"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"החלטות כאלה מתקבלות בשכל"
נשיא המדינה ריבלין התייחס לפרשת הצוללות בראיון מיוחד ל"ישראל היום" בהודו • על עמונה וחוק ההסדרים: "השאלה היא אם ישראל יכולה להחיל חוק שיכול להיות מנוגד לדין הבינלאומי" • על חוק המואזין: "מיותר - כבר יש לנו את החוק למניעת רעש"
נשיא המדינה ריבלין בביקור בהודו // צילום: מארק ניימן/לע"מ // נשיא המדינה ריבלין בביקור בהודו // צילום: מארק ניימן/לע"מ

"החלטות כאלה מתקבלות בשכל"

נשיא המדינה ריבלין התייחס לפרשת הצוללות בראיון מיוחד ל"ישראל היום" בהודו • על עמונה וחוק ההסדרים: "השאלה היא אם ישראל יכולה להחיל חוק שיכול להיות מנוגד לדין הבינלאומי" • על חוק המואזין: "מיותר - כבר יש לנו את החוק למניעת רעש"

יורי ילון
, עודכן

״אין לי מושג מה מדובר לגבי הפרטים, שנמסרו ועוררו סערה בארץ״, הבהיר הנשיא ריבלין. בראיון שהעניק ל"ישראל היום", בסיום ביקורו החשוב בהודו. ״אני בקי ויודע לגבי הדיונים, שמתקיימים מזה שנים בכל מה שקשור בנושא הצוללות״, אמר הנשיא בהתייחסו לפרשת הצוללות.

האם נראה לך סביר תרחיש במסגרתו מדינת ישראל רוכשת צוללות בהתאם לאינטרס כלשהו?

״בוודאי שזה לא סביר", ציין ריבלין, "אסור שיתרחש וגם ודאי שלא יתרחש אלא אם כן מי שבא ודיבר על הנושאים האלה יודע מה הוא מדבר. הדברים היו במחלוקת עניינית מהם סדרי העדיפויות של המערכת הביטחונית, כדי להגן על מדינתנו".

ריבלין הוסיף כי אין לו ספק, שההחלטות מתקבלות בשכל ודעת. "אני יכול לומר בבטחה שעד היום כל מה שמדינת ישראל החליטה נתקבל תוך דיונים. נראה לי שהמערכת הצבאית היא זו בסופו של דבר קובעת אם כי יש גם נושאים אסטרטגיים", ציין נשיא המדינה.

עוד אמר הנשיא כי מעמסת הביטחון עלינו יכולה להשתנות מפעם לפעם בהתאם לאיומים הנשקפים לנו.

מה בעיניך יהיה פתרון הולם לסוגית עמונה, אתה תומך בחוק ההסדרה?

״חוק ההסדרה עומד על סדר היום מאז שבית המשפט נתן ארכה. חבל שכאשר החרב לא מונחת על הצוואר לא מטפלים בעניין זה. חוק ההסדרה בא להביא פתרון לאותם אנשים ההולכים לפני המחנה, שהתיישבו בארץ ישראל על פי הסכמת, הוראת והחלטת ממשלות ישראל על מנת לבנות ולהיבנות ביהודה ושומרון", ציין ריבלין.

הנשיא הוסיף כי ישראל חתומה יחד עם כל המדינות החברות באו״ם על אמנות, המחייבות את מדינת ישראל. "השאלה אם ישראל יכולה לבוא ולהחיל חוק כזה או אחר שהוא יכול להיות מנוגד לחוק הבינלאומי", ציין.

נשיא המדינה הוסיף כי כל ממשלות ישראל צריכות לדעת שהן אחראיות כלפי המתיישבים והן צריכות למצוא להם פתרון. "חבל שבזבזו שנתיים ולא באו ומצאו את הפתרון האמיתי. יתכן מאוד שצריך להחיל את החוק הישראלי על אותם חלקים שאתה מבקש לעשות חוק הסדרה. דבר כזה מיד יוצר מצב שבו מצטרפים למדינת ישראל עשרות אלפים רבות של תושבי יהודה ושומרון. אלה דברים שממשלת ישראל צריכה לקבל אותם כהחלטה אסטרטגית. אי אפשר לחכות עם ההחלטות האלה אפילו יום אחד, כי מי שיצטרך לשלם את המחיר אלה המתיישבים", טען הנשיא.

עוד באתר:

יפן: רעידת אדמה בעוצמה של 6.9, אזהרת צונאמי בצפון המדינה

משבר אל על: ביטולים, דיונים - ואיום להשבתה

בג"ץ עיכב את מינוי הרבצ"ר

"פה נשאלת שאלה, הנוגעת גם ליחסינו עם העולם ולהתנגדות חריפה של רוב ידידותינו בעולם, שלא תמיד הסכמנו לשמוע עליה. בת בריתנו הגדולה ביותר, ארה"ב, אינה מכירה בביטולו של הקו הירוק, שאני כפוליטיקאי הייתי מתאר אותו כקו ירוק זכרונו לא לברכה", הבהיר ריבלין.

הנשיא טען שאנחנו צריכים להבין שהנושא הזה לא יניח לנו וצריכים להחליט גם החלטות פוליטיות, מדיניות, אסטרטגיות. המתיישבים עומדים בפני מים אדירים והם נמצאים כמעט חסרי אונים מול צו שניתן, האומר שמבחינה חוקית הם לא יכולים לשבת במקום מסוים. לא יכולים להפקיר אחד מאזרחי ישראל, שנשלחו על ידי ממשלות לגיטימיות, אמר הנשיא.

מה עמדתך לגבי חוק המואזין?

״יש לנו את החוק למניעת רעש. אם מפריעה למישהו קריאת המואזין, הוא יכול ללכת למשטרה והיא תלך למואזין ותאמר לו שאם בפעם הבאה הוא ירים, ננתק לו את הרמקול. כאשר אומרים חוק המואזין, לא אומרים חוק החזן ולא חוק הצפירה ולא חוק תקיעת שופר", אמר הנשיא.

ריבלין הוסיף כי "זה מגדיר מאוד את התחום בו אתה מבקש לעסוק. לכן, אני חושב שחוק זה אינו חוק טוב. כל החוקים קיימים ובוודאי שאין צורך בחוק נוסף. החוק הזה מיותר לחלוטין. צריך להבין שאנחנו חיים במדינה רב תרבותית. חוק המואזין מתייחס במפורש לכלי למימוש ההוראות האסלאמיות ויכול להתפרש על ידי העולם כולו ורבים מאזרחי ישראל כחוק, המתריס כלפי האסלאם ולא כלפי הרעש. אין זה אומר שלא צריך לטפל במקומות בהם המואזין מהווה מטרד רעש. צריך לאכוף את חוקי הרעש במקומות האלה. אני חושש שהיום זה חוק המואזין ומחר זה יהיה חוק צופרי השבת״.

האם ראוי בעינייך שסכסוך של טייסי אל על עם גורמים אחרים בחברה, יביא לפגיעה בנוסעים?

״יכול להיות שהמדינה צריכה לשבת ולדון בנושא. מדינה, ששמיה פתוחים רק לכיוון אחד, שיכולה להימצא בכל רגע במצור, מחויבת בשירותים חיוניים. צריך להיות דיון בין המערכות השונות. הממשלה צריכה להידבר עם ההסתדרות וההסתדרות צריכה להבין את חוקי המשחק, כפי שהממשלה רואה אותם ולהביא לידי הסדר מה מותר ומה אסור. צריך להיות מו"מ, כדי להבין את האחריות הרובצת לפתחו של כל אחד", סיכם ריבלין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...