"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לחדור לנימים הדקים של הטקסט
ספר מבוא על הגותו של הפילוסוף היהודי־צרפתי ז'אק דרידה מבהיר הגות שחותרת תחת עצמה
יונתן אמיר על "ז'אק דרידה" // יונתן אמיר על "ז'אק דרידה"

לחדור לנימים הדקים של הטקסט

ספר מבוא על הגותו של הפילוסוף היהודי־צרפתי ז'אק דרידה מבהיר הגות שחותרת תחת עצמה

יונתן אמיר
, עודכן

קשה לכתוב ספר מבוא להגותו של ז'אק דרידה, הפילוסוף היהודי־צרפתי שהלך לעולמו בשנת 2004. דרידה אינו ההוגה היחיד שחיבר ספרים פתלתלים, אולם הקושי לכתוב עליו אינו נובע רק ממחשבתו הסבוכה. הבעיה בכתיבת ספר מבוא כמו ספרו של ניקולס רויל, נובעת מכך שהגותו של דרידה כמו מתנגדת במהותה לעצם ההתקבעות הכרוכה בהצגה שיטתית של מושגים ומהלכים. במקום שבו מסתמנת משמעות אחת, מגיע דרידה ונועץ טריז הסודק את מעטפת פשר הדברים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

דרידה מגיח מבעד למה שמצטייר כשיטה מחקרית, ומערער אותה מן היסוד. בניגוד לכמה פילוסופים שפיתחו מודל תיאורטי ופרשני, אצל דרידה אפילו המודל הפרשני חותר תחת עצמו ומסרב לספק לקורא סט כלי עבודה שעימם יוכל לפנות לניתוחיו. כך מתנהגת הפילוסופיה הדרידיאנית. עכשיו לכו תסבירו את זה בספר מבוא.

רויל, פרופסור בריטי לספרות אנגלית, מודע לקשיים הניצבים בפניו, ומודעות זו מובילה אותו לסייג מייד את דבריו. "מדוע דרידה?" הוא שואל בפתח הספר, ואז יוצא למסע בן ארבעה עמודים של ניתוח השאלה הזו לבדה. זה עשוי להיות מייגע, אולם ככל שהספר מתקדם מציע המחבר לקורא להתמסר ל"סוג של סבלנות קיצונית, סבלנות לכל הנחה מוקדמת של מה שקורה בפעולה של 'גידור'", כדבריו. סבלנות זו מאופיינת ב"קשב סיסמולוגי" הדרוש לקורא המעוניין להבין את דרידה, ולזה שמבקש לבצע קריאה דרידיאנית בעקבותיו.

ז'אק דרידה נולד באלג'יר בשנת 1930. ב־1949 עבר לצרפת ולמד באוניברסיטה. הוא ביקש ללמוד ספרות אך התקבל לפילוסופיה. לימים, חלק ניכר מכתביו יוקדש לקריאה פילוסופית בכתבים ספרותיים של סופרים והוגים כגון קפקא, ניטשה, פרויד, שייקספיר ואחרים, כמו גם לתופעות ולמושגים דוגמת ברית מילה, וידוי והכנסת אורחים. הוא מזוהה עם מהלך פרשני בשם "דקונסטרוקציה", שמשמעותו בהקשר זה היא קריאה צמודה החודרת אל נימי־נימיו של טקסט, מפרקת אותו לגורמים באופן שמבטל את ההיררכיות שלו (למשל, באמצעות מתן תשומת לב יתרה לבחירה בכותרת או בדרך פיסוק ייחודית) ומחלצת/בוראת משמעויות חדשות.

כדי להנהיר את הדברים, אפשר לבחון את ניתוחו של דרידה את מושג הארכיון, כפי שהוא מוצג בספרו "מחלת הארכיב" שתורגם לעברית בעבר. דרידה מקביל בין פסיכואנליזה וארכיונאות. שתיהן מבקשות לחשוף מחדש את העבר, לפרש אותו וכך גם להצפינו מחדש. כל כניסה לארכיון, טוען דרידה, היא בו בזמן גם פעולה של ארכובו מחדש. מעשה השימור הוא גם מעשה של ערעור.

"ז'אק דרידה" הוא ספר מבוא לא שגרתי להוגה לא שגרתי. העריכה הלשונית שלו לוקה בחסר (בעיקר טעויות בין זכר לנקבה), אולם התרגום מצליח לתווך בין כפלי משמעויות וחידודים, שכתמיד אצל דרידה אינם ניתנים להעברה מושלמת משפה לשפה.

ז'אק דרידה / ניקולס רויל

תרגום: שי רוז'נסקי; רסלינג, 238 עמ'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...