החזית המאוחדת: גלנט והלוי מיישרים קו מול הסרבנות

ראש הממשלה נקלע למשחק סכום אפס. המחאה, השיבושים, שביתת הרופאים, סרבנות הטייסים, לחצי האמריקנים, הכל עולה על גדותיו. מנגד, יותר ויותר שרים אומרים בגלוי שבלי כבשת הרש של עילת הסבירות אין ממשלה. זה גם המסר שיעבירו לו אלפי מפגיני הימין, שיגיעו ביום ראשון לקפלן. לנתניהו אין פתרון ביניים. אין דחייה קלה, כמו שהיה בפעם הקודמת כשעצר את החקיקה לפני פגרת האביב. יותר מכל היה רוצה שהאירוע יהיה מאחוריו. לא בטוח שזה אפשרי.

ביום שני נפגש נתניהו עם שר הביטחון ועם הרמטכ"ל לפגישה בשש עיניים, לדון בהשלכות מכתבי הסרבנות שנשלחים, בעיקר כהודעות לעיתונות, חדשות לבקרים מאז חידוש החקיקה עם פיצוץ השיחות בבית הנשיא. בסיבוב הקודם, זה שנגמר בפיטורי יואב גלנט (שבוטלו) ובעצירת החקיקה, סירב נתניהו למפגש כזה, למרות תחנוניו של שר הביטחון. איתו, עם גלנט, היה מוכן להיפגש, אבל לא יחד עם הרמטכ"ל.

היו אלה זמנים אחרים. נתניהו רתח על שר הביטחון ועל רא"ל הרצי הלוי, שלטענתו לא עושים מספיק כדי להילחם בסרבנות הטייסים, וכל ניסיון של גלנט להעלות את הנושא בפניו העלה חרס. הפעם הסיטואציה שונה. הסרבנות אותה סרבנות, אולם היחס של גלנט השתנה. הוא יישר קו עם נתניהו ושיגר מילים קשות נגד חותמי המכתבים והמילואימניקים.

גם הרמטכ"ל הצטרף. בדבריו בוועדת החוץ והביטחון הטיל את האשמה כולה על הסרבנים ועל אלה שמעודדים אותם. במהלך הפגישה עם נתניהו הבהיר הרמטכ"ל כי למרות הרעש והצלצולים, לפי שעה היקף הסרבנות בפועל לא מהווה סכנה לכשירות צה"ל. בדגש על המילים לפי שעה. עד שהחקיקה תעבור, ההיקפים עשויים לגדול.

על דבר אחר כן הרתיע הרמטכ"ל בשיחותיו עם צמרת המערכת המדינית. הכשירות של צה"ל איתנה, אולם הלכידות נפגעה קשה. אולי הכי קשה מאז נוסד צבא ההגנה לישראל. ויכוחים פוליטיים תמיד היו בין החיילים. מערכות בחירות. מלחמות. מהלכים שנויים במחלוקת ועוד. אולם מה שקורה הפעם בתוך הצבא זה הרבה מעבר לכך. יש יחידות שהתיעוב ההדדי קרע אותן. זה כבר מזמן לא רק אנשי הקרקע והטייסים, אלא ביחידות רבות נוספות. לדברי הרמטכ"ל באותן שיחות, ייתכן שלאחר שהפצע הזה בתוך הצבא נפתח, כבר לא ניתן יהיה לאחות אותו.

בכירים במערכת הביטחון מייחסים את שינוי הכיוון של הרמטכ"ל, שעד כה נזהר מלנקוט עמדה בוויכוח, להודעה שמסרה לשכת נתניהו אחרי שיחת הטלפון עם ביידן. בהודעה נאמר כי ראש הממשלה אמר לנשיא ארה"ב שהחקיקה המתוכננת בשבוע הבא היא עובדה מוגמרת. הרצי הלוי הבין מההודעה שאין עוד אפשרות לשכנע את הממשלה לרדת מהחקיקה, כפי שניסה גלנט בפעם הקודמת.

גנץ מחפש עדנה מחודשת

נתניהו מרגיש כי הצליח לצלוח כמה משוכות גדולות בדרך לחקיקת הסעיף הראשון של הרפורמה, כמו הנשיא ביידן, ההסתדרות והסרבנים, ובמהלך הפגרה ינסה להחזיר את המדינה לשגרה. הוא לא מתכוון לפטר את היועמ"שית ולא לעשות למעשה שום שימוש מודע בחוק, אלא לייצר שקט ולגבש תוכניות בתחום הכלכלי והביטחוני, בשעה שזירת הצפון כבר מבעבעת על סף רתיחה.

כוכבית אחת לדברים - את ועדת החקירה הממשלתית לפרשת הרוגלות המשטרתיות (פגסוס) הוא כן מתכוון להקים בסמוך לאישור חוק הסבירות, ואולי אף תוך שימוש בו, אם יהיו עתירות לבג"ץ נגד הקמתה.

קריאתו של בני גנץ להגיע להסכמות עם נתניהו נועדה להציל את מצבו בטרם יידרדר עוד יותר, לצייר אותו שוב כמתון ואחראי, ובעיקר להותיר את יאיר לפיד עם קיצוני המפגינים ולצאת, שוב, לדרך חדשה בנפרד

בני גנץ, יש להניח, לא האמין שנתניהו יקנה את מרכולתו כאשר הציע "הסכמה תמורת הסכמה" בהמשך החקיקה. מצידו של גנץ הסיפור הוא לא ראש הממשלה, ואפילו לא חוק עילת הסבירות, אלא הסקרים.

גנץ הבין באיחור, כי הוא זה שמשלם את המחיר העיקרי על פיצוץ השיחות בבית הנשיא. השיחות הביאו לו עדנה שמעולם לא היתה לו. מבין שלושת השחקנים על הזירה, יחד עם נתניהו ולפיד, קצר גנץ כל הקופה. אנשי הימין כעסו על נתניהו ועזבו אותו, לפיד הקצין מדי והתמסר למחאה, כולל לאקטים האלימים ופורעי החוק שבה, ואילו הוא, גנץ, הפך לגורם המתון והאחראי ביותר בסביבה.

בסקרים מעמדו של גנץ נסק - גם בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה וגם במספר המנדטים של מפלגתו. אבל אז הסתיימו השיחות, נתניהו חזר לבייס שחיזק אותו, ומכאן הדרך להידרדרות של גנץ היתה קצרה. עד לשבוע זה, את כל המהלכים נגד הרפורמה תיאם גנץ עם לפיד. השניים הוציאו הודעות משותפות לעיתונות, נכנסו לבית הנשיא יחד ויצאו יחד, והסוף ידוע. מסיבת העיתונאים שבה קרא להסכמות עם נתניהו נועדה להציל את המצב בטרם יידרדר יותר, לצייר את גנץ שוב כמתון והאחראי, ובעיקר להותיר את לפיד עם קיצוני המפגינים ולצאת, שוב, לדרך חדשה בנפרד.

"לנקות" היכן שאפשר

צמצום עילת הסבירות היא רק סימפטום. השמאל השלים עם העובדה שהימין יכול להיות בשלטון כבר ב־1977, עם עלייתו של בגין, אבל זאת בתנאי שמוקדי הכוח האמיתיים - הפקידות הממשלתית, הסתדרות העובדים הכללית, צמרת מערכת הביטחון, היועצים המשפטיים, וכמובן שופטי בג"ץ - ימשיכו להחזיק יד אחת על ההגה ולהבטיח כי ההנהגה לא חורגת מגבולות הגזרה המשקפת את ערכיהם. לכן כעת, למרות ההפגנות והמחאות, בימין מזהים הזדמנות לשנות את המציאות. לא רק תיקונים במערכת המשפט, אלא גם בזירות הציבוריות הנוספות שאותן הזניח כל השנים.

ביום רביעי בכנסת הכריז השר במשרד המשפטים, דוד אמסלם, על השלב הבא ב"ניקוי" מעוזי השמאל במסדרונות השלטון: הפסקת תוכנית הלימודים של קרן וקסנר, המעניקה זה שנים מלגות לעובדים בשירות הציבורי. "לטעמי יש בעיה שעובד יוצא לחו"ל לתקופת לימודים של חודשים על חשבון הקרן, ובמקביל מקבל את כל משכורתו ממדינת ישראל", אמר אמסלם.

"אנחנו יודעים גם את מי בוחרים (לתוכנית של הקרן) - לא מנהל מדור בעיריית ירושלים או מפקח מס הכנסה בנתניה. האליטה בוחרת את עצמה גם פה. זה קציני צה"ל שלא תדע מה מכניסים להם לראש, אנשי מערכות הביטחון, הפקידות הבכירה. אני רואה את הנושא הזה בחומרה רבה".

אמסלם התפרץ לדלת פתוחה. במשרד ראש הממשלה (לא נתניהו עצמו) יש מי שעוסק בתקופה האחרונה במרץ בנושא. קרן וקסנר מפעילה כמה תוכניות בישראל, שהמשותף לכולן הוא מימון לימודי תואר שני במנהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד בארה"ב. הנבחרים על ידי הקרן יוצאים ללימודים של כ־11 חודשים באוניברסיטה היוקרתית והקרן מממנת את כל הוצאות שהותם, עלות שעשויה להגיע לכמיליון שקלים לעובד, ובמקביל ממשיכה ישראל לשלם לעובד המדינה את משכורתו, וכמובן שומרת על מקום עבודתו.

עד סוף 2019 עמד מספר בוגרי הקרן מקרב העובדים בשירות הציבורי על כ־480, וההערכה היא כי בשלוש שנים הבאות יגדל מספרם לכאלף עובדים. בין הבוגרים: שופטי עליון, שופטים רבים נוספים מערכאות המחוזי והשלום, עשרות מעובדי פרקליטות המדינה, בכירים בצה"ל כמו הרמטכ"ל, אלופים מכהנים, הפרקליט הצבאי הראשי ועוד, וכמובן מנהלים בכירים בשירות הציבורי מכל משרדי הממשלה.

קרן בבדיקה חוזרת

וקסנר היא לא הקרן היחידה שמציעה לעובדי מדינה לימודים מעבר לים. אבל יש הטוענים שהיא הבעייתית מכולן. במשך שנים טוענים בימין כי לא מעט מבוגריה הסתבכו עם הדרג המדיני שמעליהם, ואף התעמתו עם השרים הממומנים עליהם, וזאת לדעתם בשל התפיסה המנחה את בוגרי וקסנר כי השר הוא אמנם בעל הסמכות החוקית, אולם המנהיג האמיתי הוא בעל שאר הרוח הדרוש להחליט מהי המדיניות הרצויה.

לפני שנתיים עתרה תנועת הימין "אם תרצו" נגד השתתפות עובדי המדינה בתוכנית, בטענה כי מדובר בטובת הנאה. העתירה נדחתה. שנה קודם צייץ יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, דברים קשים נגד הקרן ובוגריה. לאחר שקיבל איום בתביעה מכמה מיוצאי הקרן, ובהם האלופים (מיל') עמוס ידלין ונעם תיבון, פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, היועמ"ש לשעבר של השב"כ אלי בכר, ראש מח"ש לשעבר אורי כרמל, בכירת הפרקליטות לשעבר אביה אלף, תא"לים (מיל') אסף אוריון, אבי ברבר ועודד גור־לביא ואיש התקשורת אלון בן דוד - מחק נתניהו את הציוצים הקשים ופרסם התנצלות פומבית.

בדיון שהתקיים בוועדת החוקה בנושא הקרן ביולי 2020, אמר יו"ר הוועדה המייעצת לקרן, אלוף (מיל') עידו נחושתן, כי "זה זמן מוצאת הקרן עצמה חשופה למסע דה־לגיטימציה רצוף האשמות ורמיזות מכוערות. הקרן עומדת בראש מורם ובלב נקי מול כל הדברים הללו. תנו לנו להמשיך לתת לשירות הציבורי את המיטב".

ח"כ שלמה קרעי מהליכוד, שיזם אז את הדיון, הטיח בו בתגובה כי "זו קרן זרה עם השפעה לא דמוקרטית, ואף אנרכיסטית. הנאמנות הכספית והאידיאולוגית מסכנת את המדינה. אם לא תופסק ההשתתפות, נקבע זאת בחוק".

הבעיה שעמדה בפני אנשי הימין שניסו לפעול נגד הקרן היתה, אפוא, בעיה חוקית, משום שקשה להצדיק את הפסקת ההתקשרות בין המדינה לקרן בגלל אג'נדה.

עד לשבוע זה. התפתחויות שהתרחשו מעבר לאוקיינוס פתחו פתח, כך לפחות מקווים מתנגדי הקרן, שדרכו ניתן יהיה לבסס את הטענה החוקית החסרה. מתברר כי זה זמן מתנהלים בבית המשפט בארה"ב תהליכים נגד מייסד הקרן והמממן היחיד שלה, לזלי וקסנר, בפרשות המין הקשורות לג'פרי אפשטיין.

אפשטיין היה מנהל החשבונות והנכסים של וקסנר, שהיה הלקוח הראשי שלו, ואשר על גבו צבר את הונו העצום. המשפט עוסק בתביעה של שתי נשים שהאשימו את וקסנר שלא רק ידע בזמן אמת על ההטרדות המיניות שעברו והעלים עין, אלא המשיך לממן את אפשטיין אף שכבר ידע לאן הולך הכסף, לכאורה.

הטבעת סביב וקסנר הלכה והתהדקה עוד יותר, כאשר סירב להגיע שבע פעמים לדיון בעניינו בבית המשפט. לפני שבועיים נפסק כי אם יסרב להגיע בפעם הבאה, יקבל מבית המשפט צו הבאה מיוחד שיאלץ אותו להתייצב ולהשיב לשאלות העולות לגבי התנהלותו.

נכון לעכשיו אין כל הליך פלילי נגד וקסנר, אולם התנהלותו בפרשה זוכה לביקורת גדולה בתקשורת באמריקה, כשעוד ועוד חברות עסקיות מבטלות את הקשר עימו בשל כך.

במכתב שהפנה השבוע ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) לראש הממשלה, לשר המשפטים ולנציב שירות המדינה, צוטט סעיף 5.2 בנוהלי נציבות שירות המדינה, שבו נאמר כי אחד הקריטריונים הנוגעים לאופי ארגון, לפעולות הדרכה ולמידה המוצעות במסגרת שיתוף הפעולה, הוא כי "אין בשיתוף הפעולה עם הארגון כדי לפגוע בתדמיתו של השירות הציבורי".

לדברי בוארון, "התנהלותו של וקסנר אכן מחלחלת ומכתימה את שמה של הקרן הנושאת את שמו, נשלטת על ידיו וממומנת מכיסו, וממילא עולה חשש כבד, ממשי וודאי לפגיעה בשמו הטוב של הבא בשעריה, ובכללם עובדי השירות הציבורי".

בעקבות ההתפתחות בוחנים במשרד ראש הממשלה, יחד עם גורמים במשרד המשפטים ונציבות שירות המדינה, את ביטול שיתוף הפעולה עם הקרן ואת השהיית שליחתם של עובדי המדינה להשתלמות עד לבירור העניין.