אלי כהן הוא איש של עבודה קשה. ביום ראשון בשעה 8:20 בבוקר מתייצב שר החוץ בלשכתו ומתנצל על איחור בן 20 דקות. כן, כהן גם מקפיד בכבוד הזולת - תכונה לא שכיחה אצל פוליטיקאים. בכל אירוע הוא נוקב בשמות אנשי הצוות שסייעו לו, וגם אם פישלו - הוא יודע למחול ולא נוטר טינה.
התכונות האלה אינן מקריות. כהן (51) רואה חשבון בהכשרתו, צמח מלמטה, מדיור ציבורי בשכונת הגיבורים בחולון, שבה הוא מתגורר עד היום עם אשתו וארבעת ילדיהם. הרעיה, ענת, עשתה הסבה להוראה לפני כעשור, "ובקושי תראה אותה באירועים ציבוריים". שני ילדיו הגדולים קצינים בצה"ל, והבוגר כבר השתחרר משירות סדיר. בת אחת בכיתה י"ב ובת אחת בכיתה ד', ואלו פחות או יותר כל הפרטים שתקבלו. "המשפחה לא אוהבת את החשיפה", הוא מסביר.
פעם בשבוע הוא משחק כדורסל עם חברי ילדות, כבר 40 שנה, "אף כי בתפקיד הנוכחי קשה יותר להתפנות לזה". אביו נפטר מסרטן המעי הגס בעודו חייל, והוא מצא את עצמו פורץ דרך לעולם לבדו. מנקודת המוצא הזו כבש יעד אחר יעד. בתחילה כרב־סרן בחיל האוויר, לאחר מכן כמרצה באוניברסיטת תל אביב בתחומי מימון וחשבונאות, בשנת 2000 עבר לעולם העסקים ובתוך כמה שנים היה לסמנכ"ל ב"הכשרת היישוב".
אחרי שהתבסס כלכלית פנה ב־2015 להגשים חלום ישן ולהשתלב בפוליטיקה. "בחיים הציבוריים עובדים קשה יותר, משתכרים פחות, אבל יש סיפוק שאין בעולם העסקים", הוא מתמצת את שמונה השנים שלו בלונה פארק של הפוליטיקה הישראלית.
תחילה הצטרף כהן ל"כולנו" של משה כחלון. בזכותה מונה ב־2017, כבר בכהונתו הראשונה כחבר כנסת, לשר הכלכלה. ב־2020, בממשלת נתניהו־גנץ קצרת הימים, שימש שר המודיעין. מהדברים שהוא אומר כאן בראיון, ולא פחות מכך ממה שאינו אומר, אפשר לשייך אותו לזרם המתון בליכוד. ימין, אבל כזה שלא מאבד קשר עם מרכז המפה הישראלי.
אנחנו נפגשים בתחילת השבוע, כי למחרת כהן ייצא לביקור בהודו. הביקור תוכנן להימשך שלושה ימים אך בעקבות פרוץ מבצע "מגן וחץ", החליט השר לקצר את שהותו ושב ארצה בסוף היום הראשון.
לא צריך לשדר פאסון? קטיעה של הביקור משחקת לידי הטרלול שלהם.
"את הפגישות המדיניות קיימנו - עם ראש הממשלה מודי, עם היועץ של הודו לביטחון לאומי ועם שרי החוץ והביטחון. הודו היא בעלת ברית שלנו. המשלחת העסקית והדרג המקצועי המשיכו למומבאי כמתוכנן. חשבנו שצריך היה לחזור כדי להיות קרוב לעניינים לאור ההתפתחויות".
לאחר שנחת בארץ, אישר כהן כי ידע שמבצע ישראלי יזום הוא שאלה של זמן: "אלמנט ההפתעה חיוני לאיכות התוצאה. גם בקבינט המלא וגם בקבינט המצומצם דובר על החזרת הסיכולים הממוקדים. כאשר אינך נגרר, היוזמה אצלך".
יש טענה שההמתנה שלנו במשך עשרה ימים מאפשרת להם לנקוט את אותה דרך ולהשאיר אותנו בדריכות ימים ארוכים, בלי לסגור את האירוע.
"המבצע עדיין לא הסתיים (נכון ליום ד' בצהריים). אנחנו נפעל בכל מקום שבו נזהה מחבל, ולישראל יש גם יכולות התקפה וגם יכולות הגנה. המטרה שלנו - להחזיר את כושר ההרתעה - הושגה. אנחנו באים חשבון עם מי שיורה עלינו, לפעמים בתוך ימים ולפעמים בתוך חודשים".
מה המסר של הפעולה הזו בהקשר הרב־זירתי?
"סוף מעשה במחשבה תחילה. ישראל בסוף סוגרת חשבון בעיתוי שנוח לה".
תוך כדי הביקור בהודו, בהתכתבויות ווטסאפ בין היתר, עדכן כהן שרי חוץ מרכזיים במערב על ההתפתחויות. "יש לנו לגיטימציה לפעולה מהקהילה הבינלאומית, בראש ובראשונה כי עזה מוחזקת על ידי ארגון טרור ובמיוחד משום שמדובר בג'יהאד האסלאמי, שהוא זרוע ארוכה של איראן.
"אגב, ראוי לציין שאף לא אחד ממנהיגי הודו העלה בפניי את הסוגיה הפלשתינית. רק אני עשיתי זאת באחת השיחות. זה מלמד משהו".
בשבוע הבא ייצא כהן לשבדיה ולאחר מכן לפיליפינים ולקוריאה הדרומית. בשבוע הקודם קיים בבריסל פגישה משמעותית עם נציב החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזף בורֵל.
בדרך למאה שגרירויות
כהן יודע שזמנו במשרד החוץ קצוב וכוחו מוגבל. בסוף 2023 הוא אמור לפנות את מקומו לישראל כ"ץ ולהפוך במקומו לשר האנרגיה. אחרי שנתיים, בתחילת 2026, שוב יתחלפו השניים עד לבחירות. כהן עדיין מקווה שעמיתו ישתכנע לוותר על ההצרחה המוזרה.
"אם שואלים אותי, פונקציונלית, הדבר הנכון ביותר גם למשרד החוץ וגם למשרד האנרגיה, הוא לחלק את הקדנציה של השנתיים באמצע, ולא ללכת ולחזור למשרד. ישראל כ"ץ ואני נדבר על כך בהמשך". אגב, כ"ץ לא מתכוון לוותר, וכבר נערך לכניסתו למשרד.
כהן גם אינו זה שמרכז את הטיפול בקשרים עם ארה"ב, אלא נתניהו והמעגלים שסביבו. ועדיין, עם מה שיש, בתקופה לא ארוכה, כהן מציג הישגים: בבריסל קיבל מבורל את מה שרבים מקודמיו ניסו להשיג - הבטחה ל"דף חדש" ולשדרוג יחסי ישראל האיחוד האירופי; בטורקמניסטן הוא חנך בצעד סמלי שגרירות במרחק 15 ק"מ מגבול איראן; אל קייב המופגזת ערך נסיעה ייחודית ברכבת משוריינת, בסוף פברואר, ובכך שם קץ לביקורת שספגה ישראל מתחילת המלחמה, ובכלל זה בארה"ב, כאילו אינה ניצבת בחזית אחת עם המערב.
"הפגישה עם הנשיא זלנסקי היתה טובה מאוד, והפוסט שהוא הוציא לאחר מכן העיד על כך והיה מעל לציפיות שלנו. ההבטחות שניתנו לאוקראינים ימומשו ובזמן. בימים האלה חיילי צה"ל מכשירים בפולין יחידות אוקראיניות בהפעלת מערכות ההתרעה. המערכות האלה יאפשרו לתת התרעות הרבה יותר מדויקות על נקודות פגיעה צפויות של טילים. אלה מערכות הגנתיות, והראשונה תיפרס בימים הקרובים. לצד זאת, הביקור לא הביא לקרע עם רוסיה".
בטורקיה פגש כהן את ארדואן. לנוכח הרקע האנטישמי של הנשיא הטורקי והחשש שייצא בבוטות נגד ישראל, כפי שעשה לא אחת בעבר, כהן אומר על חימום הקשרים עם אנקרה כי "צריך לתת לזה שנה-שנתיים".
ממש עם תחילת כהונתו יצא כהן לביקור נדיר בסודאן, שבינתיים פרצה בה מלחמת אזרחים. היה זה ביקור שני שלו במדינה, אשר עוד בהיותו שר מודיעין לקח את השגת השלום איתה כפרויקט אישי. מחרטום, בירת שלושת הלאווים, חזר כהן עם טיוטת הסכם שלום שכרגע בהמתנה.
"כן, אנחנו מסייעים שם בתיווך בין הצדדים הניצים. אני מקווה שעוד השנה ייחתם ההסכם עם סודאן. אבל על מנת שיחתמו איתנו הם צריכים לסיים את העימות הפנימי. אם מעורבות ארה"ב תגבר, נוכל להשלים את ההסכם. השגריר ניידס ואני כבר תיאמנו כיצד יתקיים הטקס במדשאות הבית הלבן".
עוד במשמרת הקצרה שלו אישרה עומאן - בלחץ אמריקני כבד - למטוסים ישראליים לעבור מעל שטחה. אזרבייג'ן, מדינה מוסלמית שיעית, יש להזכיר, פתחה שגרירות בישראל.
"תזכור מה שאני אומר. יש כרגע 97 שגרירויות פעילות בארץ. אנחנו נגיע השנה למאה ונכפיל לארבע את מספר השגרירויות שפועלות בירושלים", הוא מתחייב. כהן גם הביא לסיומו משבר מיותר בן שלוש שנים עם פולין.
אבל העיקר חסר מן הספר, כי ארה"ב לא מוכנה לפגוש את ראש הממשלה, ובעקבות זאת גם אין מפגשים של השרים עם עמיתיהם.
"אז קודם כל, ההישגים האלה בארבעת החודשים היו חרף האתגרים של הממשלה הזו והנושא של הרפורמה המשפטית. לכן הם באים עוד יותר לידי ביטוי. לגבי ארה"ב, היא בעלת בריתנו. חלק ניכר מהדברים היו בשיתוף פעולה ובתמיכה שלה. יש לנו שת"פ ביטחוני, כלכלי ומדיני מצוין עם האמריקנים. נכון שגם יש מחלוקות. אבל אני מדבר פעם בכמה שבועות עם מזכיר המדינה בלינקן, כולל השבוע, ופוגש את בכירי הממשל שמגיעים לפה. נתניהו הוא ראש הממשלה שביקר הכי הרבה פעמים בארה"ב, ואין לי ספק שבראיון הבא שלנו נהיה אחרי עוד ביקור מוצלח שלו שם".
מה אתה אומר לאמריקנים על זה שהם לא פוגשים את נתניהו?
כהן מחפש את המילים ולבסוף אומר כי "השותפות האסטרטגית בין המדינות היא מעל לכל מחלוקת. אני מעריך שנתניהו יוזמן. אנחנו מקפידים לעבוד בשיתוף פעולה עם כל ממשל, גם ממשל דמוקרטי, גם רפובליקני".
השבוע פגשת בכירים אמריקנים שהגיעו היישר מסעודיה. האם אנו עומדים בפני נורמליזציה בין ישראל וסעודיה?
"השלום עם סעודיה אינו שאלה של אם אלא של מתי".
מתי?
"המפתח נמצא בידי ארה"ב. יש חלון הזדמנויות והיא נכנסת לעובי הקורה. השלום בהישג יד והוא יקרה".
בתקופת הממשלה הזו?
"זה יכול לקרות בתקופת הממשלה הזו. בהחלט כן. כאשר האמריקנים ישימו את זה בראש סדר העדיפויות - זה יקרה. לישראל ולערב הסעודית יש רק דברים משותפים: דאגה ליציבות אזורית, מלחמה בגרעין האיראני ושיתוף פעולה כלכלי וטכנולוגי. לכן שלום עם ערב הסעודית הוא רק שאלה של זמן, ואין לי ספק שאנחנו נצליח להביא אותו".
אתה מצפה למעורבות אמריקנית, אבל מה שהמזרח התיכון רואה לאחרונה הוא הגברת פעילות סינית.
"יש לנו קשרים טובים מאוד עם סין. לפני כחודש שוחחתי בטלפון עם שר החוץ הסיני, ואנחנו מצפים להחזיר את היחסים למצב שהיו לפני הקורונה. הם רק עכשיו יוצאים ממנה".
אתה חושש מסין? היא איום על ישראל?
"סין אינה איום מבחינתנו. גם לסינים יש אינטרס שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני. מבחינה כלכלית היא משמעותית מאוד. יש לנו יחסים דיפלומטיים וכלכליים טובים, ולכן אנו עובדים איתה בשיתוף פעולה".
הרפורמה בנקודת אל־חזור
בחודשים האחרונים עלה החשש כי הרפורמה המשפטית והסערה סביבה יביאו לפגיעה במעמדה של ישראל בעולם, אבל כהן לא מתרגש. "במהלך התקופה האחרונה היו כמה שרי חוץ שהביעו דאגה בשיחות איתי בנוגע לרפורמה. בכל פעם ששאלתי אותם ממה הם מודאגים, איש מהם לא ידע לשים את האצבע. כששאלו אותי על ההפגנות אמרתי שאני גאה בכך שישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. כאן אזרחים יכולים לומר מה שהם חושבים - ברחוב, ברשתות החברתיות או בתקשורת. זו העוצמה של מדינת ישראל. ישראל היא דמוקרטיה חיה, בועטת ותוססת.
"לישראל יש שתי רגליים שעליהן היא נשענת - יהודית ודמוקרטית. לגישת המחנה שאליו אני שייך, הרפורמה המשפטית תחזק את הדמוקרטיה ולא תחליש אותה. ישראל היא בין הדמוקרטיות הבודדות שבהן לשופטים יש זכות וטו בבחירת אלו שיחליפו אותם. ההצעה שלי לנתניהו היא להעתיק אחד לאחד את השיטה של בחירת השופטים מאחת המדינות האירופיות. זה ייתן מענה לכל הבעיות".
לא עצרתם מאוחר מדי את הרפורמה? הרי גם לתומכים בה היה ברור בשלב מוקדם הרבה יותר שכך זה לא יעבור ולא יעבוד.
"סרבנות היא קו אדום שצריך להוקיע אותו. כבר היו מחלוקות פוליטיות כבדות משקל, כמו אוסלו או ההתנתקות. איש לא חשב אז להגיד לחיילים לא למלא פקודה. עד לפני חצי שנה הייתי באופוזיציה. לא עלה על דעתי להתראיין בעולם נגד ישראל, לייצר תבהלה ולקרוא לא להשקיע בכלכלה הישראלית או להכניס את צה"ל לוויכוח. יש קווים אדומים שנחצו".
זה לא עונה לשאלה: האם לא עצרת מאוחר מדי?
"גם בממשלת נתניהו הקודמת היו הפגנות וכשתעבור הרפורמה, ואני מקווה שתהיה הסכמה לגביה, גם אז יהיו הפגנות. התחושה שלנו היא שלא מקבלים את הכרעת העם. לא מקבלים את הבחירה הדמוקרטית של העם".
מכך שאינך עונה, אני מבין שאתה היית עוצר מוקדם יותר.
"אנחנו לכל אורך הדרך היינו מוכנים להידבר, ויריב (לוין, שר המשפטים) אמר את זה".
רבים חושבים שכבר לא תהיה רפורמה משפטית.
"אני חושב שהרפורמה בנקודת אל־חזור. היא תהיה ותתקדם. יש הסכמה בציבוריות שצריך לקדם רפורמה. המחלוקת היא מה צריך לקדם בה. בעיניי, קואליציה לא צריכה לבחור את השופטים לבד, אבל לשופטים אין זכות וטו לקבוע מי יחליף אותם. צריך לגוון את בית המשפט, להחזיר את האמון בו ולחדד את הפרדת הרשויות. גם צריך להבטיח שבאף מוסד בישראל לא תהיה שיטת 'חבר מביא חבר'. לא יכול להיות שהשופטים זו אליטה שממנה את המקורבים אליה, ממש כפי שזה לא יכול להיות בצבא או ביחידות המיוחדות. מה שקיים בפוליטיקה - כך זה צריך להיות גם במערכת המשפט".
"אני מציע לממשלת ספרד לפתור קודם כל את הבעיות שלה. לכן גם נערכה שיחת נזיפה למדריד. שגריר גרמניה לא צריך היה ללכת לטקס הזיכרון האלטרנטיבי, והבהרנו זאת לגרמנים"
יש אכזבה רבה מהממשלה בקרב בוחריה. גם בהקשר של מדיניות ימין שאינו ימין וגם לגבי הרפורמה המשפטית.
"אני ער לתחושת חוסר הנוחות של חלק לא מבוטל מהבוחרים, אבל יש הרבה הישגים שלא באו לידי ביטוי על רקע עננת הרפורמה המשפטית. אנשים שכחו מה היה כאן לפני שנה. מחירי הדירות זינקו ב־16 אחוז בשנה אחת. היה גל התייקרויות. היתה ממשלה עם האחים המוסלמים. אנחנו מעבירים תקציב. בוטלו גזירות כגון מס על כלים חד־פעמיים. יש כניסה של רשתות מחו"ל, רפורמה של סיוע במעונות לגילי 3-0, תשעה מיליארד שקלים למשטרה, עצירת מחירי הדלק ועוד. בעיניי צריך לתת יותר משקל ליוקר המחיה ולחיים עצמם. זה לא סוד שאני חשבתי שאהיה שר אוצר, ולשם כיוונתי".
לו היית שר אוצר, היינו רואים ביצועים טובים יותר?
"לא שופט את החברים שלי לממשלה. המשפט שמנחה אותי הוא 'דע מאין באת'. נעשו צעדים חשובים, אבל צריך לשים על זה את הדגש".
ומה לגבי זה שימין אינו ימין?
"לא צריך לבחון את הממשלה הזו על פי 4-3 חודשים. גם בצד הביטחוני ישראל פועלת מול איראן, וזו מערכה רב־זירתית. לבנון ועזה הן שלוחות של איראן. צריך לראות את זה במבט כולל".
מדוע עצרת את ההתקשרות של משרד החוץ עם נועה תשבי? היא הרי עשתה עבודת הסברה מעולה בארה"ב.
"זו עזות מצח מצד מישהי שמייצגת המדינה, לדבר נגד הממשלה. התנהלות כזו לא תהיה בבית ספרי. אני מעריך את שגריר ישראל בקנדה, רונן הופמן, שהיה מינוי של לפיד שביקש לסיים את תפקידו. זה לא ראוי. היא גם ביקשה להישאר בתפקיד שמונתה לו על ידי לפיד, ללא מכרז ואולי בגלל היכרות מוקדמת ביניהם. מהתפקיד הזה היא מדברת ומתראיינת נגד המדינה והממשלה? זה מעשה שלא ייעשה".
האיחוד האירופי ביטל את הנאומים שתוכננו השבוע ל"יום אירופה" בגלל השתתפות של השר איתמר בן גביר. מי לא בסדר בסיפור הזה - הם או הוא?
"כל שר בממשלה נבחרת יכול לייצג אותה באירועים בינלאומיים. עם זאת, צריך לזכור שבימים חגיגיים, אותו שר שמייצג את המדינה צריך לדבר באופן ממלכתי. ההתבטאות של בן גביר על הכוונה להגיע למקום ולדבר על המחלוקות - זה לא המקום".
ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס נאם בווידאו בהפגנה נגד הרפורמה לפני שבועיים. מה דעתך?
"את מה שהוא אמר, אפשר היה להביא גם להפגנה של תומכי הרפורמה. הוא דיבר בעד חיזוק הדמוקרטיה, וזו בדיוק עמדת המחנה הלאומי, שהרפורמה תחזק את הדמוקרטיה. אבל זה עוד דבר שגורמים בשמאל וחלק ממובילי המחאה חצו בו את הקו. לכן אני מציע לו שיפתור קודם כל את הבעיות של ספרד. לכן גם נערכה שיחה נזיפה על ידי ראש המערך של משרד החוץ, עליזה בן־נון, למקבילה שלה במדריד".
אגב התערבויות, מה חשבת על ההשתתפות של שגריר גרמניה בישראל בטקס האלטרנטיבי ביום הזיכרון?
"שזה לא היה במקום. הניסיון להקביל בין נפגעים ישראלים ופלשתינים הוא שגוי. לא היה מקום להשתתפות שלו שם, והבהרנו זאת למשרד החוץ בגרמניה".