ד"ר אסתר לופטין
מומחית לאירופה ובריטניה
חוקרת ומרצה במחלקה לשפות זרות באוניברסיטת תל אביב. מחקריה עוסקים באיחוד האירופי וביחסים שבין ישראל לאירופה
ד"ר אסתר לופטין, אנחנו נמצאים בסוף השבוע שבו יוכתר המלך צ'ארלס, הכתרה המגיעה על רקע ספקות לגבי נחיצות המונרכיה וגם על רקע משבר יוקר המחיה בבריטניה. להתחלה אני רוצה לשאול - ייתכן שהציבור הבריטי מאס במלוכה?
"מסקר שנערך לפני מספר ימים עולה כי 58% מהבריטים עדיין תומכים במוסד המלוכה. עם זאת, קיימים פערים תהומיים בין הדור הצעיר למבוגר. כשבודקים את התמיכה במונרכיה בקרב בני נוער וצעירים, אחוז התמיכה עומד על 32%. לעומת זאת, בקבוצת הגיל 64%-50% התמיכה עומד על 67%, ובקרב בני 65 ומעלה – כמעט 80%. כלומר, ככל שאתה מבוגר יותר, הנטייה היא לתמוך במוסד המלוכה".
מה יש במלוכה שמרחיק ממנה את הדור הצעיר?
"ראשית, הדור הצעיר הרבה יותר ביקורתי כלפי בית המלוכה. מנקודת מבטו אין הצדקה לקיום מוסד מלוכה במאה ה־21 - זהו מוסד לא דמוקרטי שאבד עליו הכלח. בנוסף לכך, חברי בית המלוכה נתפסים כסוג של פרזיטים ונהנתנים, שחיים ברווחה כלכלית על חשבון משלם המסים. בעוד שבריטים רבים נאנקים תחת יוקר המחיה, חברי בית המלוכה חיים בארמונות וטסים במטוסים. יש הטוענים שכ־15 מיליון בריטים חיים בעוני ומתקשים לגמור את החודש. במילים אחרות, בקרב בריטים רבים חברי בית המלוכה נתפסים כמנותקים מהמציאות".
מדברייך משתמע שגם באשר לטקס ההכתרה עצמו קיימת סלידה מסוימת.
"בהחלט. לא מעט סקרים מראים כי כ־84% מהבריטים טוענים שאין זה ראוי לקיים אירוע הכתרה כה יקר וראוותני. לדעתם, האירוע היה צריך להיות זול יותר ולא להוות נטל על משלם המסים הבריטי".
למרות שביחס לטקס ההכתרה של המלכה אליזבת הוא אכן צנוע יותר.
"באירוע ההכתרה של המלך צ'ארלס יהיו נוכחים רק 2,000 אורחים. לעומת זאת, באירוע ההכתרה של אליזבת היו 8,000 אורחים. אין ספק שהמלך צ'ארלס פעל בחוכמה כשהחליט לצמצם את האירוע, כדי להראות שהוא קשוב לרצון הציבור. הרי רוב הציבור התנגד למימון הטקס מכספי משלם המסים. עלותו אמנם כ־100 מיליון פאונד, אך ההכנסות הצפויות מאירוע ההכתרה הן כמיליארד פאונד מתיירות. חשוב לציין שבטקס עצמו יהיה ממש תהליך משיחה למלך, כמו בתקופת התנ"ך. ישתמשו בשמן מהר הזיתים, וגם את קמילה ימשחו".
יש מי שמעלה ספקות באשר לנחיצות טקס ההכתרה, הרי צ'ארלס כבר מלך. זו ההכתרה למען האגו, או שיש כאן מסורת שחשוב שתישמר?
"אירועים וטקסים הם חלק בלתי נפרד מחיינו. הפיכתו של צ'ארלס למלך היא אירוע חשוב למדי ולא ניתן לפסוח עליו. האירוע הזה נועד, בין היתר, לסייע לבריטניה להפנים את העובדה שהמלכה אליזבת כבר לא איתנו, ויש מלך חדש בממלכה".
עד כמה בריטניה תפנים את צ'ארלס כמלך? חלק מהסלידה מהטקס שעליה דיברת נובעת גם מסלידה מדמותו של צ'ארלס.
"אתה צודק לחלוטין. במידה רבה זה קשור לדמותו. המלך צ'ארלס מעולם לא נחשב למודל חיקוי או הערצה, בניגוד גמור לאמו. הציבור הבריטי העריץ את המלכה אליזבת, שנתפסה כדמות שפעלה רבות לקידום האינטרסים הכלכליים והפוליטיים של בריטניה. צ'ארלס נתפס כמנותק מהעם, יהיר, טרחן ולא סימפטי, וזה עוד לפני שדיברנו על בגידתו בנסיכה דיאנה, נסיכת הלבבות".
זוכרים לו את זה עד היום?
"הבריטים לא ישכחו לו את זה לעולם. ועושה רושם שהם גם לא ישכחו את אליזבת. עד כמה שזה יישמע מגוחך, אחוז התמיכה בה גבוה עד היום, ועומד על 80%, גם לאחר מותה. אחוז התמיכה בצ'ארלס עומד היום על פחות מ־20% מבני הנוער, ועל פחות מ־40% בקרב הדור המבוגר יותר. רק בקרב בני 65 ומעלה הוא זוכה לרוב".
העם לא סולח לקמילה
מה לגבי קמילה? השינוי הקרוב במעמדה צפוי לזכות אותה ברגשות חיבה, או שהסלידה ממנה דומה לזו שיש כלפי צ'ארלס?
"אחוז התמיכה בה יחסית נמוך, כ־38%. הציבור הבריטי לעולם לא ישכח לה את הסיפור עם דיאנה. עם זאת, היא פופולרית יותר מהארי ומייגן, או מהנסיך אנדרו".
מעניין מה דיאנה היתה חושבת על ההכתרה הזאת.
"אני חושבת שאם דיאנה היתה בחיים, היא כנראה היתה משתמשת במשפט התנ"כי 'הרצחת וגם ירשת'. כלומר, גם הפכת למלך, ואתה גם עומד להכתיר את האישה שבגינה נישואינו עלו על שרטון. דיאנה ככל הנראה לא היתה מרוצה מטקס ההכתרה. סביר שהיא היתה תומכת במעבר ישיר של המלוכה לבנה ויליאם".
עוד בן מלוכה שלא מרוצה מההכתרה, או לפחות לא ממש רוצה להיות נוכח בה, הוא הארי. הוא יגיע לבריטניה רק למספר שעות, לטובת הטקס.
"נראה שהוא ממש לא רוצה להיות שם. אם זה היה תלוי בו, הוא היה מוותר על השתתפותו. יש לו בטן מלאה על בית המלוכה. הוא נוטר להם טינה ומרגיש נבגד מכיוון שמבחינתו הם לא גיבו אותו בהחלטותיו ובמעשיו. עם זאת, הוא מבין שעליו לשמור על יחסים קורקטיים עם אביו. אם הוא לא יגיע לטקס, אביו לעולם לא יסלח לו.
"היעדרותו של הארי מהטקס תרמוז על קרע בינו לבין אביו, ועשויה גם לפגוע בתמיכת ארה"ב במלך צ'ארלס ובבית המלוכה: צריך לזכור שהארי זוכה לאחוז תמיכה די גבוה בציבור האמריקני. הוא ומייגן נחשבים שם לגיבורי תרבות. בנוסף, בתוך הציבור הבריטי חשוב לצ'ארלס לשדר עסקים כרגיל. לכן ההגעה של הארי משמעותית".
הכתר יאחה את הקיטוב?
לצד הרגשות המעורבים סביב הטקס, בסופו של דבר במלוכה יש אלמנטים מאחדים המשפיעים לטובה על זהותה הלאומית של בריטניה.
"במידה רבה כן, ראינו את זה בהלוויה רבת המשתתפים של המלכה אליזבת. אחד הדברים הראויים להערכה במוסד המלוכה הבריטי היא העובדה שחברי בית המלוכה נמנעים מהבעת עמדותיהם הפוליטיות. תפקידו העיקרי של בית המלוכה הוא לגשר ולאחד בין החלקים השונים בעם. זהו תפקיד חשוב מאוד, בייחוד בעולם שבו הקיטוב בין ימין לשמאל רק הולך ומתגבר. אולי גם אנחנו זקוקים לבית מלוכה כדי לגשר על המחלוקות בינינו".
ייתכן שהבריטים רוצים את המלוכה אבל בתצורה אחרת, דוגמת חזון המונרכיה הרזה של צ'ארלס?
"רוב העם הבריטי, 80%, הביע תמיכה בתוכנית 10 השנים שהציע. התוכנית כוללת, בין היתר, קיצוץ משמעותי בתקציב בית המלוכה: פחות מסיבות ופחות אירועים גרנדיוזיים, כדי לקצץ בעלויות. אלא שחשוב לזכור שאמנם העלות השנתית של בית המלוכה היא כ־500 מיליון פאונד, אבל עם זאת הוא מכניס לקופת המדינה כ־2.5 מיליארד פאונד, למשל מכניסה לארמונות ומתיירות".
אבל הציבור לא רואה את זה בצורה כזאת. הציבור שואל מדוע הם זקוקים לכל כך הרבה ארמונות ואחוזות.
"ולכן הם מתחברים לתוכניתו של צ'ארלס. הוא מעוניין לסייע לצעירים מובטלים במציאת עבודה ולספק להם ביטחון תעסוקתי. צ'ארלס הוא גם מחלוצי המאבק לשמירה על הסביבה. כבר ב־1986 הוא אמר שהוא מדבר לעצים ולפרחים ומקשיב להם. הדור הצעיר מתחבר לכך. הבעיה שהחזון הירוק לא מיתרגם לתמיכה ציבורית. לצ'ארלס לא יזיק לשכור שירותי ייעוץ אסטרטגי שיסייעו לו למתג את עצמו טוב יותר. הוא מודע לכך שהדור הצעיר לא אוהד אותו, אבל הוא לא מצליח להגדיל את התמיכה הציבורית בו".
עוד דבר שלא תרם יותר מדי ליחסי הציבור שלו היה מינוי בעלה של רוז הנברי לתפקיד בבית המלוכה. הנברי, לכאורה, היא המאהבת של ויליאם.
"זה בהחלט לא תרם לתדמית שלו, וקייט, כך דווח, כעסה על המהלך הזה מאוד. הרומן, כביכול, בין ויליאם לרוז פגע להערכתי, וימשיך לפגוע, בנסיך ויליאם. רבים תלו בו תקוות - הוא היה בן המלוכה האהוד ביותר אחרי המלכה, אבל בחודשים האחרונים מתחילה להצטייר תמונה אחרת לגביו. הארי רמז על כך בראיון לנטפליקס, כשאמר שבית המלוכה ידע להסתיר דברים, אבל כוונתו לא היתה ברורה. היום אנחנו יודעים שבין היתר הוא התכוון לרומן, לכאורה, בין ויליאם לרוז.
"רוז בת 39, נשואה לאדם עשיר המבוגר ממנה ב־25 שנים, ויש להם שלושה ילדים. השמועות על הסיפור בינה לבין ויליאם הביא להשוואתה של קייט מידלטון לדיאנה. עם שינוי אחד: קייט נחושה להיות מלכת אנגליה. היא לא מתכוונת לוותר על מעמדה או על בעלה, בניגוד לדיאנה. היא מתכוונת להילחם על כך".
אם נחזור לחזון המונרכיה הרזה מפרספקטיבה אירופית רחבה יותר - האם אנחנו רואים נטייה גוברת לזרמים אנטי־מלוכניים?
"ככלל, בתי המלוכה באירופה בשנים האחרונות מגלים יותר ויותר פתיחות מחשבתית וליברליות. מעבר לכך, יש להם תפקיד מאחד כפי שציינתי קודם לכן. בלגיה היא הדוגמה הטובה ביותר לכך: רבים טוענים שאילולא בית המלוכה, המחלוקת בין המיעוט הפלמי והוואלוני היתה מביאה לפיצולה של בלגיה לשתי מדינות. יש עדיין אנשים בבלגיה שרוצים בכך, אבל בית המלוכה מצליח לשמש גורם מאחד.
"צריך לומר שבמאה ה־20 ובמאה ה־21 בתי המלוכה באירופה ובבריטניה שינו את פניהם. הם השכילו להבין שכדי לשרוד הם חייבים לשרת את העם - ולא להפך. המלכה אליזבת הבינה את זה טוב מכולם, וזו הסיבה שהיא ביקרה בלמעלה מ־100 מדינות - כדי לקדם את האינטרסים הכלכליים והפוליטיים של בריטניה. כשהיא הזמינה את טראמפ ב־2019 לארמון בקינגהאם לסעודת מלכים, זה לא נעשה מתוך אהבה גדולה אלא כדי לקדם את יחסי בריטניה־ארה"ב".
האמת מאחורי המנדט
הזכרת את יחסי בריטניה־ארה"ב, ואני רוצה לשאול על היחסים עם ישראל. מדוע בעצם הם היו קרירים לאורך השנים, והאם זה צפוי להשתנות?
"זה לא משהו אישי נגדנו, זה נובע משיקולים פוליטיים ובייחוד כלכליים. רבים לא יודעים זאת, אבל בריטניה עזבה את ישראל לא משום שחשבה כי לעם היהודי לאחר השואה מגיעה מדינה יהודית, אלא מפני שהשהות כאן עלתה להם הון עתק, ולא התאפשר להם לעמוד בזה כלכלית.
"כמו כן, לבריטים היה חשוב לשמור על יחסים תקינים עם העולם הערבי. צריך לזכור שלמעלה מ־400 מיליון בני אדם חיים במזרח התיכון, וישראל מהווה מיעוט קטן. בשורה התחתונה, חשוב להם לרצות 400 מיליון בני אדם מאשר את המיעוט הישראלי. עם זאת, בשנים האחרונות, ובייחוד לאחר יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי, חשוב להם לשדרג את היחסים עם ישראל. הם מבינים שישראל היא 'סטארט־אפ ניישן' אשר תסייע להם כלכלית".
עכשיו, כשצ'ארלס יהפוך למלך, היחסים צפויים להתחמם?
"בהחלט. ישראל נחשבת למדינה חשובה ומחוזרת בעולם, והיחסים בינינו לבין אירופה רק הולכים ומתהדקים מבחינה כלכלית. למרות הביקורת שיש להם על מדיניות ההתנחלויות של ישראל, אירופה עושה היום הפרדה בין פוליטיקה לכלכלה. אנחנו רואים יותר ויותר שיתופי פעולה בתחום ההייטק, רפואה, מחקר, סייבר, ביטחון, ועוד. גם ראש ממשלת בריטניה, רישי סונאק, ציין את חשיבותה של ישראל, ואמר לא פעם כי חשוב לו לחזק את הקשרים איתה".
סונאק יהיה בגדר בשורה לעם הבריטי בטווח הארוך?
"הוא אדם חכם מאוד, בן 42, ונחשב לאחד מעשירי בריטניה. הוא מבין שריפוי הכלכלה הוא משימה קשה שתביא עליו גם ביקורת ציבורית גדולה, ולכן בשלב הזה הוא מעדיף להתרכז בנושא ההגירה.
"בחודשים האחרונים הוא חשף את תוכניתו להילחם בפשע המאורגן ולהקטין את גלי ההגירה לבריטניה. שליש מהמהגרים הלא חוקיים לבריטניה הגיע בשנה האחרונה מאלבניה, ולכן הוא הכריז שבקשות המקלט מאלבניה יידחו. מי שמגיע באופן לא חוקי יגורש כמעט לאלתר. המהלך הזה הביא לאהדה כלפיו, למרות שלפי הסקרים אחוז התמיכה במפלגת הלייבור גבוה מזה של השמרנים.
"אם הוא ימשיך במדיניות הזאת ויסייע בריפוי הכלכלה, הוא עשוי להגדיל את התמיכה הציבורית בו".
לסיום, איך לדעתך ייראה בית המלוכה הבריטי בעשור הקרוב?
"הכל תלוי בהתנהלות בית המלוכה והמלך צ'ארלס. לו הייתי צריכה לתת ייעוץ אסטרטגי למלך, הייתי מייעצת לו ליישם תוכניות שיעזרו לבני נוער למצוא מקומות עבודה, להילחם ביוקר המחיה, לסייע למערכת הבריאות הכושלת שעומדת בפני קריסה, וכמובן לקדם את האג'נדה הירוקה. אם הוא יעשה את ארבעת הדברים האלה אחוז התמיכה בו יעלה משמעותית ועתיד המלוכה הבריטי יהיה מובטח".
להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו