מאז שובו של נתניהו לשלטון בשנת 2009, נפתחו נגדו כראש ממשלה לא פחות מ־15 חקירות ובדיקות משטרה. למעשה, מאז כהונתו הראשונה בשנות ה־90 של המאה הקודמת יש רצף של חקירות, פתיחת תיקים, כאשר רק בתקופות קצרות ב־21 השנים האחרונות היו הפוגות בפעילות נגדו.
רוב מוחלט של החקירות נסגרו. בינתיים, באף אחת מהחקירות לא הוגש כתב אישום. בקדנציה הראשונה סגר היועץ המשפטי דאז אליקים רובינשטיין את תיק בר־און, לאחר שנטען שנתניהו נענה לדרישת ש"ס למנות את רוני בר־און כיועץ המשפטי בתמורה לתמיכתה בהסכם חברון. מייד לאחר שפינה נתניהו את בית רה"מ, גולגלו עליו תיקי המתנות וההובלות. התעוררו אז סימני שאלה מה המניעים לפתיחת החקירות האלה נגד ראש ממשלה שזה עתה הפסיד בבחירות.
תעלומת המימון הכפול
במארס 2011, כשנתיים לאחר השבעת ממשלת נתניהו השנייה, פורסם בערוץ 10 תחקיר "ביביטורס". התחקיר הטלוויזיוני נתן את הפתיח לאווירת השערוריות שליוותה את פעילותו של בנימין נתניהו כראש ממשלה, כאשר קבלות וחשבוניות מן העבר משמשות תחמושת.
התחקיר הנוקב עסק במימון הוצאות טיסותיו של נתניהו בתקופתו כשר אוצר (לפני 15 שנה); נטען בו כי בכמה מקרים מימנו גופים חיצוניים הוצאות נסיעה בעיקר של בני משפחתו, לעיתים במקביל למימון מטעם המדינה.
מדובר בנושא מנהלתי שנועד להתחרז עם פרשייה שעשתה כותרות תחת השם "ראשונטורס", שסיבכה את אולמרט. התחקיר יצר מחול שדים שהעסיק את שומרי הסף יותר משש שנים. מבקר המדינה השופט מיכה לינדנשטראוס פתח בסערה בבדיקת הנושא; השערורייה התגלגלה כמו תפוח אדמה לוהט ליורשו יוסף שפירא; שפירא גלגל ליועץ המשפטי לממשלה, שהורה למשטרה לחקור; התברר כי "אין סיכוי של ממש שהמשך הבדיקה, ואף חקירה פלילית, יובילו לממצאים ברמה הנדרשת להעמדה לדין", והתיק חזר בספטמבר 2014 למבקר המדינה.
בפברואר 2015 החזיר המבקר את הפרשה שנית ליועמ"ש. המשטרה שוב פתחה בחקירה, מבקר המדינה פרסם במאי 2016 את דו"ח "נסיעות נתניהו והשרים", ונודע כי היועץ המשפטי מנדלבליט עדיין בודק "היבטים מסוימים" של הפרשה. רק בינואר 2017 הודיע היועמ"ש סופית כי התיק נסגר. "חלקן של הטענות נשלל ונמצא כי אין להן בסיס עובדתי, ולגבי חלקן נמצאו ממצאים עובדתיים שלא העלו חשד סביר לביצוע עבירה המצדיק פתיחה בחקירה פלילית", קבע היועץ. יש אומרים כי הדברים היו ידועים מראש.
תיק "ביביטורס" קבר שני יועצים משפטיים, שני מבקרי מדינה, תיק כפול של שתי חקירות משטרה וצלח שתי מערכות בחירות. ענני החשדות העיבו על הפוליטיקה של בנימין נתניהו ואולי אף היו גורם מכריע בהנמכת התקרה האלקטורלית של הליכוד.
מני נפתלי מופיע
דמותו של מני נפתלי חוללה חשרת חקירות ותיקים בשלל בתי דין. פה דרושה התמצאות יפה בשטח. ללא קשר למשבר הגרעין האיראני שהיה אז בשיאו, נפתלי התפטר באוקטובר 2012 מתפקידו כאב הבית במעון רה"מ ברחוב בלפור בירושלים. זו היתה יריית הפתיחה לסדרת פרשיות חדשה - שמכונה "מעונות רה"מ".
פרשות אלו, שהגיעו לשיאן ערב הבחירות ב־2015, ממשיכות לפרנס את התקשורת עד היום. מדובר ברשימה ארוכה של תיקים וחצאי־תיקים שחלקם נולדו מהמידע שמסר מני נפתלי למשטרה. התיקים הללו עשו סיבוב אצל שומרי הסף, זכו לכריכות כחולות במסגרת ההוצאה לאור של דו"חות מבקר המדינה, השריצו חקירות משטרה ואין ספור כותרות אדומות ודקות שידור בפריים־טיים. למעט פרשה אחת, הן נסגרו על ידי היועץ המשפטי בספטמבר 2017.
תיק "ביביטורס" קבר שני יועמ"שים ושני מבקרי מדינה, וצלח שתי מערכות בחירות. בנימין נתניהו // צילום: אמיל סלמן
צריך לציין שכל חקירה כזאת מורכבת משלושה שלבים: חשיפות עיתונאיות; טיפול של מבקר המדינה ואנשיו; ואחר כך אוטומטית המשטרה. הדו"חות מילאו תפקיד חשוב גם בבחירות האחרונות.
"פרשת המלצרים" עסקה בחשד שלפיו במעון ראש הממשלה בירושלים הועסקו בסופי שבוע מלצרים מוסווים לצרכים פקידותיים כפועלי ניקיון; "פרשת החשמלאי" עניינה בשערוריית תיקוני חשמל בבית נתניהו בקיסריה. נחשף כי ההתקשרות עם החשמלאי לא היתה לפי הנהלים.
"פרשת הטיפול הסיעודי" נוגעת בעובדות המעון שטיפלו במשך מספר ימים כל אחת באביה של שרה נתניהו, שנזקק לטיפול סיעודי בתקופה האחרונה של חייו. שרה נתניהו שילמה לאחת מהן מכיסה, אבל עלו חשדות שחלק מהשעות שולמו במקביל על ידי המדינה, שוב על תקן עובדות ניקיון במעון.
בכל הפרשות הללו הודיע היועץ המשפטי לממשלה בנוסח דומה כי "לא נמצאה תשתית ראייתית מספיקה להוכיח" כי שרה נתניהו היתה מודעת להיבטים המינהליים הקשורים באירועים.
קטגוריה בפני עצמה אלו הפרשיות שפורסמו בדו"ח מבקר המדינה בפברואר 2015: המבקר יוסף שפירא הוא אדם רציני והוא חפר בעסקת רכש של נרות נשמה; הוא חשף את "פטריות החימום" (רכישת ציוד למעון הפרטי) ואת שערוריית "פדיון הבקבוקים". סופת הבקבוקים הכניסה את התקשורת ואת שומרי הסף במדינה לסחרור. כצפוי, מצא היועמ"ש כי או שהעובדות הנטענות אינן נכונות, או שהפעולות בוצעו על פי דין.
היועמ"ש בכל זאת שוקל להעמיד לדין את שרה נתניהו - בכפוף לשימוע - בתיק הנוגע להזמנת ארוחות שף למעון הרשמי. משפחת נתניהו חשודה שהזמינה ארוחות שף למעון למרות שהיו שם באותה עת מבשלות (יש על כך איסור נהלי). שרה נתניהו מסרה למבקר המדינה, כי במקרה הזה המבשלות שהיו במעון היו באמת עובדות ניקיון. למרות שבישלו פה ושם, הן לא היו ברמה של אירוח אצל ראש הממשלה. השימוע ייערך בקרוב, ולאחריו יחליט היועץ המשפטי אם להגיש כתב אישום.
פרשיות בדמדומים
בין לבין, מילאו את החלל הפרשיות הבאות:
בספטמבר 2016, במסגרת החקירות סביב פעילותו של ארי הרו, נחשף מידע שהעלה את החשד ולפיו אודליה כרמון, שקיבלה את שכרה מהעמותה האמריקנית של ידידי הליכוד, הועסקה במשך שנה למעשה כיועצת ליו"ר האופוזיציה דאז נתניהו. פורסם בעיתונות כי "בכירים במשטרה ובפרקליטות" רצו להעמיק ולחקור בפרשה, אך היועמ"ש סבר שהסיכוי שחקירה בנושא תגבש ראיות מספיקות הוא נמוך מאוד, בין היתר בשל התיישנות האירועים.
אחר כך עלה ברעש גדול שמו של ארנו מימרן (חוקרים לאן נעלמה הנו"ן הסופית משמו הפרטי). במארס 2016 פרסם "הארץ" כי המיליונר הצרפתי מימרן ביצע תרגיל עוקץ באמצעות סחר במכסות פליטת פחמן באיחוד האירופי. מכיוון שלמימרן היו קשרים עם נתניהו והוא תרם לליכוד, הוסק כי לנתניהו יש קשר לעבירות המרמה של מימרן. "הארץ" והמערכת הפוליטית דרשו לפתוח בחקירה נגד נתניהו. זה לא קרה.
מפליא שמתחת לגלי החקירות נשארו בחיים במשך שנים ארוכות שתי פרשות הנוגעות לבחירות 2009. בינואר 2017, סמוך לחקירתו הראשונה של נתניהו בפרשת המתנות, פרסם היועץ המשפטי לממשלה הודעה על סגירת שני תיקים נוספים שהמשטרה בדקה בנוגע לבחירות 2009: מימון אסור וזיוף הפריימריז. במסגרת זאת, בדקה המשטרה טענות ולפיהן נתניהו הפעיל מטה בחירות סמוי שמומן שלא כדין ולא דווח על פי חוק וכי נתניהו היה מעורב בהטיית תוצאות הפריימריז בליכוד בשנת 2009 באמצעות פריצה למערכת המחשב.
בשני המקרים הודיעה המשטרה כי "ממצאי הבדיקה לא הניבו תמיכה לטענה האמורה", והיה מי שתהה מדוע המתין היועמ"ש לפתיחתן של החקירות החדשות כדי להודיע על סגירת הישנות.
המנה של קיץ 2016
בקיץ 2016 הגיעה המנה העיקרית: גל של הדלפות לתקשורת על אודות "פרשה גדולה" ש"תזעזע את אמות הסיפים", החל ומאז נכנסה המדינה לסחרור סביב שלוש פרשיות מרכזיות - הסיגרים (תיק 1000); שיחות ביבי־נוני מוזס (תיק 2000) ופרשת הצוללות וכלי השיט (תיק 3000).
פרשות אלו נחשפו לפני יותר משנה, והן הדלק של ההפגנה השבועית מול ביתו של היועמ"ש מנדלבליט בפתח תקווה, ושל ההפגנות בשדרות רוטשילד בתל אביב.
פרשה 3000, תיק הצוללות, פרצה בהודעה הדרמטית שהיא תביא להפלתו של נתניהו: "מבחינת נתניהו, זו עלולה להתברר כתסבוכת אחת יותר מדי", קבעו הפרשנים. הציפייה היתה שפרשת השחיתות הזאת תגרור איתה את כל הממשלה. חלף הזמן, ונתניהו הוא בחזקת לא־חשוד; הוא אינו נחקר בפרשה, כך הודיע באופן רשמי היועץ המשפטי לממשלה.
שני התיקים האחרים - 1000 ו־2000, תיק המתנות ושיחות ביבי־מוזס - הם תולדה של גילויים מתוך חקירות אחרות; החקירות האלו לא נודעו בעת שהמשטרה נדרשה להתחיל בבדיקת פרשיות קיץ 2016, ולכן יש פרשנים שמכנים זאת "פישינג" - מסע דיג שנועד להגדיל את מאגר העילות והחשדות לחקור ולהעמיד לדין.
היה בקשר עם נוני מוזס סביב חוק "ישראל היום". איתן כבל // צילום: יהושע יוסף
תיק 1000 החל במידע שהגיע למשטרה, כנראה באביב 2016, על אודות המתנות שהעניק ארנון מילצ'ן לנתניהו ולרעייתו במשך השנים - בעיקר סיגרים אך גם תכשיטים, בקבוקי שמפניה ודברים אחרים. המרחק בין מתנות לבין עבירה פלילית של שוחד הוא עצום - וכדי לעבור מאחד לשני צריך שיהיה למשטרה מידע מוצק על חשד לשוחד.
מה שהיה למשטרה אלו רק מתנות, וזה כמעט שנתיים הופכים חוקרי המשטרה כל אבן בניסיון למצוא את התמורה המדוברת שיכולה לבסס חשד ל"שוחד". דובר על התערבותו של נתניהו מול הממשל האמריקני שיסייע למילצ'ן לקבל ויזה. כשנחשפו חולשות התזה - אחרי הכל מילצ'ן סייע לביטחון המדינה וכל ראש ממשלה הגיוני היה מסייע לו - עברו לתיאוריות אחרות: אזור תעשייה בבקעת הירדן שממנו היה אמור להרוויח המיליארדר ההודי ראטן טאטא, שיש לו גם עסקים משותפים עם מילצ'ן. אחר כך הוזכרה מכירת מניותיו של מילצ'ן בערוץ 10 ללן בלווטניק. בפועל נתניהו ניסה כמה פעמים לסגור את הערוץ, דבר שהיה פוגע אנושות בשווי מניותיו של מילצ'ן, אך התיאוריה קיימת והיא עשויה להניב המלצה לכתב אישום.
הסוף קצת צפוי מדי
תיק 2000 נתפס על ידי רבים כדוגמה לאכיפה בררנית. בתיק זה נחשד נתניהו כי שיחד את מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס כשהציע לו להקטין את תפוצתו של עיתון "ישראל היום" בתמורה לשיפור הכיסוי שלו אצל מוזס.
קוראי העיתונים יודעים שיחסו של "ידיעות אחרונות" לנתניהו היה עוין ללא הפסקה; לאמור, מהשיחות הללו לא יצא שום דבר מעשי. גם אם מתייחסים ברצינות לחשדות, נתניהו לא התכוון להשתמש בתפקידו הממלכתי ובסמכויותיו הרשמיות כדי "לגמול" למוזס, אלא בקשריו האישיים לבעלי העיתון "ישראל היום".
באותה תקופה לערך שוחח מוזס גם עם פוליטיקאים אחרים - שקידמו עבורו את חוק "ישראל היום" בכנסת. פוליטיקאים אלו - כמו ציפי לבני ואיתן כבל - הודו שהם עמדו בקשר עם מוזס סביב החוק, ואף קיבלו ממנו חוות דעת. פה מדובר בפעולה חמורה: אלו לא היו רק דיבורים, אלא מעשים - החוק עלה להצבעה ואף עבר בקריאה ראשונה. יותר מכך: חברי הכנסת והשרים שקידמו את החוק השתמשו בסמכויות החקיקה שלהם במטרה לקדם את האינטרסים העסקיים של מו"ל "ידיעות". אבל הקלטות נתניהו־מוזס הפכו לתיק חקירה ואילו החקיקה בכנסת נדחקה לשולי מדורי הברנז'ה.
בחקירות נתניהו בולטת לאחרונה המעורבות האישית של מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, גם בייצוגן התקשורתי. מאז המשבר שאליו נקלעה המשטרה סביב פרשת פינוי היישוב הבדואי אום אל־חיראן, הפך אלשיך לפרזנטור של החקירות. הוא מתראיין בנושא מול מצלמות ומיקרופונים, מתדרך עיתונאים ומעריך שוב ושוב כי אנו "נמצאים בישורת האחרונה". הוא הגדיל לעשות בראיון לאילנה דיין ב"עובדה" ביום רביעי האחרון, כנראה ערב פרסום המלצות המשטרה בתיקי נתניהו.
המפכ"ל וגורמים נוספים במשטרה בחרו להיות מזוהים עם תעשיית החקירות של רה"מ. זה מוביל בהכרח למסקנה, שרק תוצאה אחת אפשרית מישיבות הסיכום בתיקים: המלצות לכתב אישום. אבל עובדה: איש אינו במתח לקראת סיום החקירה; איש אינו מתרגש לקראת הגשת ההמלצות. אולי משום שהן צפויות?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו