תצביעו כדי שהגוש שלכם ינצח

אין בטבע בעל חיים אצילי יותר, אין פרח טרופי קסום יותר, אין מנת מישלן אנינה יותר מהיצור האנושי שפשוט לא יודע למי להצביע, בעיקר בישורת האחרונה לפני בחירות. הביטו בו מסדר את פלומתו נוצה־נוצה, זוקף עלי ואבקנים פונקט באמצע התפרחת, ומצלחת בסרגל פרוסת מלפפון דקיקה עד שקיפות ועליה ביצת קוויאר יחידה ומושלמת. זהו יצור כל כך מיוחד במינו, שאין מנוס אלא להשתחוות בפניו ואז לומר לו במבטא בריטי: יאללה יאללה, על מי אתה מנסה לעשות רושם.

ובכל זאת, קצת הכלה. רבים וטובים מוצאים את עצמם לפני בחירות בהלך רוח רומנטי מעין זה שתואר לעיל, אפופים תחושה שאין ולו מפלגה אחת שתתאים לאישיותם החד־פעמית ולהעדפותיהם הפוליטיות שאין כמותן לנוי, והם צודקים כמובן - חוץ מהחד־פעמיות והנוי. מפלגה היא פטיש אוויר מתודלק באג'נדה ובתאוות שלטון, והיא נועדה לבצע משימה אחת: לקדם באופן כללי מספר מוגבל של קווי מדיניות כללית, בכיוון כללי שמצביעיה מעוניינים לחתור אליו. נכון, זה לא זוהר כמו סחלב טרופי נדיר, אבל אף אחד לא הבטיח לנו חיי זוהר. גם פרנסה זה משהו. וגם ביטחון, וגם דמותה של מדינת היהודים - בלי לתפוס מרובה. בצניעות שמבוססת על הכרה במגבלות המערכת.

אדם מן השורה יודע שהוא לא נדיר או טרופי במיוחד, ולכן מסוגל לאבחן את עצמו על פי הפרמטר הבסיסי: האם אני שמאל או ימין? עם הינתן תשובה לשאלה, כבר נחצה בפניו ים סוף, ורק נותר לו לחכות לגלים מהצד הנכון שיטביעו אותו אחרי הבחירות, כשהמציאות תזכיר לו שאנחנו חיים בדמוקרטיה קואליציונית מרובת פשרות, ולא בדיקטטורה מלוכנית שנועדה לספק את מלוא תאוותו.

יש שתי אלטרנטיבות, ושתיים בלבד: גוש נתניהו וגוש לפיד. מצידי תקראו להם גוש הארמדיל וגוש האלפקה

אדם כזה יביט ברשימת המפלגות, יאבחן בתוך שנייה אם הן שמאל או ימין, ואם ניחן בנפש נטולת תסביכים - הוא יצביע למפלגה הגדולה בגוש ויתפנה לענייניו. אם הוא קצת טרחן - הוא יתלבט בין ביבי לסמוטריץ', בין לפיד לגנץ. אם הוא חרדי או ערבי - הוא ייהנה מההנחה שנותנים לשני המגזרים האלה, ואף אחד לא יגיד לו שום דבר כשיצביע למפלגה חרדית או ערבית. ואם הוא אריסטוקרט - הוא ימצא מפלגה מדהימה שאין שום סיכוי שתעבור את אחוז החסימה, או ינפק ק"ן טעמים להצביע לגוש השני, ויצפה למדליה על בחירתו, כמי שמתגאה ביהלום שני קראט שזרק לפח האשפה.

בשנת 1920 פרסם פ. סקוט פיצג'רלד את הסיפור הקצר "ברניס מסתפרת". ברניס, נערה גמלונית ודחויה, מתארחת אצל בת דודתה הזוהרת. בת הדודה נותנת לברניס עצה טובה כיצד לעורר עניין בקרב גברים: לשאול אותם אם כדאי לה להסתפר קצר. ברניס מקבלת את העצה, ודילמת התספורת הזו אכן מעוררת שפע חיזורים, עד שבת הדודה מקנאה ומאלצת אותה להסתפר בפועל, מעשה שמחזיר את ברניס למקומה הקודם בתחתית הסולם החברתי. גם "ברניס לא יודעת למי להצביע" יכול לעורר עניין דומה, אבל רק בתנאי שבסופו של דבר לא מצביעים לפיראטים. או לשקד.

אבקש לעצור שנייה ולענות לצעקות משני הצדדים בנוגע להבחנה גסת הרוח שביצעתי בין ימין לשמאל, כי כולם יודעים שיש גם מרכז ויש גם ימין קיצוני וימין ממלכתי וימין שפוי. בבחירות האלה יש שתי אלטרנטיבות, ושתיים בלבד: גוש נתניהו וגוש לפיד. מצידי תקראו להם גוש הארמדיל וגוש האלפקה.

ולכן אני ממליצה לסחלב החממה המתלבט להצביע לגוש שמפחיד אותו פחות. הנה ניתוח מושכל של הסיכונים, הבכלל לא דמיוניים וגם לא קורטוב פרנואידיים, שיכו בנו אם גוש נתניהו ינצח: "בן גביר יהיה השר לביטחון הפנים ויבעיר את המדינה" - חוזה בני גנץ ומבטיח שממשלה בראשותו "תאחד את העם", אף שהוא עומד בראש המפלגה הרביעית בגודלה. על פי גדעון סער, "אם לנתניהו ולשותפיו - סמוטריץ׳ ובן גביר - יהיו 61, הם יפרקו את המדינה ואת מערכותיה".

זהבה גלאון יודעת ש"בן גביר בשלטון - משמעות הדבר שהכהניזם קם לתחייה". יאיר לפיד יודע בוודאות שאם סמוטריץ' ובן גביר יהיו בשלטון - "הלהט"בים יכולים לשכוח מהזכויות שהם קיבלו", נשים לא יהיו לוחמות בצה"ל, או שרות, או מנכ"ליות בכירות, ולא יהיו להן זכויות על הגוף שלהן(!) באותה מידה של ודאות שבה הוא יודע ש"ממשלה בראשות נתניהו תסגור את התנועה לאיכות השלטון".

אם כך, יש סיבות רבות לא להצביע לגוש נתניהו, והן מתבססות על הערכות שקולות בדבר קטסטרופות אפוקליפטיות, שמשום מה לא התממשו בכהונותיו הקודמות של נתניהו, אבל אשרי אדם מפחד תמיד.

למי שמצביע על פי נבואות זוועה, אפשר להמליץ לבחון את מה שכבר קרה. מעשיו, הצלחותיו וכישלונותיו של נתניהו הצטברו לאורך זמן, והם ידועים ומוכרים. אולי כדאי להיזכר בהספק של גוש לפיד בתוך שנה וחצי: מינוי ראש ממשלה עם תמיכה ציבורית של שישה מנדטים, מינוי רמטכ"ל שבועיים לפני בחירות, מינוי קרובות משפחה של שר החוץ וראש הממשלה החליפי לתפקידי מפתח, חתימה על הסכם מדיני מבלי להעמיד אותו להצבעה בכנסת, ניסיון סגירה של ערוץ טלוויזיה כי ראש הממשלה נעלב ממנו, חתימה על הסכם שכר קולוסלי עם המורים בניגוד לחוק וללא מקור תקציבי, כי ראש הממשלה אמר "בעיניי זה חוקי", העברת אלפי דונמים של שטחי C לרשות הפלשתינית, רק כי שר הביטחון רוצה, מניעת השקעה בכבישי יהודה ושומרון כי שרת התחבורה מסרבת להשקיע באזור שבעתיד, לתפיסתה, לא יהיה חלק ממדינת ישראל, שותפות קואליציונית עם מפלגת האחים המוסלמים והצהרת כוונות לחזור על המהלך בעתיד, אולי בתוספת עודה וטיבי - וזה רק על קצה המזלג; וכל זה תוך האשמת הצד השני בהיותו מכונת רעל, כוחות אופל, ונציגו הנבחר - מוקצה מחמת מיאוס.

עכשיו צריך להחליט לאיזה עדר אתם שייכים - ארמדילים או אלפקות - ותצביעו כדי שהגוש שלכם ינצח. סחלב אתם לא.