הסיבה האמיתית שרצה להיות נשיא? מה החמצנו במופע של טראמפ

על האירוע הפוסט-מודרני המדהים שהוא דונאלד טראמפ עוד ייכתבו ספרים רבים וביוגרפיות נהדרות לקריאה, זה ברור; כיצד תשפוט אותו ההיסטוריה נאלץ לחכות ולראות, אבל דבר אחד, נדמה, מוסכם: מעולם לא ראינו נשיא שכישורי הסטנד-אפ וההופעה שלו מול קהל כה יוצאי דופן.

הנאום ההיסטורי שלו בכנסת הפך מאירוע מדיני חשוב למופע סטנד-אפ על מלא. ולא במקרה. טראמפ אוהב את המיקרופון ואת המצלמות לא פחות מאשר הן אוהבות אותו, ולא אחת נדמה שהסיבה שהוא ב א מ ת רצה להיות נשיא ארה"ב לא היתה רצונו לשנות את העולם, אלא להפוך את העולם לקרקע עבורו להופעות שכוללות סיפורים, בדיחות, עקיצות, סגירת חשבונות, אבל בעיקר: צחוקים. בעיניי הוא הסטנד-אפיסט המוכשר ביותר במערב כיום. ובהפרש. לטראמפ חשוב שהקהל יאהב אותו, יצחק מדבריו, וייפול שבי בקסמו. והוא מצליח. מאוד.

קשה לי לזכור נשיא יותר מבריק תקשורתית, פורץ גבולות ומסגרות, ופרפורמר ברמה הזאת. ולפעמים אני חושב שטראמפ הוא הסמל המרכזי ביותר לייצג את התקופה המטורפת שעוברת על האנושות. הוא לפחות עושה את זה עם המון הומור, כדי שנצחק במקום שנבכה.