הניף דגל לבן?

אולמרט. את ההצגה העצובה הזאת, שיכלה להיות החשובה בעיר מהבחינה הציבורית, הוא חסך מאיתנו // אולמרט. את ההצגה העצובה הזאת, שיכלה להיות החשובה בעיר מהבחינה הציבורית, הוא חסך מאיתנו

אהוד אולמרט צריך לומר תודה לבנימין נתניהו: אלמלא החליט ראש הממשלה להוביל את המדינה לבחירות מיותרות, אלמלא החל כבר ביום שלישי בערב את מסע הבחירות שלו, אלמלא חילופי ההאשמות בינו לבין יאיר לפיד וציפי לבני ושפיכת עוד ועוד שמן למדורה הפוליטית - היה סיפור בריחתו של ראש הממשלה לשעבר מדוכן העדים הופך לדרמה של השבוע.

מגישה: ליטל שמש צילום: דורון פרסאוד מאפרת: אומאי שטרית ארכיון: רוני דלמאי, רויטרס, זוהר קליגמן, בני פלבן

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אולמרט לא יעיד במשפט מעטפות הדולרים? הוא לא ימסור הסברים לדברים שאמר בקלטות של שולה זקן? הוא לא ינסה להתמודד עם דפי היומן של אשת סודו? הוא לא ינצל את ההזדמנות שניתנה לו להפריך את הטענות וההאשמות הכל כך חמורות נגדו?

צריך להודות על האמת: איש כמעט בתקשורת לא חזה מצב כזה. איש לא הימר על כך שאהוד אולמרט לא יעלה לעדות על כל מה שמשתמע מכך. אמנם, בבורסת הניחושים והשמועות עלתה מעת לעת האפשרות הזאת, אבל היא נשמעה בלתי הגיונית על פניה.

המסקנה היתה שאולמרט עומד בפני בחירה בין רע לרע מאוד ושאין לו בעצם נתיב מילוט אמיתי. שציבורית ומשפטית עליו להעיד ולהשיב לשאלות הקשות של התובע, עו"ד אורי קורב, ושזה גם מה שהוא יעשה.

אמנם ביום ראשון השבוע ביקש אולמרט מהשופטים ארכה של יומיים לקבלת ההחלטה הסופית בנושא ונענה. אבל גם אז קשה היה להעלות על הדעת שהוא יניף ביוזמתו דגל לבן; שהוא ייכנע לתובע העקשן ויסתכן בקבלת החלטה כל כך דרמטית שמשמעותה הכמעט ודאית: הרשעה מהדהדת בתיק פרשיות הכספת הסודית.

מה הוביל את אולמרט ואת פרקליטיו הרבים להחלטה הגורלית לבחור בשתיקה? אפשר יותר מלנחש: הראיות החדשות שסיפקה שולה זקן לתביעה. השיחות המוקלטות בינה לבין אולמרט. היומנים שלה מזמן אמת. הדברים שאמרה זקן לשופטים, בין היתר, במהלך עדותה לפני שלושה שבועות: "אל תאמינו לי, תאמינו רק ליומנים ולהקלטות".

כאן זה מתחיל וכאן זה נגמר.

כאן הבעיה האמיתית של אולמרט: הוא הכחיש בשעתו במשטרה את סיפור 30 אלף הדולרים שהעביר מדי שנה לזקן; הוא הכחיש את סיפור הכספים האלה גם בעדותו במשפט הקודם בפני שניים מהשופטים היושבים שוב בדין, יעקב צבן ומשה סובל; הוא הכחיש זאת בדרכו בעדות נוספת - והנה פתאום נחשפות ההקלטות הסודיות והוא נשמע בהן מדבר עם זקן על אותם 30 אלף הדולרים.

לא סתם מדבר. הוא מוטרד מהם, הוא כועס על כך שהמשטרה והפרקליטות יודעות עליהם, הוא נשמע אומר לה בין היתר: "הכי נכון לא לעלות על דוכן העדים".

בנסיבות האלה קל היה לו לנחש מה יטיח בו התובע בחקירה הנגדית אם יעלה לדוכן: מדוע לא אמרת בשעתו את האמת לשופטים; מדוע לא העדת אמת בנושא הזה במשטרה; מדוע מימנת את ההגנה המשפטית של זקן באמצעות בעלי הון המקורבים אליך; מדוע קנית בשעתו את שתיקתה בכסף; מדוע ניסית לשתול באוזניה גירסה כאילו הכספים שקיבלה היו כספים פוליטיים, ועוד ועוד.

שאלה קשה ועוד שאלה קשה ועוד אחת - אינסוף שאלות המדירות שינה ודאי מעיני מי שאמור להשיב עליהן בהליך פומבי. ודאי כאשר מדובר בראש ממשלה לשעבר.

זקן. תאמינו לקלטות ולדפי היומן // צילום: טלי מאייר

וגם 72 אלף דולרים

אולמרט הוא משפטן מנוסה, חד מחשבה, שועל קרבות ותיק שהבין מה מחכה לו: אילו החליט להעיד, היה נחקר שתי וערב בידי עו"ד קורב על כל אמירה ושיבוש הליכים לכאורה; היה שומע את עצמו משכנע את זקן בדרכים שונות לא להעיד; היה שומע את עצמו מסביר לה כי אם היא לא תעיד, לא תוכל התביעה להגיש את יומניה כראיה (כפי שקרה).

וגם: הוא היה נדרש לשיחה שבה הפחיד את זקן כי אם היא תחליט לעלות לדוכן העדים, "הוא (התובע) ירצח אותך".

ועוד: אולמרט היה שומע את עצמו מציע לה לומר כי הכסף שקיבלה הועבר למשפחות נזקקות ומרגיע אותה שהגירסה הזאת נשמעת "מתקבלת על הדעת"; כמו כן, הוא היה שומע את עצמו נוזף בזקן על כך שהיא לא כתבה את סכומי הכסף על פתק והכניסה הכל ליומן שלה שהיה במחשב ונתפס בידי המשטרה.

מעשה נורא מבחינתו. בכל מה שקרה, הוא יורה לעברה באחת השיחות, את אשמה.

זה אפוא קצה הקרחון של החקירה הנגדית הצפויה, ואת המופע הזה לא יזכה הציבור לראות ולשמוע. את ההצגה העצובה הזאת, שיכלה להיות החשובה בעיר מהבחינה הציבורית, החליט אולמרט לחסוך מאיתנו.

הוא צודק: כשראש ממשלה בישראל, שבידיו מופקד גורל של מיליוני אזרחים וחיילים, מתנהג כך; כשראש ממשלה לשעבר עוסק בכספים שחורים, בתיאום עדויות לכאורה, בשיבושי חקירה לכאורה, בניסיונות להלך אימים על עדה ושותפה לפשע; כשיש הצלבה בין ההקלטות ליומנים של זקן; כשכל זה קורה אחרי שאולמרט נחקר במשטרה, זיהה את קולו, התפתל ולא סיפק הסברים ותשובות שיניחו את דעת התביעה - מה בדיוק נשאר לנאשם לעשות במצב הזה?

לא הרבה, באמת. ודאי לא כאשר ביומנים של זקן ובשיחות המוקלטות שלה עם אולמרט יש ראיות גם לקבלת 72 אלף דולרים מטלנסקי. הסכום הנכבד הזה הוא חלק מכתב האישום וחלק מהערעור של המדינה לבית המשפט העליון: טלנסקי אישר בשעתו בעדותו במשטרה ובבית המשפט שהעביר את הסכום הזה, אבל אולמרט הכחיש וזוכה מחמת הספק.

אילו עלה עכשיו להעיד, היה נחקר ודאי גם בפרשה החמורה הזו וממשיך להסתבך. עכשיו, כשבחר בשתיקה, גם הסיפור הזה נסגר לכאורה, מבחינת התביעה. בייחוד כשאולמרט נשמע באחת השיחות המוקלטות אומר לזקן בין היתר: "ממך התחיל כל העניין. טלנסקי 72 אלף דולרים, מאפוא הם ידעו בכלל את השם הזה?".

עו"ד קורב. החומר שנאסף בחקירה, ובעיקר הקלטות והיומנים של זקן, הבריחו את ראש הממשלה לשעבר // צילום: דודי ועקנין

מנהל שיבא מסתבך?

בשולי פרשת מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים שיבא, פרופ' אייל וינקלר, שהוצגה כאן בשבוע שעבר; בשולי הביקורת על החלטת שופטת בית הדין לעבודה בת"א, אורנית אגסי, לדחות את השעיית וינקלר בארבעה חודשים - נשאלתי השבוע על ידי קוראים סקרנים כמה שאלות.

הבולטת בהן: האם מדובר ברופא שציפצף על החוק באופן סדרתי? האם וינקלר הפך את החלטורה לעיקר בעבודתו כרופא במוסד ציבורי?

התשובות לשאלות האלה, לפחות על פי ממצאי החקירה נגדו, הן חד־משמעיות: הוא הפך את הניתוחים הפרטיים לתעשייה.

כתב התובענה שהוגש נגדו לבית הדין למשמעת מייחס לו ביצוע מאות ניתוחים פרטיים במרפאה לשירותים אסתטיים קלאס קליניק בשעות העבודה הרגילות (שבהן אמור היה להימצא במחלקה הציבורית); דיווחים כוזבים כדי להוציא בעזרתם כספים במירמה; ניצול מתמחים לביצוע ניתוחים פרטיים בשעות שבהן המתמחים היו צריכים לעבוד במחלקה הרגילה, ועוד ועוד.

כתב התובענה הזה, כמו מידע אחר שנאסף בידי עמיתיי עוזי דיין ומיכל שבת, מעלה את שאלת השאלות: איך בכלל הרשה לעצמו פרופ' וינקלר להתנהג כך לאור היום כאילו אין לו ממי וממה לפחד? היכן היתה הנהלת בית החולים בסיפור הזה במשך כמה שנים? מדוע רוטשטיין הכל יכול גונן ומגונן הלאה על וינקלר ומתנגד בתוקף להשעייתו עד לסיום ההליך המשפטי נגדו?

התשובה: הוא ידע על מעשי וינקלר. הוא ידע שהמחלקה לכירורגיה של וינקלר הוזנחה, לטובת העסקים הפרטיים בקלאס קליניק. הוא תרם לשערורייה עד שבדצמבר 2013, כשהבין שהסיפור עומד לפרוץ החוצה, החליט פורמלית להפסיק את פעילות השר"פ.

את החלטת הסגירה נימק רוטשטיין ב־3 ביוני השנה באיגרת לעובדים שבה כתב בין היתר: "לא הייתי שלם עם הנראות הציבורית של עבודה כזאת... העדפתי לראות את רופאי המרכז עוסקים בשעות האלה בנושאי המחלקות, המחקר וההוראה ולא בעשייה הפרטית".

אלא שמילים לחוד ומעשים לחוד. רוטשטיין לא סגר בפועל את קלאס קליניק אף שנדרש לעשות זאת ב־30 ביוני השנה על ידי סמנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר בועז לב. הוא ציפצף על ד"ר לב ואילץ את האחרון לשלוח אליו מכתב חריף שני כעבור ארבעה ימים.

"על פי פנייה שהגיעה אלינו", כתב לו ד"ר לב, "פעילות קלאס קליניק נמשכת ובמסגרת פעילות זו אף נקבעים תורים חדשים. אנו רואים את הדברים בחומרה רבה. דרשנו ואנחנו עומדים על דרישתנו כי הפעילות המתבצעת תחת המותג קלאס קליניק תופסק ובאופן מוחלט. אני מצפה כי מנהל מרכז רפואי המודיע בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים כי פעילותו תופסק, יעמוד במילתו".

מה קרה מאז, על פי גורם במשרד הבריאות? "הושלמה החקירה של נציבות שירות המדינה והוגשה תובענה רק נגד פרופ' וינקלר. נכון לעכשיו, דילג נציב שירות המדינה, עו"ד משה דיין, מעל למנכ"ל בית החולים. הוא מתנהג כמי שמפחד ממנו".

- הנציב סגר לו את התיק?

"אין לי מושג, אבל לא אתפלא אם זה הכיוון. בכל מקרה אל תמהרו לקשור כתרים לנציב, כפי שעשיתם לפני שבוע. טעיתם: הוא עשה חצי עבודה".

פרופ' וינקלר. לא מעל החוק א' // צילום: יהושוע יוסף

חקירה באזהרה

עוזי דיין בדק השבוע את הנושא וגילה כי רוטשטיין - שיש לו זכויות רבות בקידום תל השומר - נקרא לחקירה ונחקר באזהרה. "אבל", הדגישה באוזניו יודעת סוד במשרד הבריאות, "הנציב אינו ממהר לקבל החלטה גם אחרי שהממונה על מערכת הבריאות בנציבות, יוני דוקן, ביקש ממנו להורות על השעיית מנכ"ל שיבא".

ואכן, במכתב ששלח דוקן אל הנציב הוא תיאר את התנהגותו הלא ראויה של רוטשטיין בפרשה זו ובפרשיות אחרות, כתב כי מנהל בית החולים ניסה למנוע את השעיית פרופ' וינקלר, ובין היתר הוסיף: "באופן חסר תקדים פרופ' רוטשטיין מהלך עלינו אימים כי אם יושעה פרופ' וינקלר, תושעה פעילות המחלקה לכירורגיה פלסטית, בחלקה או במלואה. הוא רק שכח לציין כי איומו זה מתממש זה שנים, עת רוקן באופן מודע ובמתכוון את המחלקה מרופאים מומחים והשאיר בה רופא מומחה אחד בלבד, זאת עד לאחרונה".

"דוקן", אומרת יודעת הסוד, "שלח עוד מכתבים, והציג עובדות לא פשוטות. אבל הנציב מתחמק מלקבל החלטה. הוא בורח מאחריות כמו שעשה בחקירתו כעד בפרשת הולילנד".

דיין. נציב שירות המדינה ממשיך לגרור רגליים בענין האחריות של מנכ"ל שיבא, פרופ' זאב רוטשטיין // צילום: דודי ועקנין

תגובה צינית

בתשובה לטענות נגדו בחר פרופ' רוטשטיין לשלוח אלינו תגובה צינית לחקירה שהתנהלה נגדו בנציבות שירות המדינה.

בין היתר כתב: "המנכ"ל נחקר בנציבות בתחילת אוגוסט וחקירתו התמקדה בהישגי המרכז הרפואי ב־36 שנות שירותו בו, בהן 11 כמנכ"ל... החקירה התמקדה באיך הגיע שיבא להישגים בינלאומיים מדהימים בתנאי הרגולציה הבלתי אפשרית בארץ... רוטשטיין נחקר על ערכים של כיבוד חזקת החפות, אי הפקרת פקוד, התנגדות להשעיה ללא משפט... הוא השאיר לנציבות חומר למחשבה..."

לגופה של הפרשה - כתב:

"בהיעדר אפשרות של הסטת כספים המזינים רק את הרפואה הפרטית ולא חלילה את הרפואה הציבורית המתרוששת, פנה רוטשטיין ביוזמתו למשרד הבריאות בהצעה לסגור את המרפאה האסתטית לאחר הקיץ, כיוון שבמדיניות המשרד אין אפשרות לתת שירות אסתטי פרטי בבית חולים ציבורי.

"תגובת היועמ"ש של המשרד היתה הוראה לסגירה מיידית של המרפאה תוך פגיעה בכל הצעירים והצעירות שהמתינו לקיץ לקבל טיפול אסתטי במחיר סביר או באמצעות הקופות.

"הוראת המשרד בוצעה בכאב גדול!!! פוטרו העובדים והממתינים הופנו לשוק הפרטי. עכשיו כולם מרוצים! בשיבא יש פחות כסף ויותר קושי לטפל בחולים הזקוקים לטיפולים יקרים".

קראתי ולא צחקתי. פרופ' רוטשטיין, אף שיש לו כאמור זכויות רבות, צריך להפנים שגם הוא אינו עומד מעל החוק.

פרופ' רוטשטיין. לא מעל החוק ב'

פרשת עו"ד נתן (3)

את עו"ד אברהם נתן לשעבר יו"ר רשות השידור, לשעבר נציב שירות המדינה, הצגתי כאן כמה פעמים ולא באור חיובי. מדובר באדם מפוקפק שהיה עד תביעה במשפט הולילנד ובפועל חזר בו מחלק מהותי מעדותו במשטרה. רוצה לומר: הוא שיקר. בצדק מרח אותו השופט דוד רוזן בזפת ובנוצות.

לא ברור איך בדיוק, אבל הפרקליט הזה השתחל לרשימת נבחרת הדירקטורים של משרד האוצר ורשות החברות, מונה לדירקטור בחברת "חוצה ישראל" ונבחר לפני כחודשיים ליו"ר החברה. חברי הדירקטוריון, בעליבותם, המליכו אותו על עצמם.

השערורייה פרצה החוצה, תיארנו אותה כאן כמה פעמים, צילצלנו בכל הכוח בפעמונים - קיווינו שעו"ד נתן יסיק את המסקנות המתבקשות, ואם לא - שיעזרו לו ברשות החברות להסיק אותן. זה לא קרה: הוא נצמד חזק לכיסא בתקווה שוועדת המינויים תאשר את בחירתו ליו"ר חוצה ישראל.

התקווה הזאת נגוזה השבוע: הוועדה פסלה אותו לתפקיד יו"ר, אבל הוא עדיין חבר בדירקטוריון.

לפני שבוע הגיע אלינו מידע חדש המלמד כי ההתנהלות הבעייתית של עו"ד נתן על דוכן העדים התחילה כבר לפני שנים רבות. ממסמכים שהעביר אלינו פרקליט ירושלמי מתברר כי עו"ד נתן מכר לפני שנים רכב, הסתכסך עם הקונה, והפרשה התבררה בבית המשפט.

השופט שישב בדין באותו משפט קבע: "עדותו של נתן רצופה סתירות וזיכרון סלקטיבי... בין כנות לבין תשובותיו לא היה כלום אלא התחמקות משאלות מביכות..."

השבוע שאל עוזי דיין את נתן אם הוא זוכר את פסק הדין האמור. הוא זכר. "זה שום דבר", אמר נתן, "השופט קבע מה שקבע ואני לא מסכים איתו".

עו"ד נתן. נפסל לתפקיד היו"ר // צילום: רוני שיצר

בין שי פירון ליעל גרמן

אם יש משהו טוב מההליכה לבחירות, וייאמר כאן שאין הרבה, זו הפרידה משר החינוך, שי פירון. ברוך שפטרנו, כמו שנאמר, ברוך שהגענו לרגע הזה שבו הוא הולך הביתה.

מה בדיוק עשה פירון מעבר להכרזותיו על רפורמות חסרות שחר? מה הוא תרם להקניית ערכי דמוקרטיה לארגוני המורים? מתי קרא אליו את יוסף וסרמן מהסתדרות המורים ואת רן ארז מארגון המורים, סגר להם את ברז המיליונים וכפה עליהם בדיקה של מבקר המדינה?

זה לא קרה כי במשרד החינוך פשוט לא היה שר. היה בחור נחמד שאוהב לצחוק ולספר בדיחות. לעומת זאת, יעל גרמן כשרת הבריאות, לא איכזבה. היא עצרה את השר"פ וניסתה לחולל מהפכה אמיתית במערכת. היא, לעומתו, כן תחסר לי בממשלה.