בסוף הילדים חווים תסכול במסגרת שלא מתאימה להם. צילום: עמי שומן

פקק בדרך לטיפול: דרוש מבצע לאבחון ילדים

כשנוצר פקק בדרך לדרכון המיוחל לחו"ל, מדינת ישראל מתגייסת לחסל את התורים • אבל מה קורה כשאלפי תלמידים זקוקים לבדיקה נוירולוגית או פסיכיאטרית? • ההורים ממתינים, הילדים צוברים פערים לימודיים ומשרד הבריאות מתמהמה עם מתן פתרונות למחדל

כבר שלושה שבועות אני רוצה לכתוב את הטור הזה. אבל ככה זה אצלנו, אירוע ביטחוני רודף אירוע פוליטי, והנה אנחנו כבר עמוק בתוך החופש הגדול. הלב עם הפצועים מתל אביב ועם האבלים בבית אל, המחשבות עם חיילינו הגיבורים שנלחמו במחבלים בג'נין. ובכל זאת, החלטתי שלא אחכה לשבוע הבא. די לדחיינות.

הפעם אני מקדישה את הטור למלחמה אחרת, לא פחות חשובה ממבצע בית וגן: המלחמה על שלומם הנפשי־פדגוגי של תלמידי ישראל. החופש הגדול הוא הזדמנות נפלאה לעשות כל מה שאפשר כדי שהילדים ובני הנוער יוכלו להתחיל את שנת הלימודים הבאה כמו שצריך. עבור אלפי תלמידים זה לא יקרה, כי הם ממתינים כבר חודשים ארוכים בתור לאבחון נוירולוגי או פסיכיאטרי.

כשנוצר בישראל פקק בתור לדרכונים, המדינה מתגייסת לחסל את ההמתנה האינסופית לדרכון המיוחל. משרד הפנים יצא ל"מבצע דרכון" והנפיק 425 אלף דרכונים ב־35 ימים. מדובר במבצע מציל חיים, כי הרי מה אנו ומה חיינו בלי קפיצה קטנה לחו"ל. אבל משום מה, משרד הבריאות לא יוצא למבצע דומה לחיסול התור לאבחונים השונים. שההורים והתלמידים יחכו, ותחל לה עוד שנת לימודים בלי שהמערכת תוכל לתת לילד את המענה מתאים.

כתבתה החשובה של בת־חן אפשטיין אליאס "אבודים", שפורסמה במוסף "שישבת" האחרון, תיארה את מצבם העגום של דור הקורונה, פליטי המגיפה, נערים שלא הצליחו לחזור למסגרת לימודים ולחיים בריאים. גם אחרי שהווירוס כבר לא מאיים על חיינו, נזקיו וצלקותיו מאיימים על חיי ילדינו. אלא שמצבו של מערך בריאות הנפש היה בכי רע עוד לפני המגיפה.

 

אם ורכזת קהילתית: "אמרו לי שאולי יקבעו תור לבן הצעיר שלנו לנובמבר. זה אומר לחכות לפחות עשרה חודשים לאבחון. רצינו לבחור לו מסגרת מתאימה לכיתה א', אבל בלי אבחון מאוד קשה להחליט איפה נכון לרשום אותו"


המחסור האקוטי בפסיכיאטרים בישראל, ובפסיכיאטרים לילדים בפרט, מוכר. כבר עסקנו בו ב"על זה" יותר מפעם אחת. אבל גם לאבחון נוירולוגי לבעיות קשב וריכוז צריך היום להמתין כעשרה חודשים. כך, למשל, מספרת א', אם לחמישה ורכזת קהילתית ממרכז הארץ: "אני מחכה כבר חמישה חודשים לאבחון נוירולוגי לבן הצעיר שלנו, ואמרו לי שבעוד חודשיים ייצרו איתי קשר, ואולי יקבעו לנו תור לנובמבר.

"זה אומר לחכות לפחות עשרה חודשים לאבחון. הילד בן 7. מתוק אך תזזיתי. בשנה שעברה השארנו אותו בגן, והשנה רצינו לבחור לו מסגרת מתאימה לכיתה א', אבל בלי האבחון מאוד קשה להחליט מה המסגרת המתאימה. אנחנו כרגע במצב שהוא יתחיל בית ספר לא במסגרת מתאימה. יש לי ניסיון עם שני ילדים בוגרים יותר שעברו אבחונים. את אחד מהם העברנו לכיתה קטנה בעקבות האבחון, וזה ממש הציל אותו. אבחון, אם באמת פועלים אחר כך בהתאם להמלצות, הוא קריטי. משהו שממש יכול להציל את הילד".

חשש לשלומם

מי שפנה בעניין למשרד הבריאות, וספציפית לשר הבריאות, משה ארבל מש"ס, הוא מאור צמח, יו"ר ארגון הקב"סים הארצי. תפקידם של קציני הביקור הסדיר הוא למנוע נשירה ולטפל בנושרים ממערכת החינוך.

במכתב לשר ארבל מ־16 ביוני, כותב צמח כך: "כמי שאמונים על נשירה, אנחנו בודקים לעומק מה הסיבה לאי־הגעה סדירה לבית הספר ולחוסר התפקוד הלימודי, ומגלים כי תלמידים אלו שרויים במצוקה אמיתית, שלא מטופלת על ידי איש מקצוע מכיוון שטרם נעשה אבחון. ההמתנה לתור לצורך אבחון או הערכה פסיכיאטרית היא ארוכה וממושכת.

"בינתיים, הילדים צוברים פערים לימודיים וחווים תסכול וקשיים נפשיים, שהולכים ומחריפים. קיים חשש לשלומם הפיזי והנפשי של אותם התלמידים. ארגון הקב"סים הארצי, המייצג מאות קב"סים בישראל, פונה אליך בקריאה לפעולה מבצעית מיידית מול קופת החולים ובתי החולים למען קידום תורים אלו. מבצע 'אבחון וטיפול', כפי שנעשה בחיסול התור לדרכונים, יבטיח שאותם ילדים יוכלו לפתוח את שנת הלימודים הבאה בצורה מיטבית ובכך להציל את נפשם, בבחינת המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו".

כשאני שואלת את צמח איך אפשר לצאת למבצע כזה, הרי מאבחן זקוק להכשרה מקצועית יותר מפקיד המנפיק דרכון, הוא מסביר שיש כמה צעדים שניתן לעשות. "ראשית, צריך להגדיר קדימות לילדים באבחונים נוירולוגיים ופסיכיאטריים לאורך כל החופש הגדול. בתקופה זו צריך לדאוג לכך שכל נוירולוג או פסיכיאטר בשירות הציבורי יוסיפו עוד שעתיים שבועיות לטובת אבחונים של ילדים.

"אפשר גם לגייס באופן זמני פנסיונרים בתחום. במקביל, המדינה יכולה לחלק ואוצ'רים ולסבסד אבחונים במכונים פרטיים. דיברתי עם נוירולוגית בכירה באחד מבתי החולים הגדולים, והיא אמרה לי שנוירולוגים מעדיפים לא לעשות את האבחונים הללו, כי הם רוצים להתעסק בתחומים שהם מאתגרים יותר מקצועית. היא אמרה שלא מעט רופאי משפחה עברו הכשרה מיוחדת כדי שיוכלו לעשות אבחונים נוירולוגיים, אבל הם פשוט מתעצלים ולא רוצים לעסוק בזה. היא הסכימה איתי שצריך לעשות מרתונים של אבחונים, להוסיף עוד שעתיים שבועיות לכל נוירולוג במרפאות החוץ בבית החולים לטובת אבחונים, וגם לתמרץ רופאי משפחה שהוכשרו לכך להירתם למבצע".

"יש חשיבות במענה נפש"

השר משה ארבל טרם ענה למכתבו של צמח. פנייה שלנו למשרד הבריאות וללשכת השר נענתה בתגובה הבאה: "שר הבריאות ומשרד הבריאות רואים חשיבות רבה במענה נפשי לילדים ולבני נוער ופועל לפתרונות הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. השיקולים העומדים בפני מערך בריאות הנפש בבחינת הפתרונות האפשריים הם שיקולים מקצועיים בלבד, המתעדפים טיפול לפי צורך קליני של ילדים ונוער, הזקוקים למענה נפשי מיידי, מדויק ורגיש.

"נוסף על כך, המשרד פועל במספר דרכים כדי להמשיך ולטייב את זמינות התורים בקופות החולים גם בתחום התפתחות הילד, כולל אבחונים. רבים מהפתרונות הקיימים יכולים וצריכים להינתן במסגרת מערכת, גם ללא התערבות מערך בריאות הנפש. לכן בימים אלו נערך שיח בין משרד הבריאות, משרד החינוך ואיגוד הפסיכיאטריה של הילד, כדי למצוא פתרונות ישימים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...