עדותם של שניים מבכירי משרד התקשורת בתיק 4000 צריכה להדיר שינה מעינינו

פעם סורמלו הגדול קנה דג ים חי לשבת, הכניס אותו לאמבטיה וראה שהדג שוחה. אמר: "שו הדא? דג ים שוחה במים מתוקים? בטח דג מיוחד זה".

חשב, אם הדג יכול לחיות במים מתוקים, בטח יכול לחיות בלי מים בכלל. שם את הדג על הרצפה - הדג חי.

מוכרח להיות דג מיוחד, אמר. אם חי בלי מים אולי יכול גם ללכת. נתן לו שניים־שלושה שיעורים, הדג למד ללכת. קנה שרשרת דקה, קשר את הדג בצוואר והתחיל לטייל איתו ברחוב יפו, וכל האנשים משתגעים.

וככה סורמלו מטייל עם הדג שלו ברחובות ירושלים, עד שיום אחד ירד עם הדג מהמדרכה, נפל לתוך תעלה של מים וטבע.

ככה גם הפרקליטות בתיקי נתניהו. בראו לדג מציאות חלופית ואמרו לו שהוא פודל, אז מה הפלא שבבית משפט, ממלכת העובדות והראיות, ממלכת המציאות, הדג טובע? אמרנו מובי דיק, לא?

נזכיר: תיק 4000, תיק הדגל של הפרקליטות. על פי אביחי מנדלבליט, היועמ"ש לשעבר, ללא אישום השוחד לא היה מוגש כלל כתב אישום נגד נתניהו. על פי התביעה, נתניהו זכה ל"היענות חריגה" ב"וואלה!" השייך לשאול אלוביץ', ובתמורה העניק נתניהו "הטבות רגולטוריות" לבזק, שגם היא בבעלות חלקית של אלוביץ'.

שימו בצד את כל מה שכבר התגלה בדיונים בבית המשפט עד היום: פתיחת החקירות ללא אישור יועמ"ש; אין זכר לסיקור אוהד; ההיענות, אם בכלל, לא הושוותה לכלום ולכן לא חריגה; הסתרה סיטונאית של חומרים מבית המשפט ומההגנה; עינוי עדים; שיבוש חקירה - כל זאת בוצע על ידי המשטרה ובליווי צמוד של פרקליטות המדינה.

בשבועיים האחרונים עלו לדוכן שני עדי תביעה - מבכירי משרד התקשורת בעבר ובהווה - מימון שמילה, המשנה למנכ"ל המשרד, וד"ר יפעת בן חי שגב, לשעבר יו"ר מועצת הכבלים והלוויין. אלו הם אנשי המקצוע, שומרי הסף. עדים אלו היו אמורים לספק לתביעה תשתית ראייתית למתן הטבות לבזק על ידי נתניהו, קרי: פעולה אקטיבית של נתניהו למען אלוביץ'.

שניהם העידו כי כל תהליך האישור היה ארוך ויסודי. שניהם העידו כי אחרים במשרד ניסו "לשים מקלות" בגלגלי האישור. ושניהם העידו על חוויה קשה בזמן חקירתם. עדותם מאפשרת לנו הצצה מטלטלת בין התפרים הרשלניים בתיק.

הראשון שהעיד היה שמילה, מי שהביא את מסמכי המיזוג לנתניהו לחתימה. בעדותו התברר שלאחר המלצות המשטרה להגיש כתב אישום נגד נתניהו, הוא הוזמן בתחילת 2019 להשלמת חקירה, שבה הוצג לו מייל מהייעוץ המשפטי של המשרד, שכביכול ממוען אליו, ועל פיו לבקשת נתניהו הורדו התנאים הנלווים לאישור המיזוג.

בבית המשפט התברר שמדובר במייל שמעולם לא הגיע אליו, מייל טיוטה שהועבר בין היועמ"שית של המשרד לסגניתה - עובדה שהיתה ידועה כמובן לגורמי החקירה, שניסו לייצר עבור שמילה מציאות חלופית. הציטוטים מעדותו של שמילה מדברים בעד עצמם: "החוקרים ניסו להטעות אותי בעורמה, שנתניהו הוריד את התנאים למיזוג בזק־yes מאחורי גבי. ‏אני הלכתי וביררתי במסמכים ששמרתי - זה לא היה נכון... הרגשתי רע, הוליכו אותי שולל. מנסים להוציא ממני דברים שלא היו. זה מאוד צרם לי. זה מאוד הפריע לי. זה לא נעים, בית המשפט צריך לקחת את זה בחשבון...

"הרגשתי שהטעו אותי בחקירות, הרגשתי מתוסכל, ושלחתי לו (לחוקר) חמישה מיילים שמסבירים מה שהיה. הובילו אותי לא נכון. זה קומם אותי... כל התחושה בחקירה שלי היתה של לחפש מישהו, לחפש את הראש של נתניהו".

שימו לב - המשטרה בהדרכת הפרקליטות ניסתה לשתול אצל שמילה זיכרון שקרי, כדי לקשור את נתניהו לאירוע.

עדות ד"ר יפעת בן חי שגב היתה טעונה אף יותר. "אני מצטערת לומר שהחקירה שעברתי היתה חובבנית, רשלנית ומגמתית, תוך כדי הטלת מורא ופחד פסול, בתנאים לא אנושיים שצריכים להטריד כל אזרח בישראל. זה דברים של הטעיה בחקירה, וכאשר אני ביקשתי בחקירה - וזה מתועד - כשביקשתי את הזכות לעיין במסמכים ובתאריכים, הם סירבו...

"מה שעשיתי לאחר מכן - חזרתי לתיעוד שלי, שמתועד אצלי בדיוק לפי הספר, ומצאתי שהגזלייטינג שעשו לי בחקירה אולי הצליח בחלקו, אבל לא הצליחו למחוק לי את הזיכרון".

התובעת י' תירוש: "נפגשנו לרענון עד, שבמסגרתו הוקרא לך מסמך, ואת הדברים שאת מוסרת פה היום לא מסרת ברענון עד".

בן חי שגב: "אני לא זוכרת מה היה ברענון. הוא היה קצר מאוד. אני חיכיתי לומר אמת לשופטים. אין לי אמון במערכת".

תירוש: "אבקש להכריז עליה עדה עוינת".

בן חי שגב: "למה אני עוינת? לאמת?"

במהלך החקירה הנגדית (שתסתיים בשבוע הבא) התחדדה הטענה. עו"ד בעז בן צור: "תאשרי לי שהרושם שלך בחקירה ברשות ניירות ערך היה שמנסים להפעיל עלייך לחץ, ולהכריח אותך להגיד שההחלטה היתה בעקבות לחצים ושעיוותת את שיקול הדעת שלך כדי לרצות גורם כלשהו".

בן חי שגב: "היה ניסיון להציג את זה באופן הזה. אני גם עומדת על דעתי היום, שנכון היה וראוי היה לאשר את עסקת המיזוג לטובת הציבור. חד־משמעית!"

בן צור: "ולעמדתך, המועצה קיבלה החלטה עניינית ומקצועית על ידי מועצה סוברנית ועצמאית ומקצועית?"

בן חי שגב: "חד־משמעית".

בן צור: "נתניהו, כשר התקשורת, מדבר איתך מעת לעת על כל מיני נושאים, אבל הוא מעולם לא דיבר איתך מילה וחצי מילה על עניין מיזוג בזק־yes?"

בן חי שגב: "מעולם לא דיבר איתי מילה".

בן צור: "את, להבנתי, תוך כדי החקירה הבנת כבר שמוליכים אותך באף, שמתעתעים בך".

בן חי שגב: "התשובה היא כן. התייחסתי למשל הרכב. למה הדבר דומה? שנינו רואים שאדם שובר את זגוגית הרכב. אתם אומרים גנב, אני אומרת זה הרכב שלו".

ואיפה השופטים? גם הם מוטרדים מהתנהלות החקירות, אבל הם לא יכולים לעצור את המשפט המתנהל. חבל. אחרי שתי עדויות מטלטלות של שומרי סף, הטוענים במפורש כי החוקרים שיקרו להם, ראוי היה לפנות לפרקליטות לקבלת הסבר.

אך יש גם צד מואר. החקירות, כתב האישום ובעיקר ניהול התביעה והמשפט, חושפים את חוליי המערכת. ככה עושים צדק?

בנפשנו להבריא את המערכות. התיקון חייב לבוא, וגם אם יתמהמה, עם כל זה אני מאמין.