ספק אם המתיישבים שהקימו את ההתיישבות הצעירה לפני 20 ו־30 שנה האמינו שיגיע יום שבו הם יצטרכו לרשום הערות ולהבין מהי תוכנית מתאר אזורית, למה מתכוון המשורר כשהוא אומר "צמוד דופן" וכיצד לתכנן את מערכת הביוב היישובית, אך זה בדיוק מה שהתרחש בכנס מסווג למחצה שהתקיים בתחילת השבוע בבית המוסדות הלאומיים בירושלים. לאחר דברי ברכה ארוכים וחגיגות על ההצלחה הפנומנלית, יצאו עשרות מנהיגי היישובים החדשים לדרך, ואין ספק שמדובר בדרך מאתגרת במיוחד לאדם שעלה על הקרקע בדרך שבה זה נעשה בלית ברירה.
בחודשים האחרונים עיקר תשומת הלב הציבורית והפוליטית הופנתה אל המאבק סביב הרפורמה המשפטית, ובד בבד עלו טענות מול ממשלת הימין "על מלא־מלא" כי זנחה את שאר נושאי הדגל. אלא שמאחורי הקלעים היו מי שפעלו והכינו את הקרקע לשלב הבא, ואולי המכריע, בהתיישבות ביו"ש.
בפברואר האחרון הוחלט בקבינט המדיני־ביטחוני כי תשעה יישובים מההתיישבות הצעירה שנבנו עשרות שנים קודם לכן יאושרו. מדובר היה בסופו של מאבק ארוך שנים, שאותו הובילו אנשי פורום ההתיישבות הצעירה, חברי כנסת ושרים, לאישורם של היישובים שנותרו ללא חשמל, מים, ביוב ותשתיות ביטחון חרף מיקומם. התושבים התמודדו עם סופות שלגים, עם חום כבד, אך נותרו במקום חדורי תחושת חלוציות.
כעת, ל"ישראל היום" נודע כי התשעה שאושרו הם רק הסנונית שמבשרת את בוא האביב לגבעות יו"ש. בתוך שבועות ספורים צפויים להתחיל הליכי ההסדרה של לא פחות מ־70 יישובים נוספים, שרובם מוגדרים כ"צמודי דופן", כלומר יישובים שהוקמו בצמידות ליישובים קיימים. מדובר במספר חסר תקדים של יישובים שצפויים להיות מאושרים, על בסיס החלטת הקבינט שקבעה כי תאושר כל ההתיישבות הצעירה. יש כמה יישובים שלא יוסדרו כעת מכיוון שהם נמצאים בסטטוס מורכב, דוגמת כאלה היושבים על אדמות פרטיות או העובדה שאין דרך גישה מוכרת ליישוב, דבר שנדרש על פי הנהלים, והם יחכו לאישור עתידי. מנכ"ל מינהל ההתיישבות הצהיר בכנס כי "תתקבל החלטת ממשלה שתאשר אותם בהמשך".
ישי מרלינג, יו"ר החטיבה להתיישבות: "אנחנו עומדים כאן באיחור של יותר מ־20 שנה. אנו מתקנים עוול היסטורי של שנים. בכל הרעש הגדול של הרפורמה קשה להבחין בעשייה הרבה בשטח"
הרשימה של היישובים תתפרסם בתוך ארבעה עד שישה שבועות, ומייד לאחר מכן יוכלו היישובים להתחיל להתחבר לתשתיות חיוניות רשמיות. רשימת היישובים כרגע לא ידועה, אך ככל הנראה מדובר על מקומות יישוב דוגמת נתיב האבות בגוש עציון, שכונות והרחבות של יישובים שהוקמו במהלך השנים אך מוגדרים עד היום כמאחזים.
"אנחנו עומדים כאן היום באיחור של יותר מ־20 שנה, אבל מוטב מאוחר מאי־פעם. אנו מתקנים עוול היסטורי של שנים", הסביר ישי מרלינג, יו"ר החטיבה להתיישבות. החטיבה, שפועלת תחת ההסתדרות הציונית העולמית ומשרד ההתיישבות, היתה נתונה לאיום סגירה בעבר, וכעת תקבל תקציב משמעותי ביותר על מנת לבצע את הסדרת ההתיישבות הצעירה. "בכל הרעש הגדול סביב הרפורמה קשה להבחין בעשייה הרבה שבשטח. יש לנו ממשלה מיוחדת שמקדמת פרויקטים התיישבותיים חסרי תקדים ביו"ש, בנגב ובגליל".
אחרי 20 שנה
בזה אחר זה נכנסו המתיישבים לתוך האולם בקומה השלישית של בניין המוסדות הלאומיים. מדובר באולם היסטורי במיוחד, שכן בו הושבע הנשיא הראשון חיים ויצמן על ידי הממשלה הראשונה, לפני שמשכן הכנסת הוקם. "אין מקום יותר סימבולי לעשות את הכנס הזה מאשר כאן", הצהיר יעקב חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית. "אתם הטרומפלדורים של המאה ה־21. תמשיכו לבנות את ארץ ישראל, אנחנו כאן כדי לסייע כמה שרק אפשר".
מנהיגי היישובים היו צעירים כשהוקמה ההתיישבות הצעירה, רובה בתחילת שנות ה־2000, אך כעת כבר זרקה שיבה בשיערם. למרות זאת, רגע לפני תחילת האירוע, נדמה היה שהם נראים כחתנים ביום חופתם. כולם לבושים בחולצות מכופתרות, אירוע מיוחד בשביל חלקם, והם שוחחו זה עם זה בהתרגשות, לא מאמינים שהגיעו ליום הזה.
ההתרגשות ניכרה גם בפני הנואמים, שסיפרו על ההתמודדות בתחילת הדרך. "לפני 24 שנים, כשהקמנו את חרשה, היינו במקום עם גנרטור על נגרר", סיפר אחד הנוכחים. "לילה אחד הגיעו אנשי המינהל האזרחי להחרים את הגנרטור. קר, חורף, גשם, מה עושים? פתחנו סכין ופנצ'רנו את הגלגלים, וכשהם הגיעו התברר שאי אפשר להזיז את הגנרטור. אני חייב לזמביש 1,000 שקל מאז. חטפתי על הראש ממנו, וזו לא היתה הפעם האחרונה. עשינו מה שהיה צריך כדי להיאחז בשטח".
"הכנס הזה הוא סוג של חלום שהתגשם מבחינתי", אומרת אורית סטרוק, פעילה מרכזית בפורום ההתיישבות הצעירה לשעבר, וכיום שרת ההתיישבות שפועלת באופן אינטנסיבי כדי להסדיר את היישובים. "כשיצאנו לדרך והקמנו את פורום ההתיישבות הצעירה פיללנו לרגע הזה שבו לא רק נשבות רעב, נייצר דיונים בכנסת או הטרלות מכל מיני סוגים, אלא נתחיל לעבוד על ההסדרה בפועל. בזכות הנודניקים האלו, החלוצים שהלכו קדימה והתמודדו עם גנרטורים ודרכים לא דרכים, יש לנו את ארץ ישראל. במשך שנים רבות החלוצים האלו נאלצו לצאת מהחלון כי הדלת היתה חסומה. כעת אנחנו פותחים את הדלת באופן רחב. זוהי דרך המלך".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבהיר גם הוא כי הממשלה מתכוונת לקדם כמה שרק אפשר את הסדרת היישובים. "מעט אנשים חדורי מטרה שהיו מוכנים לשלם כל מחיר לא התייאשו. אותה התיישבות שהובילה את בן־גוריון הפריחה גם את השממה ביו"ש. כבר כעת תשעת היישובים שהוסדרו נמצאים לקראת הסדרה מלאה בתוך זמן קצר, ומטרתנו לקבע את ההתיישבות הצעירה כעובדה מוסדרת. מנהלת ההתיישבות עושה לילות כימים על מנת לפתח את ההתיישבות - בבנייה ובתשתיות.
"אזרחי יהודה ושומרון לא שווים פחות, ואנחנו לא מוכנים בשום פנים ואופן לקבל את ההזנחה שהיתה במשך שנים בתשתיות, בכבישים, ובכל דבר שמגיע לאזרחים. אנחנו מקדמים רפורמת 'אזרחות שווה' שתסדיר את המחויבות של משרדי הממשלה לתושבי יו"ש, עובדים על פריסת תשתיות - חשמל, כבישים, ונמשיך יחד להסדרת ההתיישבות הצעירה. הדרקטיבה של המדינה היא לפתח את ההתיישבות, ולהביא עוד חצי מיליון תושבים ליו"ש".
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף, הוסיף: "אנו ממשיכים לעבוד בכל הכוח למען ההתיישבות הצעירה. אני מברך על המפגש שבו כל השותפים הרלוונטיים, כל אחד בתחומי מומחיותו ואחריותו מתכנסים יחד ומשתפים פעולה ומנסים להביא לתוצאה המיוחלת. אנו מודעים לבעיות המשפטיות הרבות הקיימות, אך מכירים גם את הפתרונות היצירתיים שקיימים בשטח. כשקיים צורך, מדינת ישראל יודעת לתת את המענה. הפתרונות נמצאים על השולחן ואנו נדאג להוביל את יישומם".
גורמים שהיו מעורבים בהחלטה אומרים כי אף שמדובר בהכרזה דרמטית, והם מודעים לכך שהם עלולים להיתקל בהתנגדויות, הדבר לא התרחש מאחורי הגב של הגורמים הרלוונטיים, מבית ומחוץ. "ההתחייבות שהתקבלה בוועידת עקבה שלא לבנות ביו"ש אינה רלוונטית מכיוון שההחלטה להסדיר התקבלה קודם לכן בממשלה. כמו כן, רוב היישובים הם מעין הרחבות ליישובים קיימים. כולם היו מעורבים באירוע, האמריקנים יודעים על ההחלטה הזו יותר מאשר יודעים עליה ב'הארץ'", הם ממסמסים את הביקורת.
מרוץ הסדרה
הסדרת היישובים בהתיישבות הצעירה כבר החלה. לא מדובר בתיאוריה אלא במציאות קיימת. אנשי החטיבה להתיישבות החלו, עם אישור הממשלה, להסדיר את התשתיות הדחופות לתשעת היישובים שכבר הוסדרו. על פי הנוהל, אפשר להתחיל את העבודה על הקמת התשתיות עם ההכרזה על ההסדרה, מכיוון שהתהליך כבר החל.
"ברגע שהתקבלה ההחלטה יצאנו לדרך", מסביר מרלינג. "יש יישובים שנמצאים על אדמות מדינה שברגע שיעבור תקציב המדינה יקבלו תשתיות - מים, חשמל, ביוב ומבני ציבור. אנחנו כבר בשטח, מציבים קווי חשמל". נוסף על כך, בשבועות הקרובים יחלו להציב ביישובים החדשים מרכיבי ביטחון, באמצעות תקציב של עשרות מיליוני שקלים שאושרו בתקופת ממשלת השינוי.
השרה סטרוק: "ייעשו תהליכים שלא מצריכים החלטה מדינית דוגמת תשתיות - חשמל, מים, כבישים, ביטחון וביוב. עיקר ההסדרה יתרחש במקביל - לא יהיה צריך לחכות לגן ילדים 35 שנה"
צוותים בין־משרדיים עובדים על מנת למקסם את היעילות ולהסדיר את היישובים במהירות האפשרית. משרד ההתיישבות, משרד הביטחון, משרד האוצר, החטיבה להתיישבות, המינהל האזרחי, משרד הנגב והגליל וגורמים נוספים עובדים בשיתוף פעולה כדי לאשר יישוב אחרי יישוב.
מכיוון שמדובר בסדרי גודל משמעותיים, שטרם נראו, של יישובים שיוסדרו, מדובר גם בצורך לאשר סטטוס של שטחים במהירות מסחררת. רבים מהיישובים שיאושרו יושבים על אדמות שהסטטוס שלהן לא ידוע, ויש צורך לבחון ולאשר את מצבם טרם הענקת התב"ע.
"לפני כמה שנים, כשמיכאל ביטון היה סגן שר הביטחון, שאל אותו ח"כ עמית הלוי כמה זמן ייקח להסדיר את ההתיישבות הצעירה, וביטון עשה חשבון ואמר לו 35 שנה", מסבירה סטרוק כיצד הם מתכוונים להסדיר את היישובים במהירות. "זה נכון אם משאירים את כל צווארי הבקבוק, את כל הרשויות שאחראיות להסדרה בכוח האדם הקיים. מסיבה זו הקצינו בתקציב המדינה סכום משמעותי לפתיחה של כל צווארי הבקבוק - תוספת משמעותית ביותר של כוח אדם לצוות קו כחול, למעגל רישום ראשון ועוד. נוסיף כוח אדם משמעותי, והתוצאה תהיה שזה יקרה הרבה יותר מהר".
"יש הרב מאוד גורמים שקשורים להסדרה, והדבר המדהים שמתרחש כרגע הוא שכולם רוצים לשתף פעולה כדי לאשר את היישובים, בזמן שפעם כולם רצו רק להתרחק מזה", מוסיפה סטרוק. "בהרבה עבודה פנימית, בחדרים אחוריים, הצלחנו לייצר שולחן עגול ששותפים בו כל הגורמים שעובדים יחד בשיתוף פעולה. באשר ליישובים שאין להם הכרזה על אדמות מדינה - הרשויות יערכו בהם סקר, ובינתיים ייעשו תהליכים שלא מצריכים החלטה מדינית דוגמת תשתיות מינימליות - חשמל, מים, כבישים, ביטחון וביוב. עיקר ההסדרה יוכל להתרחש במקביל - לא יהיה צריך לחכות לגן ילדים 35 שנה".
יש מחיר
השאיפה של הממשלה והמשרדים הרלוונטיים היא להסדיר את הרוב המוחלט של ההתיישבות הצעירה, עשרות יישובים, בתוך שנתיים־שלוש, תוך תעדוף של יישובים שמתמודדים עם אתגרים גדולים יותר על מנת להקל עליהם. במועצות גם כן מוכנים היטב לשינוי. ברגע שהסדרת היישובים תצא לדרך, הם מתכוונים לרשת את ההתיישבות הצעירה במבני ציבור יבילים - החל מבתי כנסת וכלה במרפאות.
לצד הברכות והחגיגות, חלק ניכר מהכנס הוקדש להדרכה מצד אנשי המקצוע למנהיגי היישובים, כיצד להתנהל מול המצב המורכב. מדובר באחד האתגרים הגדולים ביותר, גדול אף יותר מאישור ההסדרה של ההתיישבות הצעירה בממשלת הימין האוהדת, זאת מכיוון שבמשך עשרות שנים התרגלו התושבים בחלק מהיישובים לעשות ככל העולה על רוחם - לטוב ולרע. כעת הדבר ייאלץ להשתנות, ועל המנהיגים מוטלת החובה לעשות את השינוי הזה ולהוביל אותו בעיני התושבים.
לא מדובר בתיאוריה כלל וכלל. כשאושרו אלפי יחידות דיור על ידי המינהל האזרחי לפני כמה חודשים התרעמו תושבי אחת הגבעות בבנימין, שבה מתוכננת כעת שכונת מגורים, ואיימו לעתור לבג"ץ אם לא יתאפשר להם להמשיך לחיות בסביבה כפרית. יישוב אחר נמצא בסכסוך ארוך שנים עם המועצה האזורית, כולל עימותים פנימיים, באשר לעתיד המקום. "זה ייגמר בפינוי של חלק מהתושבים, כי הם פשוט לא מוכנים להבין שהם חוסמים את ההתיישבות בכך שהם עושים מה שרוצים", אומר בכיר ביו"ש.
אמיר צימרינג, מנהל חברה וקהילה בחטיבה להתיישבות, ניסה להסביר במהלך הכנס לעשרות מנהיגי היישובים את האתגר שניצב בפניהם. "להסדרה יש מחירים ואתם צריכים להבין את ההשלכות שיתרחשו. יהיו כאלו שלא יסכימו, אנשים שהיה להם נוח ועכשיו יצטרכו לצאת לדרך חדשה. התפקיד שלנו הוא להבין שלא מדובר רק במהלך מרגש, אלא באירוע פרקטי. יש כאן הכרה בחלוציות שלכם. אף אחד לא פורע חוק ובלעדיכם כל ההליך הגדול לא היה קורה, אבל כעת צריך להבין שיש גם מחיר. יהיו אנשים שלא ירצו פיתוח, שלא ירצו מגרש בצורה של שתי וערב. אני בטוח שיש אנשים שחוששים מאוד ושלא רוצים שינוי, ולכן אתם צריכים להיות מוכנים להתנגדויות, ולעשות את השינויים בהידברות וביצירתיות, לא בהנחתות. התפקיד שלכם כעת הוא להוביל את הקהילה שלכם לשינוי.
"צריך להבין שלא מדובר באירוע שיסתיים ברגע כמו קסם, אלא שמדובר באירוע מורכב", מבהיר מרלינג. "מדובר באירוע עם המון חלקים. זה מסובך, מאתגר, עם מכשולים בדרך, ויש מקומות שכרגע אין לנו פתרון לגביהם. לצד זאת, מדובר בשינוי מדהים. יהודים בדרך כלל טובים בייצור מלחמות, ובאירוע הזה כולם ניצבים יחד, בחזית אחת לטובת הסיפור. זו יריית הפתיחה לתחילת השינוי. יום חג, שבו אנו מציינים את הברור מאליו - יש להסדיר את ההתיישבות הצעירה".
אחרון המברכים בטקס הסגור היה זמביש, מנכ"ל אמנה ואחד מהכוחות המשמעותיים ביותר בהתיישבות ביהודה ושומרון בעשרות השנים האחרונות. "אני בדרך כלל לא אוהב את הטקסים האלו, פעם בקדנציה בסדר, אבל לא יותר מזה", אמר זמביש, שנאומיו נדירים ביותר. "חייבים לזכור שאסור להחליף את העבודה בטקסים. מה שלא צריך להיות על השולחן - שלא יהיה על השולחן. יש לסגל לעצמנו עבודה שקטה ומתמשכת. עיקר העבודה הוא לא בטקסים, העבודה היא יומיומית ומתמשכת - ומרביתה עוד לפנינו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו