"אולי תאמינו סוף־סוף", סנט ראש הממשלה בעיתונאים שבאו לשמוע אותו ביום שלישי בערב. למחרת איתורו של רני גואילי והסגירה הבלתי נתפסת של השבת כל החטופים, נתניהו ניסה לשכנע שלמרות ספקנות התקשורת, הוא יממש גם את המטרות הנוספות של המלחמה. קרי: חיסול חמאס ופירוז הרצועה. הלוואי. יש קונצנזוס לאומי על ההכרח למחוק את חמאס.
נתניהו גם זעם על השקרים שהוטחו בו בתקשורת לאורך המלחמה, כאילו לא רצה להחזיר חטופים. "להגיד שאני הפקרתי?! שלא היה אכפת לי?! שאני הפקרתי אותם ואני רוצה אותם מתים?! איזה דברים איומים. איך העזתם לעשות את הדברים האלה? איך לא התביישתם להגיד את הדברים האלה?!" הטיח בכתבים, שחלקם ישבו במרחק קצר מאוד ממנו, והשתתפו במסע השקרים.
השקרים, אגב, נמשכו עד אחרי הרגע האחרון, כולל העלילה כאילו עיכב במכוון את החזרת רני גואילי. גם הסיפור שנמכר לציבור כאילו השבת החטוף האחרון תיעשה בתמורה לפתיחת מעבר רפיח, הופרכה. הרי רני הוחזר, והמעבר טרם נפתח. כך שכשנתניהו צודק הוא צודק, ובכל זאת עם סוגיית האמינות יש בעיה קטנה. "מי לא התייצב בפני מבקר המדינה?" שאל ראש הממשלה לפני שבוע וחצי בכנסת, והשיב: "ראש השב"כ לשעבר (רונן בר), הרמטכ"ל לשעבר (הרצי הלוי), ראש אמ"ן לשעבר (אהרון חליוה)".
המשפט הזה לא היה נכון משום שהשלושה דווקא באו למשרדי המבקר. את הגרסה הנכונה על מה שקרה בין הרצי, בר וחליוה לבין המבקר אנגלמן וצוותו, נתניהו הציג במסיבת העיתונאים. "הם התייצבו", תיקן את עצמו, "הם באו. התייצבו במובן הזה (ש)חצו את סף הדלת, נכנסו לחדר. אבל הם אמרו (למבקר) 'יש נושאי ליבה, ועליהם אנחנו לא מדברים'. סליחה, מה זה? מה זה הדבר הזה?!" תקף.
תיאור דברים זה נכון. גורמים המעורים בפרטי המפגשים בין מבקר המדינה ואנשיו לבין שלושת הקודקודים הביטחוניים בדימוס מסרו לי עוד לפני דברי נתניהו שכך בדיוק קרה. אחרי מרדף של חודשים ארוכים, הרצי, בר וחליוה ישבו כל אחד עם המבקר, פעם או פעמיים. אולם הם סירבו להשיב על מה שהגדירו כ"סוגיות ליבה". משמע, בפועל איש מהשלושה לא מסר גרסה על הדברים המהותיים, על מה שקרה בימים שקדמו לטבח, על ההמלצות וההערכות בתקופה שלפני, ועל מה שהתרחש באותו לילה מר ונמהר.
נתניהו, בניגוד לשלושה, ענה בפירוט על שאלות המבקר. לטענתו, עדותו היתה "מטלטלת", ואולם במצב שנוצר לעולם לא נדע את תוכנה. בג"ץ בלם את המבקר בעיצומה של העבודה. וכך מידע יקר מפז שכבר נאסף, על "מהלך האירועים ב־7 באוקטובר - פעילות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ", על "תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני לפני 7 באוקטובר", "הגנת הגבול ברצועת עזה לפני מלחמת חרבות ברזל", על מסיבת הנובה, ועוד ועוד - כל החומרים הללו יישארו קבורים במרתפי משרד מבקר המדינה. בג"ץ, ותכף נגיע לכך, אסר את המשך הביקורת.
אך בשעה שנתניהו שיתף פעולה, בכירי מערכת הביטחון דאז לא עשו זאת. ראש השב"כ רונן בר נפגש פעמיים עם המבקר והציג לו את תחקיר הארגון. התחקיר הזה זכה לביקורת חריפה מאוד בתוך הארגון ומחוצה לו. בכל מקרה, בר לא ענה לשאלות ההמשך. חליוה והרצי גם את זה לא עשו. הם אכן פגשו את המבקר כמי שכפאם שד, אך לא סיפקו מידע.
כך שבשורה התחתונה, הרמטכ"ל, ראש אמ"ן וראש השב"כ לשעבר עשו יד אחת כדי לא לאפשר למבקר המדינה לחקור את הטבח. ההתנהלות הזו, אם להתבטא בעדינות, תמוהה פעמיים. ראשית, נראה שיש תיאום בין השלושה. זאת בשעה שיושרה מינימלית מחייבת כל אחד מהם לספר בנפרד את הידוע לו, בלי להסתיר דבר ובלי לתאם דבר. האם זה רק מקרי ששלושתם כאחד שיתפו פעולה בכאילו? האם יש עוד דברים שהם מתאמים?
מעבר לכך, איזו סיבה יש להם להטיל דופי במבקר המדינה, האיש והמוסד? כי הוא דתי? כי ביבי מינה אותו? כי קוראים לו מתניהו וזה נשמע כמו נתניהו?
בעבודת המבקר ומשרדו מעולם לא התגלו פגמים, לא בנוגע לטבח, וגם לא בנושאים אחרים. הדוחות שלו לא עושים הנחות לאיש, כולל נתניהו. הוא לא לוקה בשיגעון גדלות ולא חולה תקשורת, כפי שכן קרה אצל חלק מקודמיו. לא מיותר להיזכר שבנו של אנגלמן נפצע קשה במלחמה. כך שהוא לא פחות פטריוט, פחות ישר או פחות מקצועי מכל אחד מהם.
זאת ועוד, הרצי ורונן בר טענו אינספור פעמים שערך הממלכתיות מנחה את דרכם. אכן ערך חשוב. אך כיצד מתיישב איתו הסירוב שלהם להשיב לשאלות איש ומוסד ממלכתיים למהדרין? אין ממלכתיות למקוטעין, ואי אפשר לשאת על כפיים את הערך זה רק כשנוח. או שאתה ממלכתי, כלומר מכופף ראשך בפני המדינה ומוסדותיה - ובפרט אם האסון הגדול בתולדות הציונות רובץ על כתפך - או שאתה פוליטרוק.
שלושת הקודקודים ככל הנראה פיתחו תיאוריה, שלפיה אם מבקר המדינה יחקור את הטבח, הוא גם ינקה את נתניהו מאחריות וגם יסכל בדרך זו הקמת ועדת חקירה ממלכתית. ובכן, כישרונם בהמצאת קונספציות שלא קשורות למציאות הוכח באופן הנורא ביותר. בכל מקרה, אין קשר בין הדברים. המבקר החליט לבדוק? שיבדוק. העבודה שלו לא תהיה במקום ועדת חקירה, שאכן חייבת לקום. לא הוא אמר זאת, ולא אחרים.
בכל מקרה, אפילו אם היה אמת בחשש שלהם, אין בו כדי להצדיק את הדרך שבה נהגו. הרצי שם רגליים לעבודת המבקר מהרגע הראשון. יחד עם היועצת המשפטית לממשלה הוא לא אפשר לאנגלמן לבדוק מה קרה. רק כאשר הוחלף על ידי אייל זמיר, הצבא והמבקר הגיעו להסכמות, במארס 2025.
חודש לאחר מכן בג"ץ סמך את ידיו על ההסכם בין הצדדים. "משהושגה הסכמה באשר לכלל שלבי הביקורת, אין לפנינו עוד סכסוך קונקרטי, שיש בו כדי להצדיק את הותרת העתירה תלויה ועומדת; דין העתירה, אם כן - להימחק", כתבו השופטים סולברג, מינץ ווילנר.
עם זאת, חצי שנה לאחר מכן, בעתירה אחרת בנושא, בג"ץ הפך את עמדתו. ביום האחרון של 2025 הוא הורה למבקר לעצור את החקירה. העבודה שלו תרד לטמיון. ומה שבטוח, כרגע עם ישראל קירח מכל הצדדים. אין ועדת חקירה ממלכתית כי נתניהו לא רוצה, אין ועדה לאומית כי האופוזיציה לא רוצה, ואין בדיקת מבקר כי בג"ץ פסל אותה. האישים והמערכות אוחזים זה בגרונו של זה, והציבור יוצא נפסד.
צבר הדברים יוצר אפקט בומרנג לזה שרצו להשיג הלוי, בר וחליוה, שבאופן בלתי מפתיע בעליל גובו על ידי היועצת המשפטית לממשלה. שהרי הטענות והחשדנות כלפי ה"דיפ סטייט" מפושטות בציבור גם כך. כישלון המערכות להגן על המדינה בטבח, בתוספת מה שמתגלה במשפט נתניהו, וכעת כשמתברר ששלושה בכירים ביטחוניים מדירים למעשה את מבקר המדינה - כל זה רק מחזק את התחושה שיש מי שעושים במדינה כבתוך שלהם. שלמרות המילים הגבוהות על אחריות וממלכתיות, החוק והנהלים הם אצלם בגדר המלצה. את מי שלא בא להם טוב, הם ימסמסו. למה? כי הם יכולים.
נכון, זהו מחדל שראש הממשלה טרם הקים ועדת חקירה ראויה לשמה לטבח. אולם הכשל החמור שלו לא מצדיק את ההתנהלות שלהם. בדיוק להפך, מרגע שהם לא משחקים לפי הכללים, אלא מנסים בדרך לא לגיטימית לכפות ועדת חקירה ממלכתית, הטענה כי המסקנות של ועדה כזו נכתבו מראש מקבלת חיזוק. מי שאגב רוצה להבין עד כמה נתניהו פופולרי, צריך היה לנכוח השבוע בהלוויה של רני גואילי.
שואה שלנו
בשבוע שעבר יצאתי בעמודים אלה נגד ההשמצות כאילו סגן נשיא ארה"ב, ג'יי.די ואנס, נגוע באנטישמיות. "כבר כמה חודשים אנשים בישראל ובארה"ב לוחשים זה לזה בחרדה 'טראמפ איתנו, אבל ואנס נורא'. כשמבררים איתם על מה מתבססת הקביעה - אין תשובות, רק שמועות נטולות עובדות. ובכן, די לטפס על ג'יי.די ואנס. נכון, הוא לא טראמפ או מרקו רוביו, הוא עובד מהראש ולא מהבטן ומבקש טיעונים ולא רק תחושות לפני שנוקטים פעולה למען ישראל. זה לגמרי לגיטימי... בניגוד ללשון הרע שמופצת עליו, הוא גם לא קרוב לנקוט את הדעות ההזויות של הימין הקיצוני. נכון, הוא מעסיק את בנו של טאקר קרלסון, אבל זה עדיין לא אומר שהעמדות של מי משניהם זהות לאלה של האבא", כתבתי.
אלא שהשבוע ואנס פישל, או לפחות מישהו מאנשיו. לרגל יום השואה הבינלאומי משרדו פרסם הודעה בתוספת תמונת עבר מביקור שלו ושל רעייתו באנדרטה לזכר הנרצחים במחנה הריכוז בוכנוואלד.
"היום אנו זוכרים את מיליוני החיים שאבדו בשואה, את מיליוני סיפורי הגבורה של יחידים ואת אחד הלקחים המתמשכים מאחד הפרקים האפלים ביותר בהיסטוריה האנושית: שבעוד בני אדם יוצרים דברים יפים ומלאי חמלה, אנו מסוגלים גם לאכזריות שאי אפשר לתאר. ואנו מבטיחים שלעולם לא נלך שוב בדרך האפלה ביותר", כתב ואנס.
אלא שפרט מרכזי אחד נעדר מההודעה המכובדת. היהודים. הזהות הלאומית של "מיליוני החיים שאבדו בשואה" נשכחה מסגן הנשיא. הוא ספג על כך אלפי תגובות ביקורתיות ברשתות החברתיות. וזו אכן בעיה קשה. כי לא נעים לומר, אך טשטוש היותה של השואה ניסיון להשמיד את היהודים כיהודים נופל לתוך אחת ההגדרות של הכחשת השואה.
"הכחשת שואה עשויה לכלול הכחשה פומבית או הטלת ספק בשימוש במנגנוני ההשמדה העיקריים (כגון תאי גזים, ירי המוני, רעב ועינויים) או בכוונתו של רצח העם של העם היהודי", קבע כוח המשימה הבינלאומי למאבק באנטישמיות (IHRA). החוק הישראלי משית עונש מאסר למי ש"מפרסם, בכתב או בעל פה, דברים המכחישים את המעשים שבוצעו בתקופת השלטון הנאצי ושהם פשעים כלפי העם היהודי". מובן שמומחים רבים נוספים נוקטים אותה עמדה.
ואנס, ככל הנראה, לא התכוון להכחיש שואה. הוא גם לא כתב בצורה ישירה שהשואה לא כוונה נגד יהודים. אדרבה, לפי גורם בסביבתו דווקא עוזר יהודי שלו ניסח את תוכן ההודעה ופשוט שגה. יתרה מכך, גם גורמים בישראל שוכחים לפעמים לציין שהשואה כוונה נגד יהודים. "אנו זוכרים את ששת מיליון הקורבנות שנרצחו", נכתב השבוע בחשבון באנגלית של דובר צה"ל. למה כל כך מסובך להם לכתוב "את ששת מיליוני היהודים"?! מה יש פה להסתיר?!
ובכל זאת, גם בנוגע לדו"צ ועוד יותר מכך באשר לוואנס, מחיקת ההיבט היהודי של השואה היא מסר בעייתי מאוד. כשוואנס ביקר בישראל, הוא דילג על הפרוטוקול שמחייב סיור ביד ושם. הזמן קצר, טענו אנשיו. אחר כך בסיור שלו באתר ההיסטורי עיר דוד הוא דיבר רק על "המדרגות שבהן עלה ישו". דוד המלך והממלכה היהודית שבראשה עמד, נשמטו מהצהרתו.
למרות זאת, גם כל המסה הזו עדיין לא אומרת שוואנס אנטישמי. טעויות כאלה נעשות לעיתים בגלל חוסר תשומת לב או לקויות ידע, כפי שקרה אגב לטראמפ בדיוק בהקשר הזה ב־2017. ובכל זאת, יש קווים אדומים שאסור לחצות. השואה היתה גם פשע נגד האנושות, אך בליבה עמד הניסיון להשמיד דווקא את העם היהודי. את זה לאיש אסור לטשטש.
