זרוע הסברה פרטית

עם כינון הממשלה החדשה לפני כשנה, ולמרות הביקורת על המהלכים שאפשרו את הרכבתה, סברו חלק מראשי המועצות ביש"ע כי רה"מ נפתלי בנט יקדם את הבנייה בשטחים ויסדיר את מעמדם של המאחזים הבלתי חוקיים. אלא שמהר מאוד הם הבינו כי גם הממשלה הזו, שבראשה עומד מי שהיה מנכ"ל מועצת יש"ע בעבר, נכנעת ללחצים אמריקניים, ומי שמחליט מתי לכנס את מינהלת התכנון העליונה שבמינהל האזרחי (מת"ע) וכמה תוכניות בנייה היא תאשר - הוא בעיקר שר הביטחון. האחרון, מצידו, לא ממהר לקבוע דיונים שכאלה.

אם בתקופת כהונתו של נתניהו (לפחות עד כניסתו של הנשיא ג'ו ביידן לבית הלבן) התכנסה מת"ע מדי רבעון, בתקופתו של בנט זה קרה פעמיים בלבד - באוקטובר האחרון ולפני כשבוע. לשם השוואה, עד לכניסתו של ביידן לבית הלבן, בין השנים 2017-2020 (תקופת כהונתו של טראמפ) אישרה מת"ע כמעט 33 אלף תוכניות בנייה בשלבי תכנון שונים, אם כי בפועל רק כמה אלפים הגיעו לשלב התחלת הבנייה. בעיני המתנחלים זה לא מספיק, ובוודאי לא נותן מענה לגידול באוכלוסייה ולביקוש לדירות חדשות בהתנחלויות. פיגוע הירי בדצמבר האחרון, שבו נרצח תלמיד ישיבת חומש, יהודה דימנטמן, היה הרגע שבו החליטו המתנחלים שהגיע הזמן להפיל את הממשלה.

הם פתחו בקמפיין שכלל הפגנות והפעלת לחצים על חברי הקואליציה. לפני כשבועיים הוביל ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, הפגנת מחאה בצהריים מול משרד ראש הממשלה, שבה השתתפו מאות תושבים מהשומרון, ראשי מועצות וחברי כנסת.

המפגינים מחו על כך שמסדר היום של מת"ע הוסרו כ־1,800 יחידות דיור שהובטח כי יעלו לדיון. זו כבר הפעם השנייה שזה קורה, ונוסף על כך - מתברר כי גם תוכניות בנייה שאושרו במת"ע הקודמת לא באמת קודמו ונתקעו בצינורות השונים. החשש הוא כי גם הפעם זה יקרה, וההקפאה דה־פקטו תימשך.

מוצאים אוזן קשבת

כמה שעות לאחר אותה הפגנה טס דגן לארה"ב בראש משלחת מצומצמת, שיצאה בין השאר בסיוע עמותת קרן שומרון (שעל ידיה הוזמנה כותבת שורות אלו), למרתון פגישות בגבעת הקפיטול, במטרה לייצר לחץ על הממשל האמריקני, שיפסיק להתערב בענייניה של ישראל בסוגיית הבנייה בהתנחלויות. לפני הגעתו לוושינגטון, נפגש דגן עם מושל נברסקה כדי לדון עימו בקידום חוק החרם במדינתו - חוק המאפשר להטיל סנקציות כלכליות על ארגונים וחברות שמחרימים את ההתנחלויות, ואשר נוצר בתגובה להחלטת חברת "בן אנד ג'ריס" העולמית להפסיק את ההתקשרות שלה עם הזכיין הישראלי, עקב סירובו להפסיק למכור את הגלידה בהתנחלויות.

לפני כמה חודשים ניסו הרפובליקנים בנברסקה להעביר את החוק, אך המהלך סוכל על ידי הדמוקרטים במדינה. המושל, פיט ריקטס, מבעלי קבוצת הבייסבול הפופולרית שיקגו קאבס ומי שרואה עצמו מועמד מטעם המפלגה הרפובליקנית לתפקיד סגן נשיא ארה"ב בבחירות הבאות, הודיע לדגן כי יפעל לקידום החוק, והשניים סיכמו ביניהם על הקמת צוות עבודה משותף. בשל מורכבותה וייחודה של השיטה האמריקנית, חקיקת החוק תלויה למעשה ברצונם ובמידת כוחם של כל מושל מדינה ובית הנבחרים שלה. "אנו נמשיך לפעול כדי לוודא שאנשי השומרון יפסיקו להיפגע מניסיונות החרם, ונרחיב את שיתוף הפעולה", הבטיח ריקטס באותה פגישה.

מהפגישות בוושינגטון יצאו התבטאויות חריגות מטעם חברי בית הנבחרים הרפובליקנים, אשר בפגישות עם גורמים ישראליים ממעיטים בהשמעת ביקורת פומבית על הממשל. כך, למשל, אמר בריאן באבין מטקסס: "אני שומע שמופעל לחץ למניעת ההתפתחות וגידול שכונות ויישובים ביהודה ושומרון, ואני נגעל ממה שהממשל שלנו עושה. אני מקווה שממשל ביידן יפסיק עם הלחץ".

גם חברי בית הנבחרים גרג סטובי מפלורידה ורוני ג'קסון מטקסס (אשר שימש בעבר רופאם של הנשיאים אובמה וטראמפ) התבטאו באופן חריג נגד הלחץ שמפעיל הממשל האמריקני על ישראל. האחרון אף קרא לחבריו בבית הנבחרים לסייע לישראל מול הלחץ של ממשל ביידן.

דגן עומד בראש אחת הקבוצות החזקות בליכוד - קבוצת ההתיישבות - וככזה, הוא גם אופוזיציונר לממשלה הנוכחית. הוא לא רואה דיסוננס בכך שבישראל הוא מפגין ומנסה להפיל את הממשלה, ובוושינגטון הוא פועל להפחתת הלחץ עליה. "אני צריך לפעול בכל החזיתות", הוא אומר.

"החובה שלי היא לא רק לצעוק מול הממשלה שלנו, אלא גם לפעול כדי להוריד את הלחצים על ישראל, בין אם זו ממשלה שאני מצביע לה ובין אם זו ממשלה שלא. סוגיית הבנייה ביהודה ושומרון היא עניין פנימי של ישראל, ולארה"ב אין זכות מוסרית להתערב. מול הממשלה שלי אני מפגין, ופה בוושינגטון אני עושה הסברה. מי שמצפה שארה"ב לא תגנה אותו על בנייה, ופועל לפי הגינויים של הממשל האמריקני, לעולם לא יפעל לטובת האינטרסים של ישראל".

המלחמה של ראשי המועצות ביש"ע בנושא הבנייה ביהודה ושומרון קשורה באופן ישיר לסוגיית המסה, לאחר שהבינו שיהיה בלתי אפשרי לפנות מיליון יהודים ביהודה ושומרון. וזה היעד שהציבו לעצמם. "אם בגוש קטיף ובצפון השומרון היו 300 אלף איש בתקופת ההתנתקות, אי אפשר היה לגעת ביישובים", אומר דגן, ממפוני היישוב שא־נור.

בגנות הסימטריה

בשנים האחרונות נפגש דגן עם מאות חברי קונגרס - מבית הנבחרים ומהסנאט, עם מובילי דעה ואישי ציבור. הוא לא היחיד שהבין שהדרך לבנייה בהתנחלויות עוברת במסדרונות הקפיטול. גם ראש מועצת בנימין, ישראל גנץ, קיים השנה עשרות פגישות עם חברי קונגרס אמריקנים כדי לקדם לובי למען ההתיישבות, וכך גם ראשי מועצת יש"ע. המשרד לעניינים אסטרטגיים, אשר פעל עד לכינונה של הממשלה הנוכחית, הוציא גם הוא משלחות הסברה, ואף תקצב חלק מפעילות ההסברה של המתנחלים בארץ ובחו"ל. מאז שבוטל המשרד נסגר גם הברז התקציבי, והמשלחות הצטמצמו והפכו לזרוע הסברה כמעט פרטית שנשענת על תרומות.

בפגישות מציף דגן גם את קמפיין "אלימות המתנחלים" שזוכה לתהודה בחודשים האחרונים, בארץ ובעיקר בחו"ל. מזכיר המדינה, אנתוני בלינקן, העלה את הנושא במסיבת העיתונאים שקיים עם בנט בביקורו האחרון בישראל בחודש מארס, ועורר את חמתם של המתנחלים על שבחר להזכיר דווקא את הסוגיה הזו, ואף לקשור אותה עם הבנייה ביהודה ושומרון. בפגישותיו בגבעת הקפיטול, הסביר דגן מדוע לטענתו מדובר בקמפיין שקרי.

"אני מסביר להם שמיליוני דולרים מהכסף שלהם הולכים על קמפיינים הזויים, מכלילים ולא נכונים. אני מציג את הנתונים, מראה להם שאין סימטריה. שזה הפוך. כי הרי אם יש נער שהתבלבל, שעשה משהו - זרק אבנים או צייר גרפיטי - אנחנו מטפלים מייד. המשטרה, בתי המשפט, המועצות. אצל הפלשתינים - מחבלים שפגעו ביהודים מקבלים משכורות טובות".