לא להחמיץ גם הפעם. מבצע "עם כלביא" שהסתיים השבוע היה מהלך מעורר השתאות שנתניהו הטיף לבצעו שנים ארוכות, והוכיח כי חששותיהם של מקבלי החלטות אחרים מפני תוצאותיו היו מופרזים. בכך הוא משלים מהלך ארוך שבו כוחות הביטחון של ישראל, בהובלתו, מפרקים את איומי הטבעת שאיימה לחנוק אותנו, בניצוחה המצמרר של איראן.
אחד הדברים החשובים שהתרחשו ב־12 ימי המלחמה היה הַחזרה חד־משמעית של ההרתעה הישראלית, שנפגעה קשות ב־7 באוקטובר ושחזרה להיות מרכיב מרכזי בעוצמה הישראלית. חילופי השלטון בלבנון וההפיכה בסוריה הם תוספת חשובה למצב האסטרטגי החדש של ישראל. אנחנו נמצאים כיום במצב מדיני־ביטחוני חדש, ומה שמתבקש הוא לא להסתפק בהתבשמות ממנו, אלא לנצל אותו למהלך מדיני שיבטיח את עתידנו. נוצרה הזדמנות לערוך שינויים, כזו שנולדת רק אחת לשנים ארוכות, ולא נסלח לעצמנו אם תחלוף ותצטרף לרשימת החמצותינו.
נתניהו טען כי טעות בידי מי ששם דגש על הסכסוך הישראלי־פלשתיני, במקום להבין כי הבעיה המרכזית היא אי־נכונות העולם הערבי להכיר בזכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית. הוא חזר ואמר כי הדרך הנכונה לטפל בבעיה הפלשתינית היא להגיע לשלום עם מדינות ערב החשובות, ואז לבוא להנהגה הפלשתינית ולהציב בפניה עקרונות לשלום שיהיו נוחים לישראל. הוויכוח על מה קודם למה התקיים כשהשאלה הדמוגרפית נמצאת ברקע, והיא מעמידה את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בסכנה. חזית הסירוב בצד הערבי והמוסלמי גרמה לכך שהוויכוח נתפס בעיני רבים כהיפותטי, לפחות עד ליוזמה הערבית מ־2022 שבה הכריז העולם המוסלמי כי יקשור עם ישראלים יחסים דיפלומטיים וינרמל את היחסים איתה, אם תסכים לפתרון של שלום עם הפלשתינים.
הסכמי אברהם מ־2020 שינו את המצב. חלק ממדינות ערב הפרגמטיות היה מוכן לנורמליזציה עם ישראל עוד לפני חתימה על שלום ישראלי־פלשתיני. תמונת האזור מאז החלה המלחמה ב־2023 גרמה לכך שמתנגדי ההכרה בישראל והשלום עימה נחלשו מאוד, ואינם מהווים עוד איום עליה ועל תהליך השלום עימה. מלחמת 12 הימים גרמה לכך שגם "ראש הנחש", איראן, אינו מהווה איום כזה.
לתפיסתו של נתניהו, זהו הרגע שבו עליו לפנות להנהגה הפלשתינית ברמאללה ולהציע את הצעות השלום שלו. זהו הרגע שבו העולם הערבי אינו ממתין למוצא פיהם של הפלשתינים באשר לנורמליזציה איתנו, ואין בכוחה של חזית הסירוב הערבית להכשיל שלום ישראלי־פלשתיני. בלי שלום עם הפלשתינים, תוחמץ ההזדמנות הנוכחית, כאשר ברור לנו שבארה"ב נמצא נשיא שמעוניין מאוד לסייע במהלך שיביא שלום על המזרח התיכון, אולי משום שהוא רוצה לזכות בפרס נובל ואולי משום שהוא רוצה להוכיח לעמו ולעולם כי רק הוא מסוגל לעשות מהלכים מדיניים שאחרים חוששים לעשותם. אם נתניהו נאמן לעצמו, עליו לעשות זאת.
לא אנושי. לא יהודי. בראשית השבוע, עם הישמע האזעקה בחיפה, ביקשה נסרין עגב להיכנס למקלט הסמוך ברחוב גאולה. הדיירים סירבו לאפשר לה לחבור אליהם, ודחפו אותה החוצה. היא נותרה בעיבורו של רחוב, עד לשחרור הציבור היהודי מן המרחבים המוגנים, ובכתה. לא זו דרכנו.
להיפרד מן הרצועה. לרגע זכינו באהדה בעולם, כאשר הפצצנו את מתקני הגרעין באיראן, וביום שבו נסתיימה המלחמה התבשרנו על שבעה הרוגינו בעזה. מוכרחים לצאת מן המקום המדמם הזה, לקבל לידינו את כל החטופים, החיים והחללים, ולאפשר לגורם בין־ערבי לשלוט ברצועה. כל מה שקורה שם, כל עוד איננו יוצאים משם, יהיה על אחריותנו, כולל הסאגה הבלתי מסתיימת של הסיוע ההומניטרי. אין לכך שום הצדקה.