוכזבי נתניהו, כאלה שרוצים התיישבות ביו"ש, רפורמה משפטית מינוס וחוק גיוס פלוס.
כידוע, הפגז שיהרוג אותך הוא זה שאת שריקתו אינך שומע. מה שמאיים על גוש השינוי אינו הקטטות הפנימיות וגם לא שברירי מפלגות בנוסח "המילואימניקים", אלא מפלגה חדשה כזו: ליכודניקים לשעבר, ימין שלא הוכתם ב-7 באוקטובר. משה כחלון הגיע השבוע להסדר טיעון שמאפשר לו לשוב; יולי אדלשטיין בוחן אפשרויות; גלעד ארדן, לשעבר שגריר באו"ם, מופיע יותר באולפנים.
הטור המלא של עמית סגל - מחר באתר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו