"צה"ל מודה למבקר המדינה על ביקורת מעמיקה זו, ופועל בשיתוף פעולה מלא, בפתיחות ובשקיפות עם עורכי הביקורת. צה"ל מתייחס בכובד ראש לממצאי הביקורת, וממשיך לפעול לעמידה בכלל יעדיו ובהסדרת הנושאים המומלצים גם בדוח הביקורת". היום קצת קשה להאמין, אבל את הדברים הללו שיגר צה"ל בתגובה לדוחות ביקורת שהנפיק מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בשנת 2021.
שנים ספורות אחר כך, את מילות הנימוס הממלכתיות יחליפו מאבקי גרסאות ושצף של תדרוכים ותדרוכים נגדיים מעל לדפי העיתונים. המבקר הוא אותו אדם, וכך גם צוותי הביקורת שלו (מחצית מעובדי המשרד, כ־200 איש), שמאז אוקטובר 2023 מקדישים את זמנם לבחינת כשלי היום הנורא ההוא בחרדת קודש. בתוך מחול ההאשמות בין צה"ל למשרד המבקר עומד הציבור הישראלי, ושואל את עצמו, 700 ימים אחרי: מה לעזאזל קרה שם?
על השאלה הזו יכולים לענות במדינת ישראל בשני אפיקים: ועדת חקירה (ממלכתית או ממשלתית), או בדיקה מוסמכת של מוסד מבקר המדינה. בעוד נראה שהממשלה המכהנת חוסמת את הדרך בפני הקמתה של ועדת חקירה כלשהי, מבקר המדינה לא המתין אף לא רגע, וימים ספורים אחרי הטבח הודיע כי משרדו יבחן את הכשלים. אין זה חידוש מרעיש בפני עצמו. ממצאי מבקר המדינה פורסמו אחרי לא מעט סבבים ומבצעים.
בעקבות צוק איתן נבדקה, בין היתר, ההתמודדות עם איום המנהרות. משרד מבקר המדינה הפיק 20 דוחות על מלחמת לבנון השנייה עוד לפני הקמת ועדת וינוגרד, שפעלה כוועדת בדיקה ממשלתית. אפילו אחרי מלחמת יום כיפור מבקר המדינה דאז, יצחק ארנסט נֶבֶּנְצָל, שימש חבר בוועדת אגרנט.
כך קורה גם הפעם. ובניגוד לטענות על היעדר ניסיון וידע מקצועי בתחום הצבאי, צוותי הבדיקה במשרד המבקר מנוסים גם בתחומים המבצעיים בצה"ל, תחת חטיבת הביטחון במשרד המבקר בראשות תא"ל (מיל') איתן דהן, מי שהיה מבקר מערכת הביטחון וחבר פורום מטכ"ל. מנכ"ל משרד המבקר, תא"ל (מיל') ישי וקנין, שירת כמפקד יחידת מבקר צה"ל וכסמח"ט באוגדת עזה. מאיץ חלקיקים הסאגה התחילה בינואר 2024. חודשים ספורים מאז פרוץ המלחמה, מבקר המדינה הודיע על פתיחת פעולות הביקורת לראש הממשלה, לשר הביטחון ולרמטכ"ל. כבר באותם מכתבים התחייב המבקר לתאם את גבולות הגזרה עם ועדת החקירה הממלכתית - כשתוקם.
באווירת הימים ההם רבים דרשו פעולת חקירה מהירה. למעשה, כשבוע בלבד לאחר פרוץ המלחמה, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ מיקי לוי מיש עתיד, הגיע למשרד המבקר ודרש לבצע חקירה ולפרסם דוח בתוך שלושה שבועות. הסיבה: דוח מבקר על הטבח יכול להיות תשתית להקמת ועדת חקירה דרך הכנסת. המבקר סירב.
"הוא אמר לו 'לא יקום ולא יהיה. אני אעשה עבודה רצינית'", מעידים בכירים במשרדו. באופן אירוני, זמן מה אחר כך יואשם המבקר דווקא בהאצה מופרזת של הליך החקירה.לאורך החודשים שחלפו מאז, המבקר ונציגי הצבא נאלצו להגיע עד לבג"ץ כדי להסדיר את אופני החקירה. עתירה אזרחית הוגשה לפני כשנה וחצי, בפברואר 2024, על ידי תנועת אומ"ץ, ולאחר מכן הצטרפה אליה התנועה לאיכות השלטון.
בין היתר, הן טענו כי כשמבקר המדינה גובה עדויות, חושף מסמכים ומגבש מסקנות בנושאי הליבה, הוא "גורם לזיהום חמור של הליך גביית העדויות העתידי, ופוגע ביכולת להגיע לחקר האמת באופן עצמאי ובלתי תלוי, וכל זאת - בהליך לא פומבי, הנעשה בחדרי חדרים ורחוק מעיני הציבור".
שנה לאחר מכן, ביוני 2025, הוגשה גם עתירה של הסנגוריה הצבאית נגד הליכי הביקורת ובדרישה לחדול מהם, בטענות דומות: "המבקר חורג מסמכותו, ופוגע באופן קשה ובלתי הפיך בזכויותיהם של משרתי צה"ל ובעבודתה של כל ועדת חקירה שתוקם בעתיד". בעדכון שהגישה הסנגוריה הצבאית לבג"ץ בחודש האחרון נטען, כאמור, כי המבקר מאיץ את פעולת הביקורת: "חרף עתירת הסנגוריה הצבאית ובקשה לצו ביניים להשהיית הליכי הביקורת, המבקר האיץ את פעילותו, פנה לבכירים ביותר במדינה ובמערכת הביטחון, שלח שאלונים לקראת פגישות מסירת עדותם, ואף החל בגיבוש טיוטות דוחות".
ההליכים בבג"ץ הובילו לכך שעד היום, שנתיים מאז פרוץ המלחמה, חלק מפעולות הביקורות של המבקר הפכו לטיוטות לפני הגשה, ואחרות לא הבשילו אפילו לכדי כך. במקביל, במארס 2024 החל הצבא בתחקיריו הפנימיים לאחר שהרמטכ"ל הקודם, הרצי הלוי, הורה להקים מינהלת תחת סגן הרמטכ"ל, שתתאם את הטיפול בתחקירים וגם את הקשר מול גופי בדיקה חיצוניים.
בפקודה הצה"לית נכתב כי התחקיר הפנימי יתמקד ב־7 באוקטובר ובאירועים שקדמו לו. התחקיר תוחם לפרק הזמן שבין מארס 2018 לבין שלושת הימים הראשונים של המלחמה - עד לייצוב המצב הביטחוני בעוטף עזה והשגת השליטה ביישובי הדרום. בתוך שנה, ולאחר אולטימטום של שר הביטחון ישראל כ"ץ, הוגשו כלל התחקירים הפנימיים שנגעו באירועי 7 באוקטובר, באירועי עבר ובהתנהלות צה"ל בהשתלטות על הקיבוצים.התחקירים הפנימיים בצה"ל כבר פורסמו לעיני הציבור, כאמור, בזמן שההתנגשות בין הצבא למבקר על פעולות ביקורת חיצוניות נמשכת.
בכירים בצבא עדיין טוענים בהזדמנויות שונות כי התנהלות המבקר חורגת מסמכותו ופוגעת בחקר האמת. בשיחות פנימיות הודף המבקר את הטענות. "מי יודע מתי תוקם ועדה?" אומרים בכירים במשרדו. "למה תחקירים פנימיים של צה"ל לא מזהמים את חקר האמת? המבקר מצפה לאמת מקציני צה"ל. האמת לא מזהמת כלום".
גם את החשש מסתירה מהותית בין ממצאי דוח המבקר לממצאי ועדת חקירה עתידית, סתירה שעלולה לפגוע באמון הציבורי בשני הגופים החוקרים, יודעים להרגיע במשרד המבקר: בערכאה אחת, בית משפט יכול להפוך פסיקה של שופט בערכאה קודמת. "כשתקום ועדה עתידית, חבריה ישקלו את הראיות שיוצגו לפניהם", מבהירים במשרד המבקר.
אך את הפיצוץ התקשורתי האחרון, ואולי הרועש מכולם, בין צה"ל למבקר המדינה, גרמו מעטפות סגורות לבנות שנשלחו לבכירים לשעבר ובהווה במערכת הביטחון. בתוך המעטפות הנמענים מצאו את תמצית טענות האחריות האישית שתוטל עליהם במסגרת הדוחות שנשלחו להתייחסותם מטעם משרד המבקר.
"במסגרת הדוחות אנחנו נוגעים בליבת הכשל: המודיעיני, ההגנה על הגבולות, וגם יום הטבח עצמו. שני הדוחות שהתגבשו לאחרונה לכדי טיוטה, העוסקים במסיבה ברעים ובהגנה על שדרות ועל אופקים, הם שהובילו את הסנגוריה ללחוץ על הבלמים", טוענים בכירים במשרד המבקר. אחד המבוקרים הוא הרמטכ"ל הקודם הלוי, שלפי פרסום ב"הארץ" דרש לגנוז את דוח הנובה לאחר שקיבל את הטיוטה שבה מסקנות אישיות, וללא שניתנה לו הזדמנות לשטוח את טענותיו.
עם זאת, במשרד המבקר מסבירים שהמסקנות לגביו לא נמצאות בליבת הדוח. גרסת המבקרבשיחות שקיימתי עם גורמים בצה"ל חוזרת הסברה שהמבקר שועט קדימה מבלי להקפיד על בדיקה מעמיקה. לטענת גורמים אלה, הטיוטות רצופות קטעים שאינם מבוססים, ולא יורדות לעומק הפרטים. בכירים במשרד מבקר המדינה ניסו לתת מענה לשלל הטענות השבוע.
בין היתר, הם יצאו מגדרם כדי להסביר כי ימחקו אפילו פרקים שלמים ככל שבצבא ייחשפו אליהם ויצביעו על אי־דיוק. "לפני שנה ושמונה חודשים כבר אמרו לו 'תמתין, מבצעים, מלחמה, רמטכ"ל מתחלף'. ואנחנו נושכים שפתיים, אבל מכבדים את הצבא של כולנו. "המבקר חושב שאזרחי ישראל כבר היו ראויים לתשובות, ורוצה להשלים את הליך הביקורת לפני שהוא מסיים את כהונתו בשנה הבאה, כמחויבות אישית שלו לאזרח", הם מציינים, ומוסיפים: "אגב, גם לינדנשטראוס חשב ככה - ולא הספיק".
הארכיון אכן זוכר קרבות פומביים בין המבקר מיכה לינדנשטראוס לנשיא המדינה שמעון פרס בבואו לבחון את בית הנשיא, וגם מול אולמרט כראש ממשלה. גם שם הותקף המבקר בסוגיות סמכות כשהמבוקר חש אי־נוחות.המבקר הנוכחי, מתניהו אנגלמן, אכן צפוי להשלים את כהונתו ביולי 2026, בתום שבע שנות כהונה שלא ניתן להאריכן, בדומה לקדנציה קצובה של נשיא המדינה. כך, אגב, הודפים בסביבת המבקר את אחת הטענות המרכזיות נגד אנגלמן, שלדברי מבקריו מחויב באופן אישי לרה"מ נתניהו.
דברים ברוח זו הטיח במבקר יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, כשהטיל דופי במניעיו. "המבקר לא מונה על ידי ראש הממשלה, אלא על ידי הכנסת בהצבעה חשאית, ואיש לא יכול להאריך את כהונתו, ולכן גם לא מחויב לו או לאחרים בביצוע תפקידו", אומרים בכירים במשרד המבקר. "בחודשים הראשונים קבענו שאנו לא נוגעים במערכת הביטחון, ובדקנו רק איך מטפלים באוכלוסייה ובפינוי מול משרדי הממשלה", אומרים בכירים במשרד המבקר.
"הביקורת הנוקבת הופנתה גם לראש הממשלה על פינוי החללים והפצועים, ולמשרד הבריאות על פינוי החולים ב־7 באוקטובר. כשמנכ"ל משרד הבריאות נדרש לסור למשרדי המבקר לשטוח את טענותיו, ושאל מה עם תחקור פיקוד העורף באותו נושא בדיוק - לא ידענו מה להשיב לו". לחזית הדיפת הביקורת התאגדו לפרקים גם הפוליטיקאים וגם אנשי הצבא, שדרשו מהמבקר להמתין לוועדת חקירה. הליך הביקורת בנוגע ל־7 באוקטובר, כך מדגישים בסביבת המבקר, נעשה בכלים השגרתיים הנהוגים במשרד: איסוף מסמכים וראיונות אישיים עם מושאי ביקורת - וגם מי שאינם. "בחרנו 50 נושאים, מפינוי חללים, דרך בריאות הנפש ופסטיבל הנובה ועד לבנק הדם", מסבירים במשרד המבקר, "ו־200 מאנשי המשרד מחולקים לצוותי עבודה שעוסקים בכך".
בסוף התהליך מופקת טיוטה שנשלחת למושאי הביקורת, והם יכולים להשיב עליה בתוך זמן קצוב. רק לאחר מכן מתפרסם הדוח לציבור. מה השתנה? שני דברים מרכזיים. הראשון - בהיעדר ועדת חקירה על הטבח הקשה, המבקר הוא שיעצב את סיפור הטבח, הכשלים והמחדלים לדורות הבאים. השני - החלטת אנגלמן להטיל אחריות אישית, ולא להסתפק בהצבעה על ליקויים מערכתיים מבלי לנקוב בשמות.
על פי אחד הפרסומים האחרונים, דובר צה"ל לשעבר תא"ל (מיל') דניאל הגרי צפוי לקבל הערה במסגרת הביקורת, על שדברר את המדינה במדים גם בנושאים מדיניים. בצה"ל תקפו את המבקר על כך שבחר לצאת נגד מי שנאלץ בעל כורחו להיכנס לוואקום שהשאירו המערכות האחראיות לכך. במענה לביקורת זו, בכירים במשרד המבקר הדגישו: "ראש הממשלה סופג ביקורת על הסברה בינלאומית - ובדו"צ אסור לגעת? אחרי תקרית המרמרה ב־2010, עלתה טענה שהפנים של המדינה הם של דו"צ. זה לא צריך להיות כך".
טענה מרכזית נוספת העולה מטעם מערכת הביטחון גורסת שיש להמתין לסוף המלחמה, שכן חלק ניכר מהמבוקרים נמצאים בשטח או עסוקים בניהולה. גורמים בצבא הסבירו לי השבוע שאכן, אנשים רלוונטיים לתחקירים נמצאים בחזית, ואי אפשר להעסיק אותם בפעולות ביקורת בזמן שהם נלחמים על הגבולות. אלא שפעילות הביקורת אולי העיקרית ביותר היא זו שבה אנשי המבקר דורשים מהמינהלת גישה למסמכים, ולא לאנשים.
רק לאחרונה התבקשו גם בכירים להגיע לראיונות עם אנשי המבקר. מה שמוצג לשלילה על ידי הצבא אושר על ידיהם במסגרת ההסדר שנקבע בבג"ץ. אגב, עוד קודם לכן שלח משרד המבקר לבכירים ולמייצגיהם מסמך עם כמה עשרות שאלות, כדי שיוכלו להתכונן.
מנגנון השהיה צבאי
בסביבת המבקר אצורה כבר זמן רב תחושה שמערכת הביטחון והצבא, שהיו הראשונים שיצאו בהצהרות על "אחריות", על "מוכנות לביקורת" ועל "ועדת חקירה", הם גם אלה שדורשים כעת לעצור תהליכים מתקדמים, שבסופם אולי יתקבלו תשובות. כשעולים באופן מעשי מהלכי בדיקה, זימון לשאלות, בקשת מסמכים והפקת טיוטות ומסמכי אחריות אישית, לפתע צפות טענות נגד המבקר שמטילות דופי בכשירות תחקיריו ובמהימנותם, ושפוגעות באמינות ובאפקטיביות של ממצאיו. "הייתכן שהמבוקרים יחליטו מה נבדוק, או שיגידו לנו לבדוק רק את הקופה הקטנה?" מתרעמים במשרד המבקר.
"הביקורת בודקת את כולם: ראש הממשלה, שר הביטחון - וגם צה"ל ושב"כ, שיש להם חלק גדול במחדל והם צריכים להיבדק. 400 איש נרצחו בנובה, האם הם לא זכאים לתשובות? קולם נדם, והמבקר דורש את זה בשמם. איך אפשר לעשות דוח כללי בלי לומר משהו קונקרטי על אחריותו האישית של קצין, שאמור היה להיות מופקד על הגזרה ולעלות לדיון מול הרמטכ"ל בליל הטבח?"המילה "אחריות", החוזרת שוב ושוב, מתרוקנת לעיתים מתוכן או מדממת על שולחן הניתוחים של המבקר.
"אותם בכירים לא מקבלים אחריות על הטבח, אלא בורחים מאחריות", פוסקים בכירים במשרד. "בתחילת הקדנציה שלו כמבקר תקפו את אנגלמן על שהודיע שלא יטיל אחריות אישית על מבוקרים, אלא רק אחריות מערכתית. אבל 7 באוקטובר הוא לא עוד כשל נקודתי. אז איך אחריות אישית באה פה לידי ביטוי?"
כפי שדיווח לראשונה יואב לימור ב"ישראל היום" (11.08), אחת הטענות המרכזיות שהשמיעו גורמים במערכת הביטחון נגעה לניסוח מסקנות אישיות מבלי לפגוש כלל את המבוקרים. הציפייה הבסיסית היא לאפשר למבוקר לא רק להגיב בדיעבד, אלא גם לשטוח את משנתו לכתחילה. אלא שבמשרד המבקר מסבירים כי דווקא בעקבות בקשת הצבא לא ללחוץ את המבוקרים לפגישות סדורות, ניתן לאפשר להם להגיב גם אחרי טיוטה.
כך קיימת אפשרות, למשל, לשטוח בכתב את תגובת המבוקר לטיוטת דוח - כפי שעשה ראש הממשלה, למשל, בתגובה לטענות מרכזיות כלפיו במסגרת דוח מבקר שפורסם השבוע, על ניהול הממשלה את התחום האזרחי בזמן המלחמה. אחרים משוחחים עם אנשי המבקר ומקבלים לידיהם את תמצית השיחה לאישור לפני השימוש בה.
אגב, בג"ץ גם חייב את משרד המבקר לפגוש מבוקרים, אם הם יבקשו זאת לאחר עיון בטיוטה הנוגעת להם. בצבא טוענים כי הנוהל הזה לא מספיק, וכי יש להקליט את השיחות ולאפשר מפגשים מרובים עם מבוקרים. במשרד המבקר הודפים את הטענות, ומסבירים כי לנוכח הטענות האחרונות הוא גם הורה להקליט פגישות אם המבוקר חפץ בכך, ולהעביר את החלקים שיהיו בשימוש בדוח למבוקר עוד קודם לכתיבת הדוח להתייחסותו.
כמו כן, לדבריהם, גם כשהם שולחים זימונים - הם נדחים בטענות שונות. שתי הנפוצות הן שאין להפריע כעת למושא הביקורת משום שהוא מצוי בלחימה - ולחלופין, שאין אפשרות לזמנו משום שהוא כבר פרש. החשד במשרד המבקר הוא שזו טקטיקה לדחיית הביקורת עד בלי די. בינתיים, יש לומר, אם החשד מוצק ואם לא - זה עובד.
מבקר המדינה, שרק במאי האחרון הכריז כי בידיו 19 טיוטות מוכנות של דוחות, מתעכב מלפרסמן לציבור כדוחות סופיים.מנגנון ההשהיה הזה מתברר כיעיל, ובמשרד המבקר מסבירים: "הטיוטה נועדה להיות שלב בחקר האמת, וכשמעמידים אותנו על טעות אנחנו מתקנים אותה. אחרי שיחה עם מבוקר אנחנו שולחים לו את עיקרי הדברים. אם הוא לא מאשר - אנחנו לא בהכרח יכולים להתבסס עליה. בכירים בצה"ל מגיעים אלינו ואומרים 'קיבלנו הוראה לא לדבר'. אין גוף מבוקר אחר שאנחנו מקבלים ממנו כל כך הרבה מכתבים מעורכי דין כמו הצבא, ואנחנו בודקים את עצמנו שוב ושוב ושוב לפני פרסום".
מלחמת ה"טיוטות"
ניסיון נוסף להאט את פעולות הביקורת נעשה באמצעות הגדרה פנימית של הצבא את תחקיריו על 7 באוקטובר כ"טיוטות". אמנם בהיותן טיוטות המבקר מקבל אותן לידיו, אך הוא לא יכול להשתמש בהן בפרק הממצאים. נזכיר כי מדובר בתחקירים שכבר הוצגו לציבור כממצאים סופיים, ושרק בדיעבד הוגדרו כ"טיוטות". בצבא טוענים שהדבר נועד לאפשר בדיקה מחודשת של הדוחות על ידי הרמטכ"ל, אך במשרד המבקר לא מתרשמים. "זה תרגיל צבאי שנועד לאפשר לברוח מהביקורת", אומרים בכירים במשרד מבקר המדינה. "אמרנו להם 'אל תיתנו לנו את התחקירים - תנו את החומרים שבבסיסם, תעבירו את הודעות הווטסאפ המבצעי מ־7 באוקטובר'. לא קיבלנו לא את זה ולא את זה, חרף החובה בפקודת צה"ל להעביר לידינו חומרים לפי בקשה".
ואכן, באתר הצבא ניתן למצוא את הפקודה כלשונה: "צה"ל, כמוסד של המדינה, נמנה עם הגופים העומדים לביקורת מבקר המדינה. משרד מבקר המדינה קובע את נושאי הביקורת לפי שיקול דעתו, והוא רשאי לשנות את הנושאים, להוסיף עליהם או לגרוע מהם.
עם קבלת נושאי הביקורת ממבקר המדינה, הם יועברו על ידי הממונה על המענה לגופי ביקורת חיצוניים לידיעת גופי צה"ל הרלוונטיים. נציגי גופי צה"ל הרלוונטיים, שבהם נערכת ביקורת, ישתפו פעולה באופן מלא עם נציגי הגוף המבקר, ויפעלו בהתאם למפורט להלן: א. לצורך ביצוע תפקידם, יאפשרו למבקר, לעוזריו או לכל אדם הפועל מטעמו גישה לכל יחידה, נכס או מתקן צה"ל, וגישה לכל פעילות של צה"ל, לכל מאגר רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנית עבודה של עיבוד נתונים אוטומטי של הגוף המבוקר. ב. יעבירו למבקר, לעוזריו או לכל אדם הפועל מטעמו כל מסמך וכל מידע שברשותם, בתוך התקופה ובאופן שייקבע על ידי המבקר. במקרה של אילוצים מבצעיים המונעים מנציגי צה"ל הרלוונטיים לשתף פעולה, כאמור, תימסר הודעה על כך לנציגי הגוף המבקר. על נציגי צה"ל יהיה ליצור קשר עם נציגי הגוף המבקר לצורך שיתוף פעולה, כאמור, בהקדם האפשרי, עם תום האילוצים האמורים".
האילוצים, כך נראה, לא נגמרים, אם בשל המלחמה המתארכת בעזה ואם בתירוצים, לשיטת אנשי המבקר. "ציפינו מגוף כמו הצבא שידבר אמת. אנחנו גם אומרים למבוקרים 'תתכוננו לגרוע ביותר', ומכינים אותם לשאלות. אבל כל מה שאנחנו רואים זה רק תרגילי התחמקות מהביקורת". בניסיון להרגיע את המתיחות בין שני הגופים, מבקר המדינה נפגש עם הרמטכ"ל אייל זמיר. הפגישה נדחתה מהשבוע הקודם, אך קיומה הוא חיוני.
זמיר היה זה שנתן את ההוראה לשתף פעולה עם מוסד המבקר עם כניסתו לתפקיד, ובמשרד המבקר קיוו שגם יעקוב אחר הביצוע.כדי להוציא את עגלת הביקורת מן הבוץ, השניים סיכמו כי מנכ"ל משרד מבקר המדינה תא"ל (מיל') ישי וקנין, מנהל החטיבה לביקורת על מערכת הביטחון תא"ל (מיל') איתן דהן וסגן הרמטכ"ל האלוף תמיר ידעי יבחנו את ההתאמות הנדרשות, כדי להמשיך בביקורת ולא להפריע את המשך מבצע "מרכבות גדעון".
במילים אחרות, שלא נכתבו בהודעה שהופצה לאחר מכן לעיתונאים, אפשר לומר שטרם ראינו את הפרק האחרון של הקרבות בין הגופים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו