נקודת המוצא בדיון לקראת הבחירות הקרובות היא שהפיצול בגוש מתנגדי נתניהו מסייע לראש הממשלה, ושהדרך הנכונה להבקיע היא לייצר ראש חץ ברור עם מועמד לראשות ממשלה וסביבו כמה מפלגות לוויין. האומנם? הפעם היחידה ב־20 השנים האחרונות שבה נתניהו הפסיד היתה גם הפעם היחידה שבה לא היה ראש חץ ברור, אלא בלגן מאורגן־למחצה, ב־2021.
ובכל זאת, אביגדור ליברמן הציע השבוע תיאום בין מרכיבי הגוש. בשיחה איתו מתברר שהכוונה אינה להצעת מוצר אחיד או לאיחוד רשימות, אלא לקווי יסוד כלליים משותפים. מתנגדי נתניהו יציעו סופרמרקט של מוצרים: ימין חילוני, ימין־מרכז, מרכז, שמאל.
אם להמשיך את המשל, ליברמן מציע לארוז את כולם כמוצרים שונים של אותו מותג בית: להבהיר איך תיראה הקואליציה הבאה ומה יהיו צעדיה הראשונים. ויש עוד מטרה אחת שמשותפת לכל הרשימות הקיימות: "לא להצביע למפלגות אווירה", אומר ליברמן, "היו עד היום 15 כאלה מאז ד"ש ועד הגמלאים ודומיהם. חבל לבזבז את הקול".
מפלגות חדשות הן האיום האסטרטגי על הגוש, מכיוון שבהגדרה הן לא יפסלו את נתניהו ולא יתמכו בממשלת שינוי 2, ומכאן שיחסלו בפועל את סיכויי הגוש. זה האיום האסטרטגי מספר אחת. יוסי כהן, או כל אחד אחר שיבוא, לא צריך להיות מתואם עם נתניהו כדי להגיש לו סיוע משמעותי מאוד. אבל יש עוד סוגיה, והיא תוכנית הגיבוי למקרה שהגוש לא ישיג 61. מצד אחד, אם מאמינים לסקרים, יהיה בכנסת רוב מוחץ נגד נתניהו. מנגד, הוא לא בר־מימוש בגלל המפלגות הערביות.
הנה התוכנית, לכאורה: לעבור ולו במנדט אחד את גוש נתניהו, ואז להשביע ממשלה בהימנעות המפלגות הערביות וללכת מייד לבחירות. הרעיון הוא להזיז את נתניהו מלשכת ראש הממשלה. זה לא ממש מסתדר עם ההבטחה להקים קואליציית משרתים, אם זו קמה בחסדי חד"ש ורע"ם. לדעתי זו גם מחשבה מטורפת פוליטית: נתניהו ישמח לרוץ מייד לבחירות שלא תעסוקנה בחרדים או ב־7 באוקטובר, אלא בשאלה מי נשען על ערבים.
ניצחונו היחיד בעשור האחרון היה בבחירות שעסקו בכך. במפלגת בנט מתנערים מהמהלך וטוענים שאינם שותפים לו, לא מאמינים בו ומעולם לא דיברו עליו. ליברמן, לעומתו, מסתורי יותר. "יש עוד הרבה זמן, אני כרגע לא פוסל שום דבר", אמר השבוע. "מה שחשוב זה לארגן את הגוש", הוסיף, וציין שעקרונית אינו רוצה להסתמך על הערבים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו