למרבה הצער, חלק גדול מהדיווחים על משפט נתניהו עוסקים בשוליים - האם הועבר לו פתק, האם ביקש לקצר את עדותו, ופחות במה נאמר בה ובעדויות אחרות. למעשה, מדובר בשיפור, שכן תשומת הלב התקשורתית שליוותה את החשדות נגד נתניהו לפני הגשת כתב האישום נגדו (לגמרי במקרה, בדיוק ביום ובשעה שבהם התייצב בוושינגטון לחתום על תוכנית המאה של הנשיא טראמפ) - התאדתה כמו שלולית חורף ביולי. מי שממילא ראה בחקירות נתניהו רק פרוצדורה טכנית בדרך לגביע הקדוש - הרשעתו, הדחתו או התפטרותו, עבר לעסוק בעניינים אחרים. מבחינת אנשי "שוחד, מרמה, הפרת אמונים" העסק נסגר, ועכשיו רק צריך את החותמת הרשמית.
אך השבוע נראה שחל שינוי לטובה בברומטר העניין התקשורתי עם עדותו של סגן ניצב בדימוס צחי חבקין, אחד מהחוקרים בתיקי נתניהו. חבקין העיד כי המשטרה חרגה ממגבלות האישור שנתן היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט והרחיבה את החקירה גם לתחומים אחרים, על דעת עצמה. כמו כן רצה חבקין לדווח על אמצעים פסולים שבהם השתמשו הוא ועמיתיו לצוות כדי לגייס עדי תביעה. הוא שטח את קובלנותיו בפני סגן ראש המחלקה לחקירות שוטרים, דובי שרצר, אך ראש המחלקה, קרן בר מנחם, אסרה על שרצר לגבות עדות חסויה מחבקין. עד כאן סיפור חדשותי מעניין (אם מישהו מתעניין בעבירות לכאורה שנעשו על ידי המשטרה והפרקליטות בחקירות נתניהו), וחשדות למניעים פוליטיים בעבודתה.
פרשה נוספת פרסם אבישי גרינצייג מערוץ i24: במשך חצי שנה עקב השב"כ אחר א', עובד שב"כ, שהעביר שני מסמכים לשני עיתונאים ולשר עמיחי שיקלי. באחד מהם נחשף ניסיון של ראש השב"כ רונן בר לנהל חקירה כנגד השר איתמר בן גביר בתואנה כי "גורמים כהניסטיים חדרו למשטרה". בשני מתברר כי גרסתו של בר בתחקיר שלאחר המלחמה שונה מאוד מההמלצות שהגיש לפניה. א' שוחרר לאחר חקירה, ללא תנאים מגבילים, אך השב"כ, שככל הנראה לא היה מרוצה מהכרעת בית המשפט, שתל רוגלה במכשיר הטלפון שלו. במהלך ההאזנות התברר כי א' נפגש עם ראש השב"כ המיועד דוד זיני. מחליפו של בר ויועמ"ש השב"כ הציגו את המידע הזה בפני ועדת גרוניס, שלא התרשמה ואישרה את מינוי זיני. על הדרך התברר כי ראש השב"כ הזמני פעל לטרפד את מינוי ראש השב"כ הממונה, והשתמש לשם כך באמצעים שמופעלים על מרגלים ועל אויבים. זו דרמה, אם לא ניסיון הפיכה.
בישראל אין פיקוח משמעותי על מנגנוני אכיפת החוק ולא על הרשות השופטת. אין דוקטרינת "הפרי המורעל" – שפוסלת ראיות שהושגו באמצעים לא חוקיים
עד כאן - שתי פרשיות נאות ומתאימות לדיון תקשורתי ער, ויש האומרים: גם לחקירת משטרה והעמדה לדין. בשתיהן חקירה מסואבת ופוליטית. באחת מהן אפשר לזהות ניסיון להדיח ראש ממשלה דרך חקירת משטרה שלא על פי חוק וניסיון לטייח את פגמיה. בשנייה - מה שנראה כמו ניסיון של בכירי שב"כ לסכל את מינויו החוקי של ראש הארגון תוך שימוש באמצעים מפוקפקים. זהו דיון חשוב ומעניין על קלקולי המערכת. רק שלקלקולי המערכת יש קורבנות שאינם דווקא אנשים רמי מעלה כמו ראש ממשלה או ראש שב"כ.
א' נעצר בערב החג, שהה בחדרי המעצר של השב"כ ובמשך ימים ארוכים מנעו ממנו מפגש עם עורכי דין. הוא הורחק ממקום עבודתו - השב"כ, והוכתם כאדם מסוכן לביטחון המדינה. על ההוצאות המשפטיות שלו אין טעם להרחיב, אך בניגוד למדינה - הוא לא נהנה מייצוג בלתי מוגבל באמצעים ובזמן.
ארי רוזנפלד ואלי פלדשטיין סומנו גם הם כמסוכנים לביטחון המדינה, בגלל הדלפות, בין היתר לראש הממשלה. מיתוג שמדליפים אחרים, לעיתונאים הנכונים, לא זכו לו. גם הם ישבו במרתפי השב"כ ויצאו משם כחושים ומיוסרים. גם מהם נמנע בתחילה מפגש עם עורכי דין.
החקירה של העדים נגד נתניהו לא כללה רק אמצעים לא חוקיים כמו השתלת רוגלות, ותוצאותיה הן לא רק דיון תקשורתי ער וסיבה להתרעמות או להכחשה. לחקירה היו קורבנות: ניר חפץ שוכן בתא שורץ פשפשים, נערך לו "תרגיל חקירה" שגם עליו ניסה נצ"מ חבקין לדווח למח"ש - ונדחה. שלמה פילבר איבד את עבודתו בשירות המדינה, נערך בגופו חיפוש פולשני, הוא הוטעה בכוונה על ידי המשטרה. הכל כדי לשכנע אותו להיות עד מדינה.
בישראל אין פיקוח משמעותי על מנגנוני אכיפת החוק ולא על הרשות השופטת. אין דוקטרינת "הפרי המורעל" - שפוסלת ראיות שהושגו באמצעים לא חוקיים. אין חובת ייצוג על ידי עורך דין כבר מראשית החקירה. היועמ"שית דוחה זה שנתיים הקמת ועדת חקירה בעניין השימוש ברוגלות, שכבר עכשיו ידוע שנעשה בהן שימוש בחקירות נתניהו, על אזרחים שבחרו לעבוד בשירותו. פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן אישר שימוש בחומרים שנגנבו מהטלפונים של אפי נוה. שופטי בית המשפט העליון הסתפקו בהבעת מורת רוח, ואז אישרו שימוש בחומרים שהושגו שלא כחוק מהטלפונים הסלולריים של יועצי ראש הממשלה יונתן אוריך ועופר גולן.
מעצר עד תום ההליכים הוא כלי יעיל לפקח על חשודים שמסוכנותם הוכחה. אך כלי כזה זקוק גם לאיזון בדמות הליכים באורך סביר. בישראל אין הגבלת זמן לחקירה וגם לא לניהול משפט, וברוך השם המשטרה והפרקליטות מנצלות את החופש הזה. בינתיים אנשים אמיתיים נרקבים במעצר, פרנסתם נפגעת וכן שמם הטוב, וכל מה שנותר להם הוא לקוות שהמשפט - לכשיגיע - יארך פחות מעשור.
שי ניצן סירס את מנגנון הביקורת על הפרקליטות. מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך איים לפרק את מח"ש אם תחקור את השוטרים. שופטי בית המשפט העליון השאירו את רוזנפלד, פלדשטיין ואוריך במעצר על סמך הצהרת מסוכנות של איש שב"כ כלשהו. המודל המשפטי בישראל הוא עינוי דין. משפט נתניהו חשף רק חלק מקורבנותיו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו