הממשלה החדשה טרם הוקמה והמשא ומתן הקואליציוני בעיצומו, אך מרגע שנודעו תוצאות הבחירות נשמעות זעקות שבר מצד תומכי גוש השמאל ש"הלכה לנו המדינה". הנושא שתופס את מרבית תשומת הלב הוא הסוגיה הלהט"בית. העובדה שהקואליציה המסתמנת צפויה לכלול רוב שמרני־דתי, מהמפלגות החרדיות ועד לציונות הדתית של סמוטריץ', בן גביר, ובעיקר המרכיב החרד"לי - ח"כ אבי מעוז ממפלגת נעם - מעלה חששות בקהילה.
מול הקולות החוששים יש גם קולות שכמעט לא נשמעים, של להט"בים שאינם שייכים לגוש השמאל ושהצביעו בגאווה ובלב שלם למפלגות מגוש הימין. אחד מהם הוא אוון כהן (54), דוקטור לבלשנות באוניברסיטת ת"א, שגר ברמת גן יחד עם בן זוגו, חבר ליכוד ופעיל פוליטית.
"עבדתי מאוד קשה בשביל שגוש הימין ינצח. הבאתי עשרות אנשים שיצביעו למחנה הלאומי בכלל ולליכוד בפרט. ברור שיש מורכבות, אבל אנחנו ילדים גדולים וזאת האפשרות הטובה מבין השתיים, חד־משמעית".
למה אתה שמח? עכשיו יכהנו בכנסת אנשים שיצאו בגלוי נגד הקהילה הלהט"בית ומצבכם יורע.
"אני חולק על ההנחה הזאת. קודם כל, מי שעומדת במרכז הממשלה שתוקם זו מפלגת הליכוד, אותה מפלגה שלפני כעשור כתבה בחוקה שלה שהיא תפעל נגד כל אפליה על רקע העדפות מיניות. אני מסכים שהגישה כלפי להט"בים של מפלגות אחרות בקואליציה המסתמנת בעייתית, אבל ההרכב הקואליציוני הוא כמעט זהה לזה שהיה בממשלה בשנים 2019-2015, ובשנים האלה היתה התקדמות בכל היבט. גם היום הליכוד היא מפלגה מאוד מתקדמת בתחום זה: נבחר הומו מוצהר למקום החמישי בפריימריז".
אבל תחת שלטון שמאל מצב הקהילה הלהט"בית טוב יותר, לא? בנושא נישואים, פונדקאות או אימוץ.
"ממשלת לפיד־גנץ־בנט כיהנה פה שנה וחצי. לא רק שבקדנציה הזאת לא אושר חוק שמאפשר נישואים אזרחיים, חוק כזה אפילו לא הוגש. אין אפילו חתיכת חוק, כלום, אפס. הבעיה היא שאין נישואים אזרחיים בארץ, נקודה. זה משהו שפוגע בכל מי שרוצה להינשא בנישואים שאינם דתיים, ובתוכם גם הומואים ולסביות. לא מפלים להט"בים שנישאו בחו"ל, נישואים אלו מוכרים בארץ, וגם מעמדם של ידועים בציבור.
"בנושא הפונדקאות, השר ההומו היחיד בממשלה היוצאת, ניצן הורוביץ, אמר לבג"ץ ש'הסיכוי לתקן את החוק בכנסת הנוכחית הוא אפסי', וזה בממשלת שמאל. עניין הפונדקאות נפתר באמצעות בית המשפט העליון בניגוד לחוק המפורש, וזה טוב לפונדקאות אבל בעייתי כשלעצמו שבית המשפט סותר את המחוקק הנבחר. זאת בכייה לדורות שאנחנו מתירים לבית המשפט לעשות ככל העולה על רוחו. מבחינת אימוץ - אין להומואים בעיה חוקית לאמץ. הבעיה היא פרסונלית, בוועדות עצמן, ובהן הם לעיתים רבות מופלים לרעה".
אבל האם הדעות של חלק מחברי הקואליציה המסתמנת לא יקרינו מטה, אל הציבור?
"לא אשקר, האמירות של אבי מעוז בעייתיות מאוד. יש לו את קהל הבוחרים שלו, 30-20 אלף איש שהולכים אחריו, כלומר אחרי הרב טאו, באש ובמים. לי ולאבי מעוז אין על מה לדבר".
ועם השאר כן?
"בן גביר אמר שהוא מתנגד למצעדי גאווה, אבל לא יגביל אותם. ההסתכלות שלו יותר רחבה: חשובים לו כל העם ושלמותו. הוא לא עושה הפרדה בין להט"בים לסטרייטים. אצלו, ובכלל בימין הדתי, היתה בשנים האחרונות התפתחות לקראת יותר פתיחות. הם הבינו שהומואים ולסביות זה לא משהו שקיים רק בשמאל. הם נמצאים בכל מקום, גיאוגרפית ופוליטית.
"יש לזה גם צד שני: עמותות וארגונים הפועלים למען זכויות הלהט"בים שאינם אמורים להיות פוליטיים, התחברו עם אג'נדת איחוד המאבקים וחברו לשמאל. לקחת את זה לקטע פוליטי זה אסון. ראיתי בבחירות האחרונות ארגוני להט"ב שקראו בגלוי לא להצביע למפלגות הימין, כאילו יש קשר בין העדפה מינית לדעה פוליטית. הטעות הבסיסית שלהם היא שהם אמורים לפעול למען הלהט"ב, לא למען מרצ".
כהן לא חוסך ביקורת מאנשי השמאל ששתקו מול אמירות הומופוביות של חבריהם לקואליציה ממפלגת רע"מ: "מה שיותר חמור הוא לא שווליד טאהא ההומופוב היה חלק מהקואליציה הקודמת. מה שחמור במיוחד זה שחברי הקואליציה האחרים, ובהם גם ההומואים, קיבלו את זה בהבנה. 'אני מבין אבל אני לא יכול לקבל', אמר יוראי להב־הרצנו. אסור להבין הומופוביה, נקודה. אחד הפעילים בקהילה הטרנסית אפילו הרחיק לכת ואמר שההומופוביה של חלק מהערבים היא לא נוראה כי היא 'אגבית', לעומת ההומופוביה בכוונה תחילה של ה'כהניסטים'. אני גאה שנציגיי בליכוד לא שותקים אל מול הומופוביה, נקודה. משהו שאני לא יכול להגיד על השמאל".
מי שבירך
כידוע, השר ההומוסקסואל המוצהר הראשון בממשלות ישראל לא מונה בממשלת שמאל אלא דווקא בממשלת הליכוד על ידי נתניהו. מדובר כמובן בח"כ אמיר אוחנה, שצפוי לתפקיד בכיר גם בממשלה המיועדת. אוחנה נחשב לאחד האהובים בליכוד, ובפריימריז האחרונים הגיע למקום החמישי.
לאחרונה פרסם אוחנה בעמוד הפייסבוק שלו את חוויית ביקורו בבית הכנסת ביום כיפור, יחד עם בנו ובן זוגו: "רצינו לקחת את דוד הקטן לבית הכנסת לתפילת הנעילה ולשמיעת השופר... נתנו לאלון, לדוד ולי מקום של כבוד והצטרפנו לתפילה. התפללנו עד הנעילה... כשפנינו לצאת אחד המתפללים ביקש מהרב 'תן ברכה לילד', כשהוא מצביע על דוד. עכשיו, אני יודע איך הולכת הברכה, ומבין שאחרי 'מי שבירך אבותינו אברהם, יצחק ויעקב' מגיע גם 'הוא יברך את' פלוני בן פלונית. פלונית - האמא. אתם מכירים את המצב המשפחתי שלנו, אלון הוא בן זוגי ושנינו ההורים של דוד.
"לא רציתי להעמיד את הרב במצב המביך ולכן משכתי לכיוון היציאה. המתפלל התעקש... ובלי אומר ודברים - הרב החל לברך את דוד. 'מי שבירך אבותינו אברהם, יצחק ויעקב, הוא יברך את...' ואני עונה 'דוד'. 'דוד בן...' הרב מחכה שאשלים. 'אמיר', עניתי. 'דוד בן אמיר ו...' הרב מרים את עיניו ולתדהמתי מסתכל על אלון. 'אלון', ענינו.
"'דוד בן אמיר ואלון הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה... עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו וְנֹאמַר אָמֵן'. והקהל, עם חיוך טוב לב על השפתיים, ענה בקול גדול 'אמן!'". הסיפור הזה של ח"כ אוחנה מלמד אולי יותר מכל על התהליך שעברו החוגים השמרניים בישראל, כן, גם בזכות היותו של אוחנה ממנהיגי הימין לצד נטייתו המינית.
קודם החיים עצמם
אולי זאת לא חוכמה גדולה להיות הומוסקסואל ימני כשמתנהלים לאורו של ז'בוטינסקי. אבל איך מרגישים אלו שהצביעו לציונות הדתית, שהתעצמותה גרמה לבהלה הנוכחית? גלעד הלחמי (38) הוא אחד מהם. הוא חי בזוגיות בדרום תל אביב, מנהל מוסך ופעיל בחזית לשחרור דרום תל אביב.
ארזת לבד?
"סליחה?"
בתקשורת מדברים על ירידה המונית של להט"בים מהארץ לנוכח תוצאות הבחירות.
"אה, לא. אין לי שום כוונה לעזוב, אני שמח בתוצאות הבחירות. כבר שבע שנים אני פעיל בחזית לשחרור דרום תל אביב עם שפי פז. בהתחלה עבדנו מול שקד, אבל בשל נטישתה את המחנה עברנו לעבוד עם הציונות הדתית. אנחנו פועלים בצמוד לסמוטריץ', רוטמן ובן גביר. רוטמן הזמין אותי אליו הביתה, ובן גביר הגיע אלי ליום ההולדת של שפי פז, ישב, צחק, אכל ושתה כשעשרה להט"בים יושבים איתנו. כשאנחנו רואים בן אדם שמוצג בתקשורת כהומופוב מגיע ליום הולדת מיוזמתו, שני הצדדים נרגעים.
"הם לא מכחישים שבעבר התנהלו בצורה אחרת, ושגם הם עברו שינוי. היחסים האישיים מורידים את הלהט"בופוביה. היום יש להם התנגדות לאג'נדה של קהילת הלהט"ב, לא לעצם העניין. הם אומרים באופן כן 'הם האחים שלנו, אנחנו לא שונאים אותם ולא נפעל נגדם בפן האישי, אבל אנחנו כמפלגה דתית לא יכולים לקבל את האג'נדה הלהט"בית'".
מה רע בלדרוש זכויות בסיסיות כמו נישואים או פונדקאות?
"האג'נדה המוצהרת של הארגונים כבר מזמן לא מדברת על זכויות יסוד. היא נמצאת הרחק במרחב שמעתיק מהאג'נדה האמריקנית, זו שמחייבת גם בתי ספר דתיים לאפשר לילד להגדיר את עצמו כטרנס בגיל 6 או 7. זה מאוד שנוי במחלוקת גם בתוך הקהילה. יש שרואים בזה טרלול, שזה לא הגיל הנכון להתעסק בזה.
"אני מכיר נשים חילוניות סטרייטיות שמאוד תמכו בקהילה והשתתפו בעבר במצעדים, שהוציאו את הילדים שלהן מבית הספר החילוני והעבירו אותם לחינוך דתי כי שם לא כופים עליהם את האג'נדה הזאת".
כשהלחמי מדרג את המשימות הלאומיות לפי סדר חשיבותן, זכויות הלהט"בים לא נמצאות אפילו בחמישייה הראשונה. "אני לא תמים. לא הצבעתי לציונות הדתית מתוך מחשבה שיקדמו נישואים חד־מיניים. אני גם בעד תחבורה ציבורית בשבת ואני יודע שגם זה לא יקודם ובכל זאת הצבעתי להם, כי יש דברים יותר חשובים מזה. בשיטת הבחירות הנוכחית אין אפשרות אחרת, גם אם מסכימים רק לחלק מהדברים. אני מצביע למי שבעד רפורמה במערכת המשפט, בעד גירוש המסתננים, חיזוק הזהות היהודית, ואלו דברים שחשובים לי. יותר חשוב לי להילחם במציאות שבה יש שלוש דקירות בשבוע בדרום תל אביב וששלוש שכונות כבר איבדו את הרוב היהודי בהן, מאשר כל זכויות הקהילה".
הלחמי מספר שהוא ושפי פז, גם היא להט"בית מוצהרת, מוקעים ומותקפים על ידי הקהילה בשל קרבתם לימין ולשמרנים. לדעתו, הקהילה דווקא צריכה להודות להם על קרבה זו, כי היא המאפשרת ללהט"בים ימנים ודתיים לצאת מהארון. "אם צעיר הומו גדל במשפחה של מתנחלים או אנשים שמרנים מהפריפריה, וההורים שלו רואים אותנו נואמים בכנס של עוצמה יהודית, או את אמיר אוחנה מגיע לגבהים בליכוד, יש לו יותר סיכוי לצאת מהארון. זה יותר נוח לו. החיבור שלי עם בן גביר וסמוטריץ' שינה אצלם את הדעה. מעבר לזכויות יש דבר חשוב של קבלה, ולפעמים זה אפילו יותר חשוב. אלו דברים שצומחים מלמטה, לאו דווקא מחקיקה".
הלחמי טוען שמהיכרותו את תוכניות העבודה של הציונות הדתית הוא יודע שאין בהן התייחסות לנושא הלהט"בי, לטוב או לרע. היחיד שפועל בנושא הוא אבי מעוז, וגם הוא עושה זאת רק במערכת החינוך. לטענתו, גם אם מעוז ינסה לבטל את מצעד הגאווה - הוא לא יוכל לעשות זאת כי לא יהיו לו שותפים לכך. "ההיסטריה אינה מוצדקת, והיא מתודלקת על ידי התקשורת".
שבת אצל הרב פרץ
של"ג בן שטרית (40) גרה בפתח תקווה עם בת זוגה. היא כועסת מאוד על הקמפיין האחרון של נציגי הקהילה שהיא משתייכת אליה. "בגלל קמפיינים כאלה חושבים בציבור שכל הלהט"בים עדר, ונוטים לחשוב שיש בנו רק צד שמאלי ורצוי רדיקלי. לפני כמה ימים הופעתי בתוכנית 'הצינור' בראיון שבו בן־שיחי כינה אותי 'הומופובית' רק כי לא יישרתי קו עם ההיסטריה. גם חלק מהטוקבקים שהתייחסו לראיון הזה היו ארסיים במיוחד. בואו תראו מה עושים ללהט"בים שלא מתיישרים לפי הקו".
מה משמח אותך בתוצאות הבחירות?
"הייתי בהתקף חרדה מתמשך מהשלטון הזה בכל השנה וחצי האחרונות, מכל היבט אפשרי. עכשיו אני רגועה. זה שאני לסבית לא מגדיר את כל מי שאני. אני גם אורתודוקסית, ואני יודעת שהממשלה הבאה תעסוק בדברים שחשובים לי יותר מהזהות ומההעדפה המינית שלי. יש לי תחומי עניין אחרים כמו ביטחון, מדיניות חוץ, כלכלה, חינוך ותרבות. גם תחום היהדות יטופל כראוי, כמו חמץ בפסח או תחבורה ציבורית בשבת. זה הרבה יותר חשוב לי מזכויות הלהט"ב. בעניין הלהט"בי אני מרגישה שבעשור האחרון אין לי על מה להתלונן. יש לי את כל הזכויות שאני צריכה. אנחנו מוכרים בכל מקום, גם בביטוח הלאומי. מה עוד אתם רוצים? להתחתן בחופה וקידושים? זה לא יקרה.
"הילדים שלנו בסדר, מקבלים אותנו בכל מקום, בתי הכנסת מקבלים אותי בברכה, אני מוזמנת לסעודות שבת בבתי האליטה של הרבנות הישראלית, שמקשיבים למקום שלי ורואים אותי. אפילו הרב רפי פרץ נפגש איתי בזמן הסערה כשדיבר נגד הלהט"ב, והסברתי לו את הקשיים, אז הוא הקשיב והבין אותי. אחרי הפגישה הזאת הוא הזמין אותי ואת בת הזוג שלי אליו לשבת".
בן שטרית יוצאת נגד ארגוני הלהט"ב. לטענתה, הם משקיעים את הכספים המועברים אליהם מהממשלה לעניינים פוליטיים במקום להפנות אותם לעזרה לקהילה עצמה ולהשקיע בעו"סים ייעודיים, בהרמת זרוע להט"בית במשטרה ובמערכת המשפט. "הם קיבלו כל כך הרבה כסף, אבל הם לא עשו בו שימוש נכון וחכם. אני מרגישה שהטיפול בקהילה חייב לבוא מגוף רשמי של המדינה. לא יכול להיות שזה יהיה בידי ארגונים אוטונומיים של הקהילה".
