"השד העדתי נוכח באקדמיה, ואין פתיחות לדעות ימין. מרצה שיחרוג מהמיינסטרים מסכן את קידומו"

פנחס חליוה
מנכ"ל המכללה האקדמית אשקלון, עו"ד וד"ר למדע המדינה. מרצה בכיר בתחומי פילוסופיית המשפט, מחשבה מדינית, האדם הפוליטי בעידן המודרני, חירויות הפרט ומשפט פלילי

פנחס חליוה, שנת הלימודים האקדמית נפתחת, והשנה ימלאו גם 30 שנים למהפכת המכללות. האם לדעתך היא נחלה הצלחה? על פניו, מספר הסטודנטים לתואר ראשון גדל, וההשכלה הגבוהה הונגשה לפריפריה. בשנת 2021, למשל, כ־35% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון במכללות הגיעו מיישובים הממוקמים בתחתית האשכולות החברתיים־כלכליים. אבל מתברר שזו תמונה חלקית.

"זה נכון שנכנסו בשערי ההשכלה הגבוהה אוכלוסיות שלא נכנסו בדרך כלל, אבל נוצר כאן תעתוע מסוים: מצד אחד, גאווה על שיעור הנרשמים מהפריפריה. מצד שני, הסתייגויות מהנתונים, משום שסטודנטים רבים נרשמים למקצועות שאין בהם מוביליות חברתית ותעסוקתית: מדעי הרוח והכשרה להוראה. זאת, לעומת מקצועות מדעיים, טכנולוגיים והנדסיים שמייצרים מוביליות חברתית אמיתית. ממוצע השכר במקצועות אלה נוטה לכיוון 30 אלף שקלים, בשעה שהשכר הממוצע במקצועות חינוך, הכשרת הוראה ומדעי הרוח נוטה לכיוון 12 אלף שקלים. המקצועות האלה גם לא מפרנסים היטב, גם סובלים מנשירת סטודנטים וגם, כאמור, לא מובילים למוביליות. כך שלשאלתך, מהפכת ההשכלה הגבוהה במכללות הצליחה - אבל יש לה תחלואות אחרות, והיא לא הביאה למוביליות החברתית המיוחלת.

"במחקרים אחרונים שלי מצאתי שככל שהיישוב נמוך יותר במדד הסוציו־אקונומי, אשכולות 4-1, כך סביר שרוב בוגריו ילמדו חינוך ומדעי הרוח. ככל שהיישוב גבוה יותר במדד, אשכולות 10-7, כך רוב הבוגרים נוטים למקצועות מדעיים־טכנולוגיים־הנדסיים. הנתונים האלה מחלחלים, ולאט־לאט סטודנטים מבינים שלא בכל מקצוע אקדמי יש עתיד. ולדעתי, אם רוצים לטפל בסגמנט החינוך וההוראה - חייבים לצמצם או לאחד מכללות להוראה. מכללות רבות רק רוצות לשרוד, ולכן מורידות תנאי קבלה. טוב לא יוצא מזה".

בוא נחזור למוביליות החברתית: מה דרוש לך במכללה האקדמית אשקלון כדי לייצר עוד ממנה?

"שייתנו לי לפתוח יותר מקצועות מדעיים-טכנולוגיים־הנדסיים. אבל חשוב לומר שאנחנו מצליחים לייצר מוביליות. הסיפור שלנו כמעט דמיוני מבחינה כלכלית ואקדמית. ב־20 שנה בנינו פה את אחד מהקמפוסים היפים בארץ, כמעט ללא סיוע מהמדינה. הגענו למספרי סטודנטים מהגדולים בארץ. המוביליות באה לידי ביטוי כשאני פוגש בוגרים שלנו שעובדים כמנהלים בחברות הייטק, במשרדי הממשלה. אני פוגש אותם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברשות הסייבר, בעירייה, בביה"ח ברזילי - ומתמלא גאווה. כשאני נבדק בבית חולים ופונים אלי אנשי צוות שמספרים כי היו תלמידים שלי, אני מבין שעשיתי פה מהלך חברתי, מעבר להשכלה גבוהה".

איך השפיעה המלחמה על המכללה שלכם?

"פתחנו מרכז חוסן לכל המפונים. היו לנו 220 תלמידים מפונים, ו־19 הרוגים מהמכללה. בשבוע השני למלחמה העמדנו קרן מהתקציב השוטף שלנו ע"ס 5 מיליון שקלים לטובת משרתים במילואים והמפונים, ולכל מי שמתמודד עם טראומה. לאחר מכן העמדנו תקציב שוטף לקורסים חוזרים, שיעורי עזר וחונכים למשרתים במילואים ולמפונים. יצרנו פה פעילות חברתית חשובה, והקבינט הביטחוני לא תעדף אותנו כמו מוסדות אחרים, אף שאשקלון חטפה את מספר הטילים הגדול ביותר במלחמה".

ייתכן שסיום המלחמה ישפיע לטובה, וכי הדרום יוסיף לצבור תאוצה ניכרת בדמות פתיחת חוגים נוספים וחיזוק האקדמיה?

"אני מקווה, אבל מהניסיון שלנו - מי שלא נמצא בתעדוף של המדינה, סיכוייו לכך נמוכים. ייתכן שתגיע דרישה מהשטח, מלמטה, לעוד מקצועות טיפוליים, לצד מקצועות יישומיים מעולמות ההייטק, וחייבים להיערך לכך.

"אבל יש הרבה פערים באקדמיה שצריך לסגור בדרך. בניגוד למכללות, האוניברסיטאות פחות גמישות. יש להן המון מחקר בסיסי, כלומר חקר שאלות עקרוניות. במכללות אפשר לראות יותר מחקר יישומי, שמגיב מהר יותר למתרחש, יכול להניב תמורה כלכלית, ומשותף עם התעשיות. המחקר הזה מפותח במדינות כמו אנגליה, צרפת וארה"ב, אבל אצלנו בארץ צריך עוד ממנו".

שר ההשכלה הגבוהה

למרות תיאורך את האוניברסיטאות כפחות גמישות, לא אחת הן נחשבות יוקרתיות יותר, ויש מי שיאמר שגם מתנשאות על חלק מהמכללות."גם בתוך האוניברסיטאות יש היררכיה. בוגר מדעי המחשב בטכניון כנראה איכותי יותר ביחס לאוניברסיטאות אחרות. אבל יש גם מכללות שעדיפות בתחומים מסוימים על אוניברסיטאות. הבוגרים שלי בעבודה סוציאלית טובים יותר מאוניברסיטה, כי אצלי הם מקבלים הכשרות מהשנה הראשונה. אנחנו בשיתופי פעולה עם המון מוסדות בשוק, וזה יתרון לכל בוגר.

"לאחרונה זכינו במענק של קרן ISF, הקרן הלאומית למדע, כאשר הזוכות הן בדרך כלל אוניברסיטאות. לצד החוג לעבודה סוציאלית, זכה גם החוג לבריאות הציבור בפרויקט של האיחוד האירופי (ERASMUS). זה דרמטי שמכללה זוכה בקרן הזו, ואני שומע מאנשי מקצוע שהחוג שלנו לעבודה סוציאלית הוא הכי בולט, הכי חוקר. השנה היו לנו כאלף מועמדים לעבודה סוציאלית. בחוג לקרימינולוגיה מגיעים אלינו סטודנטים מכל הארץ, ואנחנו זכיינים של המשטרה, משרד הביטחון, צה"ל. בחשבונאות, מגיעות לכאן הפירמות הכי בכירות כדי להחתים מועמדים.

"אבל ככלל, ברור שהאוניברסיטאות מובילות. אני לא נפגע מזה. אני רוצה שמדינת ישראל תמשיך להוביל במחקר ובמדע, אז ברור שהאונ' עושות את זה היטב ושום מכללה לא יכולה להיות חצופה ולהשוות את עצמה למכון ויצמן, למשל".

מה דעתך על מה שמכונה קרטל האוניברסיטאות?

"ההגמוניה של ועד האוניברסיטאות מתחילה להיסדק. הוא היה חזק עד לפני כחמש שנים, אבל עכשיו המצב השתנה משום שיו"ר הות"ת החדש, עמי מויאל, הוא במקור איש מכללת אפקה והיה נשיא המכללה. הוא יודע מה זו מכללה, והוא ממונה על תקציב של כ־12.5 מיליארד שקלים. זה כמו שר ההשכלה הגבוהה. עד לפני כמה שנים היה טאבו - היו"ר חייב להיות איש אוניברסיטה".

מה קרה שנפתחו השורות?

"לפני כמה שנים הייתי ממקימי ארגון ועד ראשי המכללות, ועמדתי בראש פורום המנכ"לים שלו במשך שנים רבות. דרשנו לקבל נציגות במל"ג לפי המפתח שלנו. במכללות למדו אז כ־60% מתלמידי התואר הראשון בישראל, והיינו רק עם שני נציגים במל"ג. לכן דרשנו מכל שרי החינוך להגדיל את מספר הנציגים שלנו - במל"ג וגם בות"ת. לאט־לאט ראינו יותר שרי חינוך שנוטים לפריפריה. גם יו"ר המל"ג שייבחר בזמן הקרוב עשוי להיות ממכללה".

איך זה ישפיע עליכם?

"זה ייתן רוח גבית למכללות לפנות לכיוון של מחקר יישומי עם תעשיינים, הזדמנות לייצר עוד קשרים עם התעשייה ולבנות עוד פרויקטים חברתיים".

אולי זה הצעד הראשון בדרך ללימודי רפואה אצלכם?

"יש לנו תוכנית בהכנה, שלפיה ילמדו אצלנו קדם־רפואה ויסיימו באוניברסיטה מוכרת בחו"ל שאיתה יהיה לנו הסכם. בסיום הלימודים יחזרו למבחן בישראל. אלה כמובן מוסדות שהאיחוד האירופי ומשרד הבריאות מכיר בהם. תנאי הקבלה יהיו גבוהים, כפי שמקובל באונ' באירופה, אבל לא גבוהים כמו דרישות האונ' בישראל".

בקונטקסט רחב יותר, מה עשתה המכללה שלכם, ועשו מכללות נוספות, להתפתחות ולצמיחה של מעמד הביניים המזרחי בישראל?

"המכללה שלנו קמה בשנות ה־60 כשלוחה של אוניברסיטת בר־אילן - רק לשם כך: לקדם את המזרחים, לסגור פערים חברתיים. אנחנו נמצאים בלב ליבה של אוכלוסייה מזרחית - אשקלון, קריית גת, נתיבות, אופקים - וזה היה מתבקש".

אבל בינתיים הפערים לא ממש מצטמצמים בקצב שבו היינו רוצים. האם האקדמיה נגישה מספיק לסטודנטים מזרחיים?

"היא נגישה למזרחים, אך לא נגישה מספיק במקצועות היוקרתיים - אדריכלות, רפואה, מקצועות פרא־רפואיים. זה קורה משום שהתיכונים בפריפריה לא מכינים תלמידים לבגרות שראויה לאוניברסיטה, והם מתקשים להגיע לממוצעים טובים ולפסיכומטרי גבוה. כך שלמרות מהפיכת המכללות, הפריפריה עדיין נמצאת בחסר".

מה לגבי מרצים מזרחיים? במחקר שנערך לפני כמה שנים במכללת ספיר נמצא ש־%70 מהמרצים במינוי באקדמיה הם אשכנזים. זה המצב גם כיום?

"אולי חל שיפור קל, לא משמעותי. הם עדיין מופלים לרעה. אצלנו במכללה, לעומת זאת, יש רוב מזרחי בקרב הסטודנטים, ובקרב המרצים יש ייצוג יפה למזרחים. אנחנו מסייעים להם במימון דוקטורט, מחקרים ועוד. יש 25 פרופסורים שהתמנו על ידינו, ואני חושב שיותר מחצי מזרחים. אבל ככלל באקדמיה - השד העדתי עדיין נוכח; ובחלק מהמקרים, יש מכללות, בוודאי במרכז, שרק מנציחות פערים ותורמות לפערים העדתיים כי הן למעשה מהוות בבואה של אוניברסיטאות. האליטות עדיין שולטות באקדמיה והן יותר קרובות למי שדומה להן. זה יוצר מצב שבאקדמיה אין פתיחות לדעות ימין. הגוף שאמור להיות פלורליסטי וסובלני - לא נוטה לקבל דעות שאינן במיינסטרים שלו. מרצה שרוצה לומר דברים אחרים ולחרוג מהמיינסטרים - מסכן את הקידום שלו".

אתה מזהה מגמות שמאל רדיקלי בקמפוסים?

"אני מזהה שלאליטה באוניברסיטאות יש נטייה ברורה שמאלה. במכללות הסיפור אחר כי הציבור שם שונה, אבל גם בהן יש נשיאים, יוצאי אוניברסיטאות, שמביאים דברים טובים וגם נורמות שבעיניי הן בעייתיות יותר".

מה אתה חושב על פוליטיזציה באקדמיה?

"פוליטיזציה במל"ג או בות"ת, למשל, היא דבר פסול. מאז נחקק חוק המועצה להשכלה גבוהה הכוונה היתה שהמדע והאקדמיה לא יושפעו מתנודות פוליטיות. לפוליטיקאים יש אינטרסים שונים, וזה עלול להוות סיכון לאקדמיה. לדעתי שר החינוך לא צריך לעמוד בראש המל"ג. זה מייצר תיאבון להתערבויות פוליטיות".

מה דעתך על הצטרפות ראשי האוניברסיטאות למחאה נגד הרפורמה המשפטית?

"ארגונים כמו ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) צריכים להתערב בכל הקשור לשמירת ערכי היסוד של המדינה, אבל לא תחת זהות פוליטית. בפועל, קשה לי לראות ור"ה פלורליסטית, לצערי".

מה שווה התואר שלך?

אחזור לנקודה שבה התחלנו - מהפכת המכללות. אחת מהביקורות נגדן היא ביצירת השכלת יתר, בדמות תארים שלא שווים יותר מדי.
"חוקרים אכן מצביעים על תופעה של השכלת יתר. קח ערים בפריפריה - סטודנטים לומדים מכל הבא ליד, חוזרים ליישוב שלהם ואין להם עבודה. זה יוצר תסכול, מרמור ושכר לא גבוה במקצועות שלא רלוונטיים לתחומים שנלמדו. בפריפריה יש השכלת יתר שלא גרמה למוביליות. ב־1995, מתוך עשרה מועמדים לאוניברסיטה היה מתקבל אחד. זה לא המצב כיום. מי שרוצה ללמוד - ימצא איפה. מצד שני, נוצרה בועה שבה מכניסים מכל הבא ליד ואז האיכות יורדת. וכשהאיכות יורדת, הפריפריה והאוכלוסיות החלשות נפגעות. במילים פשוטות - יש נגישות לאקדמיה, אבל היא לא פתוחה באופן שוויוני. תושבי יישובים חזקים לומדים תארים יוקרתיים, ותושבי פריפריה עדיין בוחרים במקצועות שלא משתכרים בהם היטב".

מה יקרה בעוד עשור או שניים מבחינת מפת ההשכלה האקדמית?

"המצב משתפר בצורה איטית, ומובן שיש עוד מה לשפר, ולא רק בהשכלה הגבוהה - כי הבעיה של הפריפריה טמונה גם בתיכונים: לא מכשירים מספיק תלמידים למקצועות המדעיים והטכנולוגיים. אלה מקצועות קריטיים, ונדרשים לשם כך מורים איכותיים".

מה החזון שלך למכללה אקדמית אשקלון, ואולי בכלל לפריפריה?

"מבחינתי, החזון הוא להיות מכללה טובה שמחוברת לתעשייה ולחברה, עם הרבה מחקר יישומי, מרצים טובים ומקצועות יוקרתיים שמובילים בחלק מהתחומים. בעולם יש קולג'ים שנחשבים למובילים, וכך הייתי מייחל גם לנו.

"להגיד לך שאני רוצה להיות אוניברסיטה? אני לא מתלהב מהמעמד הזה. אמנם זה שדרוג אבל זו לא משאת נפשי, כי דרושים לכך המון כוחות פוליטיים, מאבקים פוליטיים, ואני לא בסרט הזה. אני לא חושב שזה שווה את המאבק. מצד שני, לפעמים צוברים תלמידים, מחקרים, ידע ופרסים - וזה פשוט תהליך טבעי שקורה".