ואז רבין אמר לי: "אני לא אהיה ראש הממשלה הזה"

הכל מתחיל במתן הפטור. יש פתרון פשוט ושוויוני לנושא גיוס בחורי הישיבה: השוואה בין הפטור מגיוס שניתן לנשים, על פי חוק שירות ביטחון (סעיף 39.ג), לבין הפטור שיינתן לגברים. הפטור לנשים ניתן כיום למי שהוכיחה כי "טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי־דתי מונעים אותה מלשרת בשירות ביטחון". צריך לאפשר פטור כזה לכולם, תוך בדיקה רצינית של צדקת טענתם.

מרבית החברה הישראלית תמשיך להתגייס, בדיוק כמו היום, עם או בלי תוספת שכר לחיילים. פשוט ניפרד מן היומרה להביא ל"שוויון בנטל", ונודה כי הטעות הנוראה של מנחם בגין, שביטל ב־1977 את מכסות הפטור לתלמידי ישיבה, לא ניתנת לתיקון בדרך של אכיפת גיוס. תעסוקה חוקית של צעירים חרדים תמנע מצב שבו קבוצה גדלה והולכת מתוך החברה חיה על גבה של קבוצה שעובדת קשה ומשלמת מסים רבים.

הצעתי, שהועלתה לראשונה בפני רה"מ יצחק רבין הי"ד, נדחתה על ידיו, בעיקר משום שלא רצה להיראות כמי שמוותר על עקרון ה"שוויון בנטל", אף שכבר לפני 30 שנה זה היה ביטוי חלול. "לא אהיה ראש הממשלה שיכריז באופן רשמי על ויתור הדרישה לגיוס חרדים", אמר לי.

הצעתי גם נדחתה על ידי כמה מחברי הכנסת החרדים. הרב רביץ אמר לי כי לא יתמוך בכך שחרדים בני 18 יוכלו להחליט על עתידם, לפרוש מהישיבה ולהתחיל לעבוד. באמצע שנות ה־20 שלהם יהיו מטופלים במשפחה, ואז אפשר יהיה לתת להם פטור, משום שבשלב זה הסיכוי "שייכנסו להם כל מיני רעיונות לראש" קטן יותר.

כיום עולה מתוך הממשלה הצעה להפחית את גיל הפטור ל־21-22, ובמקביל לקצר את משך השירות הצבאי ולשלם שכר למי ששירותו יוארך. החרדים, על פי הצעה זו, ישרתו שירות אזרחי.
הייתי תומך בהצעה זו, אף שהיא עדיין מקיימת אי־שוויון, ואף שהשירות האזרחי צריך להיות לטעמי בגדר התנדבות בלבד. אפילו גרמניה, שהמציאה אותו, החליטה לוותר עליו: הוא יקר, מסורבל ופוגע בתעסוקת השכירים הלא־מקצועיים. אבל זה עדיף על המצב הקיים, שיוצר תלות בעייתית בין "דחיית" השירות לבין אישורים אמיתיים או פיקטיביים של ראשי הישיבות, הניתנים לתלמידים רבים שעובדים ב"שחור" ושלא מחויבים בתשלום מסים.

אבל לפני שמנסים את השינוי המונח כרגע על סדר היום, אני ממליץ בחום לעשות את המעשה הפשוט ולמחוק את האפליה בין נשים לגברים בחוק שירות ביטחון.

הוא מפחד. העצרת הכללית של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה מתכנסת מדי שנה ומתארחת בכל פעם בקהילה יהודית אחרת. מכיוון שמדובר במפגש חשוב ומייצג, נוהגים ראשי ממשלות ישראל להגיע לכנס, להיפגש עם ראשי הקהילות ולנאום בפניהם נאום פרוגרמטי. השנה, באופן חריג, נערך הכנס בישראל, לרגל 75 שנה למדינה. לא היה ספק לאיש שבנימין נתניהו יופיע בו - אבל ראש הממשלה לא בא.

האם זה בגלל כוונת הקואליציה לבטל את "סעיף הנכד" (המאפשר כניסה לישראל במסגרת חוק השבות למי שהורי־הוריהם יהודים)? אולי בגלל הכוונה הנחושה להחליש את בית המשפט? או בגלל העובדה שממשלתו לא מתייעצת בנושאים אלה עם יהודי אמריקה, המושפעים ישירות מהחלטותינו? לביבי הפתרונים. הוא עסוק עכשיו.

תהיה דרעי. הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, נתן השבוע שיעור תורה שבו השתתף שר הפנים החדש, משה ארבל. הוא פנה לארבל וקרא לו להתנות מתן סיוע לעיריות בכך שיבנו מוסדות דת (כפי שעשה בזמנו אריה דרעי); אבל מכיוון שזו התניה בלתי חוקית - חשוב שיעשה זאת "בחוכמה". זו שערורייה אמיתית, אבל אל תדאגו. הרב יוסף לא יפוטר ולא יעמוד לדין. אחרי הכל, יש שווים - ויש שווים יותר.