מסור עבאס וגדי איזנקוט. צילום: נעם ריבקין פנטון פלאש90, חיים גולדברג פלאש 90

השותפים כועסים, אפילו עבאס זועם - אבל איזנקוט לא מתחרט

ההכרזה של יו"ר "ישר!" אמנם הייתה ספונטנית, אבל קדמה לה הערכה שסיכוייו של נתניהו לגוש חוסם גדלים • וגם: האם איזנקוט ירוץ עם בנט? • מתוך הטור של עמית סגל

יש ספר ילדים שנקרא ״מה עושים עם בעיה״. מה עושים עם הבעיה בסקרים, שלפי רובם אין לאופוזיציה הציונית 61 מנדטים? גדי איזנקוט העניק השבוע את הפתרון שלו, כשרמז שאם אלה תהיינה תוצאות הבחירות, יפעל להקים ממשלת מיעוט בהימנעות הסיעות הערביות.

איזנקוט מבהיר את מי הוא רואה כשותפים פוטנציאליים בממשלה עתידית

כולם כעסו. כעס נפתלי בנט, ששתיקתו רועמת מאז מוצאי שבת. הדבר האחרון שהוא רוצה זה קמפיין שיעסוק בערבים במקום בחרדים. בוודאי שלא היה רוצה להיקלע שוב להבטחה לא לשבת עם עבאס, מה שיהפוך מיד לקמפיין על שאלת אמינותו. כעס אביגדור ליברמן, שהצהיר שלא יסכים לממשלה כזו. כעס גם יאיר גולן, רק מסיבה אחרת: הוא בעד שרע״מ תהיה בקואליציה כשותפה מלאה.

הכועס המפתיע ביותר הוא עבאס עצמו: ערב הקמת ממשלת השינוי קבע יו״ר רע״מ כלל: או שנצביע בעד, או נגד. היטב הבין שהימנעות היא מתנת חינם, אבל על הצבעה בעד צריך לשלם. בוודאי אינו רוצה למצוא עצמו בסירה אחת עם שאר המפלגות הערביות שסולדות מכל שותפות. הוא רוצה להיות אישה חוקית, לא פילגש.  

גדי איזנקוט. ריצה תחת בנט תעניק לו במקרה הטוב את תיק האוצר, צילום: מיכה בריקמן

איזנקוט אינו מתחרט ואינו חוזר בו. האמירה אולי לא תוכננה אבל האפשרות שתיאר נדונה כבר זמן רב (ואפילו הועלתה פה לפני שלושה חודשים). בגוש השינוי יש הסבורים כעת שסיכוייו של נתניהו להשיג גוש חוסם גבוהים מאוד. כהונת ראש הממשלה מעניקה אינספור הזדמנויות להשתלטות על סדר היום. כשמכפילים זאת בהתגייסות הצפויה בעדו של נשיא ארצות הברית טראמפ, אומר גורם חשוב בגוש, כמעט בלתי סביר להניח שנוכל לנווט את הקשב הציבורי לקמפיין על השתמטות החרדים.

כן, הוא אומר, אין ספק שאם נקים ממשלה בהימנעות הערבים נשלם מחיר. אבל בבחירות שיוקדמו מיד, כל מה שנפסיד מהקמת הממשלה נרוויח בקביעת סדר היום, כשנתניהו כבר יהיה חבר אופוזיציה נטול שליטה. ובכלל, הוסיף, למה שנתניהו יקבע לנו את הכללים מה מותר ומה אוסר?

עוד בטרם מקימים פה ממשלות, צריך להחליט עם מי רצים. להלן המלכוד: ריצה של איזנקוט תחת בנט תעניק לו במקרה הטוב את תיק האוצר (כי ליברמן ירצה ביטחון ולפיד חוץ), במקרה הסביר יותר יסתפק בתיק החינוך או הפנים. אם ממילא כל הסקרים מראים שאיחוד לא משפר את מצב הגוש, אולי עדיפה לו  ריצה עצמאית בראשות מפלגה בינונית שתעניק לו לפחות את תיק הביטחון.

להשתעשע במחשבות אפשר, אבל לגוש יש רצונות ואדמו״רים משלו, שלוחצים לאיחוד. הם רוצים פחות מפלגות, פחות כיוונים מנוגדים, ואם אפשר, גם פחות ראיונות מפתיעים.

הטור המלא של עמית סגל יפורסם בסוף השבוע במגזין "היום"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...