ג'ורג'ה סימיון הוא השם הלוהט ביותר בפוליטיקה הרומנית. הפוליטיקאי הצעיר בן ה־36 ייסד רק לפני שלוש שנים וחצי את מפלגת הימין הלאומית "הברית לאיחוד הרומנים" (AUR - "זהב" ברומנית), וכבר נתפס על ידי הממסד הפוליטי כאיום הגדול ביותר לקראת הבחירות לנשיאות, לבתי הנבחרים, לרשויות המוניציפליות ולפרלמנט האירופי, שייערכו ב־2024. בבחירות הכלליות הקודמות, שנערכו כשנה בלבד לאחר הקמת "זהב", קיבלה המפלגה עשירית מכלל חברי הפרלמנט והסנאט, והיא הרביעית בגודלה בפרלמנט.
רומניה סובלת מאי־יציבות פוליטית כרונית ובעשור האחרון כיהנו בה 11 ממשלות, בעיקר בגלל מפה מפלגתית מפוצלת, פרשיות ושערוריות ומצב כלכלי קשה. המפלגה החזקה במדינה היא עדיין המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, שחברה למפלגה הליברלית, השנייה בגודלה בפרלמנט. הרוטציה בין ראשי המפלגות, שנדחתה לנוכח גלי המחאה והשביתות מצידם של המורים במדינה, התקיימה השבוע, ולמרות פרישת אחת ממפלגות הקואליציה, זכתה הממשלה החדשה לאמון מצד 290 מתוך 465 צירי פרלמנט.
ארבעת עקרונות היסוד של המפלגה הם משפחה, אומה, נצרות וחופש. מאחורי שולחנו של סימיון עוצב חלון כמפת רומניה הגדולה, הכוללת גם את מולדובה, עדות לכך ש"זהב" דוגלת באיחוד בין שתי המדינות, כפי שהיה בתקופתה של ממלכת רומניה. זו אחת הסיבות שיריביהם הפוליטיים מייחסים לסימיון ול"זהב" נטיות ניאו־פשיסטיות ופרו־רוסיות.
"כשאתה הולך לבית ספר ולא לומד על ההיסטוריה של רומניה, אבל יש לך שיעורי חובה על ההיסטוריה של היהודים, זה עלול לגרום לתוצאה הפוכה מהרצוי"
המפלגה מגדירה את עצמה כפטריוטית, נוצרית־דמוקרטית, המבקשת להגן על זכויותיהם של הרומנים באשר הם, בעלת אוריינטציה דתית מאוד ומתנגדת ל"אידיאולוגיית המגדר" ולהפלות. "זהב" מנסה להתקבל כעת לשורות "האירופאים השמרנים והרפורמיסטים" - סיעת מפלגות ימין אירופיות שבראשה עומדת כיום ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'ה מלוני, ומאחר שהתקשורת הרומנית ברובה מגויסת לצד הממסד הפוליטי, הפכה המפלגה את הרשתות החברתיות לאמצעי העברת המסרים העיקרי שלה.
סימיון, "בחור מהשכונות", טיפח לעצמו תדמית של פוליטיקאי כן וישר, חי עם רעייתו הטרייה בדירה צנועה בבוקרשט, ולדבריו תורם מדי חודש 90 אחוזים ממשכורתו למטרות הקשורות לרומניה או לרומנים. בפוליטיקה המקומית, הנתפסת כמושחתת עד היסוד, סימיון הוא שינוי מרענן. ייתכן שיתמודד על הנשיאות, ייתכן שיבקש להיות ראש הממשלה.
"היהודים שעזבו - אבידה"
יריביו הפוליטיים מייחסים לו ולמפלגתו קרבה אידיאולוגית או נוסטלגית למשטרו האנטישמי של הדיקטטור יון אנטונסקו ולבעלי בריתו, הלגיונרים מ"משמר הברזל", שהיו אחראים לשואת יהודי רומניה. כ־400 אלף מיהודי רומניה נרצחו על ידי משתפי פעולה עם הנאצים ברומניה ובאזורים שהיו בשליטתה.
לרומניה לקח זמן רב לקבל אחריות לפשעיה כלפי היהודים, שנמשכו גם תחת המשטר הקומוניסטי שמכר את שארית הפליטה. למרות ההאשמות כלפיו, לא ניתן למצוא כל אמירה אנטישמית של סימיון, והוא דואג להרחיק משורות מפלגתו כל נבחר ציבור בעל התנהגות קיצונית. בעבר ביקר בישראל, באופן פרטי, ובקרוב הוא מקווה להגיע לביקור רשמי. בירושלים יש עדיין ספקות לגבי האיש ומפלגתו, כפי שיש כלפי מפלגות ימין ריבוני נוספות באירופה, ההולכות ומתחזקות פוליטית. בראיון בלעדי ל"ישראל השבוע" ביקש להבהיר את עמדותיו בכל הקשור ליהודים, לשואה ולישראל.
אתרי האינטרנט בישראל מלאים בפרסומות שקוראות לישראלים ממוצא רומני לבקש אזרחות רומנית. אתה ומפלגתך קוראים לאיחוד כל הרומנים באשר הם. אתם רואים גם בישראלים הללו רומנים?
"כמובן. היו לנו תקופות בהיסטוריה שלנו שבהן היינו מדינה גדולה ומכובדת בזירה הבינלאומית. יהודים רבים ממוצא רומני עזרו לנו לזכות בהכרה הזו. לדוגמה, אנה אסלן (ביולוגית ופיזיקאית) שהמציאה את הג'רוויטל (תכשירי אנטי־אייג'ינג), שמסייע מאוד לתיירות הרפואה ברומניה. היהודים הרבים שעזבו את רומניה בשנות ה־60 וה־70 הם בעיניי אבידה גדולה עבורנו. כעת יש לנו בקושי 10,000-20,000 יהודים שחיים ברומניה. היו לנו קשרים מצוינים. מיעוטים יכולים לעזור לנו להיות חברה מגוונת ועשירה יותר".
כוונתך למיעוטים דתיים?
"לא רק, גם מיעוטים לאומיים. יש לנו סרבים, הונגרים, אוקראינים, רוסים שברחו מהצאר וקוראים לעצמם בשמות שונים, טטארים וטורקים. טוב שאנחנו לא לבדנו. לכל עם ואומה יש קווים מאפיינים. בתקופה שבה היינו מדינה גדולה, בין שתי מלחמות העולם, אתם - היהודים - עזרתם לנו. לאחרונה ציינו בפרלמנט הרומני 75 שנה להכרה במדינת ישראל ולכינון היחסים הדיפלומטיים בין רומניה וישראל בנוכחות יו"ר הכנסת (רומניה היתה המדינה הקומוניסטית היחידה שלא ניתקה את יחסיה עם ישראל לאחר מלחמת ששת הימים - א"ב).
"יש בעיה ביחסים בין רומניה וישראל, שקשורה לזיכרון השואה. הנושא הזה הופקע בידי קבוצת אנשים שרוצה להרוויח רווחים אישיים. האנשים הללו גורמים נזק רב, כי אנחנו מפלגה שקרוב לוודאי תהיה חברה בממשלה ברומניה, ואנחנו יכולים להיות חברים של ישראל מעמדת השלטון. אני בטוח, מכל מה שאני רואה בזירה הבינלאומית, שישראל זקוקה לחברים. בראיית העתיד שלי, אני מעוניין להשתמש כראוי ב־800 אלף אזרחי ישראל ממוצא רומני. זו הזדמנות שאנחנו לא מנצלים".
רק לא לעורר את השדים
סימיון אינו רואה בעין יפה את העובדה כי ברומניה יש מי שדורשים ללמד את נושא ההיסטוריה היהודית והשואה בכל בתי הספר התיכוניים כמקצוע חובה נפרד - כמו רומנית, היסטוריה, גיאוגרפיה - ואף העבירו חוק בעניין. "נכון, יש כאן מספר מצומצם של מטורפים הטוענים שהשואה לא היתה. אבל מעבר להם איש ברומניה לא מכחיש כי זהו אחד האירועים הנוראים ביותר בתולדות האנושות. אנחנו אמרנו שרצוי ללמד את הנושא במסגרת שיעורי ההיסטוריה הרומנית, כי זה חלק מההיסטוריה שלנו וכך צריך ללמד זאת. דחפו את הנושא רחוק מדי, כך שיהיו שיעורים נפרדים על ההיסטוריה היהודית, ואני לא חושב שזה טוב לטווח ארוך.
"אין לנו כיום רגשות אנטישמיים בחברה שלנו, ואנחנו צריכים להיאבק כדי שלא יהיו רגשות כאלו. אויבי ישראל מפיצים את האנטישמיות בטענות שאתם שליטי העולם. כשאתה הולך לבית ספר ולא לומד על ההיסטוריה של רומניה, אבל יש לך שיעורי חובה על ההיסטוריה של היהודים, זה עלול לגרום לתוצאה הפוכה מהרצוי. יש כמה קבוצות ברומניה שדוחפות את האג'נדה הזו לצורך רווחים אישיים, ושמענו האשמות נגד המפלגה שלנו בניסיון לדחוק אותנו לפינה. זיכרון השואה לא צריך להיות חלק מהמשחק הפוליטי בכל נסיבות שהן".
אתה מכיר באחריות של המדינה הרומנית לפשעים שבוצעו נגד יהודים במלחמת העולם השנייה?
"איש אינו מכחיש זאת. זו היתה המדינה הרומנית, גם אם היא הונהגה בידי דיקטטור".
היו פוגרומים וחוקים אנטי־יהודיים שאומצו עוד לפני תקופתו של הרודן אנטונסקו והדיקטטורה שלו, כבר ב־1938.
"אכן, היתה חקיקה אנטישמית שבוצעה ביד המלך קארול השני. הוא היה דיקטטור, אנטונסקו היה דיקטטור, צ'אושסקו היה דיקטטור. חיינו תחת כמה דיקטטורות. היו אז בעיות אתניות והרבה גישות אנטישמיות בחברה שלנו. למרבה המזל, היום אין גישות כאלו, ואנחנו צריכים למצוא את המסלול הנכון למנוע אותן אם יצוצו".
מי שמעריץ פושעי מלחמה כאנטונסקו ואחרים לא יכול להיות חבר במפלגה שלך?
"יש ברומניה מעריצים של צ'אושסקו, של אנטונסקו, של זלאה קודראנו (מייסד 'משמר הברזל' הלאומני והאנטישמי). אני לא מעריץ איש מהם. אבל אם ננסה להכתיב לאנשים איך לחשוב ונערוך ציד מכשפות, נעורר מחדש את העבר. המפלגה שלנו הוקמה ב־2019, ביום חגה הלאומי של רומניה. אנחנו מתעניינים בעתיד, לא בציד מכשפות".
אבל אתה בפירוש אומר שאנטונסקו היה פושע מלחמה?
"כן, לפי הגדרה ערכית וחוקית".
הבעיה עם החוקים ברומניה היא שהם לא בהכרח מיושמים. לכך אחראית הממשלה. אם תהיו בממשלה, תיישמו את החוקים נגד הערצה של פושעי מלחמה או נגד קריאת רחובות ואתרי זיכרון על שמם?
"אחרי 2001 אין עוד רחובות או אתרים הנושאים את שמו של אנטונסקו. אולי מוצאים היכן שהוא לוח זיכרון עם שמו מהימים ההם, אבל הנושא די סגור. יש לאכוף את החוק בכל שטחי רומניה, אבל חשוב לא לנצל לרעה את הנושא, כי זה יעורר רגשות אנטישמיים שאנחנו לא מעוניינים בהם. יש חלקים באוכלוסייה הרומנית שרואים בחיוב את אנטונסקו, צ'אושסקו ודיקטטורים אחרים. לא בהכרח מסיבות אנטישמיות אלא משום שהם היו השליטים, ויש אנשים שסבורים שתחת הנהגתם מצבה של רומניה היה טוב יותר. לכן אנחנו צריכים להיזהר לא לעורר את התחושות הללו".
"אני מצטער שאין כאן יהודים במספרים גדולים. רומנים לא יכלו לעזוב את המדינה תחת המשטר הקומוניסטי. לו יכלו, היו עוזבים ומוכנים לשלם עבור כך"
מפלגתך תהיה מוכנה לאמץ את הגדרת האנטישמיות הבינלאומית?
"עוד לא קראתי את המסמך הזה. אני מבין שהוא מתייחס גם לעמדות שליליות מסוימות ביחס למדינת ישראל. אנחנו מכירים בישראל ואנחנו יכולים להיות שותף רשמי שלה. אתם יכולים לסמוך על החברות שלנו עם ישראל, אם יתקיימו יחסים קורקטיים בין הצדדים".
הזכרת את היהודים שנמכרו על ידי משטר צ'אושסקו לישראל ולמערב. אתה מצטער שזה קרה?
"זה היה נורא. אנשים אינם עדר. אני מצטער על כך מנקודת מבט ערכית, וכפי שאמרתי, אני מצטער שאין לנו היום ברומניה יהודים במספרים משמעותיים. רומנים לא יכלו לעזוב את המדינה תחת המשטר הקומוניסטי. לו יכלו, רבים היו עוזבים את רומניה לכל מקום אחר, והיו מוכנים לשלם עבור כך. אבל היום אנחנו זקוקים לשיתוף פעולה כדי להביא לרומניה כמה מקרוביהם של אלה שעזבו".
מאחוריך ניצבים דגלי רומניה והאיחוד האירופי. יש מיעוטים רומניים במדינות שכנות לרומניה החברות באיחוד. האם אתה מדבר על שינוי גבולות בתוככי האיחוד?
"אנחנו מכבדים את כל האמנות הבינלאומיות. המדינה היחידה שאיתה אנחנו יכולים לשנות את הגבול היא מולדובה. שני הצדדים מעוניינים בכך. הסעיף האחרון בהסכמי הדטאנט שאומצו בהלסינקי ב־1975 קבע שאם מדינה רוצה להתאחד עם מדינה קיימת או להיפרד ממדינה קיימת, אפשר לעשות זאת בהסכמה של שני הצדדים. אנחנו רוצים שזכויות מיעוטים יכובדו בכל מקום. למשל, באוקראינה - חצי מיליון רומנים חיים שם.
"אנחנו ברומניה דגם לכיבוד זכויות המיעוטים. יש לנו יהודים, סלובקים, הונגרים ורומה בפרלמנט. יש בתי ספר לסרבים ולאוקראינים. יש להם כנסיות משלהם, שמקבלות תמיכה ממשלתית. אנחנו רוצים שהאפשרויות הללו יינתנו גם לרומנים שגרים במדינות שכנות, וכן באיטליה, בצרפת או בספרד - בתי ספר וכנסיות משלהם, זכות להשתמש בשפה שלהם".
בעניין מולדובה, אם רוסיה תפלוש אליה - האם זה יהיה תמריץ לאיחוד בין רומניה למולדובה?
"אם אזרחי מולדובה ירצו בכך. אולי חלקם, שעדיין חושב על רוסיה הגדולה, ישנו את דעתם כשיראו את הפושעים הללו בפעולה. מדובר בפושעים. אנחנו נראה מה יקרה. קשה לחזות את דעת הקהל".
החשש שרוסיה תרחיב את המלחמה קיים. האם ייתכן שרומניה תמצא את עצמה במלחמה נגד רוסיה?
"אנחנו חברים בנאט"ו. אנחנו לא צופים שרוסיה החלשה כעת תתקוף חברה בנאט"ו. עלינו לקדם שלום בכל האמצעים".
ואם המלחמה תתרחב, האם רומניה מוכנה לכך?
"נאט"ו היא הברית הצבאית הגדולה והחזקה ביותר, ואני בטוח שלא תהיה לה בעיה להתמודד עם תסריט כזה, שלדעתי לא יתממש".
ככלל, איך אתה מגדיר את המפלגה שלך?
"מפלגה פטריוטית, שרואה לנגד עיניה את דבריו של דונלד טראמפ: 'המאבק כעת הוא בין גלובליסטים לפטריוטים'. אנחנו פטריוטים".
לא מאוד מקובל לצטט היום את טראמפ.
"זה לא מקובל, אבל דבריו היו נכונים. תחושתי היא שאנחנו נלחמים באותם יריבים, שהם השמאל והשמאל הקיצוני, שמנסים לקדם אג'נדה ולבטל את הרעיון של אומות. טראמפ השמיע כמה הצהרות גרועות והתנהג באופן גרוע לפעמים, אבל היו לו גם אמירות נכונות. אני אעדיף בכל עת את טראמפ על פני ביידן".