"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הצד המואר של הירח
אסופת מאמרים חדשה מבקשת לבחון את היצירה של פינק פלויד, בלי לפגוע בנוסטלגיה
כריכת הספר "פינק פלויד - להפיל את החומה" // כריכת הספר "פינק פלויד - להפיל את החומה"

הצד המואר של הירח

אסופת מאמרים חדשה מבקשת לבחון את היצירה של פינק פלויד, בלי לפגוע בנוסטלגיה

סער גמזו
, עודכן

בערך יובל שנים מפריד בין תקופת היצירה של פינק פלויד לבין יציאתו לאור של הספר "פינק פלויד - להפיל את החומה". חמישה עשורים שבהם הלהקה הפכה לאחד המיתוסים הגדולים בתולדות הרוק. אינסוף סיפורים נקשרו בדברי הימים שלה, ופרטים הוצאו מהקשרם המקורי והפכו לפיקנטריה. ארי קטורזה, עורך הספר, מוסיף עוד נדבך לניסיון להפריד את המיתוס מהאמת, ומבקש לבחון את היצירה המוסיקלית של פינק פלויד באמצעות כלים מדעיים ובמנותק מהסיפורים האישיים והקבוצתיים של הלהקה.

התוצאה היא מקבץ מאמרים הנשענים על תיאוריות מתחומים שונים, ומנתחים בעיקר את תור הזהב של הרביעייה. העשורים שחלפו מספקים לקטורזה ולעמיתיו פרספקטיבה ואפשרות למקם את הלהקה על ציר הזמן המתרחב תמידית של היצירה ולהציע קריאה שנשענת על מחקרים קודמים שעסקו בנושא.

פינק פלויד נבחנת בספר מזוויות היסטוריות, סוציולוגיות, פסיכולוגיות, מוסיקולוגיות וסמיוטיות. כמה מן הטקסטים מיועדים מלכתחילה ליודעי ח"ן, לקהל שבקיא בז'רגון של עולם המוסיקולוגיה. כזה הוא, למשל, מאמרה של מירב מירון־דבוייריס, שממקם את הלהקה בתוך מפת הרוק המתקדם של אנגליה, או זה של גלעד כהן העוסק בצורה הייחודית של השיר Dogs. הכרת הטרמינולוגיה המקצועית חיונית להבנת כוונת המחברים ובהיעדרה הטקסט נותר לא מפוצח.

הרעיון המרכזי שאליו חותרים הכותבים האחרים באסופה בהיר יותר לקוראים מן המניין. מאמרו של ארי קטורזה מעניק הסתכלות מעניינת על דמותו המיתית של סיד בארט (סולן הלהקה הראשון שנפלט ממנה בשל מחלת נפש ושימוש בסמי הזיה) דרך עיניו של רוג'ר ווטרס, כיוצר המרכזי של האלבום "Dark Side Of The Moon", ובעזרת מושגים מרכזיים מהגותו של הפסיכואנליטיקאי השוויצרי קרל גוסטב יונג.

עודד ארז מתאר בצורה נפלאה במאמרו את המתח הבלתי מיושב בין הפוליטי והאסתטי ביצירה המוסיקלית של ווטרס; דותן בלייס מרחיב על חלקן של עטיפות האלבומים בתוך מכלול היצירה; ונדב אפל ממשיג וממחיש את הפסיכדליה הוויקטוריאנית שאפיינה את המוסיקה של סיד בארט. הספר נחתם במאמר של המוסיקאי סגול 59 (חן רותם), שסוקר את יצירות הסולו של חברי הלהקה, ובעזרתו אפשר להבין את הקסם הסינרגטי שנוצר במפגש בין ווטרס, גילמור, רייט ומייסון, דווקא דרך היעדרו באותם אלבומים. כמעט כל הכותבים מעניקים משקל גדול למקומו של בארט כנוכח־נפקד. גם בהיעדרו, הוא המנוע היצירתי הפעיל של הלהקה.

למרות ארגז הכלים האקדמי של הכותבים בקובץ, המיתולוגיה והנוסטלגיה שאופפות את הלהקה לא מתפוגגות במהלך הקריאה. מנקודת מבטו של מעריץ, טוב שכך.

פינק פלויד - להפיל את החומה /

עורך: ארי קטורזה; רסלינג, 258 עמ'

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...