עישן או לא עישן?

"הנה חלפו ימים של כפור ומרי, בזרוח שמש יורק לבשנו קיץ. עננת שחור עמדה מעל ביתנו. עתה, בתהומות ים אבדה" (ריצ'רד השלישי). האם הכותב של משפט זה, שנחשב לאחד מגדולי הכותבים בכל הזמנים, ושמחזותיו הפכו לנכס צאן ברזל של התרבות המערבית, היה למעשה "סטלן"?

אם תשאלו את האנתרופולוג הדרום־אפריקני פרנסיס טאקראי, אז בהחלט כן. "הגיוני לחלוטין ששייקספיר היה צרכן קנאביס", מציין טאקראי בסיכום מחקרו, שפורסם בכתה העת "Journal of Science". "סביר להניח שרוב היצירות המפורסמות ביותר של שייקספיר נכתבו תחת השפעה".

בכתבה שפורסמה ב"אינדפנדנט", טאקראי טוען שמתוך כמה וכמה מקטרות טבק שנמצאו בגינת ביתו של שייקספיר, בארבע זוהו שרידים של קנאביס. הבדיקה, כך על פי מדען שלקח חלק במחקר, נעשתה על ידי שימוש בגז כרומטוגרפי, המסייע בהפרדה מולקולרית של חומרים ומקל את זיהוים.

כמו כן, טאקראי והקולגות שלו מסרו כי לא נמצאו במקטרות עדויות לקוקאין, סם שבדומה לקנאביס היה נפוץ בקרב המחזאים בתקופתה של המלכה אליזבת. "אולי שייקספיר היה מודע לנזקים הבריאותיים של הקוקאין", אמר טאקראי, "ולכן הוא העדיף את הקנאביס בתור גירוי מוחי".

עוד מפנה האנתרופולוג לסונטה 76, שרבים רואים בה אינדיקציה לשימושו של שייקספיר בצמח: "Why write I still all one ,ever the "same, and keep invention in a noted weed. טאקראי טוען שאפשר לפרש שורות אלה כמוכנות להמשיך ליצור תחת השפעת הקנאביס. הוא דבק בעמדתו, אף שלא ברור אם המילה weed שימשה שם נרדף למריחואנה במאות ה־16 ו־17.

הממצאים העולים ממחקרו של טאקראי אכן קושרים קשר בין שייקספיר לצמח המפורסם, אך אין בהם כדי לקבוע את כמות ותדירות השימוש בצמח. אפשר לשער ששייקספיר עישן פעמים ספורות עם מכריו ומייד פרש לעבודתו או אפשר שעישן מדי ערב - אין לדעת.

הקשר בינו לבין הצמח הוכח כאמור, אך נותר מעורפל, בדומה לקשר שבין הצמח לבין יצירתיות ויצירה בכלל.