עוטף ירושלים: ההפקרה כתובה על הקיר

ימים ספורים לאחר הפיגוע הקשה במחסום שועפאט, שבו נהרגה סמל נועה לזר, לא ניכרה דריכות מיוחדת בנקודות המעברים מיהודה ושומרון לתוך הקו הירוק. באחד המחסומים מדרום לירושלים היתה אחת החיילות עסוקה בשיחה סוערת עם לוחם מג"ב, שהעיף לעברי מבט בחצי עין, ובמעבר א־זעיים, שמפריד בין מעלה אדומים לעיר הבירה של ישראל, שלפה חיילת מפיה סוכרייה על מקל בצבע ירוק בעוד היא מסתכלת בכלי הרכב שעברו על פניה. רק כמה מאות מטרים משם פעלו לוחמים באינטנסיביות על מנת לנסות לאתר את המחבל עודאי תמימי, אבל במעברים הכל חזר לסטנדרט המוכר - עד הפיגוע הבא.

ביישובי עוטף ירושלים, קבוצה של 13 יישובים שנמצאים מצידיה של העיר - יישובי גוש אדומים ממזרח, הר גילה מדרום, הר אדר ממערב וגבעון החדשה ובית חורון מצפון - התבוננו בנעשה בגזרתם בתדהמה. בעוד מחבל חמוש מבצע פיגוע קשה במחסום סמוך אליהם וההתרעות חוצות כל גבול אפשרי, הם נאלצים להילחם בימים אלו על מנת לשמר את מה שהם מגדירים כמרכיבי ביטחון קריטיים, וחוששים מאוד מכך שאם הם לא יישמרו - הדבר יעלה בחיי אדם. השמות של דפנה מאיר ומשפחת פוגל עלו בשיחות עם התושבים שוב ושוב, לצד המשפט הכל כך קשה: "מפקירים אותנו".

אביחי שורשן, קב"ט מעלה אדומים: "החבר'ה לא מוכנים. היו להם שנים להתכונן לאירוע והם לא עשו כמעט כלום, ורק בחצי השנה האחרונה התחילו לזוז קצת גלגלים. אפשר לתת כותרות כמו 'מעבירים את האחריות למשטרה', אבל מי יחליף לנו פנס כשנצטרך כזה? אין להם תשובות"

כדי להבין על מה מדובר צריך לחזור אחורה. הרבה אחורה. ב־2006, כחלק מהקמת גדר ההפרדה, החליטה ממשלת ישראל כי האחריות הביטחונית ליישובי עוטף ירושלים תעבור מצה"ל למשטרת ישראל. מדובר ב־13 יישובים שאין קשר ביניהם זולת העובדה שהם מקיפים את ירושלים מכל עבריה: מעלה אדומים, כפר אדומים, אלון, נופי פרת, הר אדר, הר גילה, קידר, ענתות, גבעון החדשה, גבעת זאב ובית חורון.

על פניו, מדובר בצעד משמעותי ביותר לקראת ריבונות דה־פקטו. כבר עשרות שנים שבצה"ל קובלים על כך שהם נאלצים להתמודד עם סוגיות של ביטחון פנים ואבטחת יישובים במקום להילחם במחבלים ולהכין את כוחותיו לעימות בגבולותיו. גם בהתיישבות יש לא מעט שסוברים שיש לנרמל את המצב ביישובים - כלומר, לבצע צעדים שיהיו מקבילים למה שמתרחש גם בתוך הקו הירוק. צעד של אזרוח יישוב מאבטחה של צה"ל לאבטחה של המשטרה, כפי שקורה בכל יישוב אחר בתוך תחומי הקו הירוק, הוא צעד נוסף לנרמול כזה. על פי ההחלטה, סוכם להסדיר את הסוגיה בעבודת מטה משותפת בתוך שלושה חודשים. מאז חלפו יותר מ־15 שנים.

כבר כמה שנים שיישובי עוטף ירושלים זועקים לסיוע, מכיוון שלדבריהם הם נזנחים במסגרת מאבקי כוח בין צה"ל למשטרה, וקשה שלא לשפשף עיניים בתדהמה למראה העימותים סביב הנושא. ב־2017 התקיים בצה"ל דיון שאליו לא הוזמנו נציגי המשטרה, ובסיומו הוחלט לשנות את הסיווג של יישובים אלו מיישובים קדמיים לעורפיים, אף שמדובר ביישובים מאוימים בתוך יו"ש. לפני כחצי שנה גיבש המל"ל רשימה של יישובים באזור שיסווגו כקדמיים, במקום הגדרתם כיום כעורפיים - ובכך הגדיר אותם למעשה כבעלי רמת איום גבוהה.

חורים בביטחון

ב־2019 החליטו בצה"ל לפרק את כיתות הכוננות ביישובים והנחו לאסוף מהן את כלי הנשק, בשל העברת האחריות הביטחונית ליישובים מהצבא למג"ב. כתוצאה מכך נותרו היישובים בעוטף ירושלים עם כיתות כוננות מתפקדות באופן חלקי בלבד. רק ביוני האחרון החלו במג"ב להכשיר מחדש את כיתות הכוננות באופן רשמי. בשנה האחרונה הואץ התהליך, בין היתר בלחץ פוליטי של ראשי מועצות ביו"ש. לפני כחצי שנה נקבע תאריך יעד, 1 באוקטובר, כתאריך להעברת האחריות מהצבא למשטרה. הבעיה היתה שביישובים לא האמינו שהדבר אכן יקרה, מכיוון שכבר שנים רבות מנסים לגבש את התהליך והוא אינו מסתיים.

שבוע לפני ראש השנה הודיעה המשטרה לראשי היישובים ולרכזי הביטחון השוטף כי ב־1 באוקטובר השליטה תעבור לידיה, והרבש"צים יפסיקו את עבודתם. המשמעות היתה, מבחינת התושבים, שדווקא בזמן החגים, על רקע גל טרור קשה במיוחד, יישובי עוטף ירושלים ייפגעו ביטחונית באופן דרמטי, מכיוון שיש עבודת מטה רבה שלא נעשתה וחורים רבים שיש למלא כדי שהמשימה תושלם באופן איכותי. לבסוף נדחתה הגזירה ל־30 בנובמבר. לטענת מג"ב, ההודעה הראשונית היתה לפני כחצי שנה, וההודעה לפני ראש השנה היתה תזכורת בלבד, כך שטענות התושבים מוגזמות.

"עשרות אלפי תושבים באזור מאוד מורכב מופקרים", אומר בחריפות אלוף־משנה (מיל') עמוס הכהן, יו"ר ועד ההנהלה כפר אדומים וגוש אדומים. "כבר שנים ארוכות התהליך של העברת המקל מצה"ל למשטרה לא נשלם בגלל מאבק תקציבי בין שני משרדי הממשלה. יש כאן חובבנות משוועת, וביטחון של אלפים על הכף. כולנו רואים איך הצבא והמשטרה מתוחים, אבל האירוע המנהלי הזה נעשה על הגב שלנו דווקא בזמן מציאות ביטחונית".

יש לציין כי התושבים ברובם בעד העברת האחריות הביטחונית מצה"ל למשטרה. הבעיה נעוצה באופן שבו נעשים הדברים. "מדובר באירוע מכונן. סוף־סוף ממשלת ישראל תשלים את האזרוח של יו"ש, אבל דווקא בגלל זה המהלך הזה חייב לצאת לפועל בצורה מושלמת ומושחזת, כפיילוט ליתר יו"ש", אומר אביחי שורשן. בשנתיים האחרונות הוא משמש רבש"ץ היישוב כפר אדומים, ובחצי השנה האחרונה הוא משמש גם קב"ט יישובי גוש אדומים - כפר אדומים, אלון ונופי פרת. "לצערי הרב, כפי שאני רואה את זה, החבר'ה לא מוכנים. היו להם שנים להתכונן לאירוע והם לא עשו כמעט כלום, ורק בחצי השנה האחרונה התחילו לזוז קצת גלגלים. ההרגשה היא שרק 30 אחוז מהעבודה נעשתה".

הבעיות, מספרים התושבים, הן דווקא בפרטים הקטנים. "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. אפשר לתת כותרות כמו 'מעבירים את האחריות למשטרה', אבל מי יחליף לנו פנס כשנצטרך כזה? אין להם תשובות", אומר שורשן.

רבש"צים בסכנה

אחד הגורמים המשמעותיים לזעם בקרב התושבים הוא העובדה שהרבש"צים יפוטרו דה־פקטו, בשל מה שהם מגדירים כתנאי שכר מחפירים. כיום רבש"ץ ביישוב ביהודה ושומרון נדרש למגורים במקום, ובפועל הוא מחובר לאירועים הביטחוניים 24 שעות, שבעה ימים בשבוע. אלא שבמשטרה נמסר לראשי היישובים כי המשכורת של הרבש"צים, שמתוקצבת בחלקה על ידי משרד הביטחון ובחלקה על ידי היישובים עצמם, תצנח מסביבות 15-14 אלף שקלים לכ־8,000 שקלים. "אלו אנשים שקופצים שלוש פעמים בלילה, לא נער שראית בטרמפיאדה ושכרת כדי למלצר. אי אפשר לדרוש מהם לעבוד בסדר הגודל הזה בשכר רעב", אומר הכהן בכעס.

הרבש"צים עצמם מספרים שמדובר בתנאים משפילים: "הם משחקים בנו. הציעו הצעה ביזיונית שמתאימה לילד בן 21 שאין לו ניסיון ואי אפשר לסמוך עליו". ביישובים טוענים כי המטרה של המשטרה היא להשאיר את התקנים אצלם ולמנות שוטרים לתפקיד. הבעיה היא שאלו לא יהיו ביישוב כל שעות היממה ולא בהכרח יוכלו לפעול באותה יעילות.
במג"ב, מנגד, דוחים מכל וכל את הטענות. תת־ניצב עמרם נידם, מפקד מג"ב עוטף ירושלים, ששימש עד לא מזמן ראש מחלקת יישובים במג"ב, אומר כי כבר לפני חצי שנה הודיעו לתושבים על העברת האחריות הצפויה, ושכל רבש"ץ שמעוניין יכול להתגייס למשטרה ולהמשיך בעבודתו. "שאף אחד לא יספר לי שזה מעכשיו לעכשיו. במשך חצי שנה הם לא עשו כלום, ופתאום כשמוניתי לתפקיד מפקד העוטף לפני חודש והדבר הראשון שעשיתי היה להזכיר להם מה קורה - קמה עלי צעקה. רעש וצלצולים". הוא מציין כי הוצע לרבש"צים להצטרף למשטרה בהליך מזורז, ושיתאפשר להם לקבל תוספות שכר באמצעות אחריות נוספת, כפי שקורה כיום. לדבריו, העובדה שהאחראים ליישובים יהיו שוטרים תאפשר להם לקבל סמכויות שאין כיום לרבש"צים. "יש למש"קים שלנו סמכויות מעצר ועיכוב. סמכויות לעצור שב"חים, אין דברים כאלו היום".

מי יעמוד בשער

ביום שלישי הגיעה ליישוב אלון שרת הפנים איילת שקד. התושבים הובילו אותה לגבעה סמוכה שממנה השקיפה על מחסום שועפאט. כשהבינה כמה יותר פשוט היה למחבל להגיע לאלון במקום לחדור לירושלים, הם טענו שבעוד שבועות ספורים כלל לא בטוח של מי תהיה האחריות לתקן את שער היישוב במקרה של תקלה, והדרך תהיה פתוחה היישר פנימה. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, כבר אמרנו?

חנן רובין, אלון: "לפני שמונה חודשים הודיעו לשומרים בש"ג לעזוב בתוך יום, ולאחר שעשינו מהומה נתנו ארכה. זה מה שמחכה לנו. פחד אלוהים, מתנדבים מחזיקים את עמדות השמירה ורכבים פלשתיניים מרמאללה או משכם יכולים להגיע ולהיכנס לגן הילדים או לאחד הבתים"

"למזלנו, המחבל לא הבין שבמקום ללכת למחסום, שבו בדרך כלל יהרגו אותו, הוא יכול לנסוע לאחד מיישובי עוטף ירושלים באין מפריע", אומר בתסכול חנן רובין, תושב היישוב. "לפני שמונה חודשים הודיעו לשומרים בש"ג לעזוב בתוך יום, ולאחר שעשינו מהומה נתנו ארכה. זה מה שמחכה לנו. זה פחד אלוהים, מתנדבים מחזיקים את עמדות השמירה ורכבים פלשתיניים מרמאללה או משכם יכולים להגיע ולהיכנס לגן הילדים אצלנו או לאחד הבתים. לצערי כבר היו מקרים כאלו, כדוגמת משפחת פוגל או הרצח של דפנה מאיר, וזה נגמר רע מאוד".

"זו סכנת חיים אמיתית, לא סתם סיסמה", אומר רבש"ץ באחד היישובים. "קח, לדוגמה, את נושא השערים. בשנים האחרונות אני תיקנתי את שער היישוב ביותר מ־200 אלף שקלים. צה"ל מימן את זה כי בצבא מבינים שאלו החיים. עכשיו מי יתקן את השער? המשטרה לא ערוכה מול פיקוד העורף, ואנחנו נישאר בלי שער. זה מסוכן".

כמה עשרות קילומטרים מדרום למשם, בצד האחר של מה שמכונה "עוטף ירושלים", נמצא היישוב הר גילה. על ראש הר, בין שני כפרים - בית ג'אלה שממנו ירו לעבר גילה באינתיפאדה השנייה, והכפר וואלג'ה, שניהם פרוורים של בית לחם, ניצבים הבתים של המתיישבים. מדי כמה ימים מיידים מחבלים בקבוקי תבערה לעבר הגדרות, לפני כמה שבועות היה ניסיון חדירה לתוך היישוב. כעת יו"ר היישוב, לאה פלג, כלל לא יודעת איך תגן על בתי תושביה.

"אני לא מוכנה לקבל אחריות ביטחונית, אני לא מבינה בזה", היא מבהירה בכנות. "כשיש אירוע אנחנו מתקשרים לרבש"ץ שזמין 24 שעות, והוא מתפעל את העניינים. הצבא לא מגיע היום, מג"ב לא מדברים איתנו כי אנחנו אזרחים, ועם מי נדבר אם הרבש"ץ יפוטר? היה לנו אירוע של חשש לחדירה לפני כמה שבועות, מי יתפעל את זה? מג"ב לא ידעו מה נופל עליהם כשדיברתי איתם. הרבש"ץ שלנו גר ביישוב וזמין 24 שעות ביממה, אני לא יכולה להרשות לעצמי מישהו שיגיע חצי שעה אחרי יידויי אבנים".

תנ"צ נידם, מצידו, אומר שהוא שואף לכך שמש"קי הביטחון של מג"ב יתגוררו ביישובים שבהם יופקדו, ובכל מקרה הביטחון של התושבים לא ייפגע. "עם כל הכבוד, הלך הרוח של התושבים הוא לא העניין, כי הם צריכים לקבל שירות - וזה לא משנה ממי. האחריות היא כולה שלי, ולא של אף אחד אחר. אעשה את כל סדר הפעולות הנדרש כדי שנהיה מוכנים ביום פקודה".

התושבים בכל יישובי עוטף ירושלים חוזרים שוב ושוב על כך שאינם מתנגדים להעברת האחריות למשטרה, ולהפך, אך הדבר צריך להתבצע בצורה מסודרת. הסיכוי, הם אומרים, שעד 30 בנובמבר כל עבודת המטה תיגמר, אפסית.

"מישהו חייב להיות המבוגר האחראי שאומר סטופ, שצריך לקדם את המהלך אבל לא ככה. חייבים דחייה של כמה חודשים כדי שהאירוע הזה, הפיילוט הזה, יהיה מושלם", אומר חבר כיתת כוננות. "בצבא נתנו לנו יומיים בשנה של אימונים אינטנסיביים, וכשבאנו למשטרה הם אמרו שאין להם דבר כזה ימ"מים (ימי מילואים) והציעו שיאמנו אותנו בשעות אחרי העבודה בתוך היישובים. זו בדיחה".

תושב אחר שמעורה בפרטים קורא לדחות את ההליך ליוני 2023 ולבצע את העבודה כנדרש: "תקימו צוותי עבודה, תלמדו את תפיסת ההפעלה, תעבירו את המקל בצורה מסודרת". אם הדבר לא יקרה, מאיימים התושבים, הם ייצאו למאבק. "כרגע יש שיח ואנחנו מדברים, אבל אם נרגיש שזה לא עובד - לא נשתף פעולה בשום פנים ואופן".
"יש החלטת ממשלה, אבל שני משרדים ביטחוניים, המשרד לביטחון הפנים ומשרד הביטחון, לא מצליחים להגיע להסכמות", אומר חנן רובין. "המל"ל אמר לאיילת שקד שהכל בסדר והכל בטיפול, שנשארו רק כמה דברים קטנים והאירוע מסתיים. הבעיה היא שאנחנו שומעים את זה כבר 15 שנה".

גם עמוס הכהן מסכים: "תאריך שקבע איזשהו גורם באגף התקציבים במשרד הביטחון או במשטרה הוא לא קדוש. תשאירו את הרבש"צים, תעבירו אחריות על הגזרה, כולל שערים, גדרות, נשקיות ועוד. תעשו פגישה מתואמת בין צה"ל, המשטרה והתושבים, ותעשו את זה מסודר. אסור לחכות עד שמשהו חס וחלילה יקרה, ושבינתיים התושבים יחיו במציאות בלתי נסבלת בגלל מאבק תקציבי".

בנוגע להארכה של תקופת המעבר, אומר תנ"צ נידם כי הוא תומך חלקית בדרישת התושבים. "אני לוחץ שהעברת האחריות תהיה ב־1 בינואר 2023, כדי שיהיו עוד שלושה חודשים להכשיר את המש"קים, לשפץ את מחסני הנשק וכל הכנה אחרת. נשמח מאוד לעשות את הדברים בשיתוף פעולה עם התושבים ולהוריד את הלחץ". √