נתניהו מתמהמה, אבל בליכוד כבר מכינים תוכנית ליום שאחרי

מעבר לאמירות עמומות על סיפוח, התיישבות וגירוש, לא ייצר הימין תוכנית סדורה, רצינית ומשמעותית ליום שאחרי המלחמה ברצועת עזה. האמריקנים, וחלק מהשמאל בישראל, מכריזים על כוונתם באופן ברור: נסיגת צה"ל מהרצועה, החזרת המתיישבים העזתים לצפון החרב, שיקום ושלילה מוחלטת של גירוש מרצון. יש כאלה שמוסיפים מרכיבי ביטחון כמו אזור חיץ לאורך הרצועה, ומובן שישראל בשום תרחיש לא מעורבת בניהול האזרחי, אלא גורמים ערביים אחרים, מהרשות ועד ממשל מהונדס של איחוד האמירויות וסעודיה.

אבל בעוד ראש הממשלה מונע דיון וקבלת החלטות בנושא - ויהיו שיגידו שבצדק, היות שחמאס טרם חוסל ואין מה לקפוץ כבר עכשיו לדיונים על היום שאחרי - גורמים אחרים במפלגת השלטון מעוניינים לשנות את המצב, ולהניח על השולחן תוכנית משלהם.

במערכת הביטחון לוחצים על הדרג המדיני לדון ולקבל החלטות לגבי היום שאחרי כבר זמן רב. גם האמריקנים. החשש של חברי הקבוצה שיזמה את "תוכנית ההכרעה" הוא כי באין תוכנית מוסדרת, ייכנסו לוואקום שנוצר גורמים אחרים, שינסו להוביל תרחישים גרועים ומסוכנים.

את התוכנית יציגו לחברי הממשלה הרלוונטיים וליתר חברי הליכוד על מנת להפוך אותה לתוכנית סיעתית מטעם מפלגת השלטון, בתקווה שהחלקים המשמעותיים ממנה יאומצו על ידי בנימין נתניהו ושרי הקבינט.

מי שמובילים את המהלך הם השר עמיחי שיקלי והח"כים משה סעדה, דן אילוז ובועז ביסמוט. שני הראשונים נועדו עם עשרות גורמים, כמו ראשי מערכת הביטחון לשעבר, ראשי מל"ל בדימוס, ומומחים נוספים בתחום הביטחון והדין הבינלאומי.

התוכנית הוצגה לחברי ליכוד נוספים שהביעו בה תמיכה, וכבר בשבוע הבא מתכוונים השר וחברי הכנסת להוציא עלונים מיוחדים עם הפרטים ולהביא אותם לדיון בסיעה, בהשתתפות ראש הממשלה ושר הביטחון.

עיקרי התוכנית: פרימטר (היקף) ביטחוני עבה לכל אורך גבול רצועת עזה, בין 3 ל־5 ק"מ, בגבולה המזרחי. ציר פילדלפי והגבול עם מצרים יהיו - באמצעות גבול יבשתי ותת־קרקעי - באחריות מצרית, אולם עם ציר משמעותי באחריות ישראלית ובנוכחות צבאית מצפון לרפיח. נוסף על כך, אחיזה בפרוזדור נצרים, שימנע גישה לצפון הרצועה והעיר עזה עד להחלטה ישראלית נוספת בעניין, ובכל מקרה לא לפני יישוב ושיקום יישובי עוטף עזה.

צפון הרצועה מחוץ לתחום

אם התוכנית תאושר, רצועת עזה תהיה קטנה וצרה יותר. לא יהיה בה שלטון חמאס ולמעשה לא יהיה בה שלטון מרכזי כלל. בדרום, רפיח מבודלת ומופרדת מיתר הרצועה. המצרים מתנגדים לאחיזה צבאית ישראלית בציר פילדלפי, והתוכנית המוצעת עוקפת את ההתנגדות המצרית ומותירה את ציר ההברחות בידיה. חובת ההוכחה על המצרים, אולם גם אם ייכשלו במשימתם, לא יוכלו תושבי רפיח להעביר את מרכולתם המוברחת פנימה. צה"ל יישב על הציר שהוא הגבול הצפוני של רפיח, מהגדר ועד הים, וכל מעבר ייעשה בפיקוח מלא. צה"ל גם לא יאפשר לרפיח להפוך לקן טרור, ייכנס וייצא לפעילות הגנתית והתקפית ככל שיידרש.

בחלק המרכזי של הרצועה ואזור מחנות המרכז וחאן יונס יתקיים שלטון אחר. צה"ל מקיף את האזור משלושה כיוונים (ארבעה אם מוסיפים את חיל הים), ושומר לעצמו את הזכות להיכנס כשיידרש. מעל אזור זה, בחלק הצפוני, בשלב הזה בעיקר שממה ושממון. מה שנהרס לא ישוקם, ותושבי האזור לא יורשו לחזור. לפחות כל עוד לא פורק חמאס לחלוטין, תושבי העוטף לא שוקמו והחטופים לא הוחזרו.

ההחזקה בשטח תהיה צבאית, עד להחלטה נוספת, שתיגזר מן הסתם מאופי הממשלה באותו זמן ומטיב הממשל האמריקני. יהיו ממשלות שיפנו, יהיו שיספחו או יחזירו כמה מהיישובים היהודיים. סוגיה זו נותרת פתוחה עד להחלטה אחרת.

ההצעה לא מדברת על גירוש אוכלוסייה, כיבוש רפיח או מהלכים שנויים במחלוקת בינלאומית, ומנסה לדלג על כמה שיותר מהם. האמריקנים אמנם דורשים את חזרתם של תושבי צפון עזה לבתיהם, אולם ישנה תמימות דעים בצמרת הישראלית שבכל מקרה הדבר לא אפשרי כרגע. כך גם על פי התוכנית. גם אופיו של הפרימטר, אזור החיץ המזרחי שיילקח מהרצועה ויסופח דה־פקטו לישראל, לא מוגדר סופית.

לדברי שיקלי, ״המלחמה הנוכחית, שאין צודקת ממנה, מוכרחה להיות האחרונה בחבל הארץ הזה לחמישים השנים הבאות. עיקר הלחץ הבינלאומי עניינו לאפשר חזרה לשגרה ברצועת עזה בדגש על צפונה. למול הלחץ הזה, האמירה שלנו מוכרחה להיות: כל עוד יש חטוף אחד בעזה, וכל עוד חמאס לא נכנע כניעה מוחלטת ללא תנאי - החיים ברצועה לא ישובו למסלולם בדרומה, ואיש לא יוכל לשוב אל ביתו בצפונה".

אין מתנות חינם

סערת אישור התקציב בממשלה והדרישה לסגירת משרדים ולקיצוץ דרסטי, עשויים להתגלות כקצה הקרחון של מאבקים פוליטיים בתוך הקואליציה, שגם כך עוברת טלטלה לא פשוטה בעקבות טבח 7 באוקטובר והמלחמה בעזה. המהומה הנוכחית לא בין הקואליציה המקורית למחנה הממלכתי - אלו שזה מקרוב באו וכבר עושים סימני פרישה - אלא בתוך הקואליציה המקורית, של 64 המנדטים ממחנה הימין.

נראה כי המאבק לסגירת משרדים קטנים ומומצאים בדרך לפתרון. בציונות הדתית, עוצמה יהודית ויהדות התורה תומכים עקרונית במהלך, שעורר סערה ציבורית בתיקוני תקציב 2023 שאושרו לפני כחודש. אלא שלא פה הבעיה. בכירים במפלגות אלה דורשים כי יחד עם סגירת המשרדים, תתבצע חלוקה מחדש של משרדי הממשלה - רה־שאפל - היות שמפתח חלוקת התיקים מיום הקמת הממשלה אינו רלוונטי יותר.

הליכוד, למשל, אמור היה לקבל 14 שרים. בפועל יש לו היום 19. ש"ס, על פי המפתח, אמורה היתה לקבל חמישה. בפועל יש לה שישה. בטענות שהגיעו כבר לפתחם של ראש הממשלה ויו"ר הקואליציה לפתוח הכל מחדש, נאמר כי בעוד הליכוד וש"ס מקבלים לא רק מספר גבוה יותר של שרים אלא גם תפקידים בכירים בהרבה כמו ביטחון, חוץ, פנים, בריאות וכדומה, בידי המפלגות האחרות תיקים קטנים יותר. דרישתם היא כי הליכוד וש"ס יצמצמו את מספר השרים ויעבירו חלק מהתיקים הבכירים למפלגות הקטנות.

בה בשעה שגורמים בליכוד ובש"ס תובעים מהמפלגות האחרות לוותר על התיקים הקטנים כמו מסורת, מורשת, התיישבות וכן הלאה, מי שעשויים לשלם את המחיר אלה דווקא אותם גורמים עצמם. מה שהתחיל כרמיזות וטענות, הולך ונשמע בימים האחרונים כמו איומים מפורשים.

נתניהו כבר נכנס להיסטוריה כראש הממשלה הראשון שממשלתו נפלה כי לא העבירה תקציב, אבל היה זה מהלך מכוון שנועד לפרק את הממשלה הפריטטית עם גנץ ולהוביל לבחירות. כעת, פירוק הממשלה על רקע אי אישור תקציב לא בתוכניות של נתניהו. איך שהדברים נראים כעת, אישור תיקוני התקציב הקודם לפני חודש היה כסף קטן לעומת מה שמצפה לו בשבועות הקרובים.

לא כל כך מהר

לפני חודש וקצת כינסה יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי מסיבת עיתונאים והודיעה על בחירות מוקדמות לראשות המפלגה, שבהן לא תתמודד. היא העריכה כי במהלך 2024 יהיו בחירות כלליות, ואמרה ש"כדי להיערך, אני פותחת את המפלגה ומתכוונת להקדים את הפריימריז לראשות העבודה, ולקיימם בעוד ארבעה חודשים".

כשעה אחרי מסיבת העיתונאים שלחה מיכאלי הודעה להנהלת המפלגה, ובה, לצד דברי התודה לחברים, הדגישה שוב כי יתקיימו פריימריז, וסיכמה: "אני טסה מחר לכנס ביטחוני בדובאי. בתחילת השבוע, עם חזרתי, נקיים ישיבה".

הכנס הסתיים, תחילת השבוע הגיעה, בא גם סופו. גם השבוע שאחריו חלף וזה שאחריו. עבר חודש, ועדיין לא נשמע אות חיים ממיכאלי. לא ישיבת הנהלה, לא פריימריז, לא כלום. כאילו מסיבת העיתונאים מעולם לא התקיימה. חברי הכנסת, מועמדים שונים, חברי ועידה ופעילים התחילו לחשוב שמיכאלי עבדה עליהם. או שהתחרטה.

מי שתפסו את מיכאלי לשיחה קשה היו פיני קבלו, נציג המפלגה בהסתדרות, ופעיל מרכזי נוסף, שלמה אביטן. בעדכון לפעילים כתב קבלו כי "היתה פגישה קשה... דרשנו שתניח את המפתחות מיידית ושלא יהיה לה יד בהליך הבחירות. מי שכשל לא יוכל לשקם, את זה היא אמרה על ביבי. לצערי, מרחה אותנו בלגרור זמן, אף חיזקה את לשכתה בצוות נוסף, ויש רושם שהיא לא הולכת לשום מקום".

"דרשנו ממיכאלי שתניח את המפתחות מיידית ושלא יהיה לה יד בהליך הבחירות", סיפר פיני קבלו על הפגישה עם היו"ר הפורשת, "מי שכשל לא יוכל לשקם, את זה היא אמרה על ביבי. לצערי גררה זמן"

במפלגה לא חיכו והחלו לקדם איסוף חתימות לכינוס ועידה. סדר היום: בחירות פנימיות לראשות המפלגה. מיכאלי לא עוזבת לבד, אז יראו לה את הדלת החוצה. השבוע שלח אחד הפעילים, שלום דסקל, הודעה בזו הלשון: "אנו עומדים להגיש 1,280 חתימות של צירי ועידה ליו״ר המפלגה, בדרישה לכינוס שלא מהמניין, להצבעה אלקטרונית בנושאים המפורטים - כולל מועד לבחירת יו״ר ומוסדות המפלגה. כל ציר/ה המעוניין להוסיף את שמו למכתב המלווה לארגז החתימות, שיאשר לי עם שם מלא ות״ז".

רק אז נשמע אות חיים ראשון ממיכאלי. סוג של. בהודעה ששלחה להנהלת המפלגה השבוע, יותר מחודש אחרי שהודיעה על הפריימריז שבהם לא תתמודד, כתבה: "אנא הכניסו ביומן פגישת הנהלה (פיזית) בתאריך 18.1, יום חמישי, בין השעות 12:00-14:30. מטרת הישיבה לקיים שיח וסיעור מוחות לקראת הבחירות לתפקיד יו״ר המפלגה ומוסדותיה. בחלקה הראשון של הישיבה נתעדכן במצב המפלגה, נדון באופציות שונות ונשמע את מחשבותיכןם. (השיבוש הלשוני במקור - מ"ט)... המטרה של הישיבה היא להתניע את תהליך הבחירות ולנסות להגיע להפריה משותפת".

אם לא די היה בזה כדי לגרום להרמת גבות של חברי ההנהלה, שלא מבינים על אילו דיונים, הפריות משותפות ואופציות צריך למרוח שעתיים וחצי, בפגישת הנהלה שאותה ניתן לכנס בתוך כמה ימים אבל נקבעה לעוד שבועיים, הגיע ההמשך: "במקביל, נוציא קול קורא לפעילי המפלגה ולתומכיה להעברת הצעות למבנה הבחירות. הצעות משמעותיות (אשר יעמדו בסף חוקתי ותפעולי) יונגשו ויובאו לעיון הנהלת המפלגה. זאת כחלק מהרצון לייצר תהליך בחירות מיטבי". במפלגה עם ניסיון של עשרות שנים ותקנון ידוע, שקיימה לא פעם ולא פעמיים בחירות בזק גם בתוך חודש, איזה צורך יש בדיוק בכל אלה?

"לאחר התהליך הזה (שייערך כשלושה שבועות) נקיים ישיבת הנהלה נוספת לקבלת החלטות", הוסיפה מיכאלי, "אם יהיה צורך בכינוס ישיבה נוספת נעשה זאת. יש לנו (כמו גם לחברות הסיעה ולפעילים המרכזיים) תפקיד חשוב וקריטי בימים אלה. כולנו צריכים יחד לייצר תהליך בחירות פתוח, אטרקטיבי, הוגן ודמוקרטי במטרה להרים את המפלגה למקום הראוי לה".

בחישוב מהיר שעשו הפעילים, עולה כי הפריימריז שהובטחו לעוד ארבעה חודשים כנראה לא יתקיימו גם בעוד שמונה. הם לא מבינים מה גורם למיכאלי לאחוז בקרנות המזבח, הם כן יודעים שהם לא יאפשרו לזה לקרות. מבחינתם, מה שאמור היה להסתיים בפרישה מכובדת, עוד עשוי להגיע להדחה מכוערת.