המחסום האחרון: יש כבר מי שנערך לסתום לנו את הפה

לפעמים גם אני שואל את עצמי כיצד אני ממשיך לתמוך בממשלה שמתנהגת כמו ג'לי רוטט על צלחת בכל פעם שהיועמ"שית עוברת בסביבה. ממשלה שהפקידות המשפטית עושה ממנה סמרטוט. ממשלה שבג"ץ, הדיפ־סטייט, האקדמיה, העשירים ומי לא עשו ועושים לה מרד מהרגע שבו נבחרה. ממשלה שמה שהיא לא תנסה לעשות, גם דברים טובים - התקשורת תחתוך אותה בלי שום קשר. ולא, אני לא טוען שהממשלה שלנו לא היתה רוצה להיות חזקה באמת ולשלוט כמו שצריך לשלוט. היא פשוט לא יכולה. בקרב מול בג"ץ, מול האליטות, זה לא היה נמר רעב ועצבני, אלא חתלתול שנתקע בעץ ומיילל לעזרה.

אבל שימו לב לדבר מדהים, מופלא, עניין שדורש עיון: אותה ממשלה (ונוציא לרגע את ניהול המלחמה מהמשוואה) שכולנו מסכימים שהיא חלשה, מושפלת וחסרת שיניים - מצוירת בתקשורת ובקפלן כדיקטטורה מפלצתית עם מיליציות טרור שמקריבה את החטופים כדי לשרוד בשלטון. רמת ההסתה נגד ראש הממשלה היא הרבה יותר חריפה וחמורה מההסתה שהיתה נגד רבין ז"ל. "קבינט המוות", קבע ח"כ יאיר לפיד, ראש אופוזיציה שמהווה הוכחה חיה לכך שאם לוקחים מספיק ביטחון עצמי, מערבבים אותו עם מספיק חוסר מודעות עצמית, מוסיפים מעט כריזמה ומלמעלה בוזקים אבקת פיות של טיפשות - מקבלים לפיד.

אבל בואו, חברים, לקרוא לממשלה הזו "דיקטטורה" זה כמו לקרוא לשקית נייר רטובה "חומת סין הגדולה". אנשים שרואים בממשלה אויב נורא יותר מחמאס, שקוראים לראש הממשלה "רוצח", שמכנים את תומכיו בתקשורת "גבלס" - סובלים מתסמונת נפשית חריפה. השנאה שיבשה את דעתם. למשל, מי ששולח לי הודעה שאני גבלס, או חמור מכך, כותב לחברי שמעון ריקלין "גבלס" על תיבת הדואר בביתו, הוא מכחיש שואה. כלומר, אם X הוא Y, אז בהכרח Y הוא X. אז במובן שלנו, אם ריקלין או אני (הח"מ מקבל מסרים כאלו בווטסאפ) הם גבלס - אז הדבר גם עובד הפוך: גבלס היה בעצם סוג של ריקלין או סג"ל.

אנשים שרואים בממשלה אויב נורא יותר מחמאס, שקוראים לראש הממשלה "רוצח", שמכנים את תומכיו בתקשורת "גבלס" - סובלים מתסמונת נפשית חריפה

אנו יודעים שהשר הנאצי היה עסוק בהפצת תעמולה שלפיה היהודים הם גזע נחות שיש חובה מוחלטת להכחידו, ולשם כך הוא קידם בכל רחבי הרייך השלישי דמוניזציה של העם היהודי, דה־הומניזציה והצגה שלו באופן מרושע ומבחיל, כדי ליצור אווירה שתאפשר לגיטימציה לחיסולו המוחלט - מה שכמעט קרה. מההשוואה מתבקש שגם ריקלין או הח"מ עושים זאת. אבל היות שאני יודע באופן אישי שאנחנו לא מקדמים דמוניזציה של קבוצה מובחנת באוכלוסייה במטרה להשמידה, ואנחנו לא מפיקים סרטים שמעודדים זאת, ולא ייסדנו והוצאנו לאור כתב עת שמקדם זאת - מכאן משתמע שגם גבלס לא עשה זאת. לא שנא יהודים, לא הפיץ תעמולה, לא תמך בחיסולם ולא עודד אותו. וזו הכחשת שואה, משום שיש כאן מחיקה של רכיב מרכזי באידיאולוגיה הנאצית שהיה המניע לשואה.

האמת היא שבשמאל, בתקשורת, באקדמיה ובכל גזרות ישראל הראשונה יודעים שמדובר באחת הממשלות החלשות שהיו. הם גם ידעו את זה טוב מאוד לפני "המהפכה המשפטית". הם גם יודעים היטב שהדיקטטורה שהם מנסים לשווק לנו היא סנדוויץ' של בולשיט. הטקטיקה הקבועה שלהם היא להשתמש בערכים נאצלים כמו דמוקרטיה, שלטון חוק ופדיון שבויים כדי לסמא את ההמון הנבער. אבל האמת היא שלא הדמוקרטיה חשובה להם, לא שלטון החוק וגם לא החטופים.

שמעתי את אודיה קורן מספרת בגל"צ שהיא שאלה את חבריה, שמאל כמותה, על עסקת שחרור של כל החטופים תמורת שמונה שנים של נתניהו בשלטון. הם סירבו. כל מה שהם רוצים זה להפיל את ביבי ואת הימין ולחזור לארץ ישראל הישנה והטובה, לפני שהבבונים עלו לשלטון. זוכרים את המשל על הכופתאות המשובחות והטבעות העכורות מפיו של כותב הקוד האתי של צה"ל, אסא כשר?

וזו אחת הסיבות לכך שאני תומך בממשלה הזו, על אף חולשתה הפנימית. אני יודע בוודאות שהממשלה היא החסם האחרון בפני דיקטטורה אמיתית. אם הממשלה תיפול ותעלה ממשלת שמאל־מרכז־בנט - המלחמה הבאה לא תהיה נגד חמאס, שמולו ניכנע, ולא נגד חיזבאללה. המלחמה הבאה תהיה נגדנו. נגד חופש הביטוי שלנו, נגד המחשבות שלנו, נגד הזכות שלנו להכריע את גורלנו.

אבל הסיבה היותר סיבתית לכך שאני תומך בממשלה היא חז"ל. במסכת ראש השנה נאמר "יפתח בדורו כשמואל בדורו". שמואל זה שמואל, הנביא הכי חשוב שלנו, הקלף השלישי בסריה עם משה רבנו ואהרן הכוהן. שמואל שנאמר עליו "משה ואהרן בכוהניו, ושמואל בקוראי שמו". שמואל הוא צאצא של קורח, שכזכור חשב שזה רעיון מבריק לקרוא תיגר על משה וסיים במעלית אקספרס לקרום כדור הארץ. אך בתנ"ך, כמו בתנ"ך, אין משמעות לגנטיקה. סבתא של דוד היתה מואבייה, וסבא של שמואל ניסה לעשות למשה פוטש. שמואל, שיגיע בסוף תקופת השופטים האנרכית, ימליך גם את בית שאול וגם את בית דוד. אם התנ"ך היה תוכנית ריאליטי - שמואל היה המנחה, השופט והמפיק. הוא גם בחר את המתמודדים, גם שפט אותם וגם הדיח. כמו "האח הגדול", רק עם הרבה יותר זקן ופחות בריכה.

יפתח הגלעדי, לעומת זאת, הוא פושע. בן זונה. באמת, יפתח השופט היה בן של זונה, פשוטו כמשמעו. מנהיג של אנשים ריקים, כנופיית גנגסטרים. כמו טוני סופרנו, רק שהוא גר באוהל ומריח כמו עז. אבל כשהעמונים לוחצים על ישראל, יפתח, שככל הנראה לא ידע להבדיל בין ספר תורה לבין קטלוג של איקאה, מתמנה לשופט ומנצח אותם. אחר כך יש לנו את סיפור הנדר, והבת שמר גלעדי הקריב, וכמובן - הטבח בבני אפרים במעברות הירדן. אבל בסוף־בסוף יפתח נכנס לתנ"ך כשופט חשוב, כי הוא הציל את עם ישראל. כשחז"ל אומרים לנו "יפתח בדורו כשמואל בדורו", הם אומרים - אל תאכלו נוסטלגיה מזויפת להיסטוריה אוטופית שלא התקיימה ושלא תתקיים.

הם גם אומרים שכל דור מקבל את ההנהגה שמגיעה לו. והדור שלנו טוב, הילדים שלנו גיבורים, ואנו במלחמה קיומית. ולכן, על אף הביצועים המקרטעים של הקרקס הממשלתי והמחאה הנבזית נגדה, בכל מה שקשור למלחמה בעמלק ולהתנהלות ערב מלחמת עולם - זהו ראש הממשלה היחיד שיכול לעמוד בלחץ הכרוך בתבונה הנדרשת, ולנצח. ובעיקר לרצות לנצח.