הג'יפ של המג"ד ג' מול נערי הגבעות, בשישי שעבר | צילום: ללא

"ידענו שאנחנו מגיעים לאירוע מול יהודים, ואמרתי שלא משנה, גם אם נהיה בסכנת חיים, לא יורים ירי חי"

מאות ימי מילואים שירת סא"ל ג' מאז 7 באוקטובר, רובם בגזרת בנימין שבה מוצב הגדוד שלו, אך למרות אינספור פעולות לסיכול טרור שביצעו הוא וחייליו, דווקא עימות מול פעילי ימין קיצוני מטלטל את עולמו • כעת, כשתמונתו מופצת תחת הכותרת "בוגד" ו"רוצח" וכשרעייתו נאלצת לעזוב את ביתם בשל איומים, הוא שואב עידוד מהתמיכה שקיבל מהצבא ומראשי ההתיישבות, ומקווה שמישהו יטפל בגורמים האלימים בגבעות יו"ש

"בשום שלב לא חשבנו אפילו לירות ירי חי. החבר'ה שלי ידעו מראש שאנחנו מגיעים לאירוע מול יהודים, ואמרתי להם שלא משנה מה - לא יורים ירי חי". במילים הללו מתאר מג"ד המילואים, סא"ל (מיל') ג', את הרגעים לפני שהגיע עם כוחותיו לגבעה בבנימין ביום שישי שעבר.

מגזין "ישראל היום": כל הכתבות

הוא לא ידע שהאירוע שאליו ייצא לאחר סעודת השבת עם אחת מהפלוגות שלו יהפוך אותו מושא לקריאות "בוגד" ו"רוצח", ושמצד שני יזכה להגנת ראש הממשלה, שר הביטחון ואלוף פיקוד מרכז.

תיעוד התקרית בבנימין | דובר צה"ל

בראיון ראשון מאז התקרית מספר ג' (39), מפקד גדוד המילואים 7114, על מה שהפך לשעות הקשות ביותר בחייו כמפקד. לדבריו, לא הופתע מהבלגן, אך הפעם האירוע היה חריג והתנגש בו ישירות. מאז שחרורו משירותו הסדיר הוא משרת בגדוד, אחד הגדודים של חטיבת בנימין. את תושבי הגבעות הוא מכיר היטב, כולל אלו שנחשבים לגרעין הקשה.

כבר שנים רבות האזור נחשב לארץ המאחזים, וחלק מהגבעות המבוססות והמוכרות היום, שאינן מעוררות כל מהומה, היו בעבר בראש סדר היום. האזור מושך לא מעט צעירים מכל רחבי הארץ, נוער שוליים שפועל לעיתים לא רק מאידיאלים של התיישבות אלא גם מגזענות ומרצון לפגוע בערביי האזור, ללא קשר למעשיהם.

כמה חודשים לפני 7 באוקטובר אירועים אלו עלו מדרגה, עם הסתערות של עשרות ולעיתים אף מאות פורעים על כפרים כנקמה על אירוע כזה או אחר. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל אירועים אלו אף החריפו, וחלק מהצעירים פועלים באלימות, חמושים בסכינים במקרה הטוב, ובכלי נשק חמים במקרים מסוימים.

זה גם מה שהתרחש ביום רביעי לפני שבוע וחצי, כשעשרות מתיישבים נכנסו לכפר מאליכ, שנחשב טרם המלחמה לכפר קיצוני במיוחד. הטענה שנשמעה לאחר מכן, כתירוץ למתקפה, היתה אירועי הסתה לכאורה שנשמעו מהכפר, ושהובילו את הצעירים להיכנס על דעת עצמם. גורם בכיר בצה"ל אומר כי בפועל היתה זו מתקפה שכוונה ליום השנה השני לרצח של ארבעה ישראלים בפיגוע הראשון בתחנת הדלק בעלי, ובהם הראל מסעוד שהתגורר בגבעה לא הרחק מהמקום.

להציל אותם מעצמם

"לקראת שעות הערב מקפיצים אנשים, שמתגוררים במאחז בעל חצור, עשרות נערים לפרעות בתוך כפר מאליכ לציון שנתיים לפיגוע בעלי. מדובר בכפר אלים מאוד בהיסטוריה שלו, ובשנה האחרונה הצלחנו בחטיבה עם גדודי המילואים להביא אותו לאפס אירועי טרור", אומר הגורם הבכיר.

"הם החליטו לשרוף את הכפר, ונכנסו באקדחים שלופים. לפחות שלושה או ארבעה מהישראלים היו עם אקדחים", מוסיף הגורם. מה שהפורעים יודעים, בעקבות מקרי עבר, אומר הגורם הבכיר, הוא שכוח צה"ל יגיע להגן עליהם בתוך הכפר, ומשתמשים בכך לטובתם. גם הפעם לא היה זה שונה.
"הם יודעים שאנחנו ניכנס ונגן עליהם, גם אם נסתבך בעצמנו. יצאנו לכפר כדי לחלץ את הישראלים, שלא יעשו בהם לינץ', ומצאנו את עצמנו בתוך קו הבתים השני, מייצרים קו וחוצצים בין הפלשתינים לישראלים".

התפטר מעבודתו בשביל שירות המילואים. ג', צילום: דובר צה"ל

בהפרת סדר שהתפתחה בין פלשתינים לבין כוח צה"ל האירועים הסלימו אף יותר, כשמחבלים פתחו באש לעבר הלוחמים. אלו הגיבו בירי והאירוע הסתיים בשלושה פלשתינים הרוגים.

היתה מחשבה לא להיכנס? שיסתדרו?
ג': "לא, אין דבר כזה. זו לא אופציה בכלל. הם עדיין יהודים, מופרעים ככל שיהיו. אתה לא יכול להרשות לעצמך שיהיה מסע הרג שם".

בצה"ל הבינו היטב כי הגבעה שהוקמה בהר בעל חצור היא בעלת מאפיינים בעייתיים מאוד, ועלולה להיות כר לפשיעה לאומנית נוספת, ועל כן הוחלט לפעול כנגדם בכל הכוח. בימים חמישי ושישי פונה המקום על ידי כוח מג"ב שלוש פעמים. הצעירים המשיכו להגיע ולנסות להתבסס במקום, ובכל פעם פונו באגרסיביות. "כמו חתול ועכבר".

ביום שישי שעבר, בזמן סעודת השבת, קיבל ג' מהחמ"ל של אוגדת איו"ש מידע על כך שישראלים שבים ועולים למקום. בהודעה שפרסמו לאחר השבת, טענו תושבי הגבעות כי קיבלו מידע שפלשתינים מעוניינים לעלות לגבעה ולשרוף אותה, אך בזמן אמת בצה"ל סברו כי ייתכן שמטרתם לשוב ולהיכנס לכפר מאליכ ולפגוע פעם נוספת בפלשתינים, מה שמערער את יציבות האזור כולו ועשוי להוביל בין היתר לפיגועים. המג"ד החליט לצאת לשטח לבדו, עם כוח החפ"ק שלו.

"ישבתי לסעודת שבת עם אחת הפלוגות שלי וקיבלתי תוך כדי טלפון מקמב"צית שאמרה שמזהים במקום שני רכבים. החשש היה שהם ייכנסו עוד פעם לכפר מאליכ כדי לעשות בלגן. בגלל האירוע ביום חמישי, ובגלל שידעתי במי מדובר, אמרתי לעצמי שאין מצב שהחיילים שלי חווים את הדבר הזה ומקבלים גידופים, ולכן החלטתי לנסוע בעצמי. עזבתי את הסעודה ונסעתי למאחז".

מאז האירועים של סוף השבוע שעבר ערכתי לא מעט שיחות טלפון עם גורמי ביטחון בכירים ועם גורמים בהתיישבות כדי להבין את התמונה המלאה של מה שהתרחש בשעות הערב המאוחרות של יום שישי. אף שעדיין יש שוני בין הגרסאות, ניתן לומר פחות או יותר מה התרחש.

נוהל הקפצה בגבעות

כשג' הגיע עם הג'יפ שלו לגבעת בעל חצור, חיכו לו במקום כמה צעירים שמיהרו להזעיק "מתגברים". מדובר בתושבי גבעות אחרות שמוקפצים ברגע, אף שהם דתיים ואף שמדובר בשבת, כדי לסייע לחבריהם. פעם המטרה של הקפצה כזו היתה לפעול כנגד מחבלים פלשתינים שמנסים לפגוע ברועה צאן, הפעם ההקפצה היתה נגד לוחמי צה"ל. אלא שהכוחות של הגדוד שהיו פרוסים בשטח, חסמו את רובם. לגבעה הגיעו בסך הכל כמה עשרות צעירים שהחלו, לדברי המג"ד, להתגודד סביב הרכב, לזרוק אבנים, להשחית את הג'יפ ולנסות לפגוע בלוחמים.

., צילום: דובר צה"ל

"בתוך חצי שעה שבעת הצעירים הופכים לכמה עשרות, מקפיצים את כל ה'מתגברים' שלהם. הם מקיפים אותנו ובמשך שעה בערך אני נמצא שם לבד, עם החפ"ק שלי. הם דוקרים את הצמיגים שלנו, מקללים אותנו, זורקים אבנים, מה לא". לאחר שעה מגיעה ניידת משטרה למקום, אך השוטרים מזהים את המהומה ונסוגים.

המג"ד והכוח שלו מוצאים את עצמם שוב לבדם, ובשלב מסוים מצטרף אליהם סגן מפקד חטיבת בנימין.

היה שלב שבו חששתם ממה שעלול לקרות לכם?
"חד־משמעית. בסוף היינו ארבעה אנשים מול עשרות עם רעל בעיניים, עבריינים, עם סכינים בידיים. כשהגיע ג'יפ הדוד של הסמח"ט, הם ניסו לדקור את הצמיגים שלו, וכשהקשר של הסמח"ט הסיט את היד שלהם קפצו עליו בין עשרה ל־15 אנשים וחנקו אותו. באחד הסרטונים רואים אותי רץ ומפריד ביניהם, חוטף קצת בעצמי ומבין שלא כדאי להלהיט את הרוחות כי הם עם סכינים ואנחנו לבד. כך זה מתנהל בערך שעה או שעתיים, עד שמגיע כוח מג"ב ראשון שמתחיל לעשות מעצרים".

לאחר השבת פרסמו תושבי הגבעות גרסה משלהם לאירועים, בתוספת סרטונים שבהם נראה המג"ד מאיים עליהם כי יירה לעברם ותיעוד של קליעים שלכאורה נורו לעברם. ג' מכחיש שבוצע כל ירי לעבר הישראלים - לא ירי חי ולא ירי גומי.

"אלו תרמילים ישנים וחלודים, שאיכשהו קישרו אותם לאירוע. בשום שלב לא חשבנו אפילו לירות ירי חי. החבר'ה שלי ידעו מראש שאנחנו מגיעים לאירוע מול יהודים, ואמרתי להם שלא משנה, גם אם הם בסכנת חיים, לא יורים ירי חי. רק אמצעים לפיזור הפגנות - רימוני גז או הלם. באירוע הזה, יצוין, לא זרקנו רימוני הלם".

גם את הטענות מצד תושבי הגבעות כאילו הוא הגיע במטרה לפגוע בהם, דוחה ג' מכל וכל. "רואים אותי בלי ציוד, למרות שאנחנו תמיד מסתובבים בציוד מלא - אפוד וקסדה. לא באתי להילחם בהם כמו שאנחנו נלחמים במחבלים. למרות שהייתי נחרץ ותקיף, בחרתי לא להיות על ציוד ולנהל שיח, לא לתקוף אותם".

לבסוף הישראלים הצליחו לאגף את הכוח של משמר הגבול ונמלטו מהמקום עם רכביהם. ג' עלה בקשר מול הסיור של הפלוגה וביקש ממנו לחסום את הציר כדי למנוע מהם לעבור. "הכוח נעמד עם הרכב הממוגן ועוד לא הספיק אפילו לפרוק את הדוקרנים, ואז הגיעו חמשת הרכבים הראשונים, ניגחו את הג'יפ, העיפו אותו הצידה וכל הישראלים נעלמו".

הכוח ירד בחזרה לציר אלון, מתוך מחשבה שהאירוע הסתיים, אך אז מתחיל לפגוע ברכב מטח של סלעים משני מבתרים מצדי הכביש. "מפקד המחלקה, סטודנט לרפואה, אדם אחראי מאוד, מזהה בין 20 ל־30 רעולי פנים עומדים על המבתרים ומפוצצים אותו באבנים. הוא עושה פרסה עם הרכב כדי להבין מי מולו, אבל כדי לפרוק מהרכב הוא צריך לבצע ירי חי באוויר".

בשיחה עם המג"ד אמר מפקד המחלקה כי החליט לבצע ירי באוויר מכיוון שלא היה בטוח במאה אחוז שמדובר במחבלים. בתחקיר ראשוני שהתבצע אמר מפקד המחלקה למפקדיו "זה נראה כמו מחבלים, כי כולם רעולי פנים ולמה שיזרקו עלי אבנים, אבל לא הייתי בטוח אז העדפתי לירות באוויר ירי הרחקה".

אך מה שהקצין לא הביא בחשבון הוא העובדה שבחושך עמדו מעליו חלק ממיידי האבנים, ולכן כשירה ב־60 מעלות, פגע ככל הנראה בנער בן 14 ופצע אותו. "כשיורים באוויר ב־60 מעלות, עם גבעות מכל צד, ייתכן שפוגעים בצדדים. אנחנו עדיין לא יודעים בוודאות, אבל מאוד יכול להיות שהקליע פגע בנער שעמד על המבתר", אומר גורם בצה"ל.

ג' והרמטכ"ל, צילום: דובר צה"ל

הגורם מציין כי "גם אם הוא היה יורה כדי לפגוע הייתי מגבה אותו לחלוטין, מכיוון שהיה בסכנת חיים והוראות הפתיחה באש מאפשרות לו את זה. הוראות הפתיחה באש לא מבדילות בין ערבים ליהודים, אבל הוא החמיר בגלל שלא היה בטוח במי מדובר. מדובר בקצין מעולה, הכי שקול שיש. רק אחרי שפרק ועלה לאחד המבתרים, שמע מישהו מקלל ואומר לו 'אני אדפוק לך כדור בראש בן ****', אז ירד לו האסימון והוא הבין שמדובר בישראלים".

הנער בן ה־14 הובהל על ידי חבריו לצומת רימונים, ושם ידעו כי יש ניידת טיפול נמרץ של הצבא. הוא קיבל טיפול רפואי בשטח, ולאחר מכן פונה לבית החולים. המג"ד חשב שכך נגמרו האירועים, אך הוא טעה בגדול.

בצה"ל זעמו על מה שהתרחש, ועל התקיפה החמורה כנגד הלוחמים, והוציאו הודעות גינוי חמורות. בכל ההודעות שהוציאו בשבת הם לא הזכירו שאדם כלשהו נפצע. בדיעבד הם טענו כי לא קישרו בין שני האירועים. בסוף השבת, כשתושבי הגבעות הוציאו הודעה עם גרסה משלהם שבה קשרו בין האירוע של המג"ד לירי בבן ה־14, התעוררו סערה ומבול של גינויים כנגד ג', בעיקר מצד פעילי ימין קיצוני. תמונה שלו מהאירוע עם הכיתוב "רוצח" הופצה בקבוצות ווטסאפ.

"השם של הגדוד נפגע"

סגן אלוף (מיל') ג' ביצע את שירותו הסדיר בחטיבת כפיר ולאחר מכן ביחידת עוקץ. באזרחות, אם יש דבר כזה בשנתיים האחרונות, הוא משמש סמנכ"ל בחברת בנייה גדולה. לפני כ־20 שנה הגיע לגדוד 7114, גדוד יוצאי כפיר ועוקץ, כקצין צעיר, ולפני כמה שנים מונה לתפקיד מפקד הגדוד.

זמן קצר לפני המלחמה היה הגדוד בסבב מילואים באזור ג'נין, וב־7 באוקטובר הוקפץ לחמישה חודשים אינטנסיביים בגזרת בנימין, "גזרת הבית" של הגדוד. ג' קיבל מייד לאחר מכן הצעה לתפקיד ערכי במיוחד, אך עם מחיר לא קטן, שאותו לא היסס לשלם.

"כשסיימתי את הסבב הראשון קיבלתי הצעה לבוא לפקד על קורס קצינים ללוחמים במילואים שנפתח בעקבות המלחמה, בשל החוסר הגדול שנבע מהקצינים שנפלו ושנפצעו. החלטתי שאני לא יכול לומר לא. הייתי אז מהנדס והודעתי שאני מתפטר כי כבר ידעתי שהגדוד צפוי להגיע לתעסוקה נוספת בספטמבר, אז החלטתי לעשות שנת מילואים רצופה". אותה חברת בנייה קיבלה אותו לעבודה כסמנכ"ל בינואר האחרון, תוך שהם מאפשרים לו לבצע מאות ימי מילואים. לוחמיו סגרו עד כה כ־300 ימי מילואים במלחמה.

לפני שלושה שבועות בדיוק התחתן, שעות ספורות בלבד לפני פרוץ מבצע "עם כלביא" ותחילת המערכה עם איראן. "אשתי מנהלת מעון יום של אנשים עם צרכים מיוחדים", משתף ג', "בגלל כל הבלגן שקורה מסביב היא כרגע אצל ההורים שלה בתל אביב". בימים האחרונים קיבל ג' איומים על חייו, ולכן הוחלט שרעייתו לא תישאר בביתה. "זה קשה וכואב", הוא אומר.

התסכול הגדול ביותר שלו הוא שהראיון מתבצע בשל האירועים האלימים שהתרחשו סביבו, ולא בשל הפעילות המבצעית המשמעותית שגדודו מוביל. "זה אירוע מטלטל מאוד, אבל בעיקר מפריע לי שהשם של הגדוד נפגע. אלו האנשים הכי טובים בעולם, וכואב לי הלב לראות אותם פגועים. אנחנו כאן מפסח וממשיכים בגזרה עוד כמה שבועות. זה חצי חופש גדול, וזה אתגר גדול מאוד לסטודנטים, להורים עם המסגרות לילדים. חצי מהגדוד ביטל טיסות".

כשראית את ההודעות בסוף השבת, שכינו אותך בכינויי גנאי, מה חשבת?
"זה לא הפריע לי עד כדי כך, כי אני יודע שמדובר בשקרים שאין להם שום קשר למציאות. אבל כאב לי על הגדוד, כי אנחנו עושים כאן עבודה כל כך קשה. רק עכשיו סיימנו יותר משבוע של פעילות עומק בתוך הכפרים ומחנות הפליטים, בזמן המלחמה באיראן, כדי לשמור על היישובים כאן - שלא יפלשו אליהם בחסות האזעקות כמו שהיה ב־7 באוקטובר. עשינו פעילות מוסקת בגוש ארורה, נחתנו בכפרים באור יום, מבצע מדהים שמטרתו להראות שאנחנו נמצאים בכל מקום. הלוחמים פועלים ביום ובלילה כדי לעצור חוליות טרור בדרך להוציא פיגוע וגאים במשימה שלהם, ובסוף אתה רואה כאלו השמצות. עשיתי סשן של שיחות פלוגה כדי להרים את הרוח לאנשים, לראות שהם לא שוכחים מה המשימה שלנו".

לצד ההשמצות, אומר ג', הוא מקבל גיבוי משמעותי מאוד גם מהצבא, עד דרגת הרמטכ"ל, וכן מאישי ציבור רבים בהתיישבות, ובהם ראש המועצה האזורית בנימין, ישראל גנץ, ומרבנים באזור. "האמת היא שאנחנו מקבלים חיבוק מאוד חם מקיר לקיר. לפעמים מאתגר להיות גדוד באיו"ש בתקופה כזו, כי זה לא עזה ולא לבנון, יש הרבה עבודה מפרכת ואין הרבה תהילה, אבל אנחנו עושים אותה באהבה גדולה. אנחנו לא מבקשים מחיאות כפיים, אבל בטח לא רוצים השמצות".

"אנחנו לוחמים, לא שוטרים"

האירועים שהחלו בערב שבת הגיעו לשיא נוסף ביום ראשון בערב, בהפגנה גדולה שהתלהטה מול החטיבה המרחבית בנימין. המפגינים נשאו שלטים שעליהם נכתב "מג"ד בוגד" והתעמתו עם לוחמי מג"ב שפינו אותם מהמקום. "בגלל ההפגנות ביום ראשון לא יכולנו להוציא כלים ממוגנים מהחטיבה. שלושה מחבלים היו צריכים להיעצר, אבל רק שניים נעצרו כי כל הפעילות התעכבה בשעה וחצי. מחבל אחד מסתובב חופשי בגלל ההפגנה הזו. צריך להבין מה ההשלכות של הפעולות שלהם".
ביום שני לפנות בוקר השחיתו אלמונים מתקן ביטחוני בצומת מרכזי בסמוך לחטמ"ר בנימין. על המבנה, שספג נזק של 3.5 מיליון שקלים, נכתבו המילים "נקמה בית שאן", רמז למקום מגוריו של הנער שנפצע. האירוניה היא שהמבנה נועד להגנה על תושבי מועצת בנימין. התחושה בצה"ל ובהתיישבות היא שנחצה קו אדום בוהק, פיצוץ טקטוני שעשוי להשפיע על האזור כולו.

ג', מצידו, בוחר לראות את חצי הכוס המלאה מהאירוע. הגיבוי שהוא מקבל מהקצונה הבכירה ומההתיישבות מעודד אותו והוא מאמין שייתכן שהפעם, אולי, יתרחש השינוי בשטח. "אני קצת אופטימי שהאירועים האלו יזיזו משהו, שאולי סוף־סוף יטפלו בנוער הגבעות. אולי אני טועה, אבל הלוואי שלא".

יש משהו שאתה מתחרט שעשית בערב שבת?
"לא. אני מאוד שלם עם ההחלטה שלי להגיע, כאקט של פיקוד, ולא לתת לחבר'ה שלי להתלכלך, כי אני חושב שייתכן שזה היה מסתיים אפילו יתר גרוע. צריך להבין שהאירוע הנקודתי של ערב שבת זה רק עוד אירוע בשרשרת. אם זה לא היה מתפוצץ איתי, זה היה מתפוצץ באירוע אחר.

"אני חושב שהשורה התחתונה היא שבמקרים כאלו, של חיכוך, מג"ב והמשטרה חייבים להיות בפרונט. זו לא עבודה של צה"ל, אנחנו לא ערוכים לחיכוך כזה ולא מוסמכים לכך. אנחנו לוחמים, לא שוטרים. אנחנו צריכים להילחם. אתמול היינו בלב רמאללה, הרסנו מעבדת נפץ ועצרנו מחבלים בדרך להוציא פיגוע. זה מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב.

"ההתיישבות יקרה לי מאוד, 20 שנה אני נמצא כאן", הוא מסכם, "אסור לשפוך את התינוק עם המים בגלל קומץ עבריינים, וזה התפקיד שלי - להזכיר לחבר'ה שלי מה המשימה. להמשיך לעשות טוב למדינת ישראל, כי זה באמת מה שחשוב".

כדאי להכיר