כבר שנים שהרב משה דוד הכהן פועל למען דו־קיום בין יהודים למוסלמים בעיר מאלמו שבשבדיה. הוא נפגש עם אימאמים, משוחח עם ראשי מסגדים ופעילים בעמותות, ויוצר קשר אפילו עם ראשי הקהילות הפלשתיניות. המטרה: שיח חיובי בבירת המזרח התיכון של סקנדינביה.
ההשקעה הצליחה במידת מה. הארגון שהקים, "אמנה", ייצר שיח רציף בין מנהיגים יהודים ומוסלמים. המנגנון הזה ידע למתן ביטויים של הקצנה אסלאמית שאיימה על חיי היהודים. וכך, אף שמספר המוסלמים מגיע ל־90-80 אלף איש מסך כ־360 אלף תושבי מאלמו, ולמרות 20 אלף פלשתינים (רבים מהם עוינים, אנטישמים ובעלי קרובים בעזה) - מעט תקריות אנטישמיות עם אלימות פיזית התרחשו בעיר נגד הקהילה היהודית הקטנה (1,500-1,200 איש).
טבח 7 באוקטובר שינה הכל. מספר האירועים האנטישמיים זינק, וגם המנגנון של "אמנה" נפגע. "ראינו הפגנות המוניות, תהלוכות תמיכה בפלשתינים, שריפת דגל ישראל מול בית הכנסת בשבת והתנכלות לילדים יהודים בבתי הספר. מנגד, לא ראינו אלימות קשה כלפי יהודים", מסביר הרב, שמכהן גם כראש בית המדרש הנורדי של הקהילות היהודיות הנורדיות, ובעברו היה רב הקהילה של מאלמו.
לדבריו, הדיאלוג עם המוסלמים עוד מתנהל מאחורי הקלעים. למשבר הזה הצטרף אלמנט בלתי צפוי לאחרונה. דווקא תחרות האירוויזיון מאיימת לשאוב את מאלמו למערבולת. "אנחנו במצב מלחמה. קיים פרץ רגשות כשהנרטיבים השונים של הקהילה היהודית שמאוד תומכת בישראל, והקהילה הפלשתינית והמוסלמית, שמאוד תומכת בעזה, מייצרים קיטוב ורגשות עזים. שתי הקהילות מרגישות מאוימות וקשה לנהל דיאלוג", הוא אומר.
לטענת הכהן, רבים מהמנהיגים המוסלמים דווקא מחויבים לשמור על דו־קיום: "גם אם לפעמים נדמה שהם לא במקום הזה, הם מונעים פעולות נגד יהודים כאן, ופעם אחת אפילו מנעו שריפה של דגל ישראל מול הקהילה היהודית. הם מנסים להפחית את רף הלהבות ולשמור על האינטרסים של קהילותיהם. אלא שהאירוויזיון עלול לטרוף את כל הקלפים. האווירה המתוחה והאיומים סביב התחרות מעמידים בסכנה את היכולת לעבור את התקופה הזאת בשקט ולדבר עם הקהילות המקומיות על כך שההפגנות אמורות להיות לא אלימות, ללא קריאות נגד יהודים, ללא פגיעה בקהילה היהודית המקומית וללא פגיעה פיזית ביהודים.
"התסיסה במאלמו בעקבות הגעתן הצפויה של המשלחת מישראל ושל אינספור גורמים, שחלקם מתכוונים לפעול נגדה, עלולה לייצר פה אפקט דומינו שיהרוס את כל מה שבנינו. אני יודע שזו תחרות שירה וזמר, אבל במצב הנוכחי היא עלולה לייצר כאן קטסטרופה שתשליך על הדו־קיום במאלמו, אבל גם בערים נוספות בעולם".
התנכלות בבית הספר
הקהילה היהודית במאלמו הוקמה ב־1871 על ידי פליטים מגרמניה ומפולין. ב־1945 הצטרפו אליהם ניצולי שואה שחלקם עזבו מאז, וחלקם נשארו. ב־1969 הגיע גל חדש של יהודים, הפעם כאלה שגורשו מפולין.
"דברים שקורים במלאמו יכולים לסמן את הבאות לקהילה היהודית במדינה כולה. את האנטישמיות שהתחלנו לראות שם לפני שנים, אנחנו רואים עכשיו בכל שבדיה", אומר אהרון וורשטנדיג (38), נשיא ועידת הקהילות היהודיות בשבדיה. "ראינו את ההפגנות הגדולות שם כבר במבצעים הקודמים בעזה, וגם את הפגנות הענק ב־2009 כשנבחרת הטניס הישראלית שיחקה נגד שבדיה. בעבר היה כאן ראש עיר אנטי־ישראלי וזה לא תרם לעניין, אבל כיום הדברים השתנו.
"יש לקהילה ולעירייה יחסים טובים יותר. בית הכנסת שופץ, הביאו רב קבוע לקהילה, וגם התפתח שיח בין־דתי שמסייע בהפחתת המתח. מה שכן, מאז 7 באוקטובר נרשמה פגיעה ביחסים עם המוסלמים. הקהילה היהודית בשבדיה ציונית מאוד וחורטת על דגלה את הקשר עם ישראל. בסופו של דבר, כך זה יישאר. אני מקווה שלמרות השבר לא תהיה פגיעה ביהודי מאלמו או במי שתומך במשלחת הישראלית. המוסלמים ואנחנו כאן כדי להישאר. למרות השבר נצטרך לשבת שוב ביחד, אין אופציה אחרת".
לדבריו מצטרף פרדריק שירצקי (59), המשמש בין היתר דובר הקהילה היהודית: "אחרי הרבה שנים שנרשמה ירידה במספר האנשים בקהילה, אנחנו רואים שהמגמה נבלמה. רב הקהילה נתן גזונדהייט מייצר הווי יהודי ותרבות יהודית נוכחת, ויש תערוכות ומיצגים בבתי ספר למטרות הסברה. באופן כללי, עד 7 באוקטובר היתה צמיחה בחיים יהודיים במאלמו, אבל הטבח יצר תגובת שרשרת לא טובה".
שירצקי מספר שהתבטאות של מנהיג מוסלמי מ"אמנה" נגד מדינת ישראל גרמה לקהילה לפרוש מהארגון. עיריית מאלמו והמשטרה המקומית ניסו לייצר שיח, אבל היה קושי להגיע להסכמה. האווירה המתוחה חלחלה לשטח ובאה לידי ביטוי בבתי הספר בעיר, שבה אין בית ספר יהודי.
"אנטישמיות היא משהו שחיינו איתו כאן כבר שנים רבות, וזה אחד הדברים שגרמו לאנשים לעזוב אם רצו להקים משפחה. דווקא עכשיו, כשהרגשנו כאן התעוררות יהודית, עם לא מעט ילדים, עם לימודי יהדות ביום ראשון, הגיע 7 באוקטובר. כיום אנשים מפחדים. אם בעבר אמרו לילדים לא להסתובב עם סממנים יהודיים, עכשיו ההורים ביקשו שהילדים לא יגידו בכיתה שבה הם לומדים שהם יהודים, כדי שלא יתנכלו אליהם. זה מאוד מתסכל".
ואכן, הטרדות של יהודים בבית ספר הפכו לשגרה. "הילדה הגדולה שלי חזרה מבית הספר ואמרה שכולם נגד ישראל באירוויזיון וזה ממש טרנד בבית הספר. יש שיעורים שבהם הילדים צופים בתוכנית חדשות לנוער, שבה ילדים מוסלמים מספרים על מה שישראל עושה בעזה ויש שם רק צד אחד, אז כל הילדים חושבים שישראל רוצחת וכולם נגד ישראל. ילדים מגיעים אליה ושואלים אותה באיזה צד היא, ומכריחים אותה לנקוט עמדה והיא רק בת 9", מספרת דניאלה, אם לשלושה ילדים שבנותיה, בנות 9 ו־10, לומדות בבתי ספר במאלמו.
"אמרתי לה שמאוד מעציב אותי שככה מדברים על ישראל ושהיא צריכה להתמודד עם הדברים האלה. ואז היא שאלה אותי אם גם ההורים שלי היו עצובים כשהייתי בבית הספר והתמודדתי עם אנטישמיות. אחרי שעניתי לה על השאלה, היא אמרה שלדעתה, כשהיא תהיה אמא הדברים רק יהיו גרועים יותר, וזה קרע לי את הלב".
המקרה של דניאלה אינו חריג. יהושוע קאופמן (67), פסיכולוג יהודי, הוא פעיל פרו־ישראלי המתגורר במאלמו. הוא דור רביעי בעיר, וגם ילדיו ונכדיו מתגוררים בה. בחודשים האחרונים הוא השתתף בעריכת מחקר שבו השתתפו 30 משפחות יהודיות ממאלמו, שנשאלו באיזו צורה הושפעו מ־7 באוקטובר. כל המשפחות השיבו שהושפעו מאותה שבת שחורה, אולם משפחות עם ילדים הושפעו בצורה משמעותית יותר. "הרבה ילדים סבלו מהצקות ומהטרדות בבתי הספר, בעיקר ממוסלמים. גם ילדיי הגדולים סבלו לפני הרבה מאוד שנים מהצקות על רקע אנטישמי, אבל כיום המצב גרוע יותר", הוא אומר.
קאופמן מספר שהמצב בעיר השתפר פלאים במרוצת השנים. אם בעבר היה מדובר בעיר תעשייתית כבדה של מעמד פועלים, כיום מדובר בעיר מודרנית עם תעשיית הייטק ענפה. "פעם היה כאן משעמם מאוד. היום יש כאן תרבות עשירה, תיאטראות, בתי קפה, אולמות תרבות ומופעים. הרבה השתנה. גם האוכלוסייה השתנתה. מאלמו כבר שנים רבות עיר של מהגרים, ובעיניי זה טוב לעיר ולאוכלוסייה לפגוש אנשים מכל מיני מקומות בעולם. זה מעניק עושר תרבותי. לפני כ־60 שנה היו כאן מהגרים רבים מיוגוסלביה לשעבר ומאיטליה. אחר כך הגיעו מהגרים מדרום אמריקה, ובהמשך הגיעו מהגרים ערבים ובוסנים. אני חושב שהגעה הדרגתית של מהגרים אפשרה אינטגרציה טובה, אבל ברגע שהגיעו קבוצות גדולות של מהגרים יחד, היה יותר קשה להם להשתלב, ורואים את זה בהגירה הערבית".
קאופמן מסרב לקבל מציאות שבה הוא צריך להסתיר את יהדותו, והוא גם אחד מהמארגנים של הפגנת התמיכה במשלחת היהודית לאירוויזיון. "גדלתי עם הידיעה שסבים וסבתות שלי אמרו לי שאני צריך להיות גאה שאני יהודי, אבל לא הייתי אמור לספר לאף אחד על זה. גם רוב החברים שלי גדלו באותה הצורה, כי בשבדיה הדת של האדם היא עניין פרטי. רק שאצלנו יש ברקע גם את העניין של השואה, שחושבים פעמיים אם לדבר על הזהות היהודית במרחב הציבורי. אבל הנה, עכשיו אנחנו שוב כאן.
"היתה אפילו תופעה בשנים האחרונות שזה היה 'מגניב' להיות יהודי. אנשים בשבדיה פתאום מצאו את השורשים היהודיים שלהם. אבל מאז 7 באוקטובר היהודים שוב חזרו למקלט, ולא מספרים או מראים שהם יהודים. אני מסרב לקבל את זה. אחרי שהיו כמה אירועי אנטישמיות כלפי אנשים עם סממנים יהודיים, קידמתי מיזם של הליכה ברחוב עם כיפה. אנשים אומרים לי שעדיף לי לא לעשות דברים כאלה, אבל אני עושה כי אני חושב שצריך לעשות אותם. זה נכון גם לגבי הפגנת התמיכה במשלחת הישראלית. אנחנו נביא לשם 150-100 איש מהקהילה ונוצרים שאוהבים את ישראל. נתמוך במשלחת שתגיע לכאן".
מי שמתכוון להשתתף בהפגנה הוא יאיר אלסנר (45), איש מכירות בחברה בינלאומית למתחמי שעשועים. "באופן כללי אני לא חושש להצטרף להפגנה ובהתחלה בכלל לא דאגתי, כי אני סומך על רשויות החוק בשבדיה. אבל ככל שאנחנו מתקרבים לאירוויזיון, כך אני מנסה להבין לקראת מה אנחנו הולכים ואני מבין שיגיעו לכאן מספרים אדירים של מוסלמים, ערבים ושמאל קיצוני, ובהם גם לא מעט אנטישמים.
"זה לא שאנחנו תמיד באיום קיומי ובכל שני וחמישי זורקים עלינו אבנים. עם זאת, בהחלט יש כאן בעיות ואתגרים. יש אזורים בעיר, למשל שכונת 'רוזנגארד', שלא אלך בה עם סממנים יהודיים. באזורים אחרים בעיר לא הייתי חושש, אבל זה לא אומר שלא אקבל הערה כלשהי על הזהות היהודית שלי אם אלך עם סממנים יהודיים.
"לגבי האירוויזיון, אני חושב שהמשטרה וכוחות הביטחון השבדיים צריכים להיות מוכנים לתרחישים החמורים ביותר שאפשר לדמיין. כשאני מסתובב פה בחוץ ויש המון מוסלמים כאן, אני מבין שחלקם לא שונים בתפיסות עולמם מאלה שביצעו את 7 באוקטובר, הם פשוט במצב תודעתי שונה.
"כשהאירוויזיון יגיע והרוחות יתלהטו, הכל יכול לקרות. יכול להיות שזה יסתיים בהפגנות ובהתלהטות וזהו, אבל זה גם עלול להגיע לתרחיש רע שלא נראה אף פעם באירופה. אם יבואו 50 אלף ערבים מכל אירופה עם רצון לנקמת דם, והם ייפגשו עם מקומיים מהשמאל הקיצוני או עם מוסלמים שמאוד כועסים על מה שקורה בישראל, זה יכול להיגמר רע וזה מדאיג. ראינו כבר תהלוכות שמחה וצהלה אחרי 7 באוקטובר. ראינו גם תקיפות מילוליות כלפי רב הקהילה ורב חב"ד. אחרי 7 באוקטובר הסתובבתי תקופה מסוימת עם סכין להגנה עצמית".
מירב (40), ישראלית לשעבר, נשואה ואם לילדה, מביעה חשש דומה. "המרחק בין הארץ לכאן נעלם מאז 7 באוקטובר. אנשים כאן קיבלו טלפונים וחברים שלהם נרצחו או נחטפו, הכאב שלח זרועות תמנון והגיע עד אלינו. אנחנו גם ערים למה שקורה ברחובות ולהפגנות הגדולות נגדנו.
"זה פגע בתחושת הביטחון שלי. יש אנשים שאני מכירה שמאז 7 באוקטובר הורידו את המזוזות מהכניסה לבתים שלהם. ההפגנות האלה גם מייצרות תחושה לא נעימה אצל השבדים המקומיים. הם לא אוהבים את ההפגנות הרועשות, את השנאה, זה מנוגד מאוד לתרבות שלהם.
"לגבי האירוויזיון, יש כאן חשש. אני יודעת שהמשטרה כאן מתארגנת בכוחות גדולים, אבל אני סומכת יותר על אנשי הביטחון שלנו שמכירים ויודעים מול מי אנחנו מתמודדים. החשש שלי הוא יותר מהפליטים המוסלמים החדשים, ולא מאלה שחיים פה הרבה שנים ואיתם יש לנו יחסים טובים לרוב".
"מתקיפים גם אותנו"
באופן רשמי, גורמים פלשתיניים מסרבים לדבר כעת עם גורמים ישראליים, לפעמים אפילו עם גורמים יהודיים. למרות זאת, ב', מנהיג פלשתיני בארגון מרכזי במאלמו, הסכים לשוחח עם "ישראל היום" בעילום שם. "אני מאמין שלמרות שיש מתיחות בגלל המלחמה המתמשכת בעזה, אין שינוי מהותי ביחסים, אלא יש הבנה גדולה יותר להבדל בין יהודי שבדיה, ישראלים וציונות. אף שהמלחמה נמשכת כבר קרוב לשישה חודשים, עד עכשיו אין תקריות אלימות משמעותיות בין יהודים למוסלמים בשבדיה", הוא טוען.
לטענת ב', יש למעשה גם עלייה משמעותית באירועי תקיפה של מוסלמים, כחלק ממעבר השלטון בשבדיה לשלטון ימין הנתמך על ידי מפלגת ימין פופוליסטי. "יש עלייה משמעותית בהתקפות על ערבים ומוסלמים מצד הימין הקיצוני, שמשתמש באנטישמיות כתירוץ לתקוף מוסלמים. במקביל, הסיבה למתח היא כמובן הכיבוש, המלחמה, ההרג וההרס, שכמותם לא נראו מאז מלחמת העולם השנייה (במציאות - ההרס וההרג במלחמות בתימן, בסוריה ובאוקראינה למשל, גדול יותר לאין שיעור, נ"ש). יש מתח גדול באוכלוסייה שלנו, כי איך אפשר לחיות כרגיל כשיש לך קרובי משפחה וחברים בעזה שמתים על בסיס יומיומי".
ב' מודה שיש אימאמים ומנהיגים מוסלמים שמתבטאים בצורה לא מקובלת, אולם רוב המנהיגים המוסלמים מחויבים לדבריו למניעת אלימות, והם עושים זאת על בסיס יומיומי. "יש אימאמים ועמותות אסלאמיות בעיר, ונכון שלחלקם יש אמירות שליליות בכמה נושאים ולא רק על הסכסוך במזרח התיכון. אבל לרוב המוסדות האסלאמיים יש עמדות ברורות לגבי הצורך להתרחק מאלימות, מגזענות ומאנטישמיות כלפי יהודים ומוסלמים כאחד.
"הדגשנו את ההכרח להתרחק מכל פעולות תוקפניות נגד אזרחים שבדים בני האמונה היהודית, ולאסור כל פעולה אגרסיבית נגד מקומות תפילה, ואף שריפת סמלים לאומיים ודתיים. אנחנו גם פועלים נגד קריאות אנטישמיות או שריפת דגלי לאום בהפגנות. לא הבחנתי בשום התקפה גדולה או מאורגנת, או מאומצת על ידי מוסד או עמותה, נגד יהודים בשבדיה ובמאלמו. יכולים להיות אירועים בודדים שניתן לספור אותם על כף יד אחת. אני מקווה שאירועים כאלה לא יתרחשו עוד. אני, כמו אנשים רבים ורוב הקהילה הערבית והמוסלמית, מוכנים להגן על כל מקום תפילה מפני כל התקפה ממניעים גזעניים וקיצוניים. אגב, יש גם יהודים שבדים שמפגינים איתנו נגד המדיניות של ישראל שלא רוצה הפסקת אש".
ב' מאשים כי ישראל היא "מדינה כובשת עם משטר אפרטהייד" ולכן הכעס עליה מוצדק. הוא אומר כי רבים מהפלשתינים בעיר איבדו בני משפחה מעזה בחודשים האחרונים: "אני, כפליט פלשתיני בעל אזרחות שבדית, מוכן להגן על שכני השבדי־יהודי מפני כל התקפה גזענית קיצונית. במקביל, אני לא אפסיק להילחם בשביל משפחתי והעם הפלשתיני שלי, עד שנקבל את הזכות לחיות במדינה דמוקרטית משלנו, עם זכויות מלאות ושוויון".
ב' מסיים בתחזית למחאה סביב האירוויזיון ומשדר מסר של הרגעה: "כן, יש הרבה הפגנות שמתוכננות נגד השתתפותה של ישראל באירוויזיון. מצד שני, יש שיח ער בתוך הקבוצות שמארגנות את ההפגנות, שחשוב לבצע אותן בגדר החוק ובמה שמתירה השיטה הדמוקרטית בשבדיה.
"אנחנו מודעים לכך שיש אנשים שיכולים לגרום לצרות והמשטרה צריכה לטפל בהם, תוך שהיא מאפשרת למפגינים להביע את דעתם באופן דמוקרטי, ומבלי לפגוע בביטחון ובסדר הציבורי. השיח הבין־דתי של יהודים ומוסלמים מוביל לתוצאות חשובות בשבדיה. אני מקווה שנמשיך בכך יחד ונילחם נגד קיצוניות וגזענות, כי יחד כיהודים וכמוסלמים אנחנו חזקים יותר ויכולים להשפיע יותר".
מי שדווקא מודאג מפעילות עוינת אפשרית הוא מוחמד סעד ח'יראללה, אנליסט פוליטי, מומחה לענייני המזרח התיכון ותנועות אסלאמיות, כותב טורי דעה חבר באיגוד PEN השבדי: "השנאה הגיעה לשיאים חדשים, ויש בעלי אינטרס שמעוניינים שהשנאה תישמר. אזרחים ערבים שמגיעים מהמזרח התיכון ממשיכים לצפות בחדשות בערוץ 'אל־ג'זירה', כך שאפשר להבין מה הם רואים, וכנגזרת מכך מה הם חושבים על מה שקורה במזרח התיכון".
ח'יראללה, גולה מצרי החי בשבדיה, מוסיף כי "יש גם ארגוני חברה אזרחית ומטיפים שונים במסגדים, שמתווכים למאמינים שלהם את המציאות בצורה שמלבה שנאה. כדי לפתור את הבעיה המשטרים הערביים עצמם צריכים להפסיק עם הרטוריקה העוינת נגד ישראל, שיוצאת בכל מיני צורות מסביב לשעון. התקשורת הערבית מסקרת באופן רעיל את אירועי 7 באוקטובר. זה מגיע למצב שהתקשורת מקדמת נרטיב שהרבה אנשים מאמינים לו, שישראל בעצם הרגה את כל האזרחים שלה באותו היום כדי לקבל הצדקה לפלוש לעזה".
מחכים לעדן
מערכת הביטחון השבדית לא מזלזלת באיומים שעלולים להתממש באירוויזיון. מדובר בתחרות השירה המשמעותית באירופה, ויש שיגידו בעולם. מאות מיליוני אנשים יצפו בשידור החי, יותר מ־15 אלף איש יראו אותו מאולם "המאלמה ארנה", וכ־100 אלף איש צפויים להגיע לעיר במהלך השבוע שבו תתקיים התחרות במאי.
אמנם צפויה אווירה חגיגית, אבל המספרים הללו מעוררים דאגה שגורמים מסוימים ינצלו את האירוע כדי לייצר כאוס. "זה אירוע ענק, לא רק למאלמו אלא לשבדיה כולה. אנחנו מתכוננים אליו חודשים רבים יחד עם המשטרה, השירותים החשאיים, ועם שותפים ביטחוניים, גם ממדינות אחרות", אומר נילס נורלינג (41), דובר המבצע המשטרתי המיוחד של האירוויזיון. "שוטרים רבים יגיעו מכל שבדיה. אנחנו מריצים את כל התרחישים, ואנחנו ברמת המוכנות הגבוהה ביותר".
לדבריו, יש עבודת מודיעין רבה סביב האירוע יחד עם גופי המודיעין המקומיים, וגם עם גופים אחרים, כמו האינטרפול ועוד. נורלינג מציין ששבדיה נמצאת ברמת אבטחה גבוהה זה זמן, רמה 4 מתוך חמש אפשריות, מאז נשרפו בה ספרי קוראן על ידי פעילים פוליטיים. האירוע הפך את שבדיה למטרה עבור גורמי טרור בעולם ולווה בקונספירציות בעולם המוסלמי, כאילו השירות החשאי השבדי חוטף ילדים מוסלמים.
"מאלמו היא עיר של מהגרים מ־180 מדינות שונות, כך שמלחמות בעולם משפיעות עליה. יש בקשות רבות להפגנות. אנחנו מצפים גם שיהיו הפגנות לא מתואמות, ואנחנו ערוכים לכל תרחיש. צריך להבין גם שבשבדיה יש ערך עליון לחופש הדיבור, אבל יש גם דברים שאסור לעשות במסגרת חופש הדיבור ומהווים פשעי שנאה. אנחנו רוצים שכל מי שיגיע לכאן ירגיש בנוח לעשות מה שהוא רוצה, כולל ללכת עם דגל ישראל, ושלא יאונה לו רע בשום מצב. ברור לנו שיהיו גורמים קיצוניים שינסו לנצל את המצב".
אתם בקשר עם המשלחת הישראלית וגורמי ביטחון ישראליים?
"אני לא יכול להגיד מה בדיוק אנחנו עושים. אנחנו בקשר עם משלחות שרוצות להיות איתנו בקשר - אבל לא יכול להיכנס לקשר".
אתם יודעים על איומים קונקרטיים סביב האירוויזיון?
"ברגע זה אין איומים ספציפיים למאלמו ולאירוויזיון. אנחנו לא מכירים תרחיש שבו ניאלץ למנוע אירוע כלשהו בגלל איום. במקביל, אנחנו 24 שעות ביממה עם יד על הדופק".
כמי שעובד במאלמו כבר 13 שנים, האם יהודים יכולים לחיות בעיר בנוחות?
"בכנות, קשה לי לענות על השאלה הזאת. כשוטר, הייתי רוצה להגיד שכן. אבל אני יודע שיהודי העיר מודאגים מאז 7 באוקטובר. אנחנו רואים עלייה באנטישמיות אבל לא בממדים גדולים מדי, ולרוב מדובר על ציורי סמלים נאציים ואמירות שנאה, שמתרבות גם כלפי מוסלמים. יש לנו תפקיד וחשוב לנו להיות שם עבור היהודים בשבדיה".
עוד צופר הרגעה מגיע מכיוונו של שגריר ישראל בשבדיה, זיו נבו קולמן: "מבחינה אבטחתית, הנושא מטופל ברצינות על ידי שבדיה וישראל. אני סומך על הרשויות השבדיות ומארגני התחרות שיידעו להתמודד עם כל תרחיש, כך שהמשלחת הישראלית וכל מעריץ או מעריצה של האירוויזיון באשר הם ירגישו בנוח בתחרות".
לדברי השגריר, "אכן יש תופעות מדאיגות של אנטישמיות במאלמו, אבל לא רק בה. מאז 7 באוקטובר יש עלייה חדה בתקריות אנטישמיות בכל רחבי העולם. אנחנו מאוד מודאגים מהנושא, אבל הרשויות בשבדיה נלחמות באנטישמיות ומגנות אותה. צריך לזכור שמעבר לכל השיח הזה, בסופו של דבר זאת תחרות שירה, תחרות זמר, תחרות שהשבדים רוצים לארח ושתהיה פתוחה לכל. רוב השבדים לא מסכימים עם הגופים הקיצוניים שקוראים להחרים את ישראל".
נבו קולמן מתייחס בדבריו גם לעצומה שחתמו עליה 1,000 אמנים, שקראה להחרים את ישראל ולאסור את השתתפותה באירוויזיון. מדובר בעצומה שגם פוגעת ביכולת של העירייה המקומית לגייס אמנים לאירועים נלווים לתחרות. "גם אותה עצומה שעליה חתמו כ־1,000 אמנים, שרובם לא מוכרים בציבור הרחב, לא משקפת את הדעה הכללית כאן. אני מאמין שיש לנו ידידים במאלמו, בשבדיה ובאירופה. השיר שלנו מדהים, עדן מדהימה, ואנחנו מחזיקים לה אצבעות שתעפיל לגמר ותייצג את ישראל בצורה הטובה ביותר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו