למי קראתם "ריביירה"? היורש של מרים פיירברג יוצא מהצללים

שבועיים לפני מותה של ראשת העיר המיתולוגית של נתניה, מרים פיירברג, ראש העיר הנכנס אבי סלמה סעד בביתה. האיש שמתח ביקורת נוקבת על העירייה ועל העומדת בראשה פגש אותה ממש בסוף ימיה.

"כיו"ר האופוזיציה, הבעתי את דעתי על הבעיות הקשות בעיר בכל הזדמנות, אבל זה לא מנע ממני לשמור עם מרים על מערכת יחסים חברית. לעולם לא אשכח איך מרים, בגדלות נפש, המליצה לנו על רופאים ועל טיפולים שכדאי לעבור לאחר שאמי חלתה בסרטן. ריגש אותי מאוד שמרים הזמינה אותנו אליה. דיברנו על המדינה, על החיילים, כמה חשוב לשמור על המדינה שלנו. זו היתה הפעם הראשונה שלא דיברנו על פוליטיקה".

ובפוליטיקה, זו המקומית, הוא ניצח בענק. את ניצחונו המוחץ בבחירות לראשות העיר השבוע הוא כבר חגג בריקודים סוערים. "נתניה לא בחרה רק ראש עיר - היא בחרה גם מהפכה. היא בחרה דרך חדשה", זעק סלמה (43) כשהוא מחובק עם אשתו, מעין, והמוני בוחריו עטים עליו.

הוא זכה בכמעט 70% תמיכה, וגבר על שלושה מתמודדים נוספים. גם אבא שלו, מאיר, הסתובב במטה מאושר, רואה איך בן הזקונים שלו מגשים את החלום והופך לראש העיר שבה נולד וגדל. בקהל נצפה אפילו בנה של מרים פיירברג, ראשת העיר ששלטה בעיר ללא עוררין במשך 27 שנה.

סלמה לא ידע את נפשו. אחרי יום גדוש ומותח, שבו אפילו רה"מ נתניהו הגיע לבקר אותו, הוא צהל והצהיר בפני ההמון המשולהב: "הלילה הלב של נתניה פעם בעוצמה".

רגע אחרי שהגשים את חלומו, הוא מיהר לבית העלמין בעיר. הוא פקד שם את קברה של אמו, ריטה, שנפטרה לפני ארבעה חודשים. "אמא שלי עשתה הכל כדי שאבחר בבחירות הקודמות, אפילו לקחה אנשים ברכב שלה להצביע. אני מאמין שהיא מסתכלת עלי מלמעלה וגאה".

ממרים ועד מרים

סלמה יודע שיש לו עבודה קשה. נתניה, העיר השישית בגודלה בישראל, על 280 אלף תושביה, עוברת בחודשים האחרונים שינוי דרמטי. כמעט שלושה עשורים שלטה בה פיירברג. מי שנפטרה לפני חודשיים ממחלה קשה הפכה לאחד מסמלי העיר, לאשת ברזל עם נוכחות כריזמטית, אחת כזאת שדיברה אל ועם העבריינים הגדולים של העיר כמו עם הסוחרים בשוק, וזכתה לדמות איקונית ב"ארץ נהדרת" ולאצטדיון שנקרא על שמה בעודה בחיים.

מותה חייב את העיר הזאת להזניק מערכת בחירות מיידית, סוערת. סלמה ניצח בענק את טלי מולנר, שהיתה ממלאת מקום ראשת העיר אחרי מותה של פיירברג ושהגיעה למקום השני.

אני פוגש את סלמה ימים ספורים לפני הבחירות. המטה שלו במרכז העיר רועש וגועש. הוא גדל בצפון העיר, שם נהג להתפלח למגרש "הקופסא" המיתולוגי של מכבי נתניה הגדולה של שפיגלר ומכנס. בבגרותו פנה לעולם הפיננסי, ולאחר לימודים במכללת נתניה (איך לא) הפך לבנקאי שייצג בנק שוויצרי גדול בישראל. לצד זאת, הוא הפך גם לפעיל חברתי בעיר שהוא כל כך אוהב.

היתה זו פיירברג עצמה שהביאה אותו אל הפוליטיקה המקומית לפני שמונה שנים. לפני כשנתיים הוא קם והחליט לקרוא עליה תיגר. הוא רצה דרך אחרת, התמודד מולה וכמעט עשה את הבלתי ייאמן. עד 3:00 לפנות בוקר הוא חשב שהוא ראש העיר הבא.

זה נגמר בהפסד צורב. פיירברג ניצחה בהפרש של 1,500 קולות בלבד. סלמה מודה שהיה מאוכזב וכאוב כשהבין שהתוכניות שלו עומדות להידחות. הוא קם בבוקר למחרת בהחלטה ללכת לאופוזיציה, ולא להתפתות לתפקידים נחשקים בקואליציה. "הבנתי שיותר אני לא יכול לשנות מבפנים. האמנתי שנתניה צריכה לצאת לדרך חדשה", הוא מסביר.

סלמה חרש את השטח, עבד והתחבר עוד ועוד לתושבי העיר. מפלגת השלטון, הליכוד, שבכלל חשבה להריץ מועמד אחר, עשתה סקרי עומק בעיר וגילתה: סלמה הוא המועמד החזק ביותר. הם החליטו לתמוך בו לראשות העיר. הוא מציין שגם מפלגות אחרות, כמו ישראל ביתנו, ש"ס ואף השטח של יש עתיד, תמכו בו. "יש לי סיעה עצמאית, 'דרך חדשה', אבל אני כמובן שמח שמפלגת השלטון תומכת בי. ישבתי עם רה"מ נתניהו חודש לפני הבחירות. זו פגישת עבודה שצריכה להביא לנתניה הרבה פירות טובים בעתיד".

אני שואל אותו אם הוא עומד מאחורי ההצהרה שלו שנתניה לא מנוהלת, ושבכוונתו "לנער" את העיר. "חד־משמעית. אני עומד מאחורי זה. עיריית נתניה היא לא מכולת. מדובר כאן בתקציב של 2.5 מיליארד שקלים. זה עסק שמצריך ניהול מאוד משמעותי. אני מאמין שלא נהיה רחוקים מ־300 אלף תושבים בשנתיים הקרובות. בנתניה אין הגירה שלילית, תושבי העיר מאוד אוהבים לחיות בה".

אתה באמת חושב שאפשר לשנות את נתניה, כך שאנשים ינהרו אליה?

"אני לא חושב שאפשר, ואני לא חושב שצריך. אני חושב שחייבים לשנות פה דברים, כי יש לנו בעיות משמעותיות בהרבה מאוד תחומים, בגלל תפיסות ניהוליות מיושנות שלא שמו את התושבים במרכז".

אז מהן בעצם הבעיות הבוערות של העיר? על מה אתה עומד להסתער?

"אנחנו מקבלים ירושה לא יפה של גירעון של 50-30 מיליון שקלים, ולא מתכוונים לשחזר את הכישלון הזה בשנים הבאות. נתניה נמצאת בצומת דרכים וצריכה להחליט לאן היא הולכת: בתחבורה, בניקיון העיר שנמצא בשפל חסר תקדים, בקליטת עלייה, בתעסוקה, בעסקים קטנים, וכמובן בחינוך. יש כאן בתי ספר של 60 שנה, חייבים כאן התחדשות בחינוך ומהר. אני מתכוון גם להקים את 'סיירת ראש העיר', שתפעל לטיפול בכל מה שהמוקד העירוני לא מצליח לטפל בו בתוך 24 שעות".

ארבעה מעגלי ביטחון

אני מקשה על סלמה ושואל מה קרה לנתניה - זו שפעם כונתה "עיר היהלומים", שלטה בכדורגל הישראלי והציעה ים וקסם של שרון כפרי ועירוני - ושהיום יש שיגידו שהפכה לסתם עיר ענקית בין תל אביב לחיפה.

"נכון שהיו הרבה שנים של סיסמאות ריקות מתוכן. 'הריביירה של ישראל', 'עיר היהלומים', 'עיר הספורט'. מבחינתי סיסמאות הן דבר חשוב אולי לקמפיינרים, אבל פחות חשוב למי שרוצה להוביל ולנהל. בסוף הנתנייתים מאוד אוהבים את העיר שלהם, כי הם מרגישים בטוחים ובמקום מאוד חמים".

בטוחים? אנחנו מדברים על נתניה? יצא לה שם של עיר עם משפחות פשע אימתניות.

"אני חושב שהתדמית של נתניה השתפרה עם השנים. לגבי הביטחון בעיר, יש לנו כמה אתגרים גדולים, וחלקם אפילו חמורים. קודם כל, משפחות הפשע. נגיד את זה באופן לא פוליטי - זה נגמר ונעלם. היום 'העבריינים החדשים' הם בסגנון אחר לגמרי. חלקם מגיעים מחוץ לעיר, מהכפרים שסביבנו, חלקם עבריינים מאוד צעירים בלי שום כבוד לשום דבר.

"נקודת הרשלנות המשמעותית ביותר של העירייה היתה הסירוב המתמשך לפגוש את השר לביטחון הפנים, איתמר בן גביר. פשוט סירבו להיפגש איתו מטעמים של השקפה פוליטית. לי לא אכפת ולא מעניינת אותי ההשקפה של השר, אכפת לי איך אני מביא לנתניה תקציבים, איך אני מגביר את הביטחון בעיר. זו רשלנות פושעת שפגעה בעיר באופן מאוד־מאוד קשה".

זה יפה כסיסמה, אבל אתה רואה שהשר הזה לא באמת ממגר פשיעה ברחבי הארץ. איך אתה מתכוון לשנות את זה? איזו בשורה אתה מביא לנתניה בעניין הפשיעה בעיר?

"אנחנו צריכים לעבוד עם כל מי שיהיה השר לביטחון הפנים, ולא משנה באיזו מפלגה הוא. לעשות תוכנית שמבוססת על ארבעה מעגלים. צה"ל שאחראי על הגבול עם טולכרם, משטרת ישראל ושב"כ, פיקוח עירוני ומשטרת נתניה, שיטור עירוני ומתנדבים. אני יכול להבטיח: הפשיעה שיש היום בנתניה לא תתקיים באותה עצימות בהמשך הדרך, מהסיבה הפשוטה שאנחנו פשוט נטפל בה".

סלמה אומר שיש לו שלושה אלמנטים קריטיים להצלחה - לנהל, להבין בכסף ולהיות מחובר לתושבים. אני שואל אותו אם הוא מצליח לדמיין את עצמו נכנס לנעליים העצומות של קודמתו.

"אני חולם על זה גם ביום, לא רק בלילה", משיב סלמה בעיניים נוצצות. "לפעמים אני חולם על תהליכים מסוימים שאני רוצה להוביל. אחת ההשראות הגדולות שלי היא רוביק דנילוביץ', ראש העיר של באר שבע. הספר שלו נקרא 'רק החולמים מגשימים'. רוביק הוא הוכחה לכך שכשמשתנה עידן - צריך אדם בעל יכולות שמגיע עם סגנון ניהול אחר".

הליכה לקיסריה

אנחנו יורדים מהחדר שלו בקומה השנייה של מטה הבחירות, וסלמה זורח לפתע. "הנה, בוא תכיר את מעין, אשתי", הוא מבקש. סלמה מספר שמעין גדלה גם היא בצפון העיר, ועשתה תואר לפניו במכללת נתניה ועזרה לו עם כל החומר. הוא גם מרחיב על כך שהוא שומר שבת ומעין חילונית לכל דבר ועניין.

"ככה הכרנו, ואף אחד מאיתנו לא השתנה. אנחנו חיים עם זה בשלום כבר 20 שנה, ולא מחפשים לכפות על אף אחד שום דבר. מעין יכולה לנסוע עם חברות בשבת, גם ללכת לים. יש לנו שני ילדים, אוריה בת 17 ואיתמר בן 15. כרגע הם שומרי שבת כמוני, אבל אם יחליטו אחרת - זו זכותם".

האם פיירברג השאירה אחריה גם מורשת חיובית, אני שואל את סלמה, והוא מונה כמה פרויקטים ומסורות.

"פיתוח שכונות חדשות, למשל שכונת 'שירת הים', שאנחנו רוצים להפוך ל'שירת מרים', כדי שתהיה גם שכונה על שמה, ולא רק אצטדיון. היא עשתה דברים טובים וגדולים לנתניה. יש לנו גם את הטיילות המהממות של העיר. אתה יודע מה, אפילו ישיבות הנהלת העירייה שמתחילות בשירת 'התקווה' - חייבים לשמר את זה. כמו כן, נתניה היא עיר יחסית מבוגרת, ואני חושב שיש שירותים חברתיים טובים לגיל השלישי.

"צריך להחזיר את נתניה לימים הגדולים שלה בתחום התיירות והתרבות", מוסיף סלמה. "יש לנו את האמפי הכי יפה במדינת ישראל, על הים. כבר שנתיים הוא סגור בסורג ובריח. כמה נערים עשו שם ונדליזם, ואף אחד לא רצה לטפל בזה, אז פשוט סגרו את האמפי. אנחנו נהפוך את זה ל'קיסריה של נתניה'. אני רוצה לעשות שם קונצרטים, הופעות שקיעה ברמה הכי גבוהה שיש".

ומה עם הכדורגל בנתניה? מתי הוא יחזור לימי הזוהר שלו?

"התמיכה העירונית בקבוצה תהיה באזור 5 מיליון שקלים, וזה פחות או יותר מה שיש היום. הדבר המשמעותי ביותר הוא שאני מתכוון למצוא דרך חוקית כדי שחלק מהכסף יגיע לארגוני האוהדים, כדי לאפשר להם לרכוש תפאורה בלי לשנורר כסף. אין כמו הקהל של מכבי נתניה".

ריצה לטווח קצר

אחרי לילה ללא שינה, יש בעל בית חדש בנתניה. ימים יגידו אם סלמה יצליח להתמודד עם אתגרי העיר החשובה והגדולה הזאת, ולהפוך אותה שוב ל"פנינת השרון", כפי שנהגו לכנות אותה בעבר. הפוטנציאל קיים. הוא נראה נחוש, עיקש, מבין היטב שמעתה ואילך זו המשמרת שלו.

"אני מתכוון להמשיך להיות אותו אבי סלמה, עממי, נגיש. אחד שעושה קניות בשוק, צולל בים עם שנורקל, עושה הליכות ומשחק טניס. אני לא מתכוון להיות ראש עיר יותר משתיים־שלוש קדנציות. צריך לפעול מהר, ביסודיות, להפעיל את כל התוכניות שלנו. אני מודע לגודל האחריות שיש עלי כעת".