באיזה צד הוא? הרמז בבית הלבן שחשף את כוונותיו של טראמפ

מעולם, כך טוען גיל תמרי, לא נערכה בבית הלבן קבלת פנים כה מפוארת, מפונפנת, על גבול הראוותנית והמוגזמת, כמו זו שהעניק דונלד טראמפ ליורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן.

פרשים עם דגלי שתי המדינות. תזמורת פרושה על מרפסת הבית הלבן, משמר כבוד, מטס של מטוסי F-35, שתי ארוחות רשמיות וחגיגיות, טראמפ ממתין בפתח הבית הלבן לבן סלמאן. כזה לא ראינו. בכל זאת, המעצמה הגדולה בעולם, ובטח טראמפ, לא נוהגת להפריז בגינוני כבוד וטקסים מוגזמים. היא אמריקה. רומא של אוגוסטוס קיסר. אליה עולים לרגל כדי לחלוק כבוד, אפילו להתרפס, בטח לא כדי לקבל כבוד מלכים.

אז זהו, שטראמפ יודע לדבר ערבית מונארכית. הוא יודע, כשהוא רוצה, לצאת מגבולות תרבותו והטקסים שלה, ולאמץ מאפיינים של בתי מלוכה. להעניק למלך תחושה של מלך.

והרגע הזה, שבו טראמפ עבר לדבר בערבית, בסמלים ובגינונים, הוא הרגע שבו התחוור לכל העולם - גם לנו, אבל גם לאיראן ולשאר המדינות המוסלמיות - כי ככה ייעשה טראמפ לאיש ולמדינה שהוא חפץ ביקרם.

טראמפ יודע לשחק את המשחק כשמתחשק לו, ולצפצף עליו כשמתחשק לו פחות. ובפעם הבאה שננסה להבין מה הציפיות של טראמפ - וגם כוונותיו - מפגישה מדינית, כל מה שנצטרך לעשות הוא לבחון את הטקס.

שם, באירוע המקודד הזה, מבצבצת האמת ומשוייפים גם האינטרסים. והאינטרסים של טראמפ בערב הסעודית גדולים פי כמה מהאינטרסים שלו והצורך שלו בישראל. צריך פשוט להשוות בין קבלת הפנים לישראלי, מול זו של הסעודי.