לד"ר דפנה ריצ'מונד ברק, מבית הספר לאודר לממשל באוניברסיטת רייכמן, יש מסלול אקדמי מאוד לא שגרתי. במקור ההכשרה שלה היא בכלל בתחום המשפט הבינלאומי. במסגרת זו שימשה יועצת לארגונים בינלאומיים והתמחתה בבית הדין בהאג. ואולם הכל השתנה כשגילוי מנהרת חמאס ליד קיבוץ עין השלושה ב־2013 עורר אצלה עניין רב.
היא פנתה ללמוד את התחום של לוחמה תת־קרקעית, אך אז גילתה כי אף שמנהרות הן אמצעי מלחמה עתיק ונפוץ, רק מעט מאוד נכתב על כך בספרות המקצועית. מאז היא מתמחה בתחום, בין היתר בעבודות משותפות עם ג'ון ספנסר. כמוהו גם היא מייעצת לווסט פוינט ולארגונים אחרים בעולם ואף הוציאה ספר בנושא.
ריצ'מונד ברק קוראת את צבאות הטרור של חיזבאללה וחמאס קצת אחרת מהמקובל. עם פרוץ המלחמה, בניגוד למה שהכל חשבו, היא ציפתה שחיזבאללה לא ייכנס למערכה בהיקף מלא.
"נכון שהיתה להם, ועדיין יש להם, תוכנית פלישה לגליל, אבל חמאס גנב לחיזבאללה את ההצגה והוציא לפועל תוכנית דומה לזו שהם תכננו, כולל החטיפות. כך שביחסי הכוחות בין הארגונים, ועל אף התמיכה העקרונית ביניהם, יש גם תחרות. לכן חיזבאללה שם בצד את התוכנית שלו".
ואולם מה שהיה נכון ל־11 החודשים האחרונים, השתנה כעת. ריצ'מונד ברק מתריעה כי "דווקא עכשיו, כשהראש של כולנו בשמיים – בגלל התקפות חיל האוויר, הטילים, הרקטות, הכטב"מים וכיפת ברזל – חיזבאללה יפתיע ויפעיל את תת־הקרקע. יש סיבה לחשוב שיעשה זאת, כי ממד תת־הקרקע תמיד מפתיע. השימוש בו לא חדש. הוא היה קיים במלחמת העולם הראשונה ובווייטנאם, אצל דאעש במוסול וכמובן בעזה, וגם על ידי חיזבאללה. ובכל זאת, תת־הקרקע תמיד מפתיע".
אם חיזבאללה יפעיל את ממד תת־הקרקע, מה הוא יכלול?
"לארגון היתה תוכנית פלישה קרקעית לחדור לגליל, להשתלט על צירים מרכזיים ועל יישובים, לתקוף חיילים ותושבים ולבדל את צפון הארץ מהמרכז ומהדרום. זו היתה תוכנית מפותחת וקרובה ליישום. המאפיינים שלה מזכירים את תוכנית המנהרות של צפון קוריאה, שיש לה מנהרות רחבות ומתקדמות להעביר גדודים שלמים כדי לכבוש חלקים מדרום קוריאה. מבחינת חיזבאללה, תת־קרקע זה ניצול יתרון שיש לו ביחס לישראל. עכשיו, אני לא יודעת אם יש להם רק מנהרות התקרבות או גם מנהרות חדירה. אני כן יודעת שב־2018 נדרשו לנו שישה שבועות כדי לטפל בשש מנהרות, וזה לא היה בזמן מלחמה. כלומר, זה לא דבר שגומרים איתו מהר".
מדוע את חושבת שהוא יפעיל את התוכנית עכשיו, דווקא אחרי שספג מכות כה קשות?
"כי התגובה שלהם למכות שהם ספגו רגועה באופן יחסי. שים לב שהנשיא הרצוג אמר בראיון שצמרת כוח רדואן שחוסלה התכוונה להוציא לפועל פלישה קרקעית. זו תוכנית הדגל שלהם. ייתכן שיש להם קושי מבצעי להוציא אותה לפועל עכשיו, אבל מוטיבציה יש".
לא אמרו שבצפון הקרקע קשה לחפירה ולכן הסיכוי למנהרות קטן יותר?
"אמרו, אבל עובדה שהתגלו המנהרות ב־2018. ראינו גם סרטון שחיזבאללה פרסם על מנהרה מסועפת ומשוכללת עם אוורור, תאורה וכל האמצעים. נוסף על כך, היו להם הרבה שנים לשפר יכולות וללמוד זה מזה, כלומר גם מהאיראנים שמובילים בתחום של תת־קרקע, שאליו הם הזיזו את כל תשתיות הגרעין, וגם מחמאס".
ריצ'מונד ברק מציעה לצה"ל ולחיילים להיות ערניים לסכנה, לשים לב לשינויים בשטח, למבנים, לאנשים ולצמחייה שפתאום הופיעו או נעלמו. היא מקווה שמערכת הביטחון מודעת לסכנה, ועל פי גורמים בצה"ל מודעות כזו קיימת. מתחילת המלחמה, חיל האוויר תקף מתחמים רבים סמוכים לגבול כגון "שמורות טבע" שבחלקן רכיבים תת־קרקעיים, מה שדחק את רוב כוחות רדואן צפונה. בצד שלנו, נעשות כל הזמן בדיקות במטרה לבדוק שאין מנהרות חוצות לשטחנו. ועדיין, אומרת המומחית, "תת־הקרקע הוא תמיד ממד מפתיע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו